פעם בא יהודי שבור וממורמר אל הצדיק הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, בעל מחבר ספר "קדושת לוי", ואמר בבכייה עצומה: עד עכשיו הייתה פרנסתי, שהייתי נוסע בעיירות הקטנות אצל הגויים, והייתי מוכר להם מיני מרכולת, ובזה התפרנסתי, והנה עכשיו אני חלש מאוד, ואין כוחי במתני, ובמה אפרנס את בני ביתי?! ובכה מאוד.
ענה ואמר לו הצדיק הקדוש מברדיטשוב זי"ע, היודע אתה שכתוב (שמות יד, כה): "ויסר את אופן מרכבותיו", כשהקדוש ברוך הוא נוטל ממישהו את הגלגלים, היינו שאין לו כוחות ברגליו לילך, אזי "וינהגהו בכבדות", שמנהיגו בדרך כבו"ד, ומפרנסו בבית בכבוד.
כל זמן שחשבת שפרנסתך היא על ידי גויים, שאתה הולך מעיירה לעיירה ומכפר לכפר למכור מרכולתך וכו' וכו', אזי הקדוש ברוך הוא הניח אותך, ועכשיו בראותך שאין לך כוחות ואינך עושה מאומה, ואתה שבור כחרס הנשבר, עכשיו תדע לך, שהפרנסה תבוא לך לבית בכבוד.
אשר בנחל חלק נ מכתב ט' רפח.
