מסופר בין חסידים, אשר ה"תולדות" הקדוש זי"ע, היה קפדן, והלך בגבורות קשות, ופעם כיבדו אותו בסנדקאות, ונתאחר לבוא, ובין כך מלו את התינוק בלעדיו, והקפיד מאוד מאוד וכו', אך נשאר בסעודה.
ובין כך נכנס עני אחד ושאלוהו מהיכן אתם באים? ענה והשיב בלשון אידיש: לאז זיין אזוי (יהי כן). ושאלוהו: האם אתם רוצים לאכול? ענה ואמר גם על זה: לאז זיין אזוי (יהי כן). וכולם צחקו ממנו.
אך בעל ה"תולדות" הקדוש זי"ע, החל להתבונן בדברי העני, ולפתע נעלם העני, והבין שזה היה אליהו הנביא, אשר רצה ללמוד עמו לימוד עמוק, שאסור לאדם להקפיד בשום פנים ואופן, אלא כל אשר עובר עליו יאמר: לאז זיין אזוי (יהי כן).
ואסור להיות קפדן על שום דבר – יהיה מה שיהיה ויהי איך שיהיה; אשר מי שזוכה להגיע למדרגה כזו, ואז טוב לו כל הימים.
אשר בנחל חלק כ' מכתב ב' תתקנז
