יום ו' ערב שבת פרשת אמור פסח שני ה'תשפ"ו
לכבוד אנ"ש היקרים הנשארו ונשארים נאמנים לאאמו"ר זי"ע
היום הזה נקרא 'פסח שני' וכל העניין של פסח שני מראה לנו שאין דבר כזה להתייאש ושהכל אבוד כבר, כמו שאומר הפסוק (במדבר ט' ז'): "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קׇרְבַּן יְהֹוָה בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מזה בעצם כל אחד צריך לשאול את עצמו 'ל'מה נ'גרע', נכון אנחנו טמאים לנפש אדם, עשינו כבר כל מיני שטויות, לכלכנו את עצמנו בכל מיני עברות רחמנא ליצלן, וטמאנו את עצמנו בכל מיני פגם הברית הוז"ל בר מינן, היינו בדרך רחוקה, הסתובבנו פה בזה העולם ועדיין מסתובבים רחוק מהקדוש ברוך הוא, רחוק מהתורה והמצוות, והמוח משוטט בכל מיני שטויות ודמיונות. אבל זה רק מצדנו כי הקדוש ברוך הוא אב הרחמן, ואוהב אותנו וימשיך לאהוב אותנו, ומבין אותנו ועוד איך הוא מבין אותנו, רק הקדוש ברוך הוא יודע למה ובשביל מה הגעת למצב שהגעת, כי צריכים לדעת שאנחנו עם הנבחר ואנחנו בנים של הקב"ה כמו שכתוב (דברים יד' א'): "בנים אתם להוי"ה אלוקיכם", ורק מחכה שתחזור אליו יתברך, ותפתח את הפה ותתחיל לספר ולדבר אליו יתברך את כל מר לבבך, ותתחנן אליו שימחל לך, ותבטיח להקב"ה שתתחיל התחלה חדשה, ואף שבין כך, עובר עליך ירידות ונפילות, זה עיקר התשובה כמו שרבנו ז"ל אומר (שיחות הר"ן שיחה עא'): "בענין מה שכתוב בזהר הקדוש [(ח"א קפח, א) (ח"א ריט, ב)] שעל פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא חס ושלום וכו' אין מועיל תשובה, אמר רבנו זכרונו לברכה שאין הדבר כן, רק על הכל מועיל תשובה. ואמר שבזה המאמר זהר אין שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד.
והכלל – שבאמת מועיל תשובה בודאי על חטא זה, אפלו אם הרבה לפשוע חס ושלום בזה. וכבר מבואר בספרים הנדפסים כבר, שעיקר התשובה הוא לבל יעשה עוד מכאן ולהבא, והוא מוכרח לעבור באלו המקומות והענינים שהיה בתחילה ולהתנסות שם. וכשמרחם על עצמו עכשיו, ואינו עושה עוד מה שעשה מקודם, ומשבר תאותו – זהו עיקר התשובה". וזה הולך בין ברוחניות ובין בגשמיות, נכון עברת כל כך הרבה בחיים שלך, צער ועגמת נפש חלישות הדעת וביזיונות, עברת כל כך הרבה אכזבות ותסכולים, הן מעצמך הן מהחברה, ובא נגיד את זה כך, אתה חושב שהחיים מתאכזרים אליך, אף שזה לא בדיוק כך, כי אם מסתכלים ורואים, הרבה חסדים ורחמים שהקדוש ברוך הוא עשה אתך וימשיך לעשות אתך. אבל אדם צריך לשאול את עצמו ל'מה נ'גרע, בשביל שעברתי כבר מה שעברתי ובשביל שעשיתי כבר מה שעשיתי, אין לי שום תקוה כלל? אני כבר אבוד לגמרי? אני ירים ידיים? ואני לא יעשה מה שעדיין אפשר לעשות? ללמוד קצת תורה בכל יום, ולהתפלל שחרית מנחה וערבית, ולהשתדל להתפלל במניין דייקא, כי מי שמתפלל במניין יש לו דבר שבמנין, ולקיים את המצוות בשמחה, כי הסמ"ך מ"ם לא רק ששונא את האדם ברוחניות אלא שונא את האדם גם בגשמיות, ורוצה לראות את האדם שבור ובדיכאון ומיואש, וזה מה שאמרו חז"ל (קידושין ל:): "ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע", וזה מה שאומרים בכל יום "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו", אותו השטן שלפני העבירה הוא מסית ומתלהב ובוער באדם לעשות את העבירה ועושה את העבירה כאילו זה כל כך טוב ונעים ותענוג לעשות את העבירה בר מינן, אותו השטן מכניס באדם אחר שעבר את העבירה רחמנא ליצלן, ייאוש ודכאון, ומתגרה בו, 'תראה לא יכולת לעמוד בנסיון ונכשלת, אתה אבוד כבר' "כי הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות" (בבא בתרא טז.). וזה מה שאומרים חז"ל (סוכה נב.): "כדדרש רבי יהודה לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה". אבל עיקר מעלת בר ישראל שיכול לעמוד כנגד היצר הרע, ולא להיכנע אליו, ולומר לו אותי לא תשבור ולא תכניס אותי לדכאון, ואם רח"ל נכשלתי במה שנכשלתי ולא יכולתי לעמוד בניסיון אני חוזר להקב"ה ומתוודה אליו יתברך, ומקבל עליו שמהיום והלאה לא ייעשה עוד דברים מוזרים כאלה, וזה עיקר התשובה: חרטה על העבר וקבלה על ההבא, ווידוי דברים כמו שאומר הרמב"ם (הלכות תשובה פרק א'): "כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר: "איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה, ו-ז), זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. בזמן הזה שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות. אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: "ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג, יב)". וכן אמרו חז"ל (סנהדרין מג:): "אריב"ל כל הזובח את יצרו ומתודה עליו מעלה עליו הכתוב כאילו כיבדו להקב"ה בשני עולמים העולם הזה והעולם הבא". וכן אמרו חז"ל (תנחומא נח', ח'): "מאי רפואתו של יצר הרע? תשובה". ואיך יכולים ל'התגבר ע'ל ה'יצר ה'רע, זה על ידי שמחה, כמו שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קסט'): עוד מצאתי, שזהו בחינת ושמר ה' לך את הברית כי כשתזכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו ישמר לך את הברית דהינו שיהיה בעזרך לשמר את הברית קדש, כי עקר פגם הברית הוא על-ידי עצבות כידוע, כי פגם הברית בא על- ידי הקליפה הידועה שנקראת לילית, על שם, שמיללת תמיד שזהו בחינת עצבות, ועל-כן עיקר שמירת הברית זוכין על-ידי שמחה, כי על-ידי שמחה זוכין שהשם יתברך בעצמו יעזור לו לשמר את הברית קדש כנ"ל. כי עם מרירות ועצבות ודכאון לא תגיע לשום מקום וזה רק יסבך אותך יותר ויותר, אבל עם שמחה תגיע להרחבת הדעת, כמו שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י'): "אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו, ועל כן קשה לו לישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החרות, בבחינת (ישעיה נ"ה): "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המח, אזי מחו ודעתו בן חורין, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מחו כרצונו ולישב דעתו, מאחר שמחו בחרות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מישב, כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (מגילה יב:) על בני עמון ומואב, דמיתבא דעתיהו מחמת שלא הלכו בגלות, שנאמר (ירמיה מ"ח): "שאנן מואב מנעוריו וכו', ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו". כי עם שמחה תתחיל לראות ולהבין שהמצב שלך עדין לא כל כך גרוע כפי שאתה חושב, ויש לך עוד תקווה איך לצאת מהסבך שנפלת ומהחובות שנכנסת ומהבעיות והצרות שאתה נמצא בתוכן, ואף שלפעמים זה לא הולך בדיוק כפי שרצית, זה גם כן לא סוף העולם. ואף שזה קשה מאוד להיות בשמחה, מרוב מה שעברת כבר בחיים ועדיין עובר, צריכים לעשות כל מאמץ עם כל הכוחות להיות בשמחה, ורבנו ז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כד'): " מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו". ורבנו ז"ל שאפילו צריכין לעשות מילתא דשטותא להיות בשמחה: "והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע האדם – למשך עצמו למרה שחרה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, ואפלו במלי דשטותא. אף שגם לב נשבר הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה, וראוי לקבע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלנו, אבל כל היום כלו צריך להיות בשמחה. כי מלב נשבר בקל יכולין לבוא למרה שחרה, יותר מאשר יכולין לכשל על ידי שמחה, חס ושלום, לבוא לאיזה הוללות, חס ושלום, כי זה קרוב יותר לבוא מלב נשבר למרה שחרה. על כן צריך שיהיה בשמחה תמיד, רק בשעה מיוחדת יהיה לו לב נשבר". ועט"ר אאמו"ר זי"ע אמר שזה לא רק איזה עצה שרבנו ז"ל נתן לנו שתהיה בשמחה, רק מצוה להיות בשמחה. איך יכולים להתגבר על היצר, בלימוד התורה הקדושה כמו שחז"ל אומרים (בראשית רבא): "אם בא יצריך להשכיחך דחאו בדברי תורה". וכן אומרים חז"ל (סוכה נב:): " תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ". ואיך כן יכולים להתגבר על היצר הרע, רק לעשות מצוות ומעשים טובים, עוד נקודה טובה ועוד נקודה טובה, כי בשמיים מאוד חשוב כל נקודה ונקודה טובה שבר ישראל עושה, וזה גורם נחת רוח בעל העולמות שיהודי מסתובב פה בזה העולם הגשמי, שעובר עליו מה שעובר, ובכל זאת תופס עוד מצוה ועוד נקודה טובה, וזה שום מלאך ושרף לא יכול להראות, כי מלאך זה נקרא עומד, אבל יהודי זה הולך, יכול ללכת ממצווה למצווה, ורבנו ז"ל שצריכים לעשות טוב וממילא הרע יפול.
השבוע הבא עלינו לטובה, יהיה ל"ג בעומר – הילולא דרשב"י שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין (סוכה מה:) וכן אמרו חז"ל "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" (גיטין יט.), כי אם יש צער ודחק בזכות התנא אלוקי רבי שמעון בר יוחאי יכולים לצאת מזה. כי רשב"י שייך לכל בר ישראל, כמו שאומר ה'בית אהרון' זי"ע: "מה הקדוש ברוך הוא לכל אף רבי שמעון לכל". אז אשרי ואשרי מי שזוכה להיות על ציונו הקדוש ביומא דהילולא בל"ג בעומר, וכמו שעט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע היה רגיל להגיד שרשב"י מחלק מתנות למי שבא לחתונה שלו, ואילו שלא יכולים להגיע מאיזה סיבה שתהיה, יכולים לדבק את עצמם לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי על ידי לימוד הזוהר הקדוש והתיקונים, כמו שרבנו ז"ל ואמר (שיחות הר"ן סימן קח'): שהזוהר נותן חשק לכל הלימודים. וכן אמר רבנו ז"ל (שיחות הר"ן סימן רפה'): " שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ פַּעַם אֶחָד שֶׁדִּבֵּר בְּהַפְלָגַת גְּדֻלּוֹת סוֹדוֹת נוֹרְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אָמַר: הֲלֹא כָּל סֵפֶר תִּקּוּנִים הוּא עַל תֵּבַת ״בְּרֵאשִׁית״ לְבַד, וְעַל סֵפֶר הַתִּקּוּנִים לְבַד לֹא יַסְפִּיקוּ אֲלָפִים סְפָרִים לְבָאֵר עֹצֶם רִבּוּי הַסּוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, אֲשֶׁר לֹא יְכִילֵם הָעִיּוּן, כַּיָּדוּעַ לַכֹּל גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת הַתִּקּוּנִים הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר כָּל עוֹרוֹת אֵילֵי נְבָיוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר סוֹדוֹתָיו וּרְמִיזוֹתָיו וְכוּ'. וְכָל סֵפֶר הַתִּקּוּנִים עִם כָּל מַה שֶּׁנִּכְלָל בּוֹ כַּנַּ"ל הוּא רַק פֵּרוּשׁ עַל תֵּבַת 'בְּרֵאשִׁית' לְבַד, וְכֵן עַל תֵּבַת 'בָּרָא' יְכוֹלִין גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת סֵפֶר תִּקּוּנִים עִם רִבּוּי סוֹדוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּמִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין וּלְשַׁעֵר קְצָת גַּבְהוּת עַמְקוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כֵן עַל כָּל תֵּבָה וְתֵבָה שֶׁל הַתּוֹרָה יֵשׁ סוֹדוֹת רַבּוֹת כְּמוֹ אֵלּוּ הַסּוֹדוֹת הַכְּלוּלִים בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים שֶׁהוּא עַל תֵּבַת ״בְּרֵאשִׁית״ לְבַד". וה"מאור עיניים" זי"ע בספרו "ישמח לב" על מסכת שבת כותב שיכולים לעשות השתטחות על הספר של הצדיק בדיוק כמו על הציון של הצדיק.
שהקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לקבל את היום הגדול הזה ונזכה לפעול כל מיני ישועות בכלל ובפרט עד שנזכה כבר לשמוע קול שופר של משיח שבוא יבוא ויגאלנו גאולת עולם.
המאחל לכם שבת שלום
הכותב והחותם
