אנ"ש מספרים שבראש השנה באומן בשעת האוכל היו יושבים יחד צדיקים קדושים עליונים הדבוקים בו יתברך, ואנשים בינונים ואנשים פשוטים לגמרי, ומה גם אנשים מגושמים וכו', עם כל זאת ישבו כולם יחד, ודיברו באהבה, אחוה ורעות מעבודת השם יתברך.
וגודל ההתעוררות שהייתה בניהם – אין לתאר ולשער כלל, עד שכל מי שראה זאת, היו זולגות דמעות מעיניו מרוב השתוקקות, והמחזה הזה היה נורא ואיום, איך שיכולים להתאחד יחד צדיקים קדושים המייחדים ייחודים כל השנה, עם אנשים פשוטים עד מאוד, עגלונים וכו', נפחים וכו', ורועי סוסים וחמורים וכו'.
עם כל זאת כשבאו אל ציון רבנו ז"ל, והיו ביחד בראש השנה, אין לתאר ולשער את גדול ההתעוררות שהייתה בין כולם, ואז ראו בחוש איך שרבנו ז"ל לומד עם הכי גדולים והכי קטנים, אשרינו שאנו יודעים מרבי אמת כזה!
חלק נ"ט מכתב י"א תתעב
