מספרים, אשר בעת הטהרה של הגאון הצדיק רבי יהודה גרינוואלד זי"ע (שהיה רב בעיר סאטמאר), ראו החברא קדישא על מצחו כתם שחור, ועשו כל מיני תחבולות להוריד את זה ולא צלח, ולא ידעו מה לעשות, כי זה ביזיון המת, שיהיה עליו כתם שחור ושלחו אחר הבחור ששימשו בחייו, ושאלו אותו: מה זה? ענה ואמר להם: בכל לילה רבו שם על מצחו אפר חם בעת חצות, ומזה נעשה הכתם, ורבו רצה בכל ערב שבת להוריד את זה, אבל זה לא ירד, ולכן הניחהו כך, כי זה כבודו – כתם פז על ראשו, זהו סימן שערך כל לילה תיקון חצות עם אפר על מצחו.
רואים מזה השגה של צדיק וחכם, שערך כל לילה סדר תיקון חצות עם אפר על מצחו, ובכה בכיות עצומות, ולכן זכה למה שזכה, שהעמיד הרבה תלמידים הגונים לומדים עצומים, כמפורסם דבר זה בעולם.
אשר בנחל חלק עה מכתב טז קסט
