אורה זו תורה
חג החנוכה נקרא חג האורים, כי אז מאיר האור הגנוז שיתגלה בהתגלות משיח צדקנו אשר אמרו חכמינו הקדושים (חגיגה יב: ) אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, והאור הזה עכשיו גנוז בגמרא, וזה שמדליקים ל"ו נרות כנגד ל"ו מסכתות שיש לנו עכשיו וכנגד ל"ו שעות שהאיר האור הגנוז לאדם הראשון ולכן חנוכה הוא החג של התורה שבעל פה שהיא אמונת חכמים, ואת זה רצו היוונים לבטל מעם ישראל, ולכן בימי חנוכה מצוה להרבות בלימוד תורה שבעל פה, ולקבל על עצמו קבלה חזרה לזכות לסיים את כל הל"ו מסכתות במשך השנה, והנה רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז'): אשר כסליו ראשי תיבות (שמות ג'): "ו'ירא הוי"ה כ'י ס'ר ל'ראות", וחכמינו הקדושים דרשו על זה (שמות רבה פרשה א' סימן כז'): אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערן של ישראל, ונהגת בהן מנהג אחים, אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר עמך, הדא הוא דכתיב: "וירא הוי"ה כי סר לראות", ראה הקדוש ברוך הוא במשה שסר מעסקיו לראות בסבלותם, לפיכך ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה.
מאמר זה שייך במיוחד לחודש כסליו שאז הוא חודש שבכ"ה בו זכו הכהנים להכניע את קליפת יוון שלחמה נגד תורה שבעל פה שהיא חכמת ישראל, ולכן דייקא כשהחושך מתגבר על נשמות ישראל אין מקום אחר לברוח אליו אלא אל הגמרא, וכמאמרם ז"ל (סנהדרין כד.): על תלמוד בבלי, מאי בבלי, אמר רבי יוחנן בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד.
(איכה ג'): "במחשכים הושיבני כמתי עולם", אמר רבי ירמיה, זה תלמודה של בבל. ומובא בשם צדיקים כשעובר על האדם צרות וייסורים וחושך עיקר העצה לברוח אל הגמרא, שהוא תלמוד בבלי, ולכן הצדיקים מחזקים ומעודדים ומשמחים את נשמות ישראל שבכל מה שרק עובר עליהם שיברחו אל התלמוד בבלי, היינו אל הגמרא, זכו אברכי הכולל ביבנאל דייקא בעיתים הללו שנסגרים כוללים מפני חוסר תקציב ועניות ודחקות מתרבה בכל פינה ובכל מקום, זכו לקבל על עצמם דייקא בחודש הזה חודש כסליו, שיוסיפו בלימוד גמרא, וזכו שישים תלמדים שסיימו ביניהם בחודש הזה חמש מאות דפים גמרא, אשר זה פלא על גבי פלא איך שבמקום רחוק כזה בפינה נידחת כזו יזכו מתוך העניות והדחקות ללמוד בכולל כל כך הרבה דפי גמרא, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב'): אשר הצדיקים נקראים בחינת משה, וזה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערן של ישראל ונהגת בהן מנהג אחים, אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר עמך, זכה כ"ק מוהרא"ש זי"ע שיתקיים אצלו דבר זה, ששם ליבו כל ימי חייו לראות בצערן של תלמידי הכולל ונהג בהם מנהג אחים ומחזקם ומעודדם ומשמחם, ועוזרם במה שיכול, על ידי הקדוש ברוך הוא, שמזכה אותו לחבר בכל פעם ספר חדש, שזה אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר עמך, אשרינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.