את הבחור עודד פגשתי לראשונה בשעת בוקר מוקדמת ב'פארק הלאומי' ברמת גן. עודד בחור גבוה וחסון ואין זה פלא שהרי הוא משקיע רבות בפיתוח כושרו הגופני כהכנה לגיוסו ליחידה מובחרת בצה"ל.
כיתובם של מספר משפטים על גב חולצתו משכה את תשומת לבי, וכך היה כתוב שם:
"תהרהרו על הדיבורים שלי ושימו אותם על לבבכם כפי שאני מצווה אתכם היום"…
"מה המקור של הציטוט הזה?" – שאלתי בסקרנות יתירה את עודד.
שאלה זה הייתה יריית הפתיחה לדו שיח מעניין שהתפתח ביני כאדם חרדי לבין עודד הבחור החילוני.
הבחור חייך ואמר:
"כפי שאתה מבחין בסמל על גבי חולצתי אני לומד בתיכון "בליך" ברמת גן (תיכון יוקרתי ברמת גן ומבוקש מאוד בקרב הציבור החילוני המשכיל, אשר אלפי תלמידים לומדים בו) במסגרת הלימודים סיירנו במחנות ההשמדה בפולין. באחת הצריפונים שבמחנה מצאו את המשפטים האלו כתובים על אחד הקירות… כנראה אחד היהודים טרם הכנסתו לתא הגזים כתב מעין צוואה לדור הבא על הקיר וזה מקור הציטוט.
הדפסנו את הציטוט על גב החולצה כדי להנציח את זיכרון הנספים בגטאות"…
אמרתי לעודד: "יש פסוק דומה, להבדיל בתורה, "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך".
- היכן כתוב פסוק זה?
- בקריאת שמע.
- מה משמעותו של פסוק זה?
- יש בפסוק זה מסר אלוקי עם הרבה חוכמת חיים. ה' נתן לנו עצה מאוד חשובה כדי שיהיה לנו קל בחיים.
מהמילים "הדברים האלה" למדנו, כשיש עומס של מטלות, עלינו לבודד אותן ולהתרכז רק במטלה אחת בלבד. לסיים אותה ואז לעבור למטלה נוספת. כך היא משמעות המילים "הדברים האלה" – ולא דברים אחרים.
לדוגמא עלי ללמוד רק עמוד אחד או לעבוד רק שעה אחת או להתעמל רק 15 דקות. גמרנו מטלה זו עוברים למטלה אחרת.
- "אנוכי מצווך" – תחשוב תמיד מה ה' ציווה אותך. מה טוב לך, מה תוכל לעשות כדי שאתה תצליח ותתקדם בחיים – ואל תסתכל מה אחרים עושים.
"היום" – מילים אלו מלמדות אותנו שעלינו להתרכז בהווה. ביום בו אנו נמצאים, לא לנבור בכישלונות העבר ולא לחטט בדאגות העתיד. עלינו להתרכז אך ורק במטלות הנמצאות בפנינו היום… כך יהיה לנו קל וטוב בחיים.
"על לבבך" – מדוע ה' מצווה אותנו לשים את הדברים על הלב ולא בתוך הלב? אלא התורה דורשת מאתנו, לעשות בכל דבר רק את ההתחלה, לעשות קודם כל את מה שאנו כן יכולים לעשות בקל, אחר כך הדברים זורמים מאיליהם.
כשנעשה את ההתחלה ונשים רק על הלב, הדברים יתחילו לזרום וייכנסו לתוך הלב.
זהו המסר האלוקי עם הרבה חוכמת חיים שלומדים מפסוק זה. פסוק שכתוב בקריאת שמע אותו אנו אומרים שלוש פעמים ביום ודומה במקצת לציטוט המודפס על גב חולצתך".
עודד התקשה להסתיר את התפעלותו ואמר:
"ווהא איזו חוכמה אדירה!!!
- אתה יודע דן – אתמול בלילה גלשתי באינטרנט וחיפשתי ללמוד על הבודהיזם (התורה של בודהה בהודו), היה מאוד מעניין אותי לדעת מהי גישתו של בודהה לחיים. כיצד הם הצליחו להתגבר על אתגרי החיים, כיצד התמודדו עם דאגות, כישלונות ומשברים, וכיצד עברו את פגעי הזמן בשלום.
- "בודהיזם? מה לך ולבודהיזם? לנו יש את רבנו, רבי נחמן מברסלב. שמגלה לנו עצות נפלאות שיהיה לנו רק חיים טובים ומאושרים.
– "אילו עצות חידש רבי נחמן מברסלב?" – הקשה עודד.
– להתפלל לה' בשפה שלך מהלב שלך"…
– אבל אני לא דתי בכלל?
– אז מה, יש לך נשמה יהודית וה' אוהב כל יהודי כפי שהוא. כדי לדבר עם ה' אינך צריך להיות דתי. אתה גם לא צריך סידור תפילה. אתה צריך רק לפתוח את הפה ולספר לה' כל מה שעובר עליך. מה ההרגשות שלך. מה לוחץ אותך ומה ומדאיג אותך. להודות על העבר ולבקש הצלחה במה שאתה מעוניין להצליח בו. זה יביא לך הרבה הרבה שמחת חיים.
– דן, דבריך מאוד מעניינים אותי, סליחה שאני שואל אותך שאלות אישיות. האם נולדת למשפה חרדית, האם אתה באופייך טיפוס שמח?
– ממש לא, קודם כל נולדתי בעיר תל אביב, העיר ללא הפסקה. בבית ספר היסודי למדתי בממלכתי, לא דתי, משם לישיבה תיכונית ומשם לישיבה קדושה ולאחר החתונה למדתי כעשר שנים בכולל.
לגבי אם נולדתי אדם שמח? להיות בשמחה זה דבר שאינו מולד זה דבר נרכש שאדם יכול לרכוש במהלך חייו.
זהו בעצם מה שהתחלתי לספר לך על תורת רבי נחמן, לדבר לה' ולספר כל מה שמעיק לך. לחפש בעצמו במצבו ובמעמדו את המתנות שה' נתן לו, להעריך ולייקר אותן ולהודות לה' על כך מעומק הלב.
ההודאה בחסדים ובמתנות שה' נתן לנו מביאה לנו הצלחות ומחזקת את שמחת החיים שלנו. לעסוק בהווה לחיות את היום ואת השעה, להתעלם מהעבר ולהתרחק מדאגות העתיד ועל כולם להיות בשמחה גדולה ועצומה שנולדנו מזרע ישראל.
רבי צדוק הכהן מלובלין כתב בספרו שאדם צריך שתהיה לו אמונה בשלושה דברים:
- בה' .
- בצדיק, ברב שמחזק ומעודד אותו.
- ובעצמו. שיש לו כוחות ויכולות להשיג דברים עצומים בחיים בגשמיות וברוחניות.
- אמונה בעצמו? איך אדם יכול להאמין בעצמו?
- אפשר לקחת פנקס ולכתוב את כל ההצלחות שלו ואת המתנות שהוא קיבל מה' ולהודות על כך לבורא עולם. זה מחזק מאוד את האישיות של האדם ואת הביטחון העצמי שלו.
- דן – ואתה עושה את זה?
- היו תקופות שרציתי לחזק את עצמי והיה לי פנקס. בפנקס זה כתתבי הצלחות והישגים וגם מילות הערכה שקיבלתי מהחברים והייתי מודה לה' על דבר ודבר. זה ממש כמו תחיית המתים בכך גם אדם מגלה יכולותיו וכישרונותיו.
- דן, דיברנו הרבה, אם תוכל לתת לי לסיכום עצה מעשית כיצד להתחזק ולהתעודד. דבר שעשית בעצמך וזה הצליח לך.
לאחרונה, דיברתי עם תלמידו של מוהרא"ש, הצדיק מיבנאל, הרב רפאל מימוני שליט"א, מנהל תלמוד תורה ביבנאל, שסיפר לי שהוא מתחיל את היום עם תפילה אישית ומבקש לראות ביום הזה הצלחות, חסדים, את הצד החיובי של החיים, ובסוף היום הוא מודה לה' על כל דבר ולו הקטן ביותר שהצליח לעשות. וכך אני נוהג.
ברגע שאדם מתפלל לראות את הטוב שבחיים, התת מודע שבמוח שלו מתחיל לחפש כל היום רק נקודות טובות ושמחות, ואם גם כותבים אותם בפנקס זה פשוט נחקק במוח ומחזק את הנפש מאוד.
לאחר כארבעים דקות של שיחה, עודד לחץ את ידי בחמימות רבה ואמר:
- "דע לך, שמאוד חיזקת אותי ושינית לי את הגישה לחיים. אני וחברי ממש מבולבלים, עד שאיננו יודעים מה לעשות עם עצמנו.
אתה נתת לי תובנות חכמות מאוד, אם הייתי יודע שזה נמצא ביהדות לא הייתי מחפש וחוקר אחר תורת הבודהיזם, איך אמרת?
"יש לנו את רבנו…
תודה דן, אני מקווה לפגוש אותך עוד הרבה פעמים נעשה התעמלות גם לגוף וגם ובעיקר לנשמה.
דרכינו נפרדו. חזרתי לביתי שבע רצון. ברוך ה', זכיתי לעודד את עודד. עוד נשמה טהורה שפגשתי בפארק הלאומי, נשמה שכמעט והתפרקה – וחזרה לאומה היהודית בעקבות הפצה – הפצה של מילה טובה, הרי הפצה היא לאו דוקא לתת לבן אדם ספר או קונטרס, לפעמים מספיק איזה דיבור או שניים כדי לעורר את הניצוץ היהודי החבוי באותו אדם.