שאלה: מה עניין השמחה בחודש אדר?
ת: חודש אדר אנחנו יודעים, שהוא החודש שמכניע את המן עמלק, הרי (שמות יז' טז'): "מלחמה בהוי"ה בעמלק מדור דור", חכמינו הקדושים אומרים (רש"י שם): "אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שיימחה עמלק", מה זה עמלק? עמלק זה מכניס ספיקות באדם היש הוי"ה בקרבנו אם אין? שובר את האדם, ובפרט מי שנכשל בפגם הברית אז כתוב (דברים כה' יז'): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים", תכף ומיד כשעם ישראל יצאו ממצרים, וראו ניסים ונפלאות גדולות, שידוד הטבע, אחרי שראינו במו עינינו שפרעה ואנשיו קיבלו עשר מכות, עברנו את הים, פלא על גבי פלא, עם ישראל התאחדו יחד, כאיש אחד בלב אחד וקיבלו את התורה, והנה בא עמלק וטימא את כולם (שם): "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים", הוא כבר מקרר את האדם, מה פתאום זה לא היה נס, מה פתאום משה רבנו, מה אתם צריכים ללכת אחריו, מקרר את האדם מאמונת חכמים, מקרר את האדם מאמונה בהקב"ה, ואחר כך הוא מטמא אותו בפגם הברית, ואומר רבנו ז"ל (סיפורי מעשיות מעשה יג' מהשבע קבצנים יום ו'): 'שעיקר הרפואה של הבת מלך שזה נשמתו של האדם זה רק שמחה', והיות שהמן הפיל פור הוא הגורל שהוא חשב שהנה אני תופס עכשיו את עם ישראל בחודש אדר נסתלק משה רבנו, אז אני יוכל לתפוס את עם ישראל. כי הרגע שמשה רבנו נסתלק אין מי שישמור על עם ישראל.
ולכן המן עשה חשבון שהנה החודש הזה הוא יפיל את עם ישראל בעצבות, כי הרי משה רבנו נסתלק, אבל הוא טעה, שבאותו יום שמשה רבנו נסתלק באותו יום הוא נולד, ואומר על זה מוהרנ"ת שמשה רבנו הניח תלמידים, יהושע והזקנים, הנביאים, אנשי כנסת הגדולה, עד דורותינו אלו, כל תלמיד חכם וחכם נקרא בחינת משה, כל רב בישראל שמרביץ תורה ברבים, כל צדיק הדבוק בהקב"ה שמקרב יהודים אל הקב"ה, נקרא בחינת משה, זה הוא לא ידע, שכתוב בזוהר (פרשת תרומה עמוד קע“ד): "משה לא מית אלא מסיטרא דילן", מה שאנחנו חושבים שמשה מת זה רק מהחטאים שלנו, אבל משה רבנו חי וקיים, והוא נמצא בכל דור ודור אצל חכמי ישראל.
ולכן זה השמחה שלנו בחודש הזה, שהמן עמלק חשבו שהנה נעשה קץ וסוף חס ושלום לעם ישראל, משה רבנו נסתלק, והוא שכח שזכרו תורת משה, משה רבנו נמצא בינינו, משה רבנו הוא עם חכמי ישראל, וכל יום ויום אנחנו לומדים תורה: "וידבר ה' על משה", "ויאמר ה' אל משה".
ולכן זה השמחה שלנו, שאנחנו שמחים ועליזים בימי אדר הקדושים שאומרים חכמינו הקדושים (תענית כט.): "משנכנס אדר מרבין בשמחה", מרבים את הקדושה בשמחה, ובזכות השמחה שעם ישראל שמחים ועליזים אנחנו מבטלים את הקליפות והסטרא אחרא, ובפרט בחודש הזה יש לעם ישראל לשמוח יותר ויותר, כי החודש הזה לנו הוא מסוכן מאוד שהנה הולך לפני עינינו מעשה הצלב רחמנא לישזבן, ולכן עם ישראל צריכים להתאזר בחודש הזה יותר ויותר, לקרב מה שיותר יהודים אל הקב"ה, לגלות יותר את הקב"ה, לפרסם לכולם את הקב"ה, וזה הסטרא אחרא והקליפות לא יכולים להבין, כמו שאומר מוהרנ"ת (הלכות נפילת אפיים הלכה ד'): ש'כל דבר הקליפות והסטרא אחרא כבר מוכנים לעבור, אבל לא על שמחה, שיהודים שמחים – זה הם לא רוצים', ולכן מצווה על כל יהודי לשמוח בחודש הזה, ומה הוא השמחה? שאנחנו יהודים מאמינים בני מאמינים, אנחנו שומרים שבת, ואנחנו צריכים להיות בגאווה ובגאון עם המצוות שלנו, עם הציצית והתפילין והמזוזה, עם הכשרות, ובזכות השמחה הזו שעם ישראל ישמחו נזכה לגרש את כל הקליפות מאתנו, ויתגלה כבר מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בעצמו והייתה להוי"ה המלוכה, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן ואמן.
