בשו"ת אשר בנחל (חלק מ"ג מכתב ז' תה), מובא הסיפור הנפלא הבא המראה את האמונה המזוככת של הצדיקים בהקב"ה.
הצדיק הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע גדל במשפחה שהיו מתנגדים על החסידות, שלא ידעו אז מה טבעה של החסידות, חשבו שזו כת חדשה או איזה דרך חדשה, ומדוע? כי החסידות מגלה את הקב"ה, וברגע שמגלים את הבורא יתברך שמו, אז נתגלה השקר [ כי קודם שנתגלה הקב"ה, חושבים: זה גאון, זה רב, זה מקובל, אך ברגע שמכניסים בעצמם את השם יתברך, מתחילים להיווכח, זה גאון?! זה 'גאון' בגזל! זה רב?! זה 'מתקוטט' עם כולם! זה מקובל?! זה 'מקבל' מה שנותנים לו!], והצדיק הקדוש מברדיטשוב התקרב למגיד ממעזריטש תלמיד הבעל שם טוב, ולא שב ששה שבועות, חמיו, שהיה מתנגד גדול, הקפיד עליו שחזר, ושאלו: "היכן היית?" וענה בתמימות: "הייתי אצל המגיד הגדול ממעזריטש.
ושאלו: "מה למדת שם?" וענה לו: " למדתי שיש אלוקים בעולם", החל חמיו לשחוק: "וכי בעבור זה הוצרכת ליישב ששה שבועות שם?! הנה הראה לך". וקרא למשרתת ושאלה: " אמרי לי, מי ברא את העולם?" וענתה: "אלוקים".
ושחק כלפי חתנו, ואמר לו: "וכי בעבור זה הוצרכת ליישב ששה שבועות, כדי לידע מי ברא את העולם, הלא משרתת פשוטה יודעת זאת". וענה הצדיק הקדוש מברדיטשוב: "היא אומרת, אבל אני יודע". נמצא, שהחסידות לימדה אותנו לדעת שיש אלוקים ומלך עולם, "אתה הראת לדעת, כי הוי"ה אלוקים, אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה) צריך להחדיר בעצמו, שהקב"ה מנהיג עולמו בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט.
*התמונה באדיבות אומן שלום