שאלה: מה סדר הפורים כמנהג ברסלב?
ת: סדר הפורים כמנהג ברסלב: חכמינו הקדושים אומרים בפורים כל הפושט יד נותנים לו (ראה שו"ע סי' תרצ"ה סעי' ג'). ככה בצדקה צריכים לחקור אולי אני נותן לאיזה רמאי צבוע, שאז במקום שאני יקבל שכר על הצדקה אני יקבל עונש, מסכן אדם הזה ילך עם הכסף שאני עבדתי כל כך הרבה שעות ביטלתי מתורה ותפילה, ייגעתי על הכסף הזה, ואני נותן לו, והוא מסכן ילך לקנות סמים רחמנא לישזבן, או ילך לעשות עבירות, ואני יקבל עונש, אז יש הלכה בהלכות צדקה (שולחן ערוך סימן רמז' והלאה) איך מחלקים צדקה, קודם לתלמיד חכם שיושב ולומד, ככה כל הסדר, בפורים כל הפושט יד נותנים לו, לא חוקרים.
ולכן בברסלב כל העניין של פורים זה תפילה והתבודדות יודעים שזה היום, "היום" היום עם ה' הידיעה, שפתוח כל העולמות כמו שכתוב בהאריז"ל, שבפורים מתגלה מוחין דאבא, ואז כל מה שאדם מבקש מהקב"ה הוא יקבל, ולכן אומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן עד'): בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, ועל כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים, אנחנו רואים שכל המצוות מזכירים מיציאת מצרים, וסיים רבנו ז"ל ואמר "ועכשיו" ולא סיים, ואנחנו יודעים מה שרבנו ז"ל אמר, ועכשיו כל ההתחלות מפורים, ולמה? כי מי הוא זה שעוקר את נשמות ישראל מהקב"ה זה עמלק, מה הקליפה של המן עמלק? השנאת חינם, רחמנא לישזבן, מה שאנחנו סובלים עם ישראל סובל סבל כל כך גדול, גלות, הכל בא רק משנאת חינם, שזה קליפת המן עמלק, עם ישראל מזמן היו יכולים להגאל, עם היו מתאחדים יחד, אבל לצערינו הרב המן עמלק עושה פירודים בין נשמות ישראל, ואיפה שיש רק אנשים כשרים, הוא עושה כבר פירודים בניהם.
בפורים, אז מתגלה אור כזה, ששוכחים מהחשבונות הפרטיים, שותים עד שעולים אל מוחין דאבא, מרגישים את הקב"ה, כמו שאומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן לג') שבפורים אדם עולה למעלה מהדעת, כשאדם שותה אז הוא מרגיש רק רוחניות חיות אלוקות, אז מה קורה? אחד אוהב את השני, מה האהבה? משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, נותנים צדקה אחד לשני, אוהבים אחד את השני, שולחים מתנות, בזה אנחנו מראים מה פתאום אנחנו אוהבים את עצמנו? ולכן מה אנחנו רואים בברסלב בפורים? שותים ומתחילים לבכות להקב"ה, ובוכים ריבונו של עולם, אני רוצה לחזור בתשובה שלימה, ריבונו של עולם, תחזיר אותי בתשובה, ככה כל השנה אדם מתבייש לצעוק ברבים, מה כולם יצחקו ממני, מה השתגעתי, אני יצעק אל הקב"ה וכל אחד יסתכל עלי כמו אדם משונה, בפורים שותים עד שמגיעים אל מדריגה כזו, שאומרים חכמינו הקדושים (מגילה ז:) 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', אומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן יז'): שצריכים להמשיך שפע לקליפות כדי חיונם ולא יותר, כי נתבטל כל הקליפות, וצועקים ריבונו של עולם, ובוכים וכל מה ששותים יותר בוכים אל הקב"ה, אז רואים מה מונח בנשמה הקדושה הזו, וזה אצל אנ"ש, שבוכים הרבה בפורים מתפללים להקב"ה לא מתביישים להתבודד ושמחים ועליזים, עושים שמח אנשים, ובוכים להקב"ה, הרגע שאדם שותה ומרביץ לאנשים תדעו לכם אדם הזה הוא לא שיכור, אדם הזה הוא חצוף, ככה הוא יתבייש לבייש את השני ברבים, הוא יפחד ללכת להרביץ לשני ברבים, כך בפורים הוא עושה את עצמו שותה כמה כוסות והולך לתת סטירות על ימין ועל שמאל, נותן בוקסים, מבזה, אדם הזה הוא לא שיכור, הוא חצוף ועז פנים, וזה מה שאנחנו רואים בין אנ"ש ההפרש מי שבאמת איש כשר וצדיק וירא השם, אז הוא תמיד מבקש את הקב"ה, וזה סוד של פורים, שכל הפושט יד נותנים לו.
ולכן אשרי מי שמבלה את ימי הפורים בצורה כזו.
