שאלה: מה עיקר ההכנה שצריך לעשות לפסח כדי לקבל את אור החג?
ת: הרי אנחנו יודעים שבמצרים עם ישראל סבלו סבל גדול, הם היו תחת פרעה מלך מצרים, אומר האריז"ל שפרעה הקליפה שלו היה פה רע, היה לשון הרע, רכילות ליצנות, אחד דיבר רע על השני, התלוצצו אחד מהשני, בשביל זה סבלו סבל כל כך גדול, עד שבא משה רבנו והכניס בעם ישראל אמונה, דעת ושכל, "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלוקים אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה'), מזה נעשה פה-סח, התחילו לדבר אל הקב"ה, התחילו לצעוק אל הקב"ה, כי עד שמשה רבינו לא בא אל עם ישראל וגילה להם את הקב"ה, במקום להתחיל לדבר אל הקב"ה, לצעוק אל הקב"ה בעת צרה, מה הם עשו, דיברו אחד על השני רע.
ולכן עיקר ההכנה לדבר את אור הפסח זה רק על ידי שנעקור מאיתנו את החמץ, שהוא הלשון הרע והרכילות והליצנות, שאחד מדבר על השני, שאחד מתלוצץ מהשני, שזה מה שגורם לנו את כל הצרות והייסורים, וכמו שהיה במצריים, שמיררו את חייהם כמו שכתוב "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך" (שמות א', יד'), כן יש לנו גם היום, מי מאתנו לא ממורמר, מי מאתנו לא נמצא בדיכאון, מי מאתנו לא עובד קשה, מי מאתנו לא בגלות? ואף אחד לא תופס שזה הכל מפני שאנחנו נגועים בשנאת חינם, אחד מדבר על השני, אחד מתלוצץ מהשני, הרגע שההוא לא מחזיק כמוני, אני שונא אותו, לא יכול לסבול אותו, שזה בעצמו גלות מצריים, וזה הגלות הארוכה שלנו.
ולכן כדי שנזכה לקבל את אור הפסח, אור האורות, גילוי אלוקות בתכלית המדרגה העליונה, עלינו עכשיו לחפש ולבקש ולמצוא את החמץ שנמצא בנו ולהוציא את זה, ומהו החמץ? השנאה, והקנאה שיש לאחד נגד השני, הלשון הרע, הליצנות, ונתחיל לדבר אל הקב"ה כמו שהיו עושים עם ישראל במצרים, "ויאנחו בני ישראל מהעבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה" (שמות ב' כג'), ונתקיים "וישמע אלוקים את נאקתם, ויזכור אלוקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים" (שם), בזה שאנחנו נעקור מאיתנו את השנאת חינם, את הלשון הרע והרכילות והליצנות, בזה בעצמו אנחנו נהיה כלים ראויים לקבל את אור הפסח, שהוא האור של הקב"ה, ועל ידי זה נגאל גאולת עולם, אמן ואמן.
