כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: א' דראש חודש | ב' אדר א' | ג' אדר א' | ד' אדר א' | ה' אדר א' | ו' אדר א' | ז' אדר א' | ט' אדר א' | י' אדר א' | י"א אדר א' | י"ב אדר א' | י"ג אדר א' | י"ד אדר א' | ט"ז אדר א' | י"ז אדר א' | י"ח אדר א' | י"ט אדר א' | כ' אדר א' | כ"א אדר א' | כ"ג אדר א' | כ"ד אדר א' | כ"ה אדר א' | כ"ו אדר א' | כ"ז אדר א' | כ"ח אדר א' |
||
|
||
ארכיון כל המכתבים לגברים » | ||
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר תרומה א' דראש חודש אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י הנה חכמינו הקדושים אמרו (תענית כ"ט.) משנכנס אדר מרבין בשמחה, ולכן עלינו למסור את נפשינו עכשיו יותר מאי פעם להיות רק בשמחה עצומה, כי רק בזכות זה נגאל, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחב מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחרת לגמרי, ובפרט בערב שבת ראוי מאד מאד לשמוח ולשמוע את קול הקריאה שהקדוש ברוך הוא קורא אותנו לקבל את המתנה היקרה שהוא הולך לתת לנו, שהוא יום השבת קודש, כמאמרם ז"ל (שבת י:) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם; ואמרו צדיקים שזכי השמיעה עדיין יכולים לשמוע את הקול של הקדוש ברוך הוא שאמר למשה שילך להודיע לנו את המתנה היקרה של שבת, ואנחנו רואים שהס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם דייקא בערב שבת שיהיה כל מיני מחלוקת בהבתים, כמובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; [היו שתי אנשים שרבו ביניהם כל ערב שבת, והתנא רבי מאיר הגיע למקום ההוא והתיישב ביניהם, וכמובן לפניו התביישו מלריב והפסיקו לריב, אז שמעו קול שהשטן אמר ווי לי שגירש אותי מהבית הזה], הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו'.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר תצוה ב' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, והעיקר ההתחזקות צריך להיות בשמחה, כי על דבר זה הס"מ אורב על האדם לארכו ולרחבו, העיקר שלא יהיה בשמחה, ומכניס בו דאגות מדאגות שונות, העיקר לשבור אותו, ולכן קח את עצמך בידיך ותעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ותהלה לאל יש לנו במה לשמוח שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, ומה היינו עושים בלי רביז"ל? ולכן ראוי לנו ללמוד בכל יום בספריו הקדושים, "לקוטי מוהר"ן" "סיפורי מעשיות" "ספר המדות" ושיחותיו הקדושים שבספרי "חיי מוהר"ן" "שיחות הר"ן", וידוע מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) אשר פניו שכלו ונשמתו הם בתוך הספר שלו, ולכן אשרי מי שעושה לעצמו שיעור בכל יום אפילו קטע אחד מכל ספר של ספריו הקדושים, שבזה הוא מתדבק ברביז"ל, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ב) כשלומדים ספרי הצדיק נעשה בחינת נשיקין וכו' וכו', ואם מסדרים לעצמם זמנים מיוחדים ללמוד בספריו הקדושים, יכולים להתחיל בהם ולסיימם, וזה לא כל כך קשה אם אדם מסודר בסדר נכון, וגודל מעלת לימוד ספרי רביז"ל אין לתאר ואין לשער כלל, כי בפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ט) שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה וכו', ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו רק בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו. ואמר בזו הלשון: "סע וועט אים אלע אדערן טרענען" [שיפתח קשיות גידיו]; אשרי מי שלא מחסר יום אחד מבלי לימוד ספרי רביז"ל, וזה יכניס בו את האור הגנוז של רביז"ל, ויפתח לבבו ופיו לדבר אליו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק מעורר מהשינה, כי יש בני אדם שישנים את ימיהם, ואף על פי שנדמה שהם מתפללים ולומדים וכו' וכו', אבל הכל בחינת שינה, כי כל זמן שאין האדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וישפוך את לבבו אליו יתברך כמו שבן יקיר שופך את לבבו אל אביו שאוהבו מאד, עדיין הוא בבחינת שינה שהמוחין שלו ישנים, והוא לא מרגיש את אמתת מציאותו יתברך וכו', אבל תיכף ומיד כשאדם שומע את קול הצדיק המעורר מהשינה, על ידי זה נפתח פיו לדבר עמו יתברך, וזה רואים פלא עד שלא לומדים את ספרי רביז"ל, לא מבינים מה הענין של לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ואדרבה בני אדם צוחקים מזה וכו' וכו', וכל זה בא מהכפירות ואפיקורסות שנדבק בו על ידי עוונותיו המרובים, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה לאדם; ואמר הנביא (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", ולכן אשרי מי שמתמיד בספרי רביז"ל, ואז יכנס בלבו הארה נוראה ונפלאה מאד, עד שיתלהב לבו אליו יתברך, וככל שילמד יותר את ספרי רביז"ל, יותר תבערת הלב אליו יתברך יהיה בו.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר תצוה ג' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ורביז"ל הזהירנו על דבר זה יותר מהכל, כי כל זמן שאדם חזק באמונה בו יתברך, על ידי זה הוא מחוסן מכל פגע רע שבעולם, כי כשאדם מחדיר בעצמו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, אזי הוא מדבר עמו יתברך, ומספר לו יתברך את כל אשר עם לבבו, ועל ידי זה הוא מחוסן מכל הפגעים והמקרים רעים, אבל תיכף ומיד כשאדם מאבד את האמונה שלו, הוא עלול ליפול בנפילה אחר נפילה, ואף אחד לא יוכל לעזור לו, וכמאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע איך מענישים את האדם? תיכף ומיד כשלוקחים ממנו את האמונה והבטחון, הוא כבר מעונש בעצמו, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות המתקת דין סימן ח') מה שהקדוש ברוך הוא מסתיר פניו ממך, הוא מחמת הכפירות שיש בך; וכן אמר (שם סימן ל"ב) מי שאין לו אמונה בידוע שהקדוש ברוך הוא סילק חסדו ממנו; ולכן העיקר שבכל העיקרים בדעת רביז"ל להיות חזק באמונה פשוטה בו יתברך, שאז נכון לבו יהיה בטוח שהקדוש ברוך הוא ימחול לו על כל עוונותיו, כמו שאמר (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן רק תחזור על האמונה הקדושה בכל יום בכל שעה ובכל רגע, כי זה העיקר מה שאדם צריך בזה העולם רק לסלק את חכמתו המדומית ולהאמין בתמימות ובפשיטות בו יתברך, כי באמת אמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של האדם מכניס כפירה באדם, אדם כשחוטא בר מינן זה בעצמו מכניס בו כפירות ואפיקורסות, ונעשה מסך המבדיל בינו לבין הקדוש ברוך הוא, כמו שאמר הנביא (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", ואז הוא מתחיל לסבול את הסבל הכי גדול שרק יש לסבול, כי מי שאין לו אמונה חייו אינם חיים, ולהיפך מי שיש לו אמונה פשוטה בו יתברך, ויודע שדבר גדול דבר קטן לא נעשה בעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, הוא חי כמו בגן עדן ממש, וכמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) אמונה הוא ענין חזק מאד וחייו חזקים מאד על ידי אמונה. כי כשיש לו אמונה אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום, אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה, ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא. אבל מחקר שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו. והמשכיל יבין דברים אלו מאליו ויבין דבר מתוך דבר כי אי אפשר לבאר הכל בכתב. והכלל שעיקר הוא האמונה בלי שום חקירות כלל, ובזה יהיה חזק לעולם בעולם הזה ובעולם הבא ולעולם לא ימוט אשרי לו.