חשוון תשע"ה

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נח א' דראש חודש חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בשבת חדשה מהשנה החדשה, ועלינו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו שבראנו מזרע ישראל, ונתן לנו הקדוש ברוך הוא מתנה יקרה שהיא השבת, כמאמרם ז"ל (שבת י:) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם; ואמרו צדיקים שזכי השמיעה שומעים את זה כל ערב שבת איך שמשה רבינו מכריז ומודיע לעם ישראל שהנה שבת קודש בא, ותשתדלו מאד לשמור את השבת, כי שבת היא הכלי לקבל בה את כל הברכות, ולכן עלינו להטות אוזן קשבת לקראת הכרוז הזה שמשה רבינו מעורר אותנו על שמירת שבת, ושמחת שבת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) שמשה רבינו נמצא בכל איבר ואיבר של כל בר ישראל ומעורר אותו לקיים את כל מצוה ומצוה ששייך לאיבר הזה, ומכל שכן שבת קודש ששייך לכל הרמ"ח איברים ושס"ה גידים, בוודאי מי שרק נוטה אוזן קשבת לקול הקריאה, אזי בוודאי יהיה שש ושמח, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, זכור גם זכור בא שבת בא מנוחה, ותשמור מאד מאד כל השבת לא להיות בכעס, ולא לריב עם אשתך וילדיך, רק ראה לשמוח ולמסור את נפשך לאכול את השלוש סעודות בשבת, שכך מובא בזוהר (יתרו פ"ח.) בעי בר נש לאתענגא תלת זמנין אלין דהא בהא תליא מהימנותא דלעילא בעתיקא קדישא ובזעיר אנפין ובחקלא דתפוחין ובעי בר נש לאתענגא בהו ולמחדי בהו. ומאן דגרע סעודתא מניהו אתחזי פגימותא לעילא ועונשה דההוא בר נש סגי. בגיני כך בעי לסדרא פתורה תלת זמני מכד עייל שבתא ולא ישתכח פתורה ריקניא ותשרי ברכתא עלה כל שאר יומא דשבתא ובהאי מלה אחזי ותלי מהימנותא לעילא; [אדם צריך להתענג שלוש פעמים בשבת, וזה תלוי האמונה הקדושה משלוש מדריגות, מעתיק, ומזעיר אנפין, ומחקל תפוחין קדישין, שהם השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י, ואדם צריך מאד לשמוח בשעה שאוכל את השלוש סעודות, ומי שמחסיר סעודה אחד ולא אוכל סעודה שלישית, הוא מגלה שיש לו פגם בנפשו, ולכן צריכים לאכול שלוש סעודות בשבת דייקא, ובזה תלוי האמונה הקדושה], וחכמינו הקדושים אמרו (שבת קי"ז:) על הפסוק (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", יען שכתוב שלוש פעמים היום, אזי מחוייבים לאכול בשבת שלוש סעודות, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג, שהשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום, ועל ידי שנקפיד לאכול את השלוש סעודות בשבת נתפטר מהפורעניות האלו, ולכן אל תהיה בטלן, תמסור את נפשך לאכול את השלוש סעודות בשמחה עצומה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) אכילת שבת כולה קודש כולה אלקות, ולכן אל תהיה בטלן רק תהיה כל השבת בשמחה עצומה, והדבק את עצמך בו יתברך, כי אי אפשר להסביר לבני אדם מה זה שבת? שאז כביכול הקדוש ברוך הוא מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד שאין בששת ימי החול, ומי שרק פותח את העינים יכול להרגיש בשבת אחרת לגמרי, כי שבת זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח) מהו שבת? שמא דקודשא בריך הוא, שמא דשלים מכלא סטרא, שבת הוא השם של הקדוש ברוך הוא כביכול מאיר אורו בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, ואם אדם היה מכין את עצמו בששת ימי החול ליום השבת, אז היה מרגיש בשבת אור כזה שאי אפשר לתאר ולשער כלל, מלבד שכל יום ויום יכין את עצמו לשבת שזה מה שאנחנו סופרים את הימים, היום ראשון בשבת וכו', היום שני בשבת וכו' וכו', עד שמגיעים ליום השבת שאז התענוג הכי גדול להתענג בו, כמובא בזוהר (פקודי רנ"ח) על הפסוק (קהלת ח' ט"ו) "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלקים תחת השמש", שזה סובב על השבת שאז הוא מצוה גדולה מאד לאכול ולהתענג בתענוגי שבת, ולשמוח עמו יתברך, ובשכר זאת יזכה לעולם הבא, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים? עיין שם, ולכן הגיע הזמן שכבר תסלק ממך את כל המחשבות הטורדות אותך במשך ששת ימי השבוע, ותקבל את השבת בשמחה עצומה, ותנוח במחשבה דיבור ומעשה, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ג:) "ודבר דבר", שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול; כי בשבת מאיר עצם עצמיות גילוי אורו יתברך, ולכן צריכים מאד לשמור כל השבת על דיבורו, ומכל שכן לא לעשות שום מלאכה האסורה בשבת, וכן אפילו לחשוב מצרכי חול אסור בשבת.
ואמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו, אשרי לו.

המאחל לך שבת שלום וחודש מבורך

בעזה"י יום א' לסדר לך לך ב' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז ואל תתן שהס"מ ישבור אותך ויפיל אותך בחלישות הדעת וכו' וכו', כי גדול אדונינו ורב להושיע, וכשבר ישראל מחדיר בעצמו את אמתת מציאותו יתברך, ומרגיש שהוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, ומתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך; ולכן תכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.
כל כך חבל שעובר שבוע ולא זוכים ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, שזה הפסד גדול מאד מאד, ואתה צריך לדעת שבשבוע שלא לומדים את פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, בשבוע זו יהיה לאדם הפסד גדול מאד בכסף וכו', או בבריאות וכו', או נזק רציני וכו', ובני אדם לא מקפידים על זה וחושבים שזה סתם סיפורים וכו', ולבסוף מקבלים את המכה וכו', ואחר כך יש להם טענות על הקדוש ברוך הוא, וכן שואלים למה מגיע להם דבר זה? בשעה שחכמינו הקדושים אמרו (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו; ומובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג') מיום ראשון ואילך חשוב עם הציבור; וכתב רבינו יונה "ויש בני אדם שנוהגים לקרות מעט בכל יום ויום מהשבוע ומסיימים בשבת", וכתב המשנה ברורה (שם) בספר מעשה רב כתב בהנהגת הגר"א שהיה נוהג תיכף אחר התפלה בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת, ואמר הרב הקדוש רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע שביום שאדם לומד חומש ורש"י עם התרגום, ביום הזה הוא לא יחטא.
מה טוב ומה נעים שגם אתה תהיה חזק בלימוד דף היומי גמרא בכל יום חוק ולא יעבור, אפילו שאתה לא מבין הכל, תקיים מה שאמרו חכמינו הקדושים הקדושים (עבודה זרה י"ט) לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ולכן אל תהיה בטלן תחטוף בכל יום דף גמרא, שזה חיות לנפש, ואשרי מי שלא מטעה את עצמו, ואם היית יודע מה זה ללמוד דף גמרא ליום אפילו בגירסא, היית מקפיד על זה מאד מאד, כי דף גמרא שומרת את האדם מכל פגעי ונגעי הזמן וכו', ג'מ'ר'א' זה ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל, מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, שמי שחזק בלימוד דף גמרא ליום ממשיך על עצמו את הארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו, הדף היומי של היום יבמות כ"ב, אל תהיה בטלן, אם אתה יכול להצטרף באיזה שיעור שלומדים את הדף היומי תצטרף, כי יבוא היום שאלו הדפי גמרא שאתה לומד בכל יום יגינו עליך וכו', וכבר כתבתי לך הרבה פעמים שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, כי הנה והנה לילה, והנה שבוע, והנה חודש וכו', ולבסוף מאומה אין בידו, ולכן תעשה כל מיני מאמצים שבעולם שתלמד בכל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, שזה העשירות הכי גדולה של האדם, ועל כולם תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו יתברך כל מה שעובר עליך בגשמיות וברוחניות גם יחד, כי כל שיחה, כל דיבור שרק מדברים אל הקדוש ברוך הוא, זה הצלחה נצחיית הצלחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל, כי על ידי שמדברים אל הקדוש ברוך הוא, על ידי נדבקים בו יתברך, כמו שכתוב (דברים י' כ"א) "הוא תהלתך והוא אלקיך", ותפלה היא מהדברים שצריכים חיזוק גדול מאד מאד, כמאמרם ז"ל (ברכות ל"ב:) ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן תורה, ומעשים טובים, תפלה, ודרך ארץ, תורה ומעשים טובים מנין, שנאמר (יהושע א' ו') "רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה" חזק בתורה, ואמץ במעשים טובים, תפלה מנין, שנאמר (תהלים כ"ז י"ד) "קוה אל הוי"ה חזק ויאמץ לבך וקוה אל הוי"ה", דרך ארץ מנין, שנאמר (שמואל ב' י' י"ב) "חזק ונתחזק בעד עמנו" וגו'.
ועל כולם ראה למסור את נפשך על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות, קל יותר לצום וכו', ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה, ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיה בשמחה כל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכה לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר לך לך ג' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

היום יום ההילולא של גאון הגאונים הצדיק הגר"ע יוסף זי"ע, שהוא הציל בדור הזה את כל עדות המזרח, והקים עולה של תורה, ולכן ראוי לך להדליק נר נשמה לזכותו שזה מאד מאד חשוב למעלה בשמים, וכן ללמוד פרק משניות לעילוי נשמתו, ואף שהוא עלה ונתעלה במדריגה עליונה מאד על ידי קדושת התורה, עד כדי כך שראו אצלו הרבה נסים ונפלאות, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"א) השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים, בבחינת (דברי הימים א' ט"ז) "מופתיו ומשפטי פיהו", שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת. כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק, וכשפוסק באיסור והיתר וכיוצא, מקבלין דעתו, כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו. וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו; עיין שם, ומי כמוהו היה בדור הזה פוסק בהלכה, ולכן כשבר ישראל מדליק נר לעילוי נשמת צדיק, וכן לומד פרק משניות לזכרו, עושה טובה לעצמו ועושה טובה לנשמת הצדיק.
נא ונא הגיע הזמן שתחקוק כבר בלבך איך שהס"מ עובד עליך בכל יום ויום עם כל מיני תרגילים לקחת אותך ממנו יתברך ומהתורה הקדושה, אדם לא קולט שהנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש, והנה כבר שנה פרחה לו בלא כלום, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ובפרט כשאדם צעיר וכו', הוא לא קולט איך שעובר לו היום והלילה וכו', בלי כלום, רק מבלה את הזמן עם כל מיני שטויות וכו' וכו', ולכן אשרי ואשרי מי שזוכה לקיים את עצות רביז"ל שגילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רע"ב) על הפסוק (תהלים צ"ה) "היום אם בקולו תשמעו", זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשוב מיום לחבירו, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה, כי כשרוצין להכנס בעבודת השם יתברך, נדמה להאדם כאילו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לישא משא כבד כזו. אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. וצריך לזכור "היום אם בקולו תשמעו", אם אתה רוצה לשמוע בקולו יתברך, אין לך רק היום הזה, וזה ביותר סובב על ענין השמחה, שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; אם היית חושב טוב טוב על היום הזה, היית חוטף את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם נכנס שלוש פעמים בבית הכנסת, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (מדרש אגדה בראשית) עם הארץ שאינן יודעין לא לקרות ולא לשנות ולא לדרוש כמדבר שאינו מגדל פירות, והן נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומברכין ברוך יוצר המאורות, ומחיה מתים שהוא ברא ומחיה מתים, והן עונים אחריו אמן, ואומרים מאמינין אנו שהוא מחיה מתים, והוא שברא את העולם, אפילו אין בידן אלא שכר אמן זה דים; ומכל שכן וכל שכל כשאדם גם מתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה וערבית, אין למעלה מזה, כמאמרם ז"ל (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אני מתחנן אליך אל תהיה בטלן, בכל יום תלך במסירות נפש הכי גדולה שלוש פעמים לבית הכנסת, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כבר אמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים פרשה ב' סימן כ"ד) על הפסוק (שיר השירים ב' ט') "הנה זה עומד אחר כתלנו" אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות, "משגיח מן החלונות" מבין כתפיהם של כהנים, "מציץ מן החרכים" מבין אצבעותיהם של כהנים; כי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שמתפללים שם והכהנים עולים לדוכן, על ידי זה ממשיכים את שכינת עוזו יתברך אלינו, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) כל זמן שישראל מעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הקדוש ברוך הוא עוצר שכינתו עמהן, ולכן אל תהיה בטלן, תמסור את נפשך לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, ולא יהיה הדבר הזה קל בעיניך, כי אתה יכול לזכות לכל טוב אמיתי ונצחי.
וכן ראה לחטוף בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו, ועל כולם ללמוד הלכה, שרק זה ישאר לך לנצח נצחים מכל בלבולי היום שעובר עליך וכו', אך הס"מ עובד שעות נוספות על כל אדם לתפוס אותו בכל מיני ליצנות וכו', עד כדי כך שאמרו (עבודה זרה י"ח:) דרש רבי שמעון בן פזי מאי דכתיב (תהלים א' א') "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב", וכי מאחר שלא הלך היכן עמד, ומאחר שלא עמד היכן ישב, ומאחר שלא ישב היכן לץ, אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד, ואם עמד סופו לישב, ואם ישב סופו ללוץ, ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט' י"ב) "אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא"; וצריך שתדע כי הליצנות זה אבי אבות הטומאה, כמאמרם ז"ל (דרך ארץ זוטא פרק ו') תחילת עבירה הרהור הלב, שניה לה ליצנות, זאת אומרת קודם שאדם עושה ליצנות, עשה עבירה חמורה וכו', ולכן צריכים מאד מאד לשמור מכל מיני ליצנות שבעולם, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ח') קשה היא הליצנות שתחילתה יסורין וסופה כליה; ואמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים רבה פרשה א' סימן כ"א) מה השמן הזה כוס מלא אינו מזרזיף כשאר כל המשקים כך דברי תורה אין מזרזפים בדברי ליצנות, מה השמן הזה כוס מלא שמן בידך ונפל לתוכו טיפה של מים ויצאת כנגדה טיפה של שמן כך אם נכנס דבר של תורה ללב, יצא כנגדו דבר של ליצנות, נכנס ללב דבר של ליצנות, יצא כנגדו דבר של תורה; האם אתה לא יודע שללכת להסתכל איך שבורים ועמי הארצים קלים וריקים ופוחזים מחללי שבתות משחקים משחק כדור רגל זה מקום מושב ליצים? ואם הולכים שמה יקבלו את העונש וכו', ובפרט במוצאי שבת שאז הוא זמן גילוי אליהו הנביא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קי"ז) אשר אז מתחיל התגלות אליהו הנביא, ולכן חסידים ואנשי מעשה לומדים אז פרק מתנא דבי אליהו, ונוטלים ידים לסעודת מלוה מלכה, ובא הס"מ ומסית שתבוא במוצאי שבת למשחק כדור רגל, אוי לאותה בושה אוי לאותה חרפה, יבוא היום שלא ידע איפה יתחבא מרוב בושה וכו', ולכן זכור מה שאמר החכם מכל אדם (משלי ה' ז') "ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי: הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה", הקדוש ברוך הוא יעזור שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר לך לך ד' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ששום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, כי בזה העולם עובר על כל אחד ואחד משברים וגלים, וצריכים לעשות בכל יום התחלה חדשה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שגם בהתקרבות אל הצדיק צריכים בכל יום לבוא מחדש, כאילו הוא עדיין לא התקרב כלל, כי הכל תלוי כפי ההתחלה, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות קריאת התורה הלכה ו' אות כ"ה) צריך האדם לסלק מדעתו בכל יום ובכל פעם כל מה שעבר עליו עד אותו היום ואותו השעה, ולא יעלה אצלו בחשבון כלל העבר שלו וכו', כאילו לא התחיל עדיין מעולם כלל להכנס בעבודת השם יתברך, כי אם תשכיל ותבין בענין הירידות והנפילות שעוברין על כל אחד ואחד בזה העולם, עיקר נפילתו בדעתו של כל אחד ואחד הוא רק מחמת שנדמה לו בדעתו שכבר ניסה את עצמו והתחיל קצת בעבודת השם יתברך וזה לא הלך לו, על ידי זה נפל מזה וכו', ואחר כך התחזק להתחיל עוד פעם ונפל וכו', והתחיל עוד הפעם ונפל וכו', וכן היה כמה פעמים, על כן מסיתו הבעל דבר שהוא הס"מ המחטיא את האדם וכו', ומכניס בו יאוש לייאש את עצמו חס ושלום לגמרי, ואומר לו בלבו הלא אתה רואה כי אפס תקוה ממך וכו', וממך כבר לא יהיה שום דבר, כי בכל יום אתה מתחיל מחדש וזה לא הולך לך וכו', אזי הגיע הזמן שתעזוב את הכל וכו', כידוע כל זה למי שעוסק בלימוד הקדוש הזה של התקרבות האדם אל הקדוש ברוך הוא, להתמיד בשיחה בינו לבין קונו, ואמירת תהלים וכו', וכן להתפלל במנין את השלוש תפלות שחרית מנחה  ערבית, וכן ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא מדרש הלכה ואגדה וכו' וכו', וכן הוא בענין אלו שמקרבים בני הנעורים לעבודת השם יתברך, כשרואה ששום דבר לא הולך לו, אזי הוא מתייאש מהכל וכו', אבל מי שזוכה להתחבר לחברים כשרים ואמיתיים תמיד עד שיזכה לקבל ולקבוע בלבו עצה הקדושה הזו שגילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם. אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם יתברך אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו. אבל עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר; ולכן אשרי האדם שהולך עם עצה זו לשכוח בכל פעם כל מה שעבר עליו וכו', ולא יסתכל חזרה כלל וכו', אף על פי שכבר התחיל אלפים ורבבות פעמים בלי מספר וכו', אל יסתכל על זה כלל, רק עתה דייקא יתחיל מחדש להכין ולהזמין את עצמו בכל מה שיוכל, הן לצעוק אל השם יתברך מעומק הלב, וישפוך את שברון לבו אליו יתברך כמו שצריך עתה באותה שעה, הן להתחיל ללמוד שיעורים כסדרן בתורה הקדושה מקרא משנה גמרא מדרש וכו', והן להתפלל את השלוש תפלות הקבועות שהם שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, וכן לעסוק במצוות, ובפרט במצוות החסד לעשות חסד עם הזולת, לקרב גם אותו אליו יתברך, ובפרט לקרב בני הנעורים שאין למעלה מזה וכו', והן לשמח את נפשו השבורה במה 'שלא עשני גוי' וכו' והבדילנו מן התועים וכו', אשר השמחה הזו עולה על כל השמחות וכו', וכך יתחיל בכל יום ובכל שעה מחדש, כי העיקר זה ההתחלה, כמאמר החכם "אין חוזק כמו תחילת החסידות", ואם תלך בדרך הנפלא הזה שגילה לנו רביז"ל, אזי שום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, תהיה תמיד שש ושמח, ובכל פעם תעשה התחלה חדשה, ורק ככה יכולים לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ולצפות שהקדוש ברוך הוא ימחול לו על כל עוונותיו, ועל כל השטויות שעשה עד עכשיו.
וצריך שתדע שזה ידוע לכל אחד ואחד שאפילו אם חטא כל ימיו ושב באחרונה מוחלין לו הכל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (קדושין מ), וכן כבר נמצאו בדור הזה כמה אלפים ורבבות בעלי תשובה בעולם שבזה רואים עין בעין התעוררות מן השמים שמעורר את כל בר ישראל לחזור בתשובה שלימה, אבל עיקר המניעה היא מאחר שמתחילים ועובר עליהם נסיונות קשים ומרים מבית ומבחוץ וכו' וכו', על ידי זה הם לא ממשיכים, ולכן כל בעל תשובה שרוצה לחזור בתשובה שלימה מוכרח להתחזק לעשות בכל פעם התחלה חדשה ולילך בדרך זה שגילה רביז"ל שהשכחה טוב מאד, ולשכוח תמיד את העבר, ולעשות בכל פעם התחלה חדשה, ואם תרגיל את עצמך ללכת בדרך זה אזי שום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, אדרבה אתה תהיה עוד כל כך חזק שתוכל לחזק את אחרים, העיקר תמסור את נפשך על מדת השמחה להיות רק בשמחה, כי השמחה הוא רפואה לכל, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אמרו שכל המחלות והחלאים רעים באים לאדם רק מחמת חסרון השמחה, ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה.
עליך לדעת כי שלימות הבריאה היתה רק שנזכה לשבת שאז מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, ולכן אסור במלאכה אז, כי בשבת אז מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, אבל לא כל אחד זוכה לזה אלא מי שמכין את עצמו כל יום ויום, שזה מה שאנחנו מונים את הימים 'היום יום ראשון בשבת' 'היום יום שני בשבת' וכו' וכו', ובזה אנחנו ממשיכים על עצמינו על כל יום קדושת שבת, וכשבא שבת בא מנוחה ואז זוכה לאורו יתברך, ולכן כל יום ויום צריכים לדבר משבת כדי להכין את עצמו לשבת שהיא מעין עולם הבא, ותיכף ומיד שהשבת עוברת כבר צריכים לעשות התחלה חדשה לכבוד השבת הבאה, וכמובן איך שיוצא השבת ראוי מאד להתכונן על שבוע חדשה וכו', ובוודאי מה טוב ומה נעים במוצאי שבת לעשות סעודת מלוה מלכה, שזה סימן שלם בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תי"ט) מצוה להרבות בסעודת ראש חודש; וידוע שרביז"ל אמר לא לצאת אפילו מסעיף קטן משולחן ערוך, ומכל שכן לא לעקור סימן שלם בשולחן ערוך, ומכל שכן וכל שכן שאסור ללכת במושב ליצים וכו', במוצאי שבת להסתכל איך שבורים ועמי הארצים קלים וריקים ופוחזים מחללי שבתות משחקים משחק כדור רגל זה מקום של מושב ליצים, ואם הולכים שמה יקבלו את העונש וכו', ובפרט במוצאי שבת שאז הוא זמן גילוי אליהו הנביא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קי"ז) אשר אז מתחיל התגלות אליהו הנביא, ולכן חסידים ואנשי מעשה לומדים אז פרק מתנא דבי אליהו, ונוטלים ידים לסעודת מלוה מלכה, ובא הס"מ ומסית שתבוא במוצאי שבת למשחק כדור רגל, אוי לאותה בושה אוי לאותה חרפה, יבוא היום שלא ידע איפה יתחבא מרוב בושה וכו'.
הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לציית את רביז"ל בכל פרט ופרט, אז נהיה הכי מאושרים בחיינו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר לך לך ה' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

חסדי השם יתברך שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, וראוי לנו לשמוח מאד מאד בזה, אף שעכשיו הכל בהסתרה שבתוך הסתרה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ו) שהקללה הכי גדולה זה (דברים ל"א י"ח) "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה" וגו', שאדם לא יודע שההסתרה בעצמו מוסתר ממנו, הוא לא יודע שהוא רחוק ממנו יתברך וכו' וכו', וזה הקללה הכי גדולה, כי כשאדם יודע שהוא רחוק מהקדוש ברוך הוא, אז הוא יעשה כל מה שביכולתו לחזור בתשובה ולבקש ולחפש אחריו יתברך, אבל כשאינו יודע בכלל שהוא רחוק ממנו יתברך, אז נדמה לו כמו השיכור שכל הדרכים דומים לו למישור, והצדיק האמת הוא המוריד מאתנו הסתרה אחד כדי שנדע לכל הפחות שאנחנו רחוקים וכו', ולא רק זה אלא שהוא מגלה לנו אשר אפילו בהסתרה שבתוך הסתרה גם שמה נמצא הקדוש ברוך הוא, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות קריאת שמע הלכה ה' אות י"ג) עיקר סוד היחוד שזהו סוד קריאת שמע, סוד 'הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד', היינו 'הוי"ה אלקינו', שהוא סוד החיות אלקות שבנו, היינו המלובש בנו, בכל אחד ואחד מבר ישראל בכל מקום שהוא, והוי"ה בעצמו כביכול אחד באחדות אחד עם כל בר ישראל, כי הכל אחד בתכלית האחדות, שזה עיקר שלימות האמונה לחבר ולייחד חלקי הנפש רוח נשמה שלו, שהם חלק אלקי ממעל ממש, לחברם ולייחדם עמו יתברך, בסוד (תהלים ק') "הוא עשנו ולו אנחנו", כי הכל אחד בתכלית האחדות, רק שהשם יתברך כביכול מסתיר עצמו מאתנו כדי שנתעורר מעצמנו אליו, כדי שיהיה אתערותא דלתתא, שעיקר הבריאה היתה רק בשביל זה, כדי שיהיה אתערותא דלתתא, כדי שלא תאכל הנשמה נהמא דכסופא כידוע. אבל מעצם גשמיות העולם קשה לנו מאד להתעורר מעצמנו כראוי, כי בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו וכו', כמאמרם ז"ל (קדושין ל) בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא יכול לו, ומחמת זה הווה מה דהווה וכו', שנתרחקנו בעוונותינו כמו שנתרחקנו, ונחרב בית ראשון ובית שני וכו' וכו', ועדיין מרקד בינן וכו', שהס"מ מתגבר עלינו לעשות פירודים בינינו ובין הקדוש ברוך הוא כביכול, וכן שיהיה פירודים בין נשמות ישראל, ועל ידי זה מתארך הגלות בעוונותינו הרבים, ועל כן עיקר התיקון הוא רק על ידי אחדות ואהבה בין איש לרעהו, ובין איש לאשתו וכו', כי אין עוד אין טוב כמו השלום, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עוקצין פרק ג') לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. שנאמר (תהלים כ"ט) "הוי"ה עוז לעמו יתן הוי"ה יברך את עמו בשלום"; ואמרו (דברים רבה פרשה ה' סימן י"ב) גדול השלום שאין הקדוש ברוך הוא מבשר את ישראל שיהיו נגאלין אלא בשלום; ואמרו (שם) אין הקדוש ברוך הוא מנחם את ירושלים אלא בשלום; אבל דא עקא זה מה שגורם כל הצרות והיסורים לכל אדם, והוא המדה רעה של לשון הרע ורכילות שזה עוקר את האדם לגמרי מהשפיות שלו וכו', עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ערכין ט"ו.) כל המספר לשון הרע מגדיל עוונותיו כנגד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, כל כך חמור עוון לשון הרע, וכן אמרו (שם) כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, שנאמר (תהילים י"ב) "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו", ואמרו (בראשית רבה פרשה צ"ח סימן נ') לשון הרע נמשלה כחץ, שמכה ברחוק כך היא לשון הרע דאמור ברומי וקטיל בסוריא; ולכן זה כל כך חמור, כי אחד מדבר עם אנשים על הזולת, והלשון הרע מתקבלת, ומאמללים את האדם שדיברו עליו על לא דבר, וזה כל כך קשה להנצל מזה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא קס"ה.) רובם בגזל ומיעוטם בעריות, והכל בלשון הרע, ואני רוצה לעקור דבר זה מקהילתינו, כי רביז"ל הקפיד על זה מאד מאד, כי בפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ולכן עלינו למסור את נפשינו עבור אחדות ואהבה בקהילתינו, כמו שידשוע שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על דבר זה שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמר (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו.
אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם.
וכן אני מבקש אותך מאד שלא תלך אל שום משחק כדור רגל במוצאי שבת, שהס"מ רוצה ללכוד אותנו שמה, כי זה בושה וחרפה שתיכף ומיד במוצאי שבת במקום ללמוד פרק תנא דבי אליהו שחסידים ואנשי מעשה רגילים בזה, וכן לאכול סעודת מלוה מלכה שזה סימן שלם בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תי"ט) "מצוה להרבות בסעודת ראש חודש"; וידוע שרביז"ל אמר לא לצאת אפילו מסעיף קטן משולחן ערוך, ומכל שכן לא לעקור סימן שלם בשולחן ערוך, ומכל שכן וכל שכן שאסור ללכת במושב ליצים וכו', כי עצם ללכת לראות איך שבורים ועמי הארצים משחקים כדור רגל וכו', זה כבר מושב ליצים, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתציית אותי, ונזכה שקהילתינו הקדושה תהיה נקיה מהבלי הבלים כאלו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר לך לך ו' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת וביתר עוז ושום דבר לא יוכל לשבור אותך כי גדול אדונינו ורב להושיע, ואפילו שעובר עליך מה שעובר, עם כל זאת ראה לחזק את עצמך ואל תתן שהס"מ ישבור אותך, וזה יסוד חזק בדעת רביז"ל רק להתחזק, ואפילו שעובר עליך כל מיני משברים וגלים וכו', הרהורים רעים ומחשבות זרות וכו' וכו', וכבר כתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות בציעת הפת הלכה ה' אות ז') על כל אחד ואחד שרוצה לחזור בתשובה שלימה מתפשט עליו המניעות הגדולות מהבגדים צואים שלו, שהם כלל המחשבות זרות והרהורים רעים שמסבבים אותו בכל פעם, וזה ממרר את חייו לגמרי, עד שרוב בני אדם לא יכולים לחזור בתשובה בשביל זה, ומתייאשים מחייהם, ומר להם מאד מאד, עד שנדמה להם כאילו אבד מנוס מהם, וכאילו הקדוש ברוך הוא לא שומע אותם, וכאילו שהקדוש ברוך הוא לא צריך אותם, וכל זה בא מחמת חטאת נעורים שהוציאו זרע לבטלה, והרסו את כל חייהם, כי החטא המגונה הזה הורסת את האדם לגמרי, ומעלה לו קושיות וספיקות על הקדוש ברוך הוא, ומה גם שנעשה ברוגז ובכעס על הקדוש ברוך הוא וכו', עם כל זאת גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אשר אין שום יאוש בעולם כלל, ולכן בגלות המר הזה שעובר על כל אחד ואחד מה שעובר נסיונות קשים ומרים, דייקא אתה צריך להתחזק מאד מאד בכל מיני התחזקות לבלי ליפול בדעתו מזה כלל, רק להשתדל לגרש ממנו את כל המרירות והעצבות והדכאון על פי הדרכים והעצות המבוארים בדברי רביז"ל בספריו הקדושים, המלאים עצות ישרות והתחזקות עצומה לכולם, וצריכים לזכור כי כמו שהבעל דבר והסטרא אחרא והס"מ בעצמו מתפשט ביותר ויותר מימי קדם, כי הנסיונות שיש בדור הזה לא היו במשך כל הדורות וכו' וכו', כמו כן לעומת זה חמל עלינו השם יתברך והקדים לנו רפואה למכה, ושלח לנו את הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ואת תלמידיו הקדושים, שהשאירו אחריהם ברכה ספרים נוראים כאלו מה שלא היה בימי קדם, ואת הגילוי אלקות שנמצא בדבריהם אי אפשר לתאר ולשער אלא מי שלומד בזה, ומכל שכן וכל שכן שלח לנו הקדוש ברוך הוא איש כלבבו שהוא רביז"ל שהניח לנו ירושה את ספריו הקדושים, המלאים התחזקות לכל המדריגות השפלות הנבזות וכו' וכו', ולכל בני אדם שנפלו בעומקא דתהומא רבה ונתכלכלו בכל החטאים שבעולם וכו' וכו', שדייקא על ידי עצותיו הקדושים ודרכיו הנפלאים יכולים להתחזק ולהחיות עצמינו גם עתה להשאר על עומדנו, ולהמשיך  על עצמינו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, אף על פי שעוברים עליו עדיין שטף מים הזדונים רחמנא ליצלן וכו', ועל זה אמר דוד (תהלים קי"ט צ"ב) "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי", כי עיקר הנחמה הוא על ידי התורה הקדושה שקיבלנו על ידי משה רבינו, ועל ידי הנביאים, ועל ידי התנאים והאמוראים, ועל ידי הגאונים ורבנן סבראי וכו', וכל הצדיקים ששלח אלינו במשך כל הדורות וכו', והכל להאיר בנו את אמתת מציאותו יתברך בגילוי רב ונורא מאד, עד שירודים ונפולים כמונו יכולים לטהר את עצמינו מכל הטומאות והגילולים והטינופים הבאים על ידי הבגדים צואים שמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ד) שעל ידי שאדם חוטא הוא נתלבש בבגדים צואים שזה מחשבות רעות מחשבות זרות והרהורים רעים וכו' וכו', עד שיכול לאבד את עולמו לגמרי כרגע, ועל כן ראה לקחת את עצמך בידיך ותעשה התחלה חדשה, ודע לך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך, כמובא בזוהר (שמות ה:) אמר רבי יהודה: אלמלי הוו ידעין בני נשא רחימותא דרחים קודשא בריך הוא לישראל, הוו שאגין ככפיריא למרדף אבתריה [אם בני אדם היו יודעים איך שהקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל, היו צועקים כמו אריות והיו רצים אחריו], כי הקדוש ברוך הוא אוהב את כל בר ישראל, ואמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה מ"ט סימן א') על הפסוק (שיר השירים ח') "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – מים רבים אלו העובדי כוכבים וכו', אם היו מתכנסין כל העובדי כוכבים לבטל את האהבה שבין הקדוש ברוך הוא לישראל לא היו יכולים, הוי "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", שנאמר (מלאכי א') "ואוהב את יעקב ונהרות לא ישטפוה"; כי אין לתאר ואין לשער את גודל האהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב את כל בר ישראל יהיה מי שיהיה, עד כדי כך שאמרו (תנא דבי אליהו רבה פרק י"ח) לפי שרחמיו של הקדוש ברוך הוא מרובין על ישראל לעולם, בין על הרשעים שבהן, בין על הצדיקים שבהן, וזה השבח של הקדוש ברוך הוא כשזוכים לשבח לפניו את נשמות ישראל, כי הוא אוהב אותם מאד, כי הם בניו כמו שכתוב (שמות ד' כ"ב) "בני בכורי ישראל", ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ב' סימן ה') משל לאחד שהיה יושב ועושה עטרה למלך, ועבר אחד עליו, אמר לו מה אתה עושה? אמר לו אני עושה עטרה למלך. אמר לו כל שאתה יכול לקבוע בה אבנים טובות ומרגליות קבע, זמרגדין קבע, מרגליות קבע, למה? שעתיד לינתן בראשו של מלך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה כל מה שאתה יכול לשבח את ישראל שבח, לגדלן ולפארן פאר, למה? שאני עתיד להתפאר בהם, שנאמר (ישעיה מ"ט) "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר", וכן אמרו חכמינו הקדושים (חולין צ"א:) חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה פעם אחת בשבת, ואמרי לה פעם אחת בחודש, ואמרי לה פעם אחת בשנה, ואמרי לה פעם אחת בשבוע, ואמרי לה פעם אחת ביובל, ואמרי לה פעם אחת בעולם; וכן אמרו (שמות רבה פרשה כ"ט סימן ד') אמר רבי שמעון בן יוחאי אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אלוה אני על כל באי עולם אבל לא יחדתי שמי אלא עליכם, איני נקרא אלהי עובדי כוכבים ומזלות אלא אלהי ישראל; הרי שלך לפניך, איך שהקדוש ברוך הוא אוהב את כל בר ישראל, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, אדרבה בזה שתרצה באמת לחזור אליו יתברך, על ידי זה תוכל להתגבר על יצרך הבוער בך כתנור.
הקדוש ברוך הוא ידביק אותך אליו יתברך, ותהיה הכי מאושר בחייך, כי אין עוד אושר כמו הדביקות באין סוף ברוך הוא, שאדם מכניס במחשבתו אשר מלא כל הארץ כבודו, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, ועל ידי זה הוא מדבר אליו יתברך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר לך לך ז' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה לקבל את השבת בשמחה עצומה, כי אי אפשר לתאר ולשער מה זה יהודי ששמח כל השבת, שהקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; ולכן לא בחינם הזהירנו רביז"ל מאד מאד (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות מאכלי עכו"ם הלכה ג' אות ז') שעל כל אדם מתגברת הדמיונות וכו', שמשם בא כל הירידות והנפילות של אדם וכו', כי הרגע שאדם מכניס בדעתו כל מיני דמיונות והרהורים רעים, זה מה שעוקר אותו משורשו וכו', כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) במקום שאדם חושב שם כל האדם, ולכן אם אדם תמיד רק חושב על גדולת הבורא יתברך שמו, על ידי זה נטהר מכל הרעיונות והמחשבות הטורדות המפריעים ומציקים לו וכו', שעל ידי זה נופל בנפילה אחר נפילה, כי הכל תלוי בהדמיון של האדם, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ה) צריך כל אדם לצאת מכח המדמה ולבוא אל השכל, והדמיונות של האדם זה היצר הרע שלו וכו', ולהיפך השכל של האדם זה היצר טוב שלו, ולכן תמיד אדם צריך להסתכל בגדולת הבורא יתברך שמו, כי עיקר הכנעתם של הסטרא אחרא והדמיונות שנכנסים לאדם וכו', הוא רק על ידי התגלות גדולת הבורא יתברך שמו, שצריך להחדיר בעצמו תמיד את אמתת מציאותו יתברך איך שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, וזה שתיכף ומיד בתחילת כניסת השבת אנו אומרים שש מזמורים כנגד הששה ימים, ודייקא באלו המזמורים של קבלת שבת הם מדברים מגדולת הבורא יתברך שמו, כדי להכניע הדמיונות שרוצים להתגבר ולהכנס באדם כשעולים מדרגא לדרגא, דהיינו מששת ימי החול לשבת, כי אז עולים כל העולמות למעלה ממדרגתן וכו', כידוע שבששת ימי החול אז מתגברים כל הדמיונות של האדם שהוא עסוק בכל מיני עסקים וכו', וחושב לעשות כסף וכו', וחושב שהכל תלוי בו, והוא עסוק בעסקיו וכו', ושם נכנסים בו כל מיני מחשבות הטורדות, וכל מיני פחדים שמפחידים אותו, ולכן דייקא בערב שבת בין השמשות שאז צריכין להכניע את הקליפות שהם הדמיונות שלא יתאחזו בו, ועל כן אומרים אז מזמורים של גדולת הבורא יתברך שמו מן 'לכו נרננה' וכו' וכו', כי על ידי התגלות גדולת הבורא הם נכנעים, ועל כן נזכר באלו המזמורים, "אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו", כי על ידי התגלות גדולתו יתברך, על ידי זה יוצאת אש מלפניו ומכניע ומשבר ושורף כל הדמיונות שהם הקלפות שרוצים להתאחז בו, וזהו "ותלהט סביב צריו", ולכן צריכים לכוון טוב טוב בעת אמירת הששה מזמורים האלו שאומרים לפני כניסת השבת, ואחר כך מתפללים קבלת שבת בשמחה עצומה, כי אז בשבת נכנע כל כח המדמה שהם הסטרא אחרא שרוצים להתאחז באדם, ולכן תעשה כל מה שביכולתך לבוא לבית הכנסת להתפלל בעת קבלת שבת, ובפרט עכשיו שהם הזיזו את השעון וזה מאד מוקדם, צריכים מאד מאד להקפיד לשמור על קדושת שבת ולא לחללה, וצריכים להדליק נרות ארבעים דקות לפני השקיעה, ולהקפיד על זה מאד מאד, וכן לשמור מאד מאד לא לבוא עם הרכב סמוך להשקיעה כי זה חילול שבת, ואין על זה מחילה וכו', ועל כן כל מי שמרחם על עצמו ורוצה שיהיה לו שבת מיושבת, שיקדים לבוא לבית הכנסת בערב שבת, שאז הוא דבר גדול מאד, כי מכניעים את הקליפות והסטרא אחרא שרוצים להתאחז בו, כי השדים והרוחות שהם הקליפות והדמיונות שמתאחזים באדם, הם הם שמסיתים אותו לא לבוא לבית הכנסת להתפלל בערב שבת, כי הם יודעים מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט:) שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו; וכן אמרו (שבת קי"ט:) כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, ולכן דייקא בערב שבת צריכים מאד מאד לשמור שלא יהיה שום מחלוקת בבית עם האשה ועם הילדים, ולהכנס לשבת במנוחה, וראוי להקדים ולבוא קצת קודם הזמן כדי שיהיה לו ישוב הדעת לקבל את השבת בשמחה עצומה, שאז יהיה לו פרנסה בשפע כל ימות השבוע, והקליפות והסטרא אחרא שנבראו בערב שבת בין השמשות רוצים להציק לאדם ולמלאות לו את הראש עם כל מיני דמיונות הן על עצמו והן על אשתו והן על ילדיו, והוא מכניס אותו בכעס גדול מאד מאד, ולכן דייקא אז בערב שבת נעשה כל המחלוקות בבית, וצריכים מאד מאד לשמור על דבר זה, אלא לבוא להתפלל במנין דייקא בערב שבת, ולשמוח מאד מאד בקבלת שבת, ואחר כך לבוא הביתה בשמחה עצומה, כי שני מלאכי השרת מלווים אותו, ויעשה קידוש בשמחה עצומה, כי בזה נעשה שותף להקדוש ברוך הוא בבריאת שמים וארץ, וביותר צריכים לשמור על זה בשבתות החורף שהזיזו את השעון ושבת נכנס מאד מאד מוקדם, ואם אדם לא שומר על הזמן, בקלות יכול להכשל בחילול שבת שהיא בסקילה, ולכן אל תיקח את זה בקלות כי מי שזוכה לשמור את השבת בשמחה עצומה, ושמח כל השבת, על ידי זה יזכה לעשירות, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי", כי עיקר העשירות בא לאדם רק בזכות שבת, כמו שסיפרו לנו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט.) על הפסוק (דברים י"ד כ"ב) "עשר תעשר" עשר בשביל שתתעשר, במה הן זוכין לזה? בשביל שמכבדין את השבת, דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא, והביאו לפניו שולחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם, ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו, וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו, ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים, וכשמניחים אותו אומרים (תהלים כ"ד) "להוי"ה הארץ ומלואה" וגו', וכשמסלקין אותו אומרים (תהלים קט"ו ט"ו) "השמים שמים להוי"ה והארץ נתן לבני אדם", אמרתי לו בני במה זכית לכך? אמר לי קצב הייתי, ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת, אמרתי לו אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך.
ולכן אני מאד מבקש אותך תעשה כל מה שביכולתך ללכת לבית הכנסת להתפלל במנין בליל שבת, ובשבת בבוקר, ובמנחה בשבת, ותמסור את נפשך לאכול את השלוש סעודות של שבת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ז:) על הפסוק (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", יען שכתוב שלוש פעמים היום, אזי מחוייבים לאכול בשבת שלוש סעודות, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג, שהשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום, ועל ידי שנקפיד לאכול את השלוש סעודות בשבת נתפטר מהפורעניות האלו, והקדוש ברוך הוא ימשיך עלינו שמחה עצומה כל השבת, ועל ידי זה יתרחב דעתינו, ונזכה לכל טוב אמיתי ונצחי.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר וירא ט' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתיישב, אנחנו כבר השבוע הרביעי בתוך השנה החדשה, עברנו 'בראשית' 'נח' 'לך לך', כל כך חבל אם לא תיקח את עצמך בידיך והיום דייקא תתחיל ללמוד שנים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י, אזי גם את השבוע הזה תפספס, ואני מוכרח להגיד לך שכל הצרות שיש לאדם וכו', הפסד כסף וכו', בריאות וכו', נחת מהילדים וכו', הכל מפני שלא נזהרים בללמוד פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, וזה ברור, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו; ומובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג') מיום ראשון ואילך חשוב עם הציבור; וכתב רבינו יונה "ויש בני אדם שנוהגים לקרות מעט בכל יום ויום מהשבוע ומסיימים בשבת", וכתב המשנה ברורה (שם) בספר מעשה רב כתב בהנהגת הגר"א שהיה נוהג תיכף אחר התפלה בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת, ואמר הרב הקדוש רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע שביום שאדם לומד חומש ורש"י עם התרגום, ביום הזה הוא לא יחטא, וכל כך חבל אם לא יהיה לך ישוב הדעת על כל פנים היום הזה להתחיל, אזי חבל מאד מאד, כי תאבד הרבה יותר ממה שאתה חושב, ואותו דבר היא בלימוד משניות כסדרן דייקא, כמה שאתה יכול פרק  או שני פרקים או שלוש פרקים וכו', אשר אין למעלה מזה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להכנס שם, ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהוא הצלחה נצחיית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, שכל המתמיד במשניות, נמשך עליו פרנסה בשפע, ועל כולם ללמוד את הדף היומי אפילו בגירסא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ובוודאי מה שאדם למד בזה העולם מזכירים לו אחר כך בשמים, כמובא בדברי האריז"ל (לקוטי תורה עקב), ובדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) שלעתיד מזכירין את האדם כל מה שלמד אף אם שכח, ודע לך שהשלוש שיעורים האלו מקרא משנה גמרא, זה העשירות הכי גדולה של אדם, כמאמרם ז"ל (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; נמצא מי שאין לו את השלוש שיעורים האלו, הוא הוא הנקרא העני הנצחי, כי שם בשמים לא חשוב כלום רק תורה, וכשאדם לומד את השלוש לימודים האלו אפילו שזה לוקח זמן קצר, מוחלין לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח') כיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, אדם שנכשל עם כל כך הרבה עבירות חמורות וכו' וכו', אבל אם הוא לוקח את עצמו ונכנס בתוך התורה הקדושה, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אני שואל אותך האם זה לא כדאי ללמוד תורה, שבזה נתכפר לו כל עוונותיו? ועל כולם כדאי שתלמד בכל יום הלכה, שרביז"ל הקפיד על דבר זה יותר מכל הלימודים, ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מוכרח ללמוד בכל יום איזה הלכה, וחכמינו הקדושים אמרו (נדה עג.) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר (חבקוק ג' ו') "הליכות עולם לו" אל תקרי הליכות אלא הלכות; ועל כן אל תיקח את זה בקלות, כי אני כותב לך את זה בתורת ידיד וכו', כי אני יודע טוב טוב אשר יבוא היום ורק אלו הלימודים ישמרו אותך מכל רע, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה כ"א.) תורה בין בעידנא דעסיק בה, ובין בעידנא דלא עסיק בה, מגינא ומצלא; כי מי שקובע עיתים לתורה בכל יום חוק ולא יעבור, זה מה שמציל אותו מכל רע בכלליות, ובשלום בית בפרטיות, ואחר שיצא מזה העולם בפרטי פרטיות, ולכן אל תיקח את זה בקלות, וכן תשמור מאד מאד למסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') אשר מחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, על ידי זה הוא עדיין נמצא במחנה ישראל, כיון שמתחיל לזלזל באיזה תפלה לא להתפלל במנין, או לא להתפלל בכלל את התפלה חס ושלום, על ידי זה הוא יוצא מכלל מחנה ישראל, ולאט לאט הוא מדרדר וכו', עד שהוא עוזב את היהדות רחמנא לישזבן, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים, וכן תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ותספר לו יתברך כל מה שעובר עליך בגשמיות וברוחניות גם יחד, כי השיחה בינו לבין קונו זה יסוד מוסד בדרכי רביז"ל, כי אף שספרי רביז"ל מלאים עצות על כל פרט מהחיים, עם כל זאת אי אפשר לגשם את זה אלא על ידי שיחה בינו לבין קונו לבקש את הקדוש ברוך הוא כל פרט ופרט מה שהוא צריך, ומי שמרגיל את עצמו בזה כל החיים שלו חיים אחרים לגמרי, כי יש לו אל מי לפנות בעת צרה, ומי שלא עוסק בזה הוא מסכן גדול מאד מאד, כי בשעה שעובר עליו איזה משבר אין לו אל מי לפנות וכו'.
והנה אני מאד מבקש אותך שתשים לב אל הדיבורים האלו מה שאני מבקש אותך, זכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פוחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו; זאת אומרת על אף שכתבו לכל אחד בראש השנה את התקציב שלו, אבל את התקציב של שבת ושל החגים ועל הוצאת בניו לתלמוד תורה, זה לא נכתב בהתקציב, אלא אם אדם מרבה לקנות לכבוד שבת וחג, הקדוש ברוך הוא נותן לו שפע כפולה, בשביל זה תמיד אני מעורר את תלמידיי ואנשי שלומינו היקרים שיקנו לכבוד שבת בשפע כזו, כדי שישאר על כל ימי השבוע, ונמצא אפילו שהוא לא מופיע בהתקציב רק עניות וכו', אבל מה שקנה על שבת, על זה אמר הקדוש ברוך הוא (שם ט"ו:) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בניי לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע; וכן הוא בענין הוצאת בניו לתלמוד תורה, אם אדם מקפיד מאד לשלם הדבר הראשון שכר לימוד, הוצאת בניו לתלמוד תורה, הקדוש ברוך הוא נותן לו שפע כפולה, וזה ברור למי שמאמין בדברי חכמינו הקדושים.
אקווה שהדיבורים האלו שאני כותב בדם ולא בדיו יכנס בלבבך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר וירא י' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ואתה צריך לדעת כי את כל אחד ואחד בזה העולם מנסים בכל מיני נסיונות קשים ומרים מאד, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ה.) כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם יראה זרע יאריך ימים, ואמרו (תנחומא תצא) צריך אדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו, למה? שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא, ולכן כל מה שעובר עליך ראה לקבל את הכל באהבה, כמו שאמר רבי עקיבא (ברכות ס:) לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד; כי מכל רעה לבסוף יוצא טובה גדולה מאד, אף שאדם לא יודע ולא רואה את זה תיכף ומיד, אבל צריכים לזכור שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, ותמיד נותן תודה, ואף שיש דברים שאדם לא מבין למה זה מגיע לו וכו', עם כל זאת צריך לזכור (ברכות י.) שאמר ישעיה הנביא לחזקיה 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך'? ולכן ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז רק להיות בשמחה עצומה, כי אין עוד מדריגה יותר גדולה כמו שמחה, שאדם שש ושמח עמו יתברך, שאז נתבטל ממנו כל הצרות והיסורים, ונתבטלים החטאים וכו', כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", כי כשאדם שש ושמח תמיד, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) הקדוש ברוך הוא שומר אותו שלא יבוא לידי פגם הברית, ולכן הס"מ מאד מאד מפחד מאדם שמח, אזי הוא מבלבל את דעתו לגמרי העיקר להפיל אותו בעצבות ובמרירות ובדכאון פנימי, ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואפילו שעובר עליך מה שעובר, תשתדל להיות בשמחה ולשמח אחרים, ומובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.
ותאמין לי שעיקר השמחה שראוי לנו לשמוח שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, שמחזק ומעודד ומשמח אותנו יום יום, ולכן אשרי מי שמקיים מה שאמר החכם מכל אדם (משלי ח' ל"ד) "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי", אשרי אדם ששוקד בכל יום על דלתי ספרי רביז"ל, ששם ימצא כל מיני התחזקות שרק צריך, ומי שמרגיל את עצמו ללמוד בספרי רביז"ל, מרגיש כל מיני נועם וחיים ועריבות, ויש לו התחזקות עצומה לא רק בשבילו, אלא יכול לחזק את כל העולם כולו, ולכן מה טוב ומה נעים באם קובעים לעצמם קביעות חזקה ללמוד בכל יום בשיחותיו הקדושים של רביז"ל, בספרי "שיחות הר"ן" "חיי מוהר"ן" שהם השיחות שרשמם מוהרנ"ת ז"ל, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפילו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה, [וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (שם) וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם], וכן מי שיכול ללמוד בכל יום תורה ב"לקוטי מוהר"ן" ולומר עליה התפלה ב"לקוטי תפלות", אזי ירגיש כל מיני טעמים עריבים ומתוקים לחיך, ואי אפשר להסביר לאדם את גודל המתיקות שמרגישים בשעה שלומדים תורה מ"לקוטי מוהר"ן" ואומרים עליה התפלה מ"לקוטי תפלות", זה ממש מאיר לאדם את המח בלי שום גוזמא כלל, אדרבה תנסה ותראה שאני צודק, וכן מה טוב ומה נעים לעשות לעצמו שיעור בספרי "לקוטי הלכות" ללמוד כסדרן, שכל ההתחזקות בעולם נמצא בספרו של מוהרנ"ת ז"ל, שבנויים ומיוסדים על פי דברי רביז"ל, וכבר אמר מוהרנ"ת ז"ל על ספרי "לקוטי הלכות" שהם הגן עדן של הקדוש ברוך הוא.
נא ונא הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואם היית יודע מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, לא היית מפסיק כל יום ויום לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה; אשרי מי שמרגיל את עצמו לדבר בכל יום עמו יתברך, ואז טוב לו כל ימי חייו, כי מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו שיעבור עליו כל מיני משברים וגלים יש לו איפה לברוח, ואין לך עוד בית מנוס יותר לברוח כמו אל הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכבר אמר אליהו הנביא (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרונה כמו השיחה בינו לבין קונו, ואת המתנה הזו קיבלנו מרביז"ל, ולכן ראוי לנו לשמוח שאנחנו מקורבים אליו שהוא הרבי שלנו שמחזק ומעודד ומשמח אותנו יום יום, למי שמטה אוזן קשבת אל דבריו הקדושים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר וירא י"א חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז רק להיות בשמחה, ותהלה לאל יש לנו במה להיות בשמחה שאנחנו נמצאים אצל רבי כל כך גדול, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ועל זה ראוי לנו לרקוד בכל יום 'בך רבינו נגילה, בך רבינו ונשמחה', ומה היינו בלי רביז"ל? ודבר זה אי אפשר להסביר בחוץ וכו', כי אף אחד לא יבין את זה, ותהלה לאל אנשי שלומינו היקרים חסידי ברסלב הנקראים על שם רביז"ל יודעים מרחוק על מה יש לנו לשמוח, ובפרט תלמידי "היכל הקודש" שרביז"ל בונה בכל דור ודור, (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ט) בוודאי ראוי להם לשמוח יותר ויותר, כי תהלה לאל אצלינו אין שום חכמות כלל, אצלינו דיבור מרביז"ל הולך עד הסוף במסירות נפש הכי גדולה, כגון רביז"ל רצה שנתבודד כל היום כולו מהרגע שפותחים את העינים מהשינה, ועד הרגע שסוגרים את העינים כשהולכים לישון, זהו זה! אין חכמות כלל! אדם צריך להרגיל את עצמו לדבר עם הקדוש ברוך הוא ולהתייעץ עמו יתברך כל מה שהוא צריך בגשמיות וברוחניות גם יחד, ואי אפשר לחיות בלי תפלה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט') עיקר החיות מקבלים מהתפלה, כמו שכתוב (תהלים מ"ב) "תפלה לאל חי", כי כל החיות שלנו מקבלים רק על ידי תפלה, וכן בענין סדר דרך הלימוד לקבוע לעצמו קביעות חזקה ללמוד בכל יום שיעור בתנ"ך, במשניות, בגמרא בבלי ירושלמי תוספתא ובפוסקים רמב"ם טור ושולחן ערוך וכו', וכל ספרי המדרשים, זוהר ותיקונים וכו', ופלא על גבי פלא שאף בין אנשי שלומינו הענין ההתבודדות קיבלו, מה שהעולם לא קיבלו וכו', ואדרבה זה נראה להם מוזר לדבר אל הקדוש ברוך הוא וכו', אותו דבר פלא על גבי פלא את סדר דרך הלימוד גם בין אנשי שלומינו לא מקבלים את זה וכו' וכו', אותו דבר בענין הפצת מעיינות החכמה חוצה שהזהירנו על זה מוהרנ"ת ז"ל מאד מאד, וארבע ימים לפני הסתלקותו הניח לנו צוואה שהעובדה שלכם יהיה "יפוצו מעיינותיך חוצה", וגם רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך"; ורצה שניסע נסיעות רחוקות כדי לקרב בני אדם אליו יתברך, ומובא (חיי מוהר"ן סימן תקמ"ג) שרביז"ל הזהירנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך, ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חולין בעסקי העולם, אולי יצמח ויתגלגל מזה דיבורים שיעוררו אותם להשם יתברך, ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנוס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד, מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים כשידבר עמהם ויחזור וידבר, אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך, אשר אין דבר גדול מזה וכו', וקרא את אנשי שלומינו שלא רוצים לעשות בזה עצים יבשים שלא מוציאים פירות וכו', וביזה אותם מאד וכו', עיין שם, ותהלה לאל כל תלמידי "היכל הקודש" עוסקים בזה בשלימות בתכלית השלימות, ולכן ראוי לנו מאד מאד לשמוח שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ולא להתבייש מאף אחד שאומר אחרת, כי מה יש לאדם עם הזולת? יבוא היום שנצטרך לצאת מזה העולם ולא ישאר מאתנו רק את הטוב שאנחנו זוכים לקבץ וללקט במשך חיינו הקצרים וכו' וכו', כי דוד המלך אומר (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים לאדם כמו רבע שעה, ולכן אשרי אדם שמנצל את הזמן היקר שלו בשיחה בינו לבין קונו, וזוכה לדבק את עצמו בו יתברך, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ואמר התנא הקדוש (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם. אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות. אלא תורה ומעשים טובים בלבד, וכן אמר אליהו (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרונה כמו השיחה בינו לבין קונו, שום דבר בעולם אדם לא לוקח עמו לעולם הבא עולם הנצחי, אלא תורה ותפלה ומצוות ומעשים טובים, שעשה וסיגל בימי חייו הקצרים, רואים בחוש אדם יכול לחיות שבעים שמונים שנה ורק חי מגניבות וגזילות ועושק וכו', ועושה עוולות לאנשים וכו', מדבר לשון הרע רכילות וליצנות על חשבון הזולת וכו', ופתאום קוראים אותו כבר למעלה והוא צועק רגע יש לי עוד הרבה מה לתקן וכו' וכו', ולא מועיל לו שום דבר, אלא מוכרח ללכת וכו', ואחד זוכה שבימי חיי הבלו השבעים שמונים שנה שיש לו בזה העולם שפורחים כרבע שעה, זכה במשך כל ימי חייו לטייל ולהיות בכל חלקי התורה הקדושה, ולא הטעה את עצמו כלל, וכן התפלל כל יום במנין את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, וכן עסק בהרבה צדקה וחסד שעזר לאנשים, והעולה על הכל שגילה ופירסם את רביז"ל בעולם וכו', אזי מה יש לו לפחד כבר, בשעה שרביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן רכ"ה) מה אתם צריכים לדאוג כשאני הולך לפניכם? וכמובן זה נאמר רק על מי שציית את רביז"ל בכל יום ויום, והחזיק מעמד בכל הצרות והיסורים והמרירות שעוברים עליו מדי יום ביומו וכו' וכו', ואני רואה פה ביבנאל מה אדם מסוגל לעקור את היהדות זה ארבעים שנה וכו', והוא שורף לנו את כל הפסיעות איפה שאנחנו רק פוסעים וכו', שם מקלות בהגלגלים וכו', מונע ומעכב מתושבי המקום את היהדות, ובפרט מאנשי שלומינו וכו' וכו', הוא לוחם באנשי שלומינו בצורה איומה באכזריות שלא יאומן כי יסופר וכו', כי הוא המסית ומדיח נגדינו, ומקומם את תושבי המקום עלינו מאז שנכנסנו לגור פה וכו' וכו', אף על פי כן כבר אמר רביז"ל 'נצחתי ואנצח' שמדתו נצח, 'ולא תנצחו אותי'.הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד נשאר אצל רביז"ל ונרבה בלימוד תורה הקדושה, ותמיד נתבודד עמו יתברך, והעולה על הכל להפיץ את אור רביז"ל בכל העולם כולו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר וירא י"ב חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז בכל מה שעובר עליך וכו', העיקר תמיד רק תכניס במח מחשבתך את אמתת מציאותו יתברך, ואז כל החיים שלך ישתנו לגמרי, כי אי אפשר להסביר מעלת האדם שתמיד חושב רק ממנו יתברך, שעל ידי זה נטהר מכל מיני רע שנדבק בו, וזה הלימוד העמוק שרביז"ל מלמד אותנו איך שנעתיק את מחשבתינו מהבלי העולם הזה, ונחשוב רק ממנו יתברך, ותמיד נדבר אחד עם השני מהקדוש ברוך הוא, אשר אין עוד דבר יותר חשוב מזה, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) במקום שאדם חושב שם כל האדם, וכן כתוב (משלי ב' ו') "מפיו דעת ותבונה", מהפה של האדם יכולים להכיר את כל האדם, כי כך אמר החכם "הלשון הוא קולמוס הלב", וכן אמר "הלשון שער המטמון", היינו הלשון מגלה מה שיש בלב וכו', ותכונות הנפש של האדם, ולכן אם רוצים לראות ולהתבונן באדם איפה הוא אוחז? ומה הוא חושב? צריכים תמיד לשמוע את הדיבורים שלו מה הוא מדבר? ואיך הוא מדבר? וממה הוא מדבר? ורביז"ל רצה מאד מאד שתמיד נדבר דיבורי אמונה והשגחה פרטיית וסיפורי צדיקים, שבפירוש אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רל"ד) שעל ידי זה נטהר מחשבתו, וזוכה על ידי זה שמח מחשבתו תהיה דבוקה באין סוף ברוך הוא תמיד.
אנשי שלומינו מספרים שבברסלב היה דר אחד מגדולי אנשי שלומינו שכינוהו רבי זושא גאט, כי הוא תמיד דיבר מהקדוש ברוך הוא, ולכן קיבל את הכינוי הזה מתושבי העיר מפני שכל היום דיבר רק מהשם יתברך, ואת כל מי שהוא פגש דיבר איתו דיבורי אמונה והשגחה פרטיית מהקדוש ברוך הוא, ותמיד היה מזכיר בכל דיבוריו וסיפוריו שדיבר וסיפר עם אנשים את השם יתברך "גאט ברוך הוא", ולכן כינו אותו ר' זושא גאט, כאומר שתמיד מדבר רק מהשם יתברך, הוא היה עובד השם גדול מאד שהתבודד הרבה עמו יתברך, וכן היה לו שיעורים כסדרן, אף שהיה איש בעל עסקים כי היה לו מכולת, וכשנכנס אצלו קונה אזי אמר לו כן קח נא כרצונך, ותיכף ומיד היה שוב פונה אל השיעורים קבועים שלו שהיה לו בהחנות, בתהלים, במשניות, בעין יעקב וכו', והיה דבוק בתפלה והתבודדות והתמיד בעבודת השם יתברך, וכולם אהבו אותו מאד, כי ראו את ישרותו, לבסוף הוא היה צריך לברוח לעיר טשערין על ידי סיפור מזעזע שהיה עמו, שפעם גנב גוי אחד את מעיל הפרוה היקרה מהגרף שליד עיר ברסלב, וכשהתחילו שומרי הגרף לרדוף אחרי הגנב, פגש הגנב בעת שברח את רבי זושא שנסע לתומו בעגלתו, כי הגנב ראה שכלתה אליו הרעה, שעוד מעט הולכים לתפוס אותו, אזי פנה הגנב אל ר' זושא וביקשו העליני נא לעגלתך, והעלהו ר' זושא, כי לא ידע מאומה ולמה לא לעשות טובה לאדם אפילו שהיה גוי, באמצע הנסיעה אמר לו הגנב הרי כל כך קר לך, ובכן קח את מעיל הפרוה ותתחמם בה, אזי ר' זושא לבש את הפרוה והיה בשמחה עצומה, אחר כך כשבאו במרוצה שליחי הגרף ומצאו את ר' זושא יושב בעגלה לבוש במעיל הפרוה של אדונם, הלקוהו היטב והכניסוהו לתוך בית הסוהר, ולא עזר לו שום תירוצים והצטדקויות, ובלית ברירה הבריחו אותו אנשי שלומינו על ידי נתינת שוחד וכו', ועבר לגור בעיר טשערין ופתח שמה מכולת, והיה כל כך שמח כאילו לא קרה איתו שום דבר, רואים מזה שכשאדם תמיד שמח על ידי זה שום דבר לא יכול לשבור אותו, אפילו שקרה איתו מקרה לא נעים שהוא בכלל לא היה חייב, והגוי ארור טמא הכניס אותו במצב מביך, עם כל זאת על ידי תוקף השמחה ניצל משנים להיות בבית סוהר והמשיך כך כל החיים לדבר רק אל הקדוש ברוך הוא, ושימח את כל מי שרק בא בקירבתו, ואנשי שלומינו סיפרו ממנו הרבה סיפורים איך יהודי בעל מכולת היה לו זמן לחטוף בכל יום התבודדות, וכן שיעורים כסדרן, ונפטר בשם טוב ונקבר בעיר טשערין.
וזה היה רצונו של רביז"ל שאפילו אדם בעל עסק כגון ר' זושא גאט, אף על פי כן תמיד דיבר עם הקונים והסוחרים שלו מהקדוש ברוך הוא, כי באמת כל זמן שאדם נמצא בזה העולם צריך לזכור שכל שניה ממש שרק חושב ממנו יתברך, מקיים מצוות עשה שבו כלולים כבר כל המצוות, והוא 'יחוד הוי"ה יתברך שמו', ואם אדם היה יודע מה זה לחשוב אפילו שניה אחת ממנו יתברך 'מלא כל הארץ כבודו', ומכל שכן כשהיה מדבר ממנו יתברך עם הזולת, אל מה יזכה אל זה בעולם הבא, היה תמיד חושב ממנו יתברך, ומדבר ממנו יתברך, והיה מדבר אליו יתברך, ואין למעלה ממדריגה זו, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך; ולכן אשרי מי שמרגיל את עצמו לדבר תמיד עמו יתברך.
רואים מה שאמר דוד המלך (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים לאדם כמו רבע שעה, ולכן אשרי אדם שמנצל את הזמן היקר שלו בשיחה בינו לבין קונו, וזוכה לדבק את עצמו בו יתברך, וחושב רק ממנו יתברך, ומדבר עם בני אדם ממנו יתברך, שזה התכלית שלזה נבראנו בזה העולם, כמובא בזוהר (בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך, וזה לא כל כך קשה אם מרגילים את עצמם בדבר זה, אזי אפילו שיהיה אדם פשוט מאד מאד, אבל מאחר שמדבר ממנו יתברך עם כל מיודעיו וקרובי משפחתו וכו' וכו', על ידי זה בעצמו יכול לזכות לדברים גדולים מאד, אבל אם אדם עובר את ימיו ושנותיו רק לגנוב ולגזול את כספי ציבור וכו', ועושה רק רשעות, מונע תורה מעם ישראל, כמו שרואים פה ביבנאל איך שהס"מ הרשע עושה כל מה שביכולתו להציק לתינוקות של בית רבן בלי שום רחמנות כלל, ורק רוצה להפיל את החינוך הטהור כפי המסורה לנו מדור דור וכו', ועכשיו הסית גם שלא ישלמו לנו את החשמל והמים וכו', ועל ידי זה ישארו ילדינו בחושך וכו', שזה רשעות לשם רשעות כמו אנשי סדום וכו', וכן מה שמונע יהדות מתושבי המקום וכו', והכל באיצטלא דרבנן וכו', אבל בפנים הוא רקוב לגמרי בור ריק וכו', אדם כזה עובר לו את השבעים שנה וכו', ומה יהיה אחריתו? אוי רק מי שחושב על זה וכו' וכו', יכולים לראות שתי אנשים, אחד עבר לו את השבעים שנה ורק עשה טוב וחסד ליהודים, ולא נגע בכסף של הזולת וכו', ומכל שכן שמסר את נפשו בשביל ילדי ישראל שילמדו תורה, ועסק בטהרתן של ישראל, וכן למד תורה, וקיים מצוותיו יתברך בשמחה עצומה, וזכה וזיכה את הרבים, אשר זכות הרבים תלוי בו, וכשיוצא מזה העולם אי אפשר לתאר ולשער מה מחכה עליו שמה, כמו שכתוב (ישעיה ס"ד ג') "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו", ולהיפך אחד עבר עליו כל השבעים שנה בגניבות וגזילות, ועשה רשעות ואכזריות להזולת, ומנע תורה מישראל, והסית והדיח אנשים נגד אחרים, אי אפשר לתאר ולשער מה מחכה עליו איזה גיהנום ושאול תחתית מצפה לו, שעליו אמר הנביא (ישעיה ס"ו כ"ד) "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר".
עכשיו אני נמצא הרבה בבית חולים, ואני רואה הרבה סובלי חלאים, מה שסובלים מכל מיני מחלות וחלאים רעים וכו' וכו', אזי אני חושב לעצמי אוי לרשע שרודף אנשים תמימים על לא דבר, ומונע מהם יהדות זה קרוב ליובל שנים וכו', ומכל שכן שרודף תינוקות של בית רבן וכו', הרי השאול תחתית יגמר ואש הגיהנום לא יכלה ממנו, ועלינו ללמוד מזה מוסר השכל איך גועל נפש כזה חתיכת צואה וכו', יכול להדרדר ולרדוף אנשים תמימים חפים מפשע וכו', ומסית ומדיח את תושבי המקום נגדם וכו', ולכן עלינו לזכור אשר בימי חיינו הקצרים יכולים לעשות כל כך הרבה מצוות, וזה מה שרביז"ל רוצה מאתנו שתמיד נחשוב מהתכלית הנצחי ונעשה הרבה מצוות ומעשים טובים.
הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לציית את רביז"ל תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר וירא י"ג חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתהיה רק שמח, הס"מ נשלח לזה העולם רק כדי להעלים ולהסתיר ולהחשיך את עיני האדם שלא יראה את הקדוש ברוך הוא וכו', וזה הבחירה של אדם, או לשמוע בקול הס"מ וללכת אחריו כמו שור לטבח וכו', או לשמוע להיצר טוב שמושך את האדם להיות תמיד בשמחה, ולהתפלל את השלוש תפלות הקבועות מאנשי כנסת הגדולה שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ולקבוע לעצמו עיתים לתורה, קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, קצת מדרש, קצת זוהר, קצת תיקונים, קצת הלכה וכו' וכו', ובזה עוברים את היום, והנה עוד יום, והנה עוד יום, ושמחים ועליזים שזכינו להבראות מזרע ישראל, ואפילו שאנחנו כמו שאנחנו אף על פי כן יש בנו טוב הרבה, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".
העיקר להתחזק באמונת חכמים, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) שעל ידי אמונת חכמים אדם יודע איך להתנהג וכו', אבל על ידי פגם אמונת חכמים רחמנא ליצלן עולין לו מותרות במח, והראש שלו מלא טינוף וצואה, כמאמרם ז"ל (עירובין כ"א) הלועג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, והוא מדה כנגד מדה, כי הוא אינו מאמין בדבריהם, ומלעיג עליהם, ודבריהם הם אך למותר אצלו, על כן נידון במותרות שראשו מלא צואה וטינוף, ולכן כל מי שמדבר על רביז"ל להוי ידוע שהוא יש לו צואה בראש וכו' וכו', עיין שם.
והנה אתמול היה היום הילולא של הצדיק הקדוש רבי נחום מטשערנוביל זי"ע בעל מחבר "מאור עינים", ומביא בפרשת השבוע זו וירא וזה לשונו באמצע דבריו:
על הפסוק (בראשית ד' ז') "לפתח חטאת רובץ", רצה לומר כי הנה פתח הגוף שזה הפה של אדם אשר דרך שם מבוא הקדושה העליונה, כמו שכתוב (שמות כ"ה ח') "ושכנתי בתוכם" שהוא הפה, דהיינו על ידי הדיבור של האדם כשהוא זך ממשיך בקרבו קדושת השם יתברך היינו כשתמיד מדבר ממנו יתברך, או אליו יתברך אזי הוא מדביק את עצמו בו יתברך, ולהיפך כשמטמא האדם את פיו חס ושלום בשקרים, ורכילות, ומלשינות, ולשון הרע, אזי אין מבוא לקדושת השם יתברך לבוא בקרב האדם הזה וכו', ומזה נמשך שמדבר לשון הרע ודופי וכו', כי כמו שהאדם הוא בעצמו וכו', כך הוא רואה אצל אחרים וכו', כי להיפך הצדיק אינו רואה שום רע מחמת שקדושת אור הבורא יתברך שופע בתוכו, והטוב האמיתי שורה בקרבו, ואז בכל מקום אשר יפנה ויסתכל אינו רואה אלא הטוב, והרשע הוא רואה את בחינתו היינו במה שהוא אוחז וכו', כי אי אפשר לצדיק שלא יהי לו שמץ מנהו, כמו שאמר הכתוב (קהלת ז' כ') "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה הטוב ולא יחטא", וחטא מלשון חסרון, והרשע רואה רק את הרע וכו', ומלשין עליו כהנה וכהנה אפילו כזבים מה שאין בו, ואם כן אי אפשר להצדיק להעלותו מחמת שהוא נפרד ממנו בתכלית הפירוד והריחוק, וזהו הגורם אשר גם הרשע לא יפרד מן העבירה בעת שיזדמן לו לעשות וכו', כי הנה הבעל שם טוב הקדוש נשמתו בגנזי מרומים פירש מאמרם ז"ל (ברכות כ"ח:) את מה שאמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו בשעה שבאו לבקש ממנו ברכה, אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, אמרו לו תלמידיו עד כאן, אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם וכו', והענין הוא כשאדם רוצה לעבור עבירה חס ושלום ומתחבא את עצמו בחדרי חדרים וכו', נופלת עליו יראה ומתקדמת בדמיונו כאילו רואין אותו ונופלת עליו יראה וכו', כי דבר זה נודע כי לית אתר פנוי מיניה, ובכל מקום נמצא חיות הבורא ברוך הוא וברוך שמו, אפילו בקליפות, כמו שאמר הכתוב (תהלים ק"ג י"ט) "ומלכותו בכל משלה" דאם לא כן לא היה הדבר נמצא ומתקיים, ואף בעבירה יש חיות הבורא יתברך שמו גם כן כביכול, אך הרשע אינו רוצה בחיות אשר שם נמצא מהבורא יתברך, ועל ידי זה מפילו חס ושלום, והנה זה שנופלת עליו יראה הוא שיראה עליונה מצמצמת את עצמו למקום ההוא לעורר אותו שיפרד משם מן הקליפות ולא יעשנה, וזהו חיות העבירה, והרשע ממשיך כביכול הניצוץ הקדוש למקום הקליפה חס ושלום רחמנא ליצלן, ומה שהיראה עליונה אינה פועלת בו שישוב מן העבירה הוא, כי ברית הלשון וברית המעור מכוונים יחד, ועל ידי שפגם בברית הלשון יכשל גם כן בברית המעור, ולזה הרשעים שמלשינים על הצדיקים ומדברים עליהם כל דבר אסור, על ידי זה סימן שהם טימאו גם ברית המעור, היינו זה הסימן שאדם הוא פגום מאד מאד בבריתו, ורחמנא לישזבן עושה מעשים מגונים, כשלא מתבייש לדבר על הצדיקים הדבוקים בו יתברך, ולכן צריכים מאד מאד להזהר מאנשים כאלו שמדברים רע על הצדיק, כי צריכים לדעת שהם פגומים מאד בברית, שעושים מעשה נבלה וחושבים שאף אחד לא יודע ולא רואה וכו', והם בעצמם מגלים את טינוף מעשיהם הרעים מה שעושים בהעלם והסתר מבני אדם, ולכן משם יש להם הכח לדבר רע על הצדיקים, ולכן צריכים לשמור מאד מאד מהם, כי הם כמו נחשים בתוך הקש וכו'.
נא ונא אני מאד מאד מבקש אותך שתשמור על הילדים שלך, ותראה רק לקרבם, ולראות לחזקם ולעוררם ולאמצם, כי מה שההורים עושים להילדים זה דבר גדול מאד מאד, ואף אחד לא יכול לעשות את זה, והילדים מצפים תמיד שההורים יעזרו להם לעבור על כל הקשיים בחייהם, וכבר אמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ק"ז) הבנים שוטים, כשאביהם כעסן; כי כשהאבא כעסן והבן שואל אותו משהו וכו', והאבא צורח וצועק עליו כמטורף וכו', אזי הבן נשאר שוטה וכו', אבא צריך להוריד את עצמו אל ילדיו, ולספר להם סיפורי צדיקים, וכן להתעניין בכל מה שעובר עליהם, שזה מעיקר החינוך, ולכן צריכים הרבה סבלנות עם הילדים, ולתת להם המון חום, ואני מאד מאד מבקש אותך בדבר זה, כי אם אתה רוצה לזכות לילדים טובים, עליך להתעניין בשלומם, ולשמור מאד מאד עליהם, ואל תיקח את זה בקלות, כי אם תשמור עליהם בקטנותם ותשקיע בהם, אזי תוכל להוציא מהם הרבה נחת כשיגדלו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וירא י"ד חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בעוד שבת שזה שמחה הכי גדולה, כי באמת אם היינו זוכים לדעת מה זה שבת? היינו רוקדים כל השבת, כי בשבת אז כביכול הקדוש ברוך הוא בלי שום לבושים, ויכולים להתקרב אליו תיכף ומיד, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) ששבת הוא סוד 'ראיה', כי שבת כביכול הוא העין של הקדוש ברוך הוא, שהוא מסתכל עלינו דייקא על ידי שבת, בסוד (שמות ט"ז כ"ט) "ראו כי הוי"ה נתן לכם השבת", ומובא בתיקוני זוהר (תיקון ע') ש' תלת ענפי תלת גוונין דעינא, ב"ת דשבת דא בת עין; היינו שבת הם שתי אותיות, ש' יש בו שלוש קווין כנגד שלוש צבעים שיש בתוך העין, ב"ת זה בת עין השחור שבעין, היינו כביכול שעל ידי שבת הקדוש ברוך הוא שומר ומסתכל עלינו בששת ימי השבוע, כי כל השפעה על האדם נמשך רק על ידי שבת, ולכן שבת כל כך חמור וכו', ולהיפך שבת כל כך קדוש וכו', כי כביכול דייקא דרך השבת, הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, ולכן עלינו רק לשמוח כל השבת שאנחנו זוכים לשמור את השבת, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ואל תיקח את זה בקלות, כי על ידי שבת מוחלין לאדם את כל עוונותיו, ומשפיעים עליו כל ההשפעות, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד בשבת, ולהשתדל להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, וזה דבר של חיוב, כי בשבת אין דרך להתחמק מללא להתפלל במנין, כי בליל שבת אמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט:) שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו; ואוי ואבוי אם אדם לא בא לבית הכנסת, איזה בושה יהיה לו שהמלאכים לא רואים אותו כלל וכו', [אבל זכור שצריכים להקדים לבוא לבית הכנסת בערב שבת לכל הפחות עשרים דקות לפני השקיעה, ואסור כבר לנסוע אז עם רכב], וכן בשבת בבוקר מוכרחים לבוא לבית הכנסת, כי אז צריכים לשמוע קריאת התורה שזה דבר גדול מאד מאד, כי בעת קריאת התורה אתה צריך לזכור טוב טוב שזה זמן של מתן תורה, כי מי ששומע את הבעל קורא לקרוא את כל פרשת השבוע, והוא אומר איתו בלחש, על ידי זה נמשך עליו הארת קבלת התורה בכל שבת מחדש, ובסעודה שלישית זה דבר מאד מאד גדול להתפלל במנין, ולאכול בצוותא חדא, וכך תיקן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שיתאספו אז עם ישראל יחד בבתי כנסיות ובתי מדרשות ויאכלו ביחד בצוותא סעודה שלישית, ואחד מאנשי שלומינו יאמר אז דברי תורה מדיבורי רביז"ל, שיש בהם להחיות נפש כל חי, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי אז הוא עת רצון גדול בשמים רעוא דרעווין רצון שברצונות, ויכולים לפעול אז דברים גדולים מאד אם מתחזקים יחד ואיש את רעהו יאמר חזק שאין למעלה מזה.
אני מאד מבקש אותך שתרחם על עצמך ותציית אותי, כי יבוא היום שאת השלוש פעמים שבאת בשבת קודש לבית הכנסת להתפלל ביחד עם אנשי שלומינו זה יועיל לך מאד מאד, ואל תיקח את זה בקלות, כי רוב בני אדם שסובלים עניות ודחקות צרות ויסורים ומכאובים מריבות ואי שלום בית וכו' וכו', זה הכל בא מפני שנתרשל משמחת השבת, ולא בא לבית הכנסת להתפלל בשבת וכו', ולכן אני מבקש אותך תעשה כל מה שביכולתך ללכת לבית הכנסת להתפלל במנין בליל שבת, ובשבת בבוקר, ובמנחה בשבת, ותמסור את נפשך לאכול את השלוש סעודות של שבת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ז:) על הפסוק (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", יען שכתוב שלוש פעמים היום, אזי מחוייבים לאכול בשבת שלוש סעודות, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג, שהשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום, ועל ידי שנקפיד לאכול את השלוש סעודות בשבת נתפטר מהפורעניות האלו.
ראה בשבת להיות חזק מאד לומר "יום תהלים", כי התהלים נחלקת לשבעה חלקים כימי השבוע, ומי שזוכה לסיים בכל שבוע את כל ספר תהלים יזכה שדוד המלך ילמד עליו זכות ויגן עליו ויצא זכאי בדינו, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג) שתהלים מסוגל לתשובה, וממשיך לאדם ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו, ועל כל פנים בשבת תאמר את ה"יום תהלים" של שבת, ותתפלל עבורי ועבור אשתי תחי' ואהיה לך אסיר תודה, וכן תשתדל לשמור על הילדים שלך שלא יסתובבו על הרחובות ביום השבת, כל כך חבל אם לא שומרים על הילדים, כי בקלות יכולים ללכת לאיבוד וכו' וכו', וכן תשתדל מאד מאד שיהיה לך סבלנות עם הילדים שלך, כי כך אמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ק"ז) הבנים שוטים, כשאביהם כעסן; כי כשהאבא כעסן והבן שואל אותו משהו וכו', והאבא צורח וצועק עליו כמטורף וכו', אזי הבן נשאר שוטה וכו', אבא צריך להוריד את עצמו אל ילדיו, ולספר להם סיפורי צדיקים, וכן להתעניין בכל מה שעובר עליהם, שזה מעיקר החינוך.
אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך לשלם שכר לימוד אם יש לך ילדים בהמוסדות שלנו, כי סגרו לנו את כל הברזים וכו', ואני לא רוצה שנקרוס חס ושלום, ולכן כל אחד שיש לו ילדים בהמוסדות, מוכרח לשלם שכר לימוד, ושלא יתחמק מזה, כי אם אחד משלם שכר לימוד הקדוש ברוך הוא מוסיף לו כהנה וכהנה, ורואים ילדים מוצלחים הוא רק כשההורים שלהם מוסרים את נפשם בשביל לשלם שכר לימוד לילדיהם.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר חיי שרה ט"ז חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, וכל מה שעובר עליך ראה להסיח דעתך מזה, כמאמרם ז"ל (יבמות קכ"א.) אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה, והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו רבי עקיבא, וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה, אמרתי לו בני מי העלך, אמר לי דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי; ופירש הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל שזה התחזקות עצומה על לימוד דף גמרא ליום, שזה דף של ספינה שמי שעובר עליו משברים וגלים, אזי שילמד דף גמרא בסדרת דף היומי, ועל ידי זה על כל גל וגל שעובר עליו ינענע את ראשו וכו', ובאמת אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שלומד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך.
היה בין אנשי שלומינו יהודי בשם רבי אברהם שטרנהרץ ז"ל, הוא היה נכד של הרב מטשערין ז"ל, ונכד ממוהרנ"ת ז"ל, הוא אמר שיש לו קבלה מהסבא שלו עד מוהרנ"ת ז"ל, שרביז"ל הזהיר ללמוד בכל יום דף גמרא.
וכן מסופר מהרב הקדוש רבי יהושע מבעלזא זי"ע, שאמר בשם אביו הקדוש השר שלום זי"ע, דף גמרא עם רש"י מסוגל להצלחה, והוא בעצמו אמר ראיתי אנשים שכבר היו בנעוריהם בדיוטא התחתונה רחמנא ליצלן וכו', אבל לקחו את עצמם ללמוד בכל יום דף גמרא, ואפילו מנסיונות הקשים שעבר עליהם וכו', זה שעמד להם ונחלצו מבור תחתיות, והצליחו להתחזק ולהתגבר על היצר, עד שעלו ונתעלו לתלמידי חכמים מופלגים ומורי הוראה בישראל, הרי שלך לפניך מה זה ללמוד בכל יום דף גמרא, והעיד יהודי בשם ר' אברהם לוי ז"ל שהיה חשוך בנים הרבה שנים, ונסע אל השר שלום מבעלזא זי"ע, וביקש מאד על ילדים, ענה ואמר לו בזה הלשון "אברך, הלא אתה יכול ללמוד, אם תלמד בכל יום דף גמרא, תזכה לזרע של קיימא", וקיים את זה בעקשנות גדול מאד, ונולדו לו אחר כך שבע עשרה ילדים, אשרי מי שחזק בלימוד דף גמרא, ומוסר את נפשו על לימוד זה.
אתה צריך לדעת שבענין דף היומי קיבלו את זה כל אנשי שלומינו בערי פולניה בשעה שנתפרסם בעולם, וגדולי מובחרי אנשי שלומינו כמו רבי יצחק ברייטער ז"ל הי"ד, ורבי אהרן לייב ציגלמאן ז"ל הי"ד, ועוד גדולי תלמידי חכמים מאנשי שלומינו מפולניה אמרו פה אחד, שהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל קיבל את הרעיון של הדף היומי מתנה מרביז"ל, כי ידוע אשר הוא מסר את נפשו פשוטו כמשמעו עבור אנשי שלומינו, והזמין אותם שיעשו את הקיבוץ הקדוש שלנו בישיבתו "חכמי לובלין", כי אנשי שלומינו היה להם מניעות גדולות כל שנה איפה לעשות את הקיבוץ הקדוש שלנו בראש השנה, מאחר שלא נתנו לנסוע לאומן, והוא הזמין אותם שיעשו את הקיבוץ בלובלין, וגם נתן לאנשי שלומינו את האולם הגדול של ישיבתו, שזה היה קידוש שם רביז"ל מאד מאד בכל פולניה, שרב מפורסם כל כך גדול הזמין אצלו את כלל אנשי שלומינו בראש השנה, ועוד התפלל עמם יחד, אף שהיו לו הרבה מונעים שיעצו לו שלא מתאים וכו', עם כל זאת לא הסתכל על שום דבר, אלא כמה שנים התפללו אצלו, והיה קידוש שם רביז"ל בכל ערי פולניה גדול מאד עבור זה, וזה מה שרביז"ל שילם לו חזרה את הרעיון של הדף היומי, כי באמת רביז"ל נתן לנו את סדר דרך הלימוד (שיחות הר"ן סימן ע"ו) ללמוד כסדרן ש"ס דף אחר דף פרק אחר פרק מסכתא אחר מסכתא, וכשיגמור את הש"ס יתחיל עוד פעם, וזה היה שיטת רביז"ל ללמוד כסדרן את כל הש"ס, ותהלה לאל רוב רובם של אנשי שלומינו עוד בפלוניה ואחר כך אחר מלחמת העולם השניה לקחו על עצמם את השיטה הזו ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, וזה לא קשור בכלל לשום מפלגה, כי כל אלו שהתנגדו לדף היומי, הם לא התנגדו נגד דף גמרא, אלא מפני שמפלגה מסויימת לקחה לעצמה את הדף היומי כאילו זה שלה, אבל באמת מי שיש לו מח בקדקדו יודע שדף גמרא בסדרת הדף היומי אין לזה שום קשר אל שום מפלגה שבעולם, וידוע שהחפץ חיים ז"ל מאד הפליג במעלת רבי מאיר שפירא ז"ל, והוא אמר אני מקנא בך שאתה החיית המון מסכתות שכך לא היו לומדים את זה, כמו ערכין תמורה כריתות וכו', אבל אם לומדים בסדר דרך הלימוד של רביז"ל, מתחילים מברכות שבת עירובין פסחים ראש השנה יומא סוכה וכו' וכו', וכן ממשיכים כסדרן כל יום דף אחר דף, אז זוכים לסיים את הש"ס, שאין למעלה מזה.
ולכן תהיה חזק מאד מאד בלימוד דף היומי, כי חבל מאד שכל יום עובר בלי לימוד דף גמרא, וכלל זה תיקח בידיך כל זמן שאדם מדפדף בגמרא הוא ישאר יהודי ירא שמים, והרגע שלא פותח יום אחד גמרא, כבר מתקררת אצלו כל היהדות וכו', ואין צריך לומר כל היראת שמים שלו וכו', ולכן תהיה חזק בזה אפילו שלא תבין מה שאתה לומד, אל תסתכל על זה, אלא כל יום ויום תחרוש בדף גמרא, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ובוודאי מה שאדם למד בזה העולם מזכירים לו אחר כך בשמים, כמובא בדברי האריז"ל (לקוטי תורה עקב), ובדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) שלעתיד מזכירין את האדם כל מה שלמד אף אם שכח.
אל תתן שהס"מ ישגע אותך שזה לא נקרא לימוד וכו', ואל זה לא כיוון רביז"ל וכו', כי יבוא היום שאלו הדפים גמרא יעטפו את נשמתך וישמרו עליה וכו', ואז לא תוכל להודות לי על שזירזרתי אותך ללמוד בכל יום דף גמרא, וזכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ט סימן ב') על הפסוק (משלי ל"א) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" עוז והדר לבושה של תורה, ותשחק ליום אחרון, אימתי היא שוחקת מתן שכרה לעתיד לבא; וכן אמרו (שמות רבה פרשה נ"ב סימן ג') אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה ליום אחרון הוי 'ותשחק ליום אחרון'; כי אז ביום אחרון של האדם שלמד כל יום תורה, אפילו שעבר עליו מה שעבר, הוא שוחק מכל העולם כולו.
אתה צריך מאד מאד לשמוח שאתה מקורב אל רביז"ל שהוא לא נותן לנו מנוח, אלא בכל יום ויום מחזק אותנו מחדש להיות בשמחה על כל מה שעובר עלינו, וכבר אמר רביז"ל לתלמידו מוהרנ"ת ז"ל בשעה שעבר עליו מה שעבר וכו' (חיי מוהר"ן סימן תקנ"ה) וכי אין אתה יודע מה שהשם יתברך חפץ? השם יתברך אוהב אדם מרוקח "גאט האט ליעב א גיפרעגילטן מענטשן"; היינו אדם שעובר עליו משברים וגלים מאד, ואף על פי כן הוא מחזיק מעמד ולא נשבר משום דבר, וכן מובא בזוהר (הקדמה ד.) שכל יום יוצא בת קול מהשמים ואומרת, "מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא"; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, אשרי לו בזה ואשרי לו בבא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים