לפניכם סיפור נפלא בו כ"ק מרן מוהרא"ש זי"ע מדגיש את מעלת 'הכרת הטוב', וידוע שמוהרא"ש זי"ע הינו סמל למידת 'הכרת הטוב' כאשר על כל טובה שקיבל מיהודי אפילו דבר פעוט היה אומר בחום: 'תודה רבה מאוד מאוד'. ומעידים יהודים רבים אשר זכו לעזור למוהרא"ש זי"ע וראו בחוש איך לעולם לא שכח זאת, ותמיד היה מזכיר להם ומודה להם מעומק ליבו.
בירושלים היה יהודי נגר פשוט, שהיה נהנה מיגיע כפיו, לא היו ילדים, והיות שלא היה לו כל כך הרבה עבודה, אז היה לו זמן ללמוד ולהתפלל, ושפך הרבה דמעות – הן הוא והן אשתו, שיזכו לפרי בטן.
והיה אז צדיק גדול בשם רבי יהושע לייב דיסקין זי"ע, שהיה צדיק אמת דבוק בהקדשו ברוך הוא. אשתו תמיד אמרה לבעלה : לך אל הצדיק ותבקש ממנו שיברך אותך לילדים, אבל הוא התבייש וגם פחד לעלות אל הצדיק.
יום אחד נחלה הצדיק, וחיפשו אדם שישב אתו כל הזמן לראות אם , חס וחלילה, החום לא עולה, או לא עולה לו הסוכרת, או לא מחמיר החולאת עליו, ולא מצאו אדם שמוכן לשבת עם הצדיק כל היום ולרבות הלילה, עד שהנגר הזה ר' גרשון החליט שהוא הולך לשבת עם הצדיק, והיה כך למעלה משבוע, שהצדיק היה מאוד חולה, וישב ביום ובלילה ליד המיטה, ועזר במה שיכול לעזור.
כשהבריא הצדיק, אמר לו : בזכות זה ששימשת אותי כל כך בנאמנות, ימלא הקדוש ברוך את כל משאלות לבך לטובה. הוא רץ הביתה בשמחה, ואמר לאשתו : אנחנו כבר מבורכים מהצדיק, יהיה לנו פרי בטן. האישה נכנסה להריון, והולידה בת, ומהבת הזו הם זכו לראות דורות ישרים. הבת הולידה עשרה ילדים, שהיו עשרה נכדים שלהם, וזכו לנכדים ונינים משפחה ענפה ורחבה מאוד מאוד. והכל רק בזכות הכרת הטוב של הצדיק, שהכיר לו טובה גדולה על שעשה אתו חסד.
וכן אנו מוצאים אצל הרבה צדיקים, שלא שכחו את הטובות שעשו להם. ה'חזון איש' הייתה לו שכנה שהייתה דואגת לרבנית לעזור לה, כי ה'חזון איש' לא זכה לפרי בטן, אז הייתה השכנה עוזרת לרבנית עם קניות. והחזון איש לקח את הילדים של השכנה, וכל שבת לצד עמהם שלוש שנים, רק מפני הכרת הטוב. רואים מזה מעלת הכרת הטוב, כשאדם זוכה לעשות טובה לאלו שעשו לו טובה.
(אשר בנחל חלק קסג מכתב מב תכח)
רבי יהושוע לייב דיסקין זי"ע.