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר תצוה ד' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהיום מסיימים מסכת יומא כפי סדר הלימוד בדף היומי, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה גם אתה להצטרף לעשות היום סיום עם הדף האחרונה, כדי שתוכל אחר כך להתחיל ביום רביעי מסכת סוכה, מה אומר לך אין עוד שמחה להנשמה כמו שזוכים ללמוד בכל יום דף גמרא, כי זה שמירה להנפש, ואי אפשר להסביר לאדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, וכל כך חבל שבני אדם לא מצטרפים אל זה, כל אחד חושב שזה כל כך קשה, כי הס"מ מקשה על האדם ללמוד גמרא, כי הוא יודע שעל ידי לימוד גמרא מוחקים אותו לגמרי, ולכן הוא עושה כל מיני פעולות שבעולם להכביד את האדם מללמוד גמרא, כי הוא יודע על ידי לימוד גמרא עוקרים אותו לגמרי, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) תלמו"ד גימטריא הקליפה לילי"ת שמחטאת את האדם בפגם הברית, ולכן אשרי מי שלוקח לעצמו קביעות חזקה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואפילו שלא מבין את הכל, עליו להיות חזק אפילו באמירת דף גמרא, שמצלת את האדם מכל רע, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ו:) גמרא גמור זמורתא תהא; ופירשו צדיקים "גמרא גמור", אם אתה תלמוד גמרא, אזי "זמורתא תהא" מלשון אזמר כל עריצים ולהכרית את כל הקוצים הסובבים את השושנה העליונה שזה נשמת האדם, אם אדם לומד הרבה גמרא, על ידי זה הוא מכרית ממנו את הקליפות והמשחיתים שברא מחמת עוונותיו, ולכן אל תהיה בטלן, תראה היום ללמוד את הדף האחרונה של מסכת יומא, ומחר תיכף ומיד תתחיל ללמוד מסכת סוכה שאין למעלה מזה, שמבטל מהאדם את כל הדינים, כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות מריבה סימן נ"ז) למחלוקת ילמד מסכת סוכה; והמחלוקת הזה זה בכל מיני אופנים, הן שאדם הוא מחולק בעצמו, היינו שיש לו עקמומיות בלבו וכו', והן שיש לו מחלוקת בבית וכו', והן שיש לו מחלוקת עם הזולת וכו', על ידי לימוד מסכת סוכה הוא זוכה לבטל את כל המחלוקת מעצמו, וזוכה להסתר בסתר צל כנפיו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר תצוה ה' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מאד מבקש אותך שאל תהיה בטלן, רואים בחוש הנה יום והנה לילה, ומה נשאר לאדם, רק מה שחטף איזה טוב אמיתי ונצחי, שזה נשאר לנצח נצחים, ואף אחד לא יכול לקחת את זה מאתנו, ידוע אימרת אנשי שלומינו בשם מוהרנ"ת ז"ל שעיקר הספר מוסר של האדם זה יום האתמול, שזה פירוש (בראשית ל"א מ"ב) "ויוכח אמש", אדם צריך רק להסתכל על יום האתמול, ואז יראה איך עבר עליו היום? ויתחיל להתבייש מעצמו וכו', כל היום הסתובב בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו' וכו', האם זה עזר לו? לא התפלל במנין את השלוש תפלות, האם זה הביא אותו לאיזה מקום? וכן הלאה והלאה וכו' וכו', ולכן אני מבקש אותך מאחר שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, עלינו לזכור את הלימוד העמוק שלימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רע"ב) על הפסוק (תהלים צ"ה) "היום אם בקולו תשמעו", זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשוב מיום לחבירו, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה, כי כשרוצין להכנס בעבודת השם יתברך, נדמה להאדם כאילו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לישא משא כבד כזו. אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. וצריך לזכור "היום אם בקולו תשמעו", אם אתה רוצה לשמוע בקולו יתברך, אין לך רק היום הזה, וזה ביותר סובב על ענין השמחה, שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; וכן הוא בכל פרט ופרט בחייך, אם תזכור שאין לך רק היום הזה וכו', ומה שתחטוף איזה טוב ביום הזה וכו', זה נשאר לך לנצח נצחים, כי סוף כל סוף ימינו כצל עובר, הנה אנחנו פה והנה אנחנו יוצאים מפה לא יועיל שום דבר מוכרחים לצאת מזה העולם, ולכן כל זמן שאנחנו פה צריכים לחטוף בכל יום נקודות טובות, ותהלה לאל יש בכל בר ישראל המון טוב, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ולכן אני מאד מבקש אותך קח את עצמך בידיך וזכור גם זכור שיבוא היום שכל אלו הנקודות טובות שאתה חוטף בכל יום, זה מה שיצילך, הן עוד בעולם הזה ומכל שכן בעולם הבא, ולכן למה לא תהיה בשמחה בשעה שאתה מקיים את המאה מצוות האלו? ועל כולם אני רוצה לבקש אותך ומתחנן לפניך היום התחילו ללמוד מסכת סוכה בסדרת הדף היומי, למה שאתה לא תקפוץ על העגלה ותלמוד גם כן בכל יום במסירות נפש דף גמרא, ואפילו שאתה לא מבין הכל מה שאתה לומד, זכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ולכן אל תהיה בטלן תחטוף בכל יום דף גמרא, שזה חיות לנפש, ואשרי מי שלא מטעה את עצמו, ואם היית יודע מה זה ללמוד דף גמרא ליום אפילו בגירסא, היית מקפיד על זה מאד מאד, כי דף גמרא שומרת את האדם מכל פגעי ונגעי הזמן וכו', ג'מ'ר'א' זה ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל, מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, שמי שחזק בלימוד דף גמרא ליום ממשיך על עצמו את הארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו, ועל כן תעשה כל מה שביכולתך או בעצמך תגרוס את הדף גמרא, או תלך עם חברותא ללמוד את הדף גמרא, או שתשמע איזה שיעור שיש בקהילתינו תהלה לאל שש שיעורים במשך היום שלומדים את הדף היומי, אבל אני מאד מתחנן אליך לטובתך הנצחי תתחיל היום מסכת סוכה בעקשנות גדולה מאד מאד, ומובא מצדיקים סגולה גדולה למי שדינים שורים עליו או מחלוקת או שאר יסורים רחמנא ליצלן, ילמוד מסכת סוכה וינצל מכל רע, וזה בדוק ומנוסה, והסימן הוא (תהילים כ"ז ה') "כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו", ורביז"ל אמר (ספר המידות אות מריבה סימן נ"ז) למחלוקת ילמד מסכת סוכה; והמחלוקת הזה שייך בכל מיני אופנים, הן שאדם הוא מחולק בעצמו היינו שיש לו עקמומיות בלבו וכו', והן שיש לו מחלוקת בבית וכו', והן שיש לו מחלוקת עם הזולת וכו', על ידי לימוד מסכת סוכה הוא זוכה לבטל את כל המחלוקת מעצמו, וזוכה להסתר בסתר צל כנפיו יתברך, ולכן עכשיו יש לך הזדמנות פז גם כן להתחבר אל לומדי דף היומי, שזה מתנה מרביז"ל שנתן לרבי מאיר שפירא זצ"ל כידוע בין אנשי שלומינו,
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר תצוה ו' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מה מאד גדלה שמחתי שאני רואה שמסתופפים ספסלים בבית המדרש, שיותר ויותר אנשי שלומינו באים ללמוד בכל יום ומצטרפים אל לימוד הדף היומי שאין למעלה מזה, ודף גמרא ליום זה חיות להנפש, וידוע אשר הגלות המר והארוך הזה נקרא חושך, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה ב' סימן ד') "וחושך" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן; כי בזמן שבית המקדש היה קיים, היה יוצא משם כל האור לכל העולם כולו, כמאמרם ז"ל (שמות רבה פרשה ל"ו סימן א') כשם שהשמן מאיר כך בית המקדש מאיר לכל העולם, שנאמר (ישעיה ס') "והלכו גוים לאורך", ואמרו (בראשית רבה פרשה ג' סימן ד') מהיכן נבראת האורה? ממקום בית המקדש, ואמרו (במדבר רבה פרשה ט"ו סימן ב') כשאדם בונה בית עושה חלונות צרות מבחוץ ורחבות מבפנים, ושלמה שבנה בית המקדש עשה חלונות צרות מבפנים ורחבות מבחוץ, כדי שיהא האור יוצא מבית המקדש ומאיר לחוץ; ועכשיו כשהבית המקדש חרב, אזי החושך מתפשט בכל העולם כולו, עם כל זאת אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, כי בפירוש אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד, ועל הבית המקדש אמרו חכמינו הקדושים (תענית ט"ז.) מאי הר המוריה, הר שיצא ממנו הוראה לישראל; נמצא כשלומדים עכשיו תלמוד בבלי, שמשם יוצא ההוראה, כי סוף כל סוף כל ההלכות יוצאים מתלמוד בבלי, וכשלומדים תלמוד בבלי, על ידי זה מאירים על עצמם אור במשך ימי הגלות, כי הגמרא מאיר לנו בתוך הגלות, ולכן אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, שיאיר את נשמתו באור וזיו אלקותו יתברך, ויאיר לו מוחו בהארה נוראה ונפלאה מאד באורו יתברך, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ו' ערש"ק לסדר תצוה ז' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בעוד שבת, וראוי לנו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו שזכינו להבראות מעם ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, והקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה את יום השבת שזה שייך רק לעם ישראל, כמו שכתוב (שמות ל"א י"ז) "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם כי ששת ימים עשה הוי"ה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש", ולכן כל מי ששש ושמח כל השבת ומתענג בנועם השבת, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, וכל כך פלא שבשבת מאיר אור האין סוף ברוך הוא בלי שום לבושים, ואדם לא צריך לעשות שום דבר, רק לשמור לא לעשות שום מלאכה בשבת, על ידי זה הוא נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ומוחלין על עוונותיו, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; אף על פי כן הס"מ עושה את כל מה שביכולתו רק לשבור את האדם ביום השבת שיהיה כל השבת עצוב מדוכא שבור ורצוץ וכו' וכו', וכן גורם שיהיה לו מחלוקת עם אשתו דייקא ביום השבת, כי אז הס"מ אורב על כל בר ישראל שלא יהיה לו מנוחה בשבת, ולכן החכם עיניו בראשו כבר מקדים ביום שישי שמכין בעצמו את הבית לכבוד שבת, כמו שסיפרו לנו חכמינו הקדושים על תנאים ואמוראים איך שקיבלו את השבת בשמחה עצומה, והם בעצמם עשו את העבודה לכבוד שבת, (עיין שבת קי"ט.) רב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא, רב הונא מדליק שרגי, רב פפא גדיל פתילתא, רב חסדא פרים סילקא, רבה ורב יוסף מצלחי ציבי, רבי זירא מצתת צתותי, רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק וכו', ופירש רש"י מחריך רישא – אם היה שם ראש בהמה לחרוך, מחרכו הוא בעצמו וכו', מצתת צתותי – מצית האור בעצים דקים, מכתף ועייל מכתף ונפיק – בערב שבת יוצא ונכנס להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים, כאדם שמקבל את רבו בביתו, ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו; הרי שלך לפניך איך תנאים ואמוראים לא התביישו לעשות בעצמם את העבודה לכבוד שבת, וניקו וסידרו את הבית לכבוד שבת, על אחת כמה וכמה באין ערך אנחנו צריכים לראות למסור את נפשינו בערב שבת לעזור להאשה ולנקות את הבית ולהכין את הכל לכבוד שבת קודש, ואף שאנחנו רואים ומרגישים ושומעים מה שחכמינו הקדושים אומרים שבשבת מאיר אור האין סוף ברוך הוא, אף על פי כן הס"מ שובר אותנו עוד ביום שישי ועושה מחלוקת עם האשה וכו' וכו', ונכנסים בלחץ, וכך כל השבת הם ברוגז ולא מדברים, ויש מריבות בבית, ולא שמים לב שבידים מאבדים את הטוב הנצחי שהקדוש ברוך הוא נותן לנו, כי אם אדם היה שש ושמח כל השבת, היה זוכה לכל האורות שרק יכולים לזכות בזה העולם, כי נשמות ישראל הם חלק אלוק ממעל, עם כל זאת הנסיון מאד מאד גדול, כמובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; [היו שתי אנשים שרבו ביניהם כל ערב שבת, והתנא רבי מאיר הגיע למקום ההוא והתיישב ביניהם, וכמובן לפניו התביישו מלריב והפסיקו לריב, אז שמעו קול שהשטן אמר ווי לי שגירש אותי מהבית הזה], הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', ולכן תעשה כל מה שאתה יכול רק להיות בשמחה בערב שבת, ותכין את עצמך לקבל את המתנה הגדולה שהוא יום השבת, ואז תהיה בטוח שלא יחסר לך פרנסה בששת ימי החול, כי מה שבני אדם הם כל כך בצמצום ובעניות ודחקות כל ימות השבוע, ונסתבכים בחובות וכו', ואין להם מאיפה לשלם וכו', זה רק מחמת שלא מכבדים את השבת, כי עיקר העשירות בא לאדם רק בזכות שבת, כמו שסיפרו לנו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט.) על הפסוק (דברים י"ד כ"ב) "עשר תעשר" עשר בשביל שתתעשר, במה הן זוכין לזה? בשביל שמכבדין את השבת, דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא, והביאו לפניו שולחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם, ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו, וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו, ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים, וכשמניחים אותו אומרים (תהלים כ"ד) "להוי"ה הארץ ומלואה" וגו', וכשמסלקין אותו אומרים (תהלים קט"ו ט"ו) "השמים שמים להוי"ה והארץ נתן לבני אדם", אמרתי לו בני במה זכית לכך? אמר לי קצב הייתי, ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת, אמרתי לו אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך; רואים מזה שאפילו קצב בעל איטליז פשוט שאינו לא יודע מחייו כלל וכו', אלא במשך כל השבוע הוא חשב על כל חתיכת בשר אה זה יהיה טוב בשביל שבת להתענג בו וכו', ואחר כך כשמצא חתיכת בשר יותר טוב וטעים, אמר אה זה יהיה בשביל שבת להתענג בו וכו', רק בשביל שכר זה זכה לעשירות מופלגת, ובאמת הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לכל בר ישראל כל טוב וכל העשירות שבעולם, אלא האדם מאבד את השכל שלו והוא שוכח מה זה שבת? ואל מה יכולים להגיע על ידי שמחת השבת? ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תהיה רק שש ושמח כל השבת, ואל תריב עם אשתך, ואם בוער בך הכעס והרציחה כן לריב עם אשתך, דע לך שזה הס"מ שכל הענין שלו זה "הפרד ומשול", כי כך מובא בזוהר (בא מ"ב.) הס"מ זה היצר הרע, ועל כן ראה מה לפניך, הוא רוצה לעקור אותך משתי העולמות, מחכה עליך עשירות גדולה מאד מאד אם אתה תשמור את השבת בשמחה עצומה, ואתה תשמור את עצמך לא לריב עם אשתך ועם ילדיך, אז דייקא תזכה לזה, ומה עושה הס"מ שמכניס אותך דייקא בכעס ורציחה שכן תריב עם אשתך ותתווכח עמה, עד ששובר אותך לגמרי, ואין לך כבר מנוחת השבת, ולכן החכם עיניו בראשו להקדים כבר מערב שבת לשמור שלא יהיה בבית שום מריבות ומחלוקות עם אשתו, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ואז תזכה לכל טוב אמיתי ונצחי.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר כי תשא ט' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם להתחזק ולא להשבר משום דבר כי גדול אדונינו ורב להושיע, ובעיתים הללו צריכים להתחזק ביתר שאת וביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, כי רוח הכפירות והאפיקורסות מגיע גם בפנים רחמנא ליצלן, כי כל העיתונים והכלי תקשורת הן דתיים הן חילונים ידברו מהכל רק לא מהקדוש ברוך הוא, ונכנס באדם דמיון של הבל כאילו הכל טבע מקרה ומזל וכו', ולא יודעים שהקדוש ברוך הוא מעורר אותנו בכל יום בכל שעה על ידי אסונות שקורה וכו', ואף אחד לא יודע במה לתלות את זה וכו', כל אחד אומר את הסברות שלו וכו', שהכל כפירות ואפיקורסות, כי אדם צריך להחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך שהוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, וככל שאדם מכניס בעצמו את האמונה פשוטה הזו, כן זוכה לטהר את עצמו מהכל, כי הכפירות והאפיקורסות, ואפילו מחשבות של טבע מקרה ומזל זה אבי אבות הטומאה וכו', ולהיפך כשבר ישראל מחדיר בעצמו אמונה בו יתברך שהכל ממנו יתברך ואין דבר שלא יהיה ממנו יתברך זה הטהרה, ולכן אשרי מי שמכניס בעצמו עכשיו את האמונה הקדושה יותר מאי פעם, כי לצערינו הרב לאחרונה רוח המחלוקת והלשון הרע והרכילות שנכנס גם ברחובות ובבתי החרדים אין לתאר ואין לשער כלל ממש גועל נפש שמחרפים ומגדפים תלמידי חכמים, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט:) אמר רבי יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (דברי הימים ב' ל"ו ט"ז) "ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת הוי"ה בעמו עד לאין מרפא" מאי עד לאין מרפא? אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו, ואמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל"א סימן ט"ז) אתה מוצא שלא לקה קרח ועדתו אלא על שפשט ידו במשה ואהרן, וכן אנשי ירושלים לקו על שבזו הנביאים שנאמר (דברי הימים ב' ל"ו ט"ז) "ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים" וכתיב (ירמיה ה') "חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב" לכך הזהיר הקדוש ברוך הוא על כבודן של זקנים ושל צדיקים; ואמרו חכמינו הקדושים (מדרש זוטא קהלת פרשה ט' סימן י"ח) כל הנוגע בתלמיד חכם כאילו נוגע בשכינה; וזה מאד מאד חמור, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט מלכים א' רמז ר"א) חס הקדוש ברוך הוא על כבודם של צדיקים יותר מכבודו; ולכן אשרי מי שמתרחק עכשיו מאלו המדברים לשון הרע רכילות ועושים ליצנות מגדולי ישראל, יהיה מאיזה צד שיהיה, אנחנו צריכים לעמוד מהצד ולא לקחת שום צד, כי אוי לו מי שיתערב בזה וכו', ומספיק אנחנו סובלים מהטמא הידוע ביבנאל שרודף אותנו בכל מיני אופנים שבעולם, זה חצי יובל שנים ביודעים ובלא יודעים וכו', ומנבל את פיו עלי וכו', והכל בשביל הבחירה והנסיון, ואשרי מי שמקיים עכשיו מה שאמר הנביא (עמוס ה' י"ג) "לכן המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה היא", כי בוודאי הכל ממנו יתברך ואנחנו צריכים רק לשתוק ולקיים את דברי רביז"ל שאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') עיקר התשובה ישמע בזיונו ידום וישתוק, ולכן אני מאד מבקש אותך שלא תגיב ולא תענה ולא לעשות שום דבר, רק לשתוק, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות תפלה סימן ע"ז) כשתשמע חרפתך ותשתוק תזכה שיענה הקדוש ברוך הוא בקשתך; ואמר (שם אות מריבה סימן פ"ו) מי ששומע חרפתו ושותק, על ידי זה נתבטל ממנו רבות רעות שהיה ראויין לבוא עליו; ואמר (שם סימן כ"ט) מי ששומע חרפתו ושותק נקרא חסיד, והקדוש ברוך הוא שומר את נפשו; ואמר (שם אות המתקת דין סימן פ"ד) על ידי שתיקה נמתק הדין. ואמר (שם אות אמונה סימן ט"ז) כשמחרפין אותך ואתה שותק תזכה להבין תירוץ על קשיותיך, ותזכה לרוח בינה; ובכלל טוב מאד להרגיל את עצמו לשמור על הפה לא לדבר על אף אחד, כי יכולים לקבל עונש כזה שלא חלמו, ובפרט מי שמדבר על רבו, לא יאבה הקדוש ברוך הוא לסלוח לו, ואמרתי רמז (תהלים ק"ז) י'שלח ד'ברו ו'ירפאם ו'ימלט מ'שחיתותם, ראשי תיבות י'ד'ו'ם', הרגע שאדם שולח את דיבוריו (היינו שאינו מדבר), וירפאם (כבר יש לו רפואה כי רוב הצרות באים לאדם מחמת ריבוי הדיבור, כמובא בדברי רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ט) שעל ידי הדיבור שאינו צריך נלחץ לו המוח, ולכן כשאינו מדבר, יש לו רפואה), ועל ידי זה וימלט משחיתותם, (יתבטל כל השחיתות שיש בזה העולם, כי הכל מושחת, ולא כדאי אפילו להתחיל להתערב עם בני אדם, שכולם מושחתים).
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר כי תשא י' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק כי בזה העולם צריכים המון המון חיזוק, וכמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל על כל כפית התעוררות צריכים צלחת שלימה של התחזקות, כי עובר על כל אחד נסיונות קשים ומרים עד מאד, כמו שאמר רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקי"ט) כל מה שאתה רואה בעולם הוא רק בשביל הבחירה, כי כל העולם ומלואו לא נברא רק בשביל הבחירה, כי מנסים את כל אחד בכל מיני נסיונות לראות במה יבחר וכו', ולכן אשרי אדם שזוכה לבחור במדת השמחה, והוא תמיד שש ושמח, ואפילו שעובר עליו משברים וגלים, הוא יודע שהכל ממנו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, ותמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים והרחמים גמורים שעושה איתו, ואל תחשוב שזה כל כך קל, כי בשעה שעובר על אדם איזה צרה וכו', נדמה לו שזה סוף העולם וכו', ולא רואה את הסוף מהמנהרה החשוכה שסיבבו אותו וכו', עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל איך שיכולים להפוך את המרירות למתיקות, את החושך לאור, וכמובא בזוהר (הקדמה ד.) שכל יום יוצא בת קול מהשמים ואומרת, "מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא"; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, ואף שזה לא קל, כי אתה צריך לדעת שאין לך אדם שלא עובר עליו משברים וגלים צרות ויסורים מרירות ומכאובים וכו' וכו', עם כל זאת ראוי לנו לילך עם הגילוי שגילה רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ה) על הפסוק (תהלים ד') "בצר הרחבת לי" היינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו, כי אם יסתכל האדם על חסדי השם יתברך, יראה שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו, גם בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו, וזה "בצר הרחבת לי", היינו אפילו בתוך הצרה בעצמה, נתת לי הרחבה בתוכה, מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות, וייטיב עמנו מאד, אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו; כי אתה צריך לדעת שכל אחד ואחד חושב שהצרה שלו זה הצרה הכי גדולה, ורע ומר לו החיים יותר מכל העולם כולו וכו', אשר באמת זה לא כך, כי אם רק רואים ושומעים מה שקורה בעולם, אנשים חולים במחלות אנושות וכו', יש ילדים בעלי מומין בנפשם וכו', או בגופם וכו', וצריכים לשבת איתם בכל מיני בתי חולים ימים שלימים וכו', ועוד כל מיני צרות ויסורים שיש רק בעולם וכו' וכו', ואם אדם לא יציית את רביז"ל הוא יכול להשתגע מרוב המרירות והצער שעובר, ובאמת צריכים לזכור אשר אין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, וכשמכניסים את עצמם באמונה פשוטה בו יתברך, אזי רואים איך החיים כל כך יפים, רק צריכים תמיד להסתכל על יופי החיים וכו', ולהסתכל על החצי כוס המליאה, לא על חצי כוס הריקה, ואז נהנים מהחיים כל דקה, ונותנים תודה להקדוש ברוך הוא בכל יום בכל שעה ובכל רגע, כי באמת אדם מלא נסים, כמאמרם ז"ל (שמות רבה פרשה כ"ד סימן א') בוא וראה כמה נסים עושה הקדוש ברוך הוא עם האדם והוא אינו יודע, שאלולי היה אוכל פת כשהיא חיה, היתה יורדת בתוך מעיו ומשרטת אותו, אלא ברא הקדוש ברוך הוא מעיין בתוך גרגרתו שהוא מוריד את הפת בשלום; אדם חושב שזה טבע שאוכל ובולע את האוכל וכו', ואינו שם לב את הרטיבות שיש בתוך פיו וכו', שעולה לו רוק וכו', וזה כמו מעיין שברא לו הקדוש ברוך הוא בגרונו, כדי שהאוכל תרד בשלום, וזה נס בתוך נס, אדם חושב שזה טבע, ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים י"ח) לא כל מי שהוא אומר שירה אומר, אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו; זאת אומרת כשאדם מכיר את מקומו ויודע שהקדוש ברוך הוא שומר עליו ועושה איתו נסים ונפלאות בכל יום בכל שעה ובכל רגע, ואומר שירה להקדוש ברוך הוא על זה, על ידי זה מובטח לו שימחלו לו על כל עוונותיו, ולכן אני מאד מבקש אותך ראה להחזיק מעמד ולא להשבר מכל מה שעובר עליך, רק תחפש את הטוב שבך, ותדין את עצמך לכף זכות, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, ותספר לו יתברך כל מה שעובר עליך בפרטי פרטיות, כי אי אפשר להסביר כלל מה זה גורם בכל העולמות, כי כשבר ישראל מרגיל את עצמו לספר להקדוש ברוך הוא פנים אל פנים, כביכול אליו יתברך את כל כאב לבו, על ידי זה הכל מתהפך לטובה, וזוכה לראות נסי נסים ונסים נגלים, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לשבת במקום אחד שאין שמה בני אדם ויפרש את כל שיחתו עמו יתברך, היה עושה את זה, וזה המתנה שקיבלנו מרביז"ל, וגילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ד) "שיר מזמור למנצח", 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' (פסחים קי"ט), כי כשמדבר לפני הקדוש ברוך הוא ומפרש שיחתו בטענות ובקשות, רוצה לנצח את הקדוש ברוך הוא כביכול, והשם יתברך יש לו תענוג מזה. על כן שולח לו דיבורים שיוכל לנצח אותו כביכול, כדי לקבל התענוג. כי בלא זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש ברוך הוא, אך השם יתברך עצמו שולח ומזמין לו דיבורים וטענות לנצח אותו; ויש לו תענוג גדול מאד מאד כשבר ישראל בא ומספר לו יתברך את כל מה שעובר עליו בפרטי פרטיות, והוא גורם שעשועים גדולים למעלה, ולכן אל תהיה בטלן, אף שעובר עליך משברים וגלים צרות ויסורים מרירות ומכאובים, ממך או מאשתך או מילדיך או משאר אנשים וכו' וכו', ראה להפוך הכל לטובה, ואל זה תזכה רק אם תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, זה יקל ממך מאד מאד, כי תוריד את כל האבנים שמונחים על לבך וכו', והקדוש ברוך הוא בוודאי לא יעזוב אותך, ותראה איך שסוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, מלבד שתהיה חזק ואמיץ לבוא בכל יום אליו יתברך, ולספר לו כל מה שמעיק לך ומציק לך.