ה"חפץ חיים" ז"ל הקפיד מאוד בישיבתו, שלא יהיו ערים יותר מדי, והרבה פעמים כשנכנס לבית מדרשו, ומצא את תלמידיו לומדים, כיבה את הנרות ואמר להם: לכו לישון, והסביר כי האדם צריך ללמוד כל ימי חייו לא רק אלו חמש השנים שהוא בישיבה, ועל כן צריך לשמור על בריאות גופו, כי אם יעשה דברים יותר מכוחו, אז לבסוף ייחלש לגמרי ולא יעשה כבר כלום, על כן טוב להיות מצומצם עם כל ענייניו ולבלי להרוס יותר מדי.
וסיפר שפעם בצעירותו היה אצל גאון אחד, ודיברו הרבה מענייני תורה ויראת שמים, והא נהנה מאוד מדברי הגאון, אך כשהגיעה השעה עשר וחצי, אמר לו הגאון: לילה טוב, וכשהוא התעקש: הלא אני נהנה מאוד מדיבוריכם, ענה לו הגאון: "מארגן איז איך א טאג", (מחר הוא גם יום), והלך לו, וסיפר ה"חפץ חיים", אף שאז היה לו קשה עניין זה, אך עכשיו הוא מבינו, כי האדם צריך להיות מסודר, ולשמור בריאות גופו, ועל כן היה הגאון הנ"ל ללמוד חמישים שנה, כי היה מסודר לבלי להכביד עליו.
אשר בנחל חלק ג' מכתב שנח
(רבי ישראל מאיר הכהן שהתפרסם בשם ספרו "החפץ חיים" זי"ע, נולד בי"א שבט ה'תקצ"ט לאביו רבי אריה זאב ולאמו הרבנית דוברושה בעיר ז'טל ברוסיה התפרסם בעולם בעקבות ספריו: "משנה ברורה", "ביאור הלכה" על "אורח חיים", ו"חפץ חיים" על הלכות שמירת הלשון, כיהן כראש ישיבת ראדין, העמיד תלמידים לאלפים ונודע כמנהיג הדור. נפטר בכ"ד אלול ה'תרצ"ג ונטמן בלוויה רבת משתתפים בעירו ראדין)