בשו"ת "אשר בנחל" (חלק מ"ח מכתב ח' תתקיד). מביא כ"ק מוהרא"ש זי"ע סיפור מבהיל, המראה עד כמה היה חשוב לצדיקים הדפסת חידושי התורה שחיברו, עד שהיו מוכנים למסור את נפשם ממש בעבורם.
קראו ותחי נפשכם.
הב"ח זכה להשיג מה שהשיג מרב דבקותו בו יתברך, והיה תמיד מתפלל על הרשעים שיחזרו בתשובה, עד שנסתלק וקררו את הגיהינום שלושים יום, והוציא את מי שיכול היה להוציא, ונתעלו על ידו אלפים ורבבות נשמות ערטילאיות, רחמנא ליצלן.
ובחיים חיותו שלח הב"ח את כתב ידו אל בעל 'מגלה עמוקות', שייתן לו הסכמה ולא ענהו, והייתה לו חלישות הדעת גדולה, ונחלה הבן של ה'מגלה עמוקות' מפני חלישות דעתו של הב"ח, והוצרכו להתוועד יחד.
ושאל אותו הב"ח: למה אינכם רוצים ליתן לי הסכמה על ספרי, איזה פסול או טעות מצאתם שם? ולא ענהו ה'מגלה עמוקות'.
וכשהתעקש הב"ח, ענה ואמר לו ה'מגלה עמוקות': תדע, כי אם תדפיסו את ספריכם בית-חדש, תסתלקו מזה העולם, ויען שהעולם צריך אתכם, לכן איני נותן לכם הסכמה, כי אתם נצרכים להיות בעולם, כדי להציל את הרשעים.
ענה הב"ח: אני מוכרח להדפיסו, כי רק בשביל זה באתי לעולם, לחבר את החיבור הזה, והקדוש ברוך הוא יעשה את שלו.
וכן היה, שבאמצע הדפוס נסתלק, רואים מזה את גודל זכותו [זכני הקדוש ברוך הוא להיות אצל ציונו הקדוש בעיר קראקא, ושם טמון וגנוז גם הבעל 'מגלה עמוקות, הם בבית עלמין אחד על יד הרמ"א].