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תשא י"א אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם להיות בשמחה עצומה שזה מרחיב את הדעת, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך? הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך, אך דע שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחב מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחרת לגמרי.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר כי תשא י"ב אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מבקש אותך שתראה להתחזק להיות רק בשמחה, ואף שאני יודע שזה מאד מאד קשה להיות בשמחה, עם כל זאת כבר אמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, כפי הצער כן השכר, היינו אם אדם תמיד סוחב אותו לעצבות למרירות ולדכאון וכו', ואף על פי כן הוא מוסר את נפשו להיות רק בשמחה, כך השכר שלו גדול מאד, ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ותשמח את אשתך שחכמינו הקדושים אמרו (ראש השנה ו.) אשה בעלה משמחה, וכן תשמח את הילדים שלך, אף פעם אל תלך איתם בדינים ובמכות וכו' וכו', כי רביז"ל הזהירנו על זה מאד לא להרביץ ילדים וכו', וכן תשתדל תמיד לשמח את אחרים, על ידי זה כולם יאהבו אותך.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר כי תשא י"ג אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ואל תשטה את עצמך וכו', רואים בחוש הנה יום והנה לילה, והס"מ יש לו את התירוצים שלו העיקר שלא תפתח דף גמרא, כי הוא מאד מאד מפחד מלימוד גמרא, והוא ירשה לך ללמוד את הכל אבל לא גמרא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) תלמו"ד עולה כמספר הקליפה לילי"ת, המחטאת את האדם בפגם הברית, ומכניס בו הרהורים רעים ומחשבות זרות, שהם הם הקליפות המסבבים את האדם, כמאמרם ז"ל (ברכות ו.) אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין וכו', אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה, ואלו הקליפות שמסבבים אותו מכניסים בו עצבות ומרירות ודכאון, עד שמרגיש כבידות גדולה מאד וכו', ונשבר לגמרי, ונדמה לו כאילו הוא רחוק ממנו יתברך וכו', ולכן אל תהיה בטלן, אפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, אבל אתה מוכרח עם כל הכוחות אפילו במסירות נפש ללמוד בכל יום דף גמרא, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ושמירה לאדם מכל הקליפות שמסבבים אותו, כי מי שזוכה ללמוד דף גמרא ביום, אזי הוא מסובב עם הד' מלאכי השמירה שראשי תיבות שלהם זה ג'מ'ר'א' ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ואל תאמר שאין לך זמן וכו', ואתה עסוק וכו', כי כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) לאדם אחד שהתנצל לפני רביז"ל שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר לו רביז"ל אף על פי כן ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום, ואמר, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ל"א) ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה? קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא; והרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ו:) גמרא גמור זמורתא תהא; ופירשו צדיקים "גמרא גמור", אם אתה תלמוד גמרא, אזי "זמורתא תהא" מלשון אזמר כל עריצים ולהכרית את כל הקוצים הסובבים את השושנה העליונה שזה נשמת האדם, אם אדם לומד הרבה גמרא, על ידי זה הוא מכרית ממנו את הקליפות והמשחיתים שברא מחמת עוונותיו, ולכן אשרי מי שקובע את עצמו ללמוד בכל יום את הדף היומי, ואפילו רק בגירסא, זה ישמור אותו מכל רע, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שזוכה לגרוס דף גמרא, ואמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך, ואל תאמר שאתה טרוד וכו', או עסוק וכו', כי דף גמרא זה אויר לנשימה, ואל תיקח את זה בקלות וכו', היה בין אנשי שלומינו יהודי בשם רבי אברהם שטרנהרץ ז"ל, הוא היה נכד של הרב מטשערין ז"ל, ונכד ממוהרנ"ת ז"ל, הוא אמר שיש לו קבלה מהסבא שלו עד מוהרנ"ת ז"ל, שרביז"ל הזהיר ללמוד בכל יום דף גמרא, ולכן הדבר הראשון תבדוק את עצמך אם גרסת היום דף גמרא, דע לך שאתה הולך על הדרך הנכונה, אבל אם לא גרסת דף גמרא וכו', לא פתחת גמרא וכו', דע לך שאתה הולך בדרך עקמומי וכו', ותכשל לבסוף, כי אין לך עוד שמירה לאדם כמו לימוד גמרא ואפילו בגירסא, כי כל זמן שיש לאדם שייכות אל הגמרא, הוא ישאר יהודי ירא שמים.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תשא י"ד אדר א' (פורים קטן) ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י היום זה יום שמחה גדולה מאד מאד הן שזה ערב שבת קודש, שאנחנו מכינים את עצמינו לעוד שבת אחד בזה העולם, אשר אין אפשר לתאר ולשער את גדולת האדם הזוכה לשמור את השבת קודש, כי השבת הוא המתנה הכי יפה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, וכמאמרם ז"ל (שבת י:) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם; ואמרו צדיקים שזכי השמיעה שומעים בכל ערב שבת את הקול שמשה רבינו מודיע לעם ישראל את המתנה הכי יפה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, והוא לנוח בשבת קודש, ולכן בערב שבת זה שמחה מאד מאד גדולה, וראוי לנו לשמוח מאד מאד היום, וכן להשתדל להכין בעצמינו את הבית לכבוד שבת קודש, וזה דבר גדול מאד לטרוח בעצמו בערב שבת בשביל קדושת השבת, כמו שגילו לנו חכמינו הקדושים על תנאים ואמוראים איך שקיבלו את השבת בשמחה עצומה, והם בעצמם עשו את העבודה לכבוד שבת, (עיין שבת קי"ט.) רב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא, רב הונא מדליק שרגי, רב פפא גדיל פתילתא, רב חסדא פרים סילקא, רבה ורב יוסף מצלחי ציבי, רבי זירא מצתת צתותי, רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק וכו', ופירש רש"י מחריך רישא – אם היה שם ראש בהמה לחרוך, מחרכו הוא בעצמו וכו', מצתת צתותי – מצית האור בעצים דקים, מכתף ועייל מכתף ונפיק – בערב שבת יוצא ונכנס להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים, כאדם שמקבל את רבו בביתו, ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו; הרי שלך לפניך איך תנאים ואמוראים לא התביישו לעשות בעצמם את העבודה לכבוד שבת, וניקו וסידרו את הבית לכבוד שבת, על אחת כמה וכמה באין ערך אנחנו צריכים לראות למסור את נפשינו בערב שבת לעזור להאשה ולנקות את הבית ולהכין את הכל לכבוד שבת קודש, וכן זה פורים קטן שזה דבר גדול מאד מאד, כמו שגילה לנו מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות דיינים הלכה ג' אות י"ט) שסוד פורים גדול ופורים קטן שעושין בשנת העיבור, כי (ראש השנה ז.) אין מעברין אלא אדר, כי אדר הוא סוד האמת, כמו שאמר רביז"ל (השמטות חיי מוהר"ן) אדר הוא ראשי תיבות (תהלים קי"ט ק"ס) ר'אש ד'ברך א'מת, ועל כן עיקר הנס של פורים היה באדר שבו מעברין את השנה, כי סוד העיבור הוא סוד מחיית זכר עמלק, כי עיבור שנה זה הוא חיבור חמה ולבנה, שזה שני בחינות האמת, היינו שם הוי"ה שהוא חסד זה אמת, וכן שם אלקים שהוא דין זה אמת, והשלימות הוא כשמחברים יחד ונעשה הכל אחד, כי אמת הוא אחד כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"א), וזה