הרב ליאור עזרן שליט"א, ראש כולל "משכן יוסף" באופקים ומחבר הספר "חן וכבוד", מספר:

אחד האברכים החשובים בכולל שלי נכנס לכלא לתקופה של מספר שנים.

מדובר באברך שאני מכיר אישית כירא שמים וצדיק, ומאוד כאב לי על מצבו. ב"ה הוא כבר יצא מהכלא לפני תקופה ארוכה וכעת פורח ועולה בעולם התורה, אך בשהותו בכלא אירע לו מופת נפלא, שחובה לפרסמו לזיכוי הרבים.

במהלך שהותו בכלא בחודשים הראשונים היה האברך שבור ומדוכדך, ומוחו היה עסוק במחשבות על שונאיו ורודפיו שהעלילו עליו עלילות דברים ומחמתם הגיע למצב קשה זה.

בספריית הכלא מצא האברך את הספר הנפלא "אשר בנחל" שכתב הגה"צ מוהרא"ש זצ"ל, ודבריו הנעימים היו לו כמים קרים על נפש עייפה.

באחד הימים, שבו הגיעו מים עד נפש, לקח האברך את הספר לידיו ואמר:

"מוהרא"ש, אני מיואש, תעזור לי להתחזק, מוהרא"ש אתה חייב לעזור לי… תן לי עצה מה לעשות…"

לאחר מכן פתח את הספר "אשר בנחל", ולפניו נגלה מכתב ובו כתוב:

"אתה חייב ללמוד ח"י פרקי משניות בכל יום, זה הדבר היחיד שיציל אותך מהמצב הקשה בו אתה נמצא".

האברך שכבר התרגל לקרוא את המלצותיו של מוהרא"ש במכתביו השונים, ללמוד ח"י פרקי משניות כל יום, נפעם מהלשון הנדירה של "אתה חייב". זו כבר חובה, לא המלצה!

החליט האברך באותו רגע לקבל על עצמו ללמוד ח"י פרקים ביום, בתקווה שדבר זה יעזור לו להתחזק במצבו העגום עד אשר יצא מעמק הבכא.

אך מניין ישיג סט משניות?

אומנם בספריית הכלא היו כמה כרכי משניות, אך הם היו מפוזרים פה ושם, וגם היו עמוסים פירושים, ואינם מתאימים ללימוד קל ומהיר של ח"י פרקי משניות ביום. בביתו הרחוק, החזיק האברך סט משניות כזה, אך כיצד זה יגיע אליו כרגע?

שב האברך לבקש ממוהרא"ש: "אנא ממך, אין לי סט משניות כאן, מה אעשה? כיצד אקיים את עצתך? עזור לי!"

פתח האברך שוב את הספר, ומצא מכתב חיזוק: "ה' איתך בכל אשר אתה עושה, והוא כבר ינחה אותך בדרך הנכונה…"

יצא האברך מחדרו, ולפתע עלתה במוחו מחשבה ללכת לטלפון הציבורי אשר נמצא בכלא, ולבדוק אם מאן דהו השאיר עבורו הודעה ב"תא הקולי".

הוא התקשר למספר שבו נשמרות עבורו ההודעות, ואכן היתה עבורו הודעה מאחד מחבריו:

"מה שלומך, קבעתי תור לביקור אצלך בכלא היום בצהרים. אני כרגע נמצא בביתך, ואם אתה צריך משהו מביתך, תתקשר אלי. מקווה שתשמע את ההודעה בהקדם, כי אני צריך לצאת מכאן בעוד כמה רגעים".

השתומם האברך למראה הנס שהתרחש לנגד עיניו, מיהר והרים טלפון לחברו: "אתה עדיין נמצא בביתי"?

"אכן כן, אני נמצא בביתך, מה אתה צריך שאביא לך?" ענה החבר.

"תעביר בבקשה את הטלפון לאשתי", אמר לו האברך. "מה שלומך רעייתי היקרה? בספריה במקום פלוני נמצא סט המשניות, מהרי והביאי אותו לחברי היקר, בדיוק התפללתי על זה היום והנה נס משמים – לא יאומן!"

האשה העבירה בשמחה את סט הספרים לחברו של האברך, והוא נסע לכלא כשבאמתחתו שלושת הספרים. אך מיודענו האברך הכלוא בכלא המתין בקוצר רוח לשעת הביקור, ואף אחד אינו קורא לו… הוא רואה את חבריו ממהרים לעמדות הביקור, ועיניו רואות וכלות.

התקשר האברך מהטלפון הציבורי של הכלא לחברו, ושאל "מדוע אינך מגיע עם הספרים"?

"אל תשאל", אמר החבר. "לא נתנו לי להכניס את הספרים, בטענה שהיית צריך להגיש בקשה מסודרת בכתב אל רב הכלא, עם רשימת הספרים, וכיוון שלא הגשת, והספרים לא עברו ביקורת ואישור ע"י רב הכלא, אין אפשרות להעביר לך את הספרים".

ניתק האברך את הטלפון ורץ להנהלת הכלא. "אני צריך את הספרים דחוף", אמר להם. "מה ניתן לעשות"?

הנהלת הכלא גיחכו על האסיר ודרישותיו. "יש כאן נהלים ברורים. עליך להגיש בקשה לרב הכלא, ורק לאחר שתאושר, והוא יעבור על הספרים, תקבל את הספרים. הוא בכל מקרה לא נמצא כאן היום, כי זה היום החופשי שלו, כך שכדאי לך לרדת מהרעיון הזה".

אך האברך, שכבר ראה ניסים בעיניים, לא התייאש. הוא המשיך לבקש ממוהרא"ש: "עשיתי כעצתך וקיבלתי על עצמי ח"י פרקים משניות כל יום, והנה קרה נס, והספרים כבר הגיעו אלי עד הכלא. ראיתי כבר את הישועה בעיני, לא יתכן שזה נעצר כעת? התפלל נא עלי בבקשה לפני הקב"ה, שהנס יושלם!"

הוא מרים את עיניו, ולפתע הוא רואה את רב הכלא יוצא מבית הכנסת של הכלא. כיצד זה יתכן? הוא לא אמור להיות כאן כלל! האברך מגיע אליו בריצה.

"מה שלומך? איזה נס שאתה כאן! אני בדיוק צריך אותך!"

רב הכלא הגיב תוך כדי הליכה "מצטער, זה לא היום שלי, אני לא בתפקיד כרגע, עזוב אותי, אין לי זמן".

אך האברך לא הרפה: "תקשיב לי, אתה לא יודע מה קרה כאן! אתה הרי חסיד חב"ד, פתחתי את הספר "אשר בנחל" כמו שאתם פותחים ב"אגרות קודש", וקיבלתי תשובה שעלי ללמוד ח"י פרקי משניות, והנה הגיעו המשניות! זקוקים רק לאישורך כרגע!"

אבל הרב לא התרשם. "וכי נראה לך שאתן לך אישור מהרגע להרגע? יצאת מדעתך? אתה רוצה שיפטרו אותי? מדובר בהליך מסודר, אי אפשר לתת אישור כזה!"

האברך לא התייאש, והמשיך להפציר: "טוב, דע לך שהיו פה היום ניסים גלויים, ורק בגללך זה יעצר. האחריות היא עליך עכשיו. זה הדבר היחיד שיציל אותי מהשבר בו אני נמצא, וה' שלח לי את זה עד לכאן, ורק אתה מעכב".

רב הכלא חכך בדעתו מעט, ולבסוף החליט לעשות את הבלתי יאומן: "טוב, אני עושה את זה בשבילך במיוחד, באופן חד פעמי, מקווה שלא אנזק מזה". הלך הרב והנפיק אישור מיידי, והכניס בעצמו את הספרים אל האברך…

אבל בזה לא נגמר הסיפור המופלא, אומר האברך. בלילה המתינה לו הודעה מפתיעה, של החבר. "אתה חייב להתקשר אלי לשמוע מה יש לי לספר לך, לא יאומן".

מסתבר שבחזרתו, פגש האברך את הרב איתמר ברלב שליט"א, שהוא חסיד ברסלב, ומשמש כראש כולל "קול רינה" באופקים. הוא סיפר לו את הסיפור המופלא של מסירת הספרים, והרב ברלב הציע לו – הנה יש לי כאן כרך של "אשר בנחל", אולי תפתח את הספר ותראה מה מוהרא"ש רוצה לומר לך?

"אבל לא ביקשתי ולא שאלתי כלום", אמר החבר.

"לא נורא, בכל זאת. תפתח את הספר, בוא נראה".

פתח החבר את הספר והחל לקרוא: "שמחתי מאוד מאוד על הספרים ששלחת לי, יישר כח על כל הטרחה, ה' יברך אותך בכל מילי דמיטב…"