סיפר רבי חיים ויטאל: הלכתי פעם את רבי (הלא זה האר"י הקדוש) ברחוב, והנה בא אדם והחל לקללו ולבזותו. רציתי למחות, והרבי תפס בידי כאומר שאשתוק, וההוא לא חדל לחרף ולגדף.
והאר"י הקדוש היה מיושב מאוד, רק אמר לו אלו המילים: עדין אינך רוצה להיכנע, עדין אתה חולק עלי?! והוא באחת, פוער את פיו הטמא ודיבר דברי נאצה.
והאר"י ז"ל הוסיף: עדין אינך רוצה להפסיק?! והמשיכו ללכת, אומר רבי חיים ויטאל, הייתי סקרן גדול מאוד, ושאלתי את רבי – מי זה, ובתחילה התחמק, ואחר שהפצרתי בו, ענה ואמר: אצלי יש ניצוץ של משה, ואצל אדם זה יש ניצוץ של קורח, וחשבתי שתיקן עצמו, והנה אני רואה שעדין עומד במריו ובמחלוקתו.
אשר בנחל חלק מ"ח מכתב ח' תשעה.
