בשו"ת "אשר בנחל (חלק מ"ח מכתב ח' תתיא). מספר כ"ק מוהרא"ש זי"ע סיפור רב רושם על איך שמכל פרט מפרטי הבריאה למדו הצדיקים דרך בעבודת השם יתברך, ואיך שכל הבריאה כולה מעוררת את האדם לעבודת השם יתברך.
קראו ותחי נפשכם.
מסופר על רבי ישראל סלנטר, שהיה אבי המוסר, והיה נוסע במקומות רבים.
פעם אחת היה צריך לפגוש איזה אדם מכובד מאוד, אזי סיכמו, שברחוב פלוני ובמסעדה פלונית יפגשו.
אותו אדם היה עשיר גדול, והזמין לעצמו כוס תה, המלצר הגיע לבוש בחליפה, והביא את הכוס, וביקש עשרה דולר בעבור זה. ורבי ישראל סלנטר לא יכול היה להתאפק ושאל: אמור נא לי, הלא שמתם פה מעט מים, ושקית תה ומעט סוכר, וזה עולה עשרה דולר? וענה לו המלצר: הן אמת שהמעט מים וכו' עולים רק אגורה אחת, אבל זה בביתכם, אך כאן מסתובבים מלצרים מלובשים, ומניחים את הכוס תה על מגש מפואר, וישנם אורות דלוקים לתפארה וכו', על זה משלמים, לא על הכוס תה…
ענה ואמר רבי ישראל סלנטר: אני רציתי לדבר עמך על עניינים אחרים, אך מן השמים יצא כך שאגיע לכאן, ואראה מה שאראה וכו'.
והלך לבית הכנסת, וביקשוהו שם לומר דרשה, וסיפר להם את כל הסיפור: רבותי, נפגשתי עם יהודי במסעדה, וקיבל שם כוס תה, ושילם בעדו עשרה דולר, והתפלאתי מאוד, והשיב לי, שמשלמים על הכלים הנאים, על הנברשות וכו', אז תדעו לכם, רבותי, הקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית של העולם, שתלה נברשות יפות כאן בעולם: השמש, הירח והכוכבים, ציורים יפים: פרחים, עצים, תפאורה מושלמת: ציפורים, פרפרים, עולם כל כך יפה, ונותנים לנו כוס תה, ואנו מברכים: "שהכול נהיה בדברו", על זה אנו משלמים, זה השכר שלנו בשמים.