מפורסם הדבר כיצד למדו הצדיקים דרך בעבודת השם מכל פרט מפרטי הבריאה, בסיפור הבא נלמד מה למד הצדיק מוויכוח בין נהג מונית לנוסע?
והיום בבוקר נסעתי עם עוד כמה אנשים בטקסי (מונית), והיה הנהג ערל, והתקוטט עם אחד, כי הלה רצה להראות לו הדרך היכן לנסוע, והוא צעק שיודע בעצמו הדרך, ובין כך נתהוה ריב בניהם, ומכלל דברי הערל הוצאתי דיבורים אלו: "כל אחד התרגל כבר בדרכו, עד שנדמה לו שאין דרך קלה מזו", "אפילו אחד בא רוצה להראות לו דרך קלה, אינו שומע לו, כי כל כך נתרגל בדרכו", "אין אתה יודע שהזמן יקר מאוד מאוד, ואי אפשר לקנותו בשום ממון שבעולם", "ראה וגם ראה איך אתה מבלה ומבטל את הזמן היקר בפטפוטי דברים שאינם מעלים ומורידים כלל",
ואף שהערל לא התכוון בדיבורים אלו כלל רק בזלזול אמרם, אבל אם מטים את האוזן היטב, ויודעים שאין בלעדיו יתברך כלל, ולמה הוצרכתי לשמוע דיבורים אלו? אלא לעורר אותי לעזוב את דרכי הרעה שהורגלתי בה, ולשמוע בקול הצדיק הרוצה להראות לי דרך קלה ונעימה, וכן שאזכה לשמור על זמני, אשר אי אפשר לקנותו בשום ממון שבעולם , ואשמור מאוד מאוד לבלי לבלות את הזמן בפטפוטי דברים.
(אשר בנחל חלק ה' תרו.)