כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: א' טבת | ב' טבת | ג' טבת | ה' טבת | ו' טבת | ז' טבת | ח' טבת | ט' טבת | י' טבת | י"ב טבת | י"ג טבת | י"ד טבת | ט"ו טבת | ט"ז טבת | י"ז טבת | י"ט טבת | כ' טבת | כ"א טבת | כ"ב טבת | כ"ג טבת | כ"ד טבת | כ"ו טבת | כ"ז טבת | כ"ח טבת | כ"ט טבת |
||
|
||
ארכיון כל המכתבים לגברים » | ||
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר ויגש ב' דראש חודש טבת ז' דחנוכה ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י עלינו לשבח לאדון הכל על כל החסדים והרחמים גמורים שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא, שקירבנו אל כלליות הקדושה שהוא רביז"ל, ולכן עכשיו בימי חנוכה הקדושים עליך לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על החסד חינם הזה, כי באמת מי שמתבונן מה שקורה עכשיו בעולם כל מיני עליות וירידות וכו', כל מיני ספיקות ובלבולים וכו', ועובר על כל אחד ואחד מה שעובר וכו', זה בכה וזה בכה וכו', ואין לאף אחד שום התחזקות וכו', וכן אין להם לפני מי לשפוך שיחו וצערו, כי כל אחד עסוק בעסקיו וכו', ולנו עזר הקדוש ברוך הוא שזכינו להיוודע מרביז"ל שהוא מגלה לנו את כל הענין של שיחה בינו לבין קונו, שבפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו; ותיכף ומיד כשבר ישראל מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אזי מוריד ממנו את העול הברזל שמונח עליו וכו', וכן נשבר לבו לב האבן, ונעשה לב בשר, כי בזה שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כל החיים שלו הולכים כבר בצורה אחרת, וזה המתנה שקיבלנו מרביז"ל וראוי לנו להחזיק בהמתנה הזו מאד מאד בכל הכוחות, היינו על כל מה שרק עובר על כל אחד ואחד מאתנו, עלינו לדבר אליו יתברך ולספר לו בתמימות ובפשיטות מה שמעיק לנו, אבל על זה צריכים להשליך את שכלו המדומה לגמרי, כי כל זמן שיש לאדם שכל עצמי וכו', על ידי זה הוא לא יתבודד עמו יתברך, וכמו שבפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, אתה כבר יודע מרבי אמת כזה, למה לא תציית אותו? ואפילו זה קשה לך שעה להתבודד עמו יתברך, דע לך שאפילו חמש דקות זה דבר גדול מאד מאד, וכן במשך היום כל פעם תחטוף חמש דקות, ותראה איך שכל היום שלך ילך בצורה אחרת לגמרי, קודם כל זה יבנה לך את האמונה הקדושה בו יתברך, ותיכף ומיד כשיהיה לך אמונה ברורה ומזוככת שהכל ממנו יתברך, על ידי זה לא יחסר לך שום דבר, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ח כ') "איש אמונות רב ברכות", ועל כולם שבזה שתרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא ויבנה האמונה שלך בו יתברך, על ידי זה יכנס בלבך שמחה עצומה, כי אין עוד שמחה כשמחת האמונה, כי כשבר ישראל זוכה לאמונה פשוטה בו יתברך שדבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, אזי הוא תמיד שש ושמח, כי מה יש לו להפסיד בזה העולם העובר? הלא בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ה) רווח העולם הזה אין לשער, דהיינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם, ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אויש לאג, רק ממה שהכין לפניו הבורא יתברך, יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד. עין לא ראתה וכו'; ולכן תהיה רק שש ושמח שאתה יודע מרבי אמת כזה, ותתחיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, וזה יכניס בך שמחה עצומה, וכל זה בכלל נס חנוכה שהיוונים רצו לעקור מעם ישראל את האמונה הקדושה, וגזרו גזירות רעות ומרות "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", כי כל הגזירות היו לעקור מעם ישראל את האמונה הקדושה בו יתברך, ולחשוב שהכל טבע מקרה ומזל, שזה חכמת יוון להשכיח את שם השם, ולא לדבר ממנו יתברך, כמאמרם ז"ל (ראש השנה י"ח:) שגזרה מלכות יון גזירה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות; וכן אמרו (בראשית רבה פרשה ב' סימן ד') "וחושך" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל; ולכן דייקא בימים אלו עלינו לקבל מצבר של התחזקות באמונה פשוטה בו יתברך, ולגלות ולפרסם את אמתת מציאותו יתברך לכל בר ישראל, כי גם עכשיו יש היוונים והמתיוונים למיניהם שהם גוזרים כל מיני גזירות על עם ישראל החרדים לדבר השם, ועלינו לא להתפעל משום בריה שבעולם אלא לקחת את עצמינו בידינו ולהפיץ את אורו יתברך על ידי שנגלה ונפרסם את דעת רביז"ל, כי הרי כל ההתגלות של הצדיק האמת שהוא החן והיופי והפאר של כל העולם, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) שהוא פותח את העינים להסתכל בגדולתו יתברך והעיקר להסתכל על עצמו, ולכן אשרי מי שעוסק בהפצת מעיינות החכמה חוצה, שזה זכות מאד מאד גדולה, וראוי לנו לקבל על עצמינו בימי חנוכה הקדושים האלו לעסוק בעבודה הקדושה הזו של הפצת מעיינות החכמה חוצה, להפיץ את ספרי רביז"ל לכל עובר ושב, כי עם ישראל הם עם קדוש מאמינים בני מאמינים, ולולי המסיתים והמדיחים שליחי הס"מ, היו כולם חוזרים בתשובה אליו יתברך, ולכן ראה לעזור להפיץ את אור רביז"ל בעולם, וזכותך יגדל בשמים מאד מאד, כי סוף כל סוף ימינו כצל עובר, הנה אנחנו כאן והנה אנחנו יוצאים מכאן, ומה ישאר מאתנו, רק זה שנחטוף בכל יום להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין, וכן נרגיל את עצמינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלנו, ונקבע את עצמינו בקביעות גדול ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא וכו' וכו', ועל כולם שנעשה את כל המצוות בשמחה עצומה, וכן נזכה לקרב עוד יהודים אל הקדוש ברוך הוא, ולעשות עמהם חסד, שרק דברים אלו ילוו אותנו על דרך הארוכה, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר ויגש ב' טבת זאת חנוכה ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה לחזק את עצמך ואל תתן שהס"מ ישבור אותך ולהפיל אותך בעצבות ובמרירות ובדכאון, אדרבה אתה צריך מאד מאד לשמוח שאתה נמצא בקהילה קדושה כזו שהיא חממה של אמונה ויסוד של חסד, ידוע ומקובל מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שהיום הזה "זאת חנוכה" הוא גמר כל התיקונים שהתחלנו מימי אלול, וראש השנה, ועשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים, וחג הסוכות, והושענא רבה, ושמיני עצרת ושמחת תורה, ולכן דע לך שהיום הזה אתה יכול לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שאתה צריך, ועל כן אל תהיה בטלן, ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז ולקבל על עצמך קבלות חזקות שמהיום הזה והלאה תבוא להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, וכן תהיה קבוע ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים, וכן תתמיד בלימוד משניות כסדרן שזה מסוגל לפרנסה, ולזיכוך הנפש, וכן תהיה חזק בלימוד דף היומי, כי דף גמרא ביום זה חיות להנפש, ועל כולם ראה ללמוד הלכה כדי שתדע איך להתנהג, ורביז"ל הקפיד מאד מאד על לימוד הלכה, ואמר (שיחות הר"ן כ"ט) שכל בר ישראל מחוייב ללמוד בכל יום איזה הלכות, ועל כולם ראה להרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אפילו דיבור אחד שמדברים אל הקדוש ברוך הוא עושה רעש בכל העולמות, ותעשה כל מה שביכולתך להיות רק בשמחה ואפילו שאתה מרגיש שעדיין אתה רחוק לגמרי וכו' וכו', אל תשבר משום דבר, רק תחזיק מעמד ותעשה כל מיני מאמצים שבעולם להתחזק ולהיות בשמחה, כי השמחה הוא עולם החירות, וכן תכניס שמחה בתוך ביתך לשמח את אשתך ואת הילדים, כי בית שיש שמה שמחה יש שמה הצלחה גדולה מאד, וצריכים מאד מאד לשמור שלא יהיה שום מחלוקת ומריבות בתוך הבית, כי זה יסוד גדול בחינוך, כי הילדים מחקים את ההורים, ומה שהם רואים או שומעים בבית, הם מוציאים את זה בחוץ, כמאמרם ז"ל (סוכה נ"ו:) שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה, מה שהתינוק מדבר בשוק, זה שמע או מהאבא או מהאמא, ולכן חינוך מתחיל בבית, ותשתדל מאד לשמור על הילדים שלך, ובפרט עכשיו שהדור כל כך הפקר צריכים לשמור על הילדים כמו ששומרים על אישון עינו.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויגש ג' טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז רק להיות בשמחה ושום דבר לא יוכל לשבור אותך כי גדול אדונינו ורב להושיע, ובפרט בשבת אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, אתה צריך לדעת שכל דיבור וכל עצה של רביז"ל זה לא רק לשכנע את האדם שיחזיק מעמד ולא ישבר, אלא אם זוכים לקיים את עצות רביז"ל בתמימות ובפשיטות, יכולים להגיע לכל המדריגות שבעולם, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל מה שאני התייגעתי ימים ושנים להשיג את זה וכו', אתם בקלות יכולים להגיע אל זה אם רק תשליכו את חכמתכם המדומית ותצייתו אותי, ולכן עלינו להשליך את דעתינו וחכמתינו המשובשת וכו' והמבולבלת וכו', ונציית את רביז"ל על כל מה שהוא אומר שרק זה נקרא התקרבות, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ומה כבר רוצה רביז"ל מאתנו? רק לשמוח כל השבת כולו ולא להניח את העצבות והעצלות אצלו כרגע, ועל ידי זה דייקא יכולים להגיע לכל הקדושות והמדריגות שיכולים לזכות על ידי עונג שבת, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) שמה שפועלים על ידי תענית, יכולים לפעול על ידי אכילת שבת, שהיא כל כך יקרה מאד מאד, שזה כולה אלקות, וכן בזה ששמחים בשבת קודש, על ידי זה מכניעים את האויבים והשונאים לגמרי שלא יהיה להם שליטה עליו, ולכן ראה לשמור מאד מאד שיהיה שלום בית אצלך בשבת קודש, כי הס"מ אורב מאד מאד לשבור את השלום בית שלהם דייקא בשבת, שאז היחוד השלם, ואם בני אדם היו יודעים