תשובת כ"ק מוהרא"ש הצדיק מיבנאל לשאלות:
האם מותר לומר תהילים בלילה לפני חצות?
מובא בספר אשל אברהם הוא היה פוסק גדול, שאמירת תהילים מותרת בלילה, כי זה בכלל תפילה, ועל זה מקילים כולם להגיד תהילים בלילה, אף שהאריז"ל אמר שלא לקרוא לפני חצות מקרא, אבל אמירת תהילים זה בכלל תפילה. ובזה מקילים. ולכן גם תיקון הכללי מותר להגיד בלילה וכן ראיתי שכל אנשי שלומנו חסידי ברסלב מדור דור היו אומרים תיקון הכללי על ציון רבנו ז"ל מתי שרק הגיעו לשם, בין שהיה בערב, בהתחלת הלילה, תמיד אמרו תיקון הכללי אצל ציון רבנו ז"ל כי תהילים זה בכלל תפילות, כי בעשר לשונות של תפילה נאמרו התהילים, ולכן רק תהילים מותר להגיד לפני חצות.
האם אומרים גם תיקון רחל בשנת שמיטה?
אצל אנשי שלומנו אומרים תמיד תיקון רחל ותיקון לאה, רק לא בימים שאומרים תחנון, היות שבשנת שמיטה כן אומרים תחנון אז אומרים גם תיקון רחל ותיקון לאה.
האם אומרים וידוי בשבת ויום טוב בקריאת שמע שעל המיטה?
אנחנו כן אומרים את הוידוי בשעת קריאת שמע אפילו בשבת ואפילו בחג, כי הסיבה היא שאדם צריך לחיות בתחושה כזו, שהנה היום הזה זה היום האחרון שלי, והנה קודם השינה אדם אומר קריאת שמע שעל המיטה ומתוודה על מה שהוא עשה במשך כל היום, ומקבל על עצמו ד' מיתות בית דין, והוא מוכן כבר למסור את נפשו להקב"ה בפסוק (תהילים לא'): "בידך אפקיד רוחי".
ולכן אנחנו נוהגים גם בשבת וגם ביום טוב להגיד את הוידוי, אף שלא אומרים בדרך כלל, אבל מי שחי בצורה כזו שיודע שזה היום האחרון שלו – הוא מתוודה. ולכן, כתוב בזוהר " זכאה קדמאה דהווא מסתכלי כל יומא כאילו בהאי יומא הווא מסתלקא" אשרי החסידים הקודמים שהיו תמיד חושבים שביום הזה מסתלקים, חכמינו הקדושים אומרים (סנהדרין מה:) "כל המומתין מתוודים", אם אדם כל כך דבוק בהקב"ה ויודע שהלילה הזה זה הלילה האחרון שלי אז לאדם כזה מותר להגיד וידוי גם בשבת ויום טוב.
