חינוך בני ובנות ישראל היה בראש מעייניהם של היהודים בכל הדורות, לצורך כך הם השקיעו רבות בחינוכם וכתוצאה מכך זכו לראות פרות יפים מאוד, והילדים היו מוכנים למסור נפשם למען הקב"ה, כ"ק מוהרא"ש זי"ע סיפר סיפור נפלא על כך.
קראו ותחי נפשכם.
הצדיק הקדוש ר' לייב שרה'ס היה תלמיד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וכיצד זכה להיות כ"כ דבוק בהקב"ה, שמלאכי מעלה יהיו מצויים אצלו, אשר אין לנו מושג בזה כלל, ותמיד היה עוזר לכל נצרך, ומה זכה שקראוהו על שם אמו? אלא ארע מקרה מזעזע מאוד.
היה יהודי בעל בית מרזח שחכרו מהפריץ, ולו בנים רבים, ובת אחת יפת תואר.
ובימים דאז לא היו תלמודי תורה ובתי ספר, אלא נטלו כמה משפחות את בניהם, והיו שוכרים להם מלמד. ואותו בעל בית מרזח היה בעל אמצעים, אזי שכר מלמד פרטי לבניו, והמלמד היה יהודי מבוגר אלמן.
יום אחד הגיע בנו של הפריץ נער כבן שבע עשרה, ואמר לאביו: אני רוצה לקחת לי לאשה את בתו של בעל בית המרזח. הפריץ ניסה לשדלו לסגת ממחשבתו וכו', אך הבן באחת-אני רוצה אותה לאשה. ולא-אאבד את עצמי לדעת.
ניגש הפריץ באכזריות ליהודי הנ"ל ואמר לו אם תיתן לי את ביתך-מה טוב, ואם לאו-אהרוג אותך ואשתך ובניך. וענה היהודי: תן לי להתיישב בדעתי, והלך הפריץ לדרכו, היהודי ואשתו ובניו ישבו לטכס עצה מה לעשות. ואמרה האישה: עדיף שניקח לבתנו את המלמד האלמן המבוגר, העיקר שלא תינשא לגוי.
והלכו לשאול את פי הנערה, והיא-אורו פניה, העיקר להינצל מחטא נורא ואיום, וכן עשו, שהתחתנו בסתר וברחו להם. והאבא הלך לפריץ ותינה לפניו צערו, שביתו השתגעה ונישאה ליהודי מבוגר, וברחה ממנו.
בין כך אמר המלמד האלמן לאשתו הצעירה: היות שעשית מסירות נפש כזו, תזכי לבן צדיק גדול מאוד, וכן הוה, שנולד להם בן בשם לייב, ואביו שהיה מבוגר נפטר, והאם נותרה אלמנה, אבל הבן נעשה צדיק קדוש מאוד, ר' לייב שרה'ס, שנקרא על שם אמו הצדקת.
(אשר בנחל חלק מט. מכתב ט' קפא.)