במוצאי שבת קודש פרשת "יתרו" היה דבר. התקשרתי לידידי היקר, המפיץ ספרי ברסלב בירושלים, הר' יהושע דובדבני נ"י והתעניינתי אצלו אודות ספרי החדשים שה' זיכני להוציא לאור.
"מה אומר לך, ר' דן" – אמר ר' יהושע – "ספריך החדשים 'אמר החכם' ו'הוא אשר דיבר לעם סגולתו", נחטפים פשוט נחטפים. אנשים מתלהבים מהסיפורים הקצרים ורוכשים את הספרים. גם הספר "סיפורי אשר בנחל" שכתב האברך ר' נחמן נתן סלמה הי"ו פשוט מדהים ורבים מבקשים לרוכשו.
רבי דן, רבי דן, רגע אל תנתק. התקשר אלי כעת יהודי תלמיד חכם מבוגר…"
חצי דקה דממה בתקשורת ולאחריה שוב אני שומע את קולו של ר' יהושע.
רבי דן, נמצא איתי על הקו ר' שמואל יש לו תמיד סיפורים מחזקים על מוהרא"ש, אני רוצה לעשות שיחת ועידה שתשמע אותו מספר.
"רבי דן אשריך על הספרים החדשים" – אמר ר' שמואל בפתח שיחתו – "אני קורא בשקיקה כל ספר שיוצא על מוהרא"ש ומקבל מהם כוחות ותעצומות נפש.
אני רוצה לספר סיפור ישועה שהתרחש בציונו של מוהרא"ש, זיע"א.
בשכונת למקום עבודתי, גרה משפחה ליטאית מאוד חשובה. האב עוסק בחינוך ומלמד חשוב בת"ת ליטאי יוקרתי ונחשב והאם הינה סופרת ועיתונאית חרדית מאוד מאוד מפורסמת. ספריה נמצאים בבתים חרדים רבים ומאמריה מככבים בעיתונות החרדית. משפחה חשובה.
באחת הפעמים פגשתי את הסופרת והיא שפכה בפני את מר ליבה: "אני כבר אובדת עצות, איני יודעת מה לעשות, יש לי 14 ילדים, חלק ניכר מהם כבר בגיל השידוכים אך איני מצליחה למצוא שידוך. יש הרבה הצעות, ברוך ה' כסף לא חסר, אבל אחרי פגישה או שתיים כל הצעה נופלת ואיני מצליחה להתקדם עם השידוכים.
אני מרגישה כאילו צינור השידוכים מ פסח מעל משפחתנו. אני כל כך לחוצה מזה עד שאיני מצליחה לישון בלילות וחשה כאבי גב נוראים מחמת הלחץ הנוראי שאני נמצאת בו המקשה עלי להמשיך ולכתוב כסופרת וכעיתונאית…"
"ידעתי" – מספר ר' שמואל" – "שהמשפחה היקרה הזאת רחוקה מכל דבר הקשור לחסידות ברסלב. תעיד על כך העובדה שהאב שהוא מחנך מומחה נסע בעבר עם יתר חבריו לטיול באוקראינה ובמסגרת הטיול הם היגיעו לציון רבי נחמן מברסלב. כולם ירדו מהאוטובוס והלכו לקרוא את התיקון הכללי. חוץ ממנו, הוא פשוט מתרחק מכל דבר שקשור לחסידות זו.
אמרתי לה שיש לי הצעה כיצד לפתור את בעיית השידוכין. אך זה דורש ממנה להתחזק באמונת חכמים ולהאמין לבעל ההבטחה שהישועה תבוא.
- "אני מוכנה לעשות הכל" – אמרה האישה – "אין לי מנוס, אני חייבת לחתן את בנותי ובני , ויהי מה. מוכנה נפשית לעשות את מה שתגיד לי עם הרבה אמונת חכמים, אני מבטיחה. מבטיחה מכל הלב".
- ובכן יש צדיק גדול ושמו מוהרא"ש, מנוחתו עדן ביבניאל. הוא הבטיח גדולות ונצורות למי שיבוא לציונו ויקרא את כל ספר התהילים מהתחלה ועד סוף, הוא ביקש שיבואו להתפלל על ציונו וגם הבטיח זאת בצוואתו.
- "יבניאל, לנסוע ליבניאל?" – מלמלה הסופרת חרש – "היכן זה?"
- בדרך לעיר טבריה , תצייני את מיקום הציון ב'ויז 'ותגיע לשם בביטחה.
ה' יעזור לי" – אמרה האישה- "ה' יעזור, אנשים מקנאים בי ובכישרון הכתיבה שלי ואינם יודעים מה עובר עלי…"
חזרתי לעבודתי ולמשרתי, וכל עניין הסיפור עם הסופרת נשכח ממני. אחרי שישה ימים פגשתי את בנה דניאל לבוש בבגדי שבת וכולו אומר הוד והדר. "בערב אחותי הגדולה מתארסת, בשעה טובה ומוצלחת"- אמר דניאל" – סוף סוף אחרי כל כך הרבה שנים של המתנה".
"מזל טוב מזל טוב" – שגרתי ברכות מהלב לעברו – "אך לא קישרתי את עובדת אירוסי האחות לשיחה עם האם שהייתה לפני כשבוע ימים.
עברו עוד מספר ימים והנה היגיעה האם הסופרת המהוללת וכולה קורנת מאושר, "בתי התארסה בשעה טובה ומוצלחת…
עכשיו אני יכולה לגלות לך. בזכותך נסעתי ליבניאל. נסעתי ולא סיפרתי לבעלי על כך הגעתי לציון מוהרא"ש מרירה ושבורת לב. בכיתי שם על ציונו בדמעות שליש ספרתי לצדיק כמה כואב לי שבנותי ובני "תקועים" ללא שידוכין, אמרתי לו שאני מאמינה בו וביכולתו להושיעני בעזרת ה', ולכן הגעתי לציון לקרוא את כל התהילים מהתחלה ועד הסוף לזכותו לעילוי נשמתו.
מרוב שהייתי שבורה ולחוצה קראתי שלוש פעמים את ספר התהילים מהתחלה ועד הסוף, לאחר מיכן שוב רוקנתי את ליבי והתפללתי וביקשתי על השידוכים מכל נימי נשמתי.
כשסיימתי ירדתי מהציון והרגשתי הקלה גדולה, אבן גדולה נגולה מעל לבי , ליבי היה רגוע ושלו וחיוך גדול היה נסוך על פני.
התמלאתי בתקווה גדולה שהישועה תבוא חזרתי לביתי וכעבור שישה ימים בלבד ההבטחה התקיימה – ביתי הבכורה עשתה וורט…"
"סיפור הישועה הזה" – מסיים ר' שמואל את דבריו המרתקים" – "התרחש בשנת תשע"ח. מאז צינור השידוכים נפתח אצל המשפחה הליטאית והבנים והבנות השתדכו בזה אחר זה.
כשהייתה תקופה ובן אחד "נתקע" היה בשידוכים האם הייתה שמה פניה ליבניאל קוראת את התהילים בציון הצדיק והשמיים היו נפתחים וצינור השידוכים היה מזרים הצעות שידוכים מעל הטבע. הכל בזכות הבטחתו של הצדיק מיבניאל".