סוד שם שלם שהוא שם הוי"ה אלקים שנעשין אחד, בסוד הוי"ה אחד ושמו אחד, שזהו העיקר לייחד את שתי השמות יחד, כמו שכתוב (ירמיה י' י') "והוי"ה אלקים אמת הוא אלקים חיים ומלך עולם", שזה בעצמו סוד מחיית המן עמלק, כי נשבע הקדוש ברוך הוא שאין השם שלם ואין הכסא שלם. עד שימחה זכר עמלק, כי עמלק הוא זוהמת הנחש שורש השקר, אשר השר שלו זה הס"מ בעצמו, ועמלק כפר בעיקר שזה פגם התפילה, והוא עיקר החושך והבלבולים המתגברים על האדם בשעת התפילה. ועיקר התגברותו הוא רק על החלושי כח שבישראל, כמו שכתוב (דברים כ"ה) "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע" וגו', היינו על אותן שתפילתן חלושה, שהאמת שלהם הוא רק בבחינת חלון ששם רוצה להתגבר חס ושלום, להפוך את האמת לשקר, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט'), ומסבב בשקרים שהם המחשבות זרות והבלבולים ואינו מניח להתפלל, ועל כן עיקר מפלת המן עמלק הוא על ידי תפילה, היינו כשמתגברין ומעוררין האמת על עצמו לחבר ולייחד שם הוי"ה לשם אלקים, שזה שלימות הדעת, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שאז נשלם הדעת של האדם שיודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, ועל ידי זה הוא יכול להתפלל להקדוש ברוך הוא, כי נשלם דעתו ויצא מכל הספיקות והעקמומיות שהכניס בו הס"מ ימ"ש להכניס בו עצבות ועצלות ומרירות ודכאון וכו', ולכן דייקא בפורים קטן, אז נעשה היחוד הגדול, ולכן גם בפורים קטן זה זמן של שמחה לשמח את עצמו עמו יתברך, שעל ידי זה נמחל כל העוונות, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", ולכן גם בפורים קטן צריכים לשמוח מאד מאד, כי זה הכנה לפורים גדול, שאז שלימות השמחה, שמתחברים יחד שם הוי"ה אל שם אלקים, שזה מה שמצינו אצל אליהו הנביא בשעה שהכניע את עובדי הבעל שכולם צעקו שני פעמים הוי"ה הוא האלקים, כמו שכתוב (מלכים א' י"ח ל"ט) "וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו הוי"ה הוא האלקים הוי"ה הוא האלקים", שזה נגד פורים קטן ופורים גדול, ולכן זה שמחה מאד מאד גדולה היום בפורים קטן, כי נתגלה אמתת מציאותו יתברך אפילו להכי נמוכים וירודים וכו' וכו', ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתתחזק להיות היום בשמחה עצומה, וכן כל השבת תבלה את השבת עם שמחה עצומה, שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת עדיף מאלף תעניות; ואמרו (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; ורואים שהס"מ אורב על כל בר ישראל דייקא בשבת להפר לו את השבת על ידי מחלוקת שקורה בינו לבין אשתו, ובינו לבין הילדים וכו' וכו', ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם שיהיה אצלך שבת שלום, וכל השבת תשרה בשלום בית עם אשתך ועם ילדיך, ותשמור מאד מאד מכעס שזה מה שהורס לאדם את כל הפרנסה שלו בששת ימי החול, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהכעס דוחה מהאדם את כל הפרנסה, ואפילו שנגזר עליו שיהיה לו הרבה כסף וכו', על ידי כעס הוא במו ידיו דוחה את זה וכו', ומדת הכעס זה המדה הכי מגונה שרק יכול להיות, עד כדי כך שאמרו בזוהר (תצוה קפ"ב.) במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה, [איך יכולים לדעת אם מותר להתקרב אל האדם הזה או להתרחק ממנו?], ברוגזיה ממש ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו, [בכעסו של אדם מתוודע מהות כל האדם ומתגלה מי הוא], אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי אתי עליה, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, [אם אדם שומר על עצמו לא להיות בכעס כדי שלא יהיה נעקר ממנו נשמתו], דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים. [זה הוא אדם כמו שצריך להיות, הוא עבד של הקדוש ברוך הוא והוא אדם השלם], ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא, ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, [ואם אדם הזה לא שומר על עצמו לא להיות בכעס, והוא עוקר את הקדושה ממנו, ונכנס בו סטרא אחרא, אדם הזה הוא מורד בהקדוש ברוך הוא ואסור להתקרב אליו], ודא איהו (איוב י"ח ד') "טורף נפשו באפו", איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר [אדם שהוא בכעס הוא עוקר את הנפש שלו ושורה בו הסטרא אחרא], ועל דא כתיב (שם) "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו", דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה בגין אפו [מי שבכעס הנשמה שלו בורחת ממנו, והוא מטמא את עצמו]; ואמר האריז"ל את כל העבירות יכולים לתקן וכו', אבל מי שכועס הוא עוקר את הנשמה שלו לגמרי וכו', וקשה להחזיר לו את נשמתו וכו', ולכן סובל מה שסובל וכו'.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר ויקהל ט"ז אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י ראה לחזק את עצמך באמונה פשוטה בו יתברך, ותדע שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ל"ה וסימן ר"כ) שהנסיון האחרון קודם הגאולה תהיה שיתפשט הכפירות והאפיקורסות בעולם, ויהיה נסיונות מאד מאד קשים לעמוד באמונה פשוטה בו יתברך, ואמר אף שאני מזהיר על זה שיהיה מאד מאד מר, כי יהיה נסיונות קשים ומרים מאד מאד, כי הכלי תקשורת של האפיקורסים המפורסמים יתפשט בעולם, ויעשו שמות בין נשמות ישראל, ויקויים מה שאמר הנביא דניאל (דניאל י"ב י') "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו", עם כל זאת מעט דמעט שיחזיקו מעמד באמונה פשוטה בו יתברך, והם יתחזקו בזה שדיברתי כבר מזה קודם, והזהרתי שלא יסחבו אחרי המינות והאפיקורסות והזוהמא שיתפשט בעולם, כי באמת זה הולך יחד, כפירות ואפיקורסות וניאוף שיקוץ ועירום, כמאמרם ז"ל (ברכות י"ב:) על הפסוק (במדבר ט"ו ל"ט) "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", אחרי לבבכם זו מינות, אחרי עיניכם זה הרהור עבירה; וכמו שרואים בחוש שנתפשט הכפירות והאפיקורסות בעולם, שכל אלו הרשעים הארורים שהם בעצמם נואפים ככלבים וחיים את חייהם כמו חיות בלי שום בושה כלל, אוכלים טריפות ונבילות בשר החזיר והשפנים וכו', מחללים שבתות בפרהסיא וכו', מתלוצצים מכל הקדוש לעם ישראל, והם חושבים שהם ילמדו את הקומץ הקטן שנשאר באמונה פשוטה בו יתברך איך להתנהג וכו', וכן רואים איך שנתפשט מאד הפריצות והזוהמא השיקוץ תיעוב ועירום וכו', ונכשלים בפגם הברית שזה אבי אבות הטומאה, ולכן אשרי מי שזוכה בעיתים הללו להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, להחדיר בעצמו אשר הוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, ולהרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו בעקשנות גדולה מאד, ואף שבהתחלה יהיה לו קשה מאד מאד, כי בפירוש אמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה לאדם; מרוב החטאים נכנס באדם כפירות ואפיקורסות, עד שנתקיים מה שאמר הנביא (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל שנהיה חזקים בלדבר אל הקדוש ברוך הוא, בלי שום חכמות והשכלות כלל, ולספר לו יתברך כל מה שעובר עלינו וכו', ועל ידי זה שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, על ידי זה ניצול מתאוות ניאוף הבוער בו וכו', כי אי אפשר להנצל מתאוות ניאוף אלא על ידי אמונה פשוטה בו יתברך, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) כשבוער באדם תאוות ניאוף עיקר העצה לקרר עצמו מתאווה זו לומר את שתי הפסוקים האלו "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", והאריך בזה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ה') שהכוונה הפשוטה הוא להנצל מתאוות ניאוף אי אפשר רק על ידי אמונה פשוטה בו יתברך, ובתורתו הקדושה, שדבר זה מקבלים רק מהצדיק האמת שבדור הזה שהוא רביז"ל, כי עיקר הוא האמונה, הן בכלליות התורה, והן בפרטיות מה שעובר על כל אדם ואדם, לידע שהכל מושגח ממנו יתברך בשביל הבחירה והנסיון לראות אל מי יפנה בעת צרתו, וצריכים לדעת אשר בכל דור ודור מוכרחים להתקרב להצדיק האמת שבכל דור ודור, ולקבל ממנו עצות איך להחזיק מעמד ולעבור את הגלות המר שאנחנו סובלים וכו', והעיקר הוא האמונה שצריך לבטל דעתו לגמרי כאילו אין לו שום דעת עצמו כלל, ויסתכל רק על האמת לאמיתו, וימשוך עצמו רק אל האמת שהוא סוד האמונה הקדושה, ולא יטעה את עצמו כלל, ואז בדרך זה בוודאי יזכה לקבל עצות קדושות ותיקון גדול מהצדיק האמת ותורתו שגילה; ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תראה מה שקורה עכשיו בחוץ, מצד אחד הכפירות והאפיקורסות והליצנות שעושים מכל דבר ששייך ליהדות מתגברת ומתפשטת בעולם, ומצד שני ההפקירות של הפריצות והעירום והשיקוץ תאוות ניאוף גם כן מתגברת ומתפשטת בעולם בצורה כזו כמו שהיה בדור המבול ובדור הפלגה, ולכן אין עצה אחרת איך להנצל מזה, אלא להתחבא בתוך תיבות התפלה, להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, וכל מה שהוא צריך שיבקש רק ממנו יתברך, כי מה שתפלה פועלת שום דבר לא פועל, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה; ודע לך שכל בר ישראל שרוצה שאשתו תלך בצניעות וילדיו ישארו יהודים תמימים יראי השם וחושבי שמו, מוכרח לדבר כל יום ויום בבית דיבורי אמונה והשגחה פרטיית, ולספר סיפורי צדיקים, כי הילדים מחקים את האבא, ואם האבא חזק באמונה פשוטה בו יתברך ומדבר תמיד רק ממנו יתברך, וכן הוא בעצמו מוסר את נפשו לבוא שלוש פעמים ביום להתפלל בבית הכנסת שחרית מנחה ערבית, וכן קובע עיתים לתורה, אזי נכון לבו יהיה בטוח שגם אשתו וגם ילדיו ישארו יראים ושלמים באמונה פשוטה בו יתברך, אבל אם הוא יתקרר מהאמונה הקדושה וכו', ולא יבוא להתפלל בבית הכנסת במנין את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, וכן לא יקבע לעצמו עיתים לתורה וכו', אזי מה יש לו להתלונן שהילדים שלו יצאו נושרים ופרקו עול לגמרי וכו' וכו', כי רק הוא חייב בזה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך ומתחנן אליך, חוס וחמול על עצמך ועל הדורות שיוצאים ממך ותיקח את עצמך בידיך, כי הנסיונות עכשיו מאד מאד קשים לבני הנעורים, ולכן האבא צריך להיות דוגמא לכל המשפחה, הן להאשה והן להילדים, אסור לך ללכת בשום פנים ואופן באלימות וכו', לא אלימות פיזית ולא אלימות מילולית, רביז"ל הקפיד על זה מאד מאד, ובפירוש אמר למוהרנ"ת ז"ל ילדים מכים? והזהיר אותנו מאד מאד ללכת בבית בניחותא ובסבלנות, ורק ככה יכולים להצליח עמהם.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר ויקהל י"ז אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להחדיר בעצמך אמונה פשוטה בו יתברך, אשר כל רגע ורגע שאדם רק חושב ממנו יתברך, הוא מקיים מצות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, שבזה כלול כל המצוות, ובעיתים הללו צריכים רק להתחזק באמונה פשוטה ולהשליך מעצמו את כל החכמות והדעות נפסדות שיש בעולם, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד לחזור בכל יום ויום כמה וכמה פעמים על אמונה פשוטה, הן עם עצמו והן עם אשתו והן עם ילדיו, ובפירוש הזהירנו מאד מאד ואמר (שיחות הר"ן סימן ל"ה וסימן ר"כ) אשר קודם הגאולה יהיה נסיון מאד מאד קשה בענין אמונה פשוטה בו יתברך, כי יתרבה הקליפות מאד מאד בעולם, ואמר (חיי מוהר"ן סימן תקל"ז) לענין המפורסמים של שקר שנמצאים עכשיו בעולם וכו', כי על הבעל דבר קשה מאד לטרוח עם כל העולם להטעותם מדרך הישר, על כן העמיד מפורסם אחד במקום פלוני וכו', ומפורסם אחד במקום פלוני וכו', ואמר על מפורסם אחד שהוא עקר ראש אלף אנשים, שבודאי לא יקומו בתחיית המתים; רואים מכל זה איך שצריכים לשמור מכל מיני ש'קרנים ר'מאים צ'בועים ש'ר'ץ' השורץ על הארץ שעובדים על בני אדם, ובקלות יכולים להפיל אותך לנוקבא דתהומא רבה שלא תוכל לצאת מזה.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר ויקהל י"ח אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מאד מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, על אף שעוברים עליך כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים, ואתה מסובך עם כל מיני חובות וכו' וכו', עם כל זאת חזק ואמץ מאד מאד, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (מנחות נ"ג:) מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתית, אף ישראל אינם חוזרים למוטב אלא על ידי יסורין, ולכן אסור לבעוט ביסורים אלא לזכור שכל זה בא לו כדי לעורר אותו שיחזור בתשובה, ואמרו (בראשית רבה פרשה ט' סימן ח') טוב מאד זו מדת יסורין שעל ידיה הבריות באות לחיי העולם הבא; ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים צ"ד) חביבין יסורין, שכשם שהקרבנות מרצין כך הייסורין מרצין, בקרבנות הוא אומר (ויקרא א' ד') "ונרצה לו לכפר עליו", ובייסורין הוא אומר (שם כ"ו מ"א) "אז ירצו את עונם", ולא עוד אלא שייסורין חביבין מן הקרבנות, שהקרבן בממון והייסורין בגוף; ולכן מכל מה שעובר עליך ראה לא לקרוא תגר כביכול עליו יתברך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט איוב רמז תתק"ח) איוב אילולא לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין, כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כך היו אומרים אלהי איוב וכו', אבל איוב לא יכל לעצור את עצמו, והוצרך מרוב יסוריו לדבר כלפי מעלה וכו' וכו', רואים מזה שגם על אברהם יצחק ויעקב עברו יסורים מרים וקשים מאד, ועיקר מעלתם שלא קראו תגר כלפי מעלה, אלא סבלו את יסוריהם בדממה.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר ויקהל י"ט אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י תעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה, כי עיקר הצלחת האדם בזה העולם, הוא רק כשהוא בשמחה, ותיכף ומיד כשאדם נכנס בחלישות הדעת ובקטנות המוחין, כבר הוא מיועד ליפול בכשלון בחייו וכו', ולכן תעשה כל מיני מאמצים רק להיות בשמחה, ולא בחינם שרביז"ל שם את הדגש שלו העיקר על שמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; והרגע שאדם בשמחה זוכה לגדלות המוחין להרחבת הדעת, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך? הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך, אך דע שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחב מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחרת לגמרי.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר ויקהל כ' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה וכל טוב סלה יגעו וירדפו אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתשתדל להיות בשמחה, ואף שאני יודע שזה מאד קשה לך מכל הצרות והיסורים שעוברים עליך בגשמיות וברוחניות, עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל לימוד עמוק מאד מאד, ואומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ה) שזה מה שדוד המלך משבח את הקדוש ברוך הוא ואומר לו (תהילים ד') בצר הרחבת לי, רבונו של עולם בכל הצרות שרק עובר עלי בגשמיות וברוחניות אני מוצא הרחבות שאתה מרחיב לי, ולכן אני מבקש אותך חונני ושמע תפילתי, כי אדם צריך תמיד למצוא בתוך הצרות שלו הרחבות, ולהודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על החסדים שהוא עושה אתו, ועל ידי זה יש לו כח וחשק ורצון להתפלל הלאה, כי מה שאדם מתרשל מתפילה זה רק מחמת שנדמה לו שזה סוף העולם והוא כבר לא יצא מהצרות שלו, אבל בזה שהוא מוצא הרחבות בתוך צרותיו, הוא יכול להודות ולשבח ולהלל את הקדוש ברוך הוא גם להבא.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויקהל כ"א אדר א' ה'תשע"ד
|
||
בעזה"י יום א' לסדר פקודי כ"ג אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל היקר לי מאד … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ושום דבר בעולם שלא יוכל לשבור אותך, אני מוכרח להגיד לך שעל כל אחד ואחד בזה העולם עובר ניסיונות קשים ומרים וכו', זה בעניות ודחקות אשר זה הצער הכי גדול, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (מדרש רבה משפטים) אין עוד צער יותר מעני ואם שמים את כל הצרות בכף מאזנים אחת והעניות בכף מאזנים שניה, אזי כף מאזנים של העניות יכריע, כי הצער של עניות זה צער גדול מאד, עד שאמרו חכמינו הקדושים (עירובין מ"א.) עניות מעברת את האדם על דעתו ועל דעת קונו, את זה מנסים שאין לו שלום בית, ואת זה מנסים שאין לו ילדים, ואת זה מנסים שאין לו נחת מהילדים וכו' וכו', כל אחד סובל את הסבל שלו וכו' וכו', ורביז"ל מלמד אותנו איך להחזיק מעמד ולא להישבר משום דבר, רק להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך לידע שהכל לטובה, וסוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, ולכן העיקר להתחזק, ועיקר ההתחזקות זה שמחה, לעשות כל מיני פעולות שבעולם לשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר פקודי כ"ד אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל היקר לי מאד… נ"י בכל יום ויום אנחנו צריכים לתת תודה להקדוש ברוך הוא מחדש שזכינו להתקרב אל רביז"ל שהוא מחזק ומעודד ומשמח אותנו, בתוקף הצרות והיסורים והמרירות שאנחנו עוברים בגשמיות וברוחניות, כי אין אדם שלא יעבור איזה צער בכל יום, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ז) שכל אדם צריך לעבור בכל יום איזה צער ויסורים, וכפי הגדלת הדעת כן היסורים יותר גדולים, כמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת א') "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", כי אין דבר כזה שלא יעבור על האדם איזה משבר בחיים וכו' וכו', ולפעמים הרבה משברים וכו' וכו', אך עיקר גדולת האדם שזוכה למצוא הרחבות בתוך הצרות שלו, כמו שלימד אותנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ה) על הפסוק (תהילים ד') "בצר הרחבת לי", היינו בתוך הצרות והיסורים שעוברים על כל אחד, צריכים למצוא גם את ההרחבות שהקדוש ברוך הוא מרחיב לו בגשמיות וברוחניות גם יחד, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי תענית פרק ב' הלכה ט') אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא כל צרה שהייתי נכנס לה אתה היית מרחיבה לי, נכנסתי לצרה של בת שבע נתת לי את שלמה, נכנסתי לצרתן של ישראל ונתתי לי את בית המקדש, היינו שגם דוד המלך הלך בדרך זה שגילה לנו רביז"ל, שצריכים למצוא הרחבות בתוך הצרות, וכך הוא עבר את החיים שלו, כי עוד לא היה אדם שעבר כל כך הרבה צרות מבית ומחוץ כמו דוד המלך, ואף על פי כן החזיק מעמד, ועיקר הכח שהיה לו להחזיק מעמד היה רק על ידי תפילה, שהיה רגיל לברוח אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו כל אשר עם לבבו, ושפך שברון ליבו אליו יתברך, וזה מה שגילה לנו רביז"ל שאין לאדם אף אחד רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכשעובר עליו איזה משבר עליו לברוח רק אל הקדוש ברוך הוא, כי רק הוא יתברך מבין אותו, וכן אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה א') אם באה על האדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא אל הקדוש ברוך הוא לבד, ואת הלימוד הזה קיבלנו מרביז"ל.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר פקודי כ"ה אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל היקר לי מאד … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה, ותשמח את עצמך, ותשמח את אשתך, ותשמח את ילדיך, ואף פעם אל תלך איתם ביד קשה, כי רביז"ל הקפיד על זה מאד מאד, ואמר ילדים לא מכים, וצריכים ללכת איתם רק באהבה ולהוריד את עצמו אליהם, וחכמינו הקדושים אמרו (סוכה מ"ו:) לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא, לא להבטיח לילד שאני אתן לך משהו ולא נותן, כי בזה הוא מלמד אותו איך לשקר, הכלל שחינוך הילדים זה יסוד גדול ביהדות, וחינוך מתחיל עם עצמו, אם אתה רוצה שהילדים שלך יגדלו מוצלחים בחייהם הפרטי וכו', ראה לחנך את עצמך, כי הילדים מחקים את ההורים, כמו שהוא רואה בבית ככה הוא מתנהג, אם הוא רואה שהאבא אלים בבית אזי גם הוא אלים בחוץ עם הילדים, ובכיתה עם התלמידים, ואם הוא רואה שהאבא אף פעם לא הולך לבית הכנסת להתפלל אז גם הוא לא רוצה ללכת לבית הכנסת להתפלל, ואם האבא עושה עוול לזולת אזי גם הוא יעשה עוול וכו', ולכן חינוך מתחיל עם עצמו, אם רוצים להצליח עם הילדים צריכים להתחיל עם עצמו.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר פקודי כ"ו אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק עם כל נקודה ונקודה שיש לך, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) מי שהולך בדרך זה אפילו שיהיה רשע גמור יכול לצאת מהירידות והנפילות שלו וכו', ולעלות אל תכלית המדרגה העליונה.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר פקודי כ"ז אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל היקר לי מאד … נ"י מה מאד גדולה שמחתי שאני רואה איך שקהילתנו הקדושה מתרחבת יותר ויותר, מי היה מאמין שבמדבר שמם שלא היה פה אף פעם ריח של יהדות וכו' וכו', ועוד העבירו פה על הדת נשמות ישראל וכו' וכו', דייקא במקום הזה תפרח קהילה כל כך יפה עם מערכת חינוך שלמה, פעוטונים, גנים, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, סמינר לבנות, ישיבה גדולה לבנים, ישיבה לבעלי תשובה, כולל לבעלי בתים, כולל להוראה לאברכים מצוינים, מניינים אחר מניינים מוותיקין עד חצות לילה וכו' וכו', מי היה מאמין שמכלום פשוטו כמשמעו נבנה קהילה כל כך קדושה, חממה של אמונה שמתנהגת על פי דרכי רביז"ל, על אף שהס"מ שם לנו רגלים איפה שרק יכול למנוע ולעכב שלא נוכל להתפתח וכו' וכו', אבל על אפו ועל חמתו לא מועיל לו שום דבר, כי אנחנו רק מתרחבים ומתרחבים יותר ויותר.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר פקודי כ"ח אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל היקר לי מאד … נ"י השבת הזאת היא שבת מיוחדת, כי מסיימים את ספר שמות, וכן מברכים את חודש אדר ב', וכן הוא ערב ראש חודש, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד בשבת הזאת יותר מכל השבתות, כי ראש חודש אדר זה הכנה לגאולתנו, שאנחנו מצפים ומקווים שיהיה בראש חודש ניסן, כמאמרם ז"ל (ראש השנה י"א.) בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, ולכן מקדימים חודש אחד של שמחה, כי הגאולה תהיה רק בזכות שמחה (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", כי אי אפשר לצאת מהגלות המר רק על ידי תוקף השמחה, כי כל הגלות אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') זה רק מחמת חסרון האמונה, כי המאמין האמיתי שמאמין בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והוא איתו עמו ואצלו, אזי הוא תמיד בשמחה, כי אין עוד שמחה כהתרת הספקות, ואין עוד צרה מרה עד מאד כמו הספקות, כי עמל"ק עולה כמספר ספ"ק, אשר המן עמלק מכניס ספקות בעם ישראל, (שמות י"ז) "היש הוי"ה בקרבנו אם אין", וזה עיקר הגלות שהאדם לא חזק באמונה בו יתברך, ולכן הוא מסתובב עצוב מדוכא שבור רצוץ וכו' וכו', אבל תיכף ומיד שהאדם מכניס בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, ומתחיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, על ידי זה נעשה בשמחה, כי אין עוד שמחה כשמחת האמונה, וזה נעשה בכל שבת ושבת, כי שבת הוא שמו יתברך שבו מתגלה עצם עצמיות אלקותו יתברך בלי שום לבושים, ומכל שכן עכשיו שגם מברכים את חודש אדר, וכבר עבר לנו חודש אדר אחד, ובשנה זו יש לנו כפליים לתושייה, שני חודשי אדר, ועל זה לבד ראוי לנו לשמוח כל השבת, ולשמור לכבד את השבת בשמחה עצומה, ולשמח את האשה ואת הילדים, כי השמחה בשבת מאיר על האדם אור נורא ונפלא מאד.
|