ידוע הסיפור, כשהיו בחורים ואברכים מדברים על ציון רבנו ז"ל, דברים של מה בכך, וכשראה את זאת האיש אלוקי ר' אברהם בר' נחמן ז"ל, ענה ואמר להם: חבל על כל רגע שאתם מבלים כאן בדיבורים של מה בכך, הלא יבוא זמן שתהיו רוצים לנתק את עצמכם אל הציון ולא תוכלו, כי יהיה סגור. ועל כן ראו לנצל את הזמן היקר כל זמן שאתם על הציון הקודש, ודברי פי חכם חן.
וכן סיפר בנו של ר' משה טשנסטוחובר ז"ל, אשר גר באומן, וקודם המלחמה העולמית רצה לחזור אל פולין, מקום לידתו (כי עוד לא ידעו מה קורה שם, כי נכנס המשחית). ויהי בלילה, בעת שנתו, בא אליו ר' אברהם בר' נחמן ז"ל בחלום (כי היה שמשו בשנותיו האחרונות), ואמר לו בזו הלשון: "בזמן כזה נוסעים מהציון?! צריכים לישב תמיד על הציון ולהרבות ברחמים ותחנונים", ועל כן נסכם בדעתו להישאר, וכן ניצל, והגיע לארץ ישראל.
אשר בנחל חלק כט מכתב ד' תרנא
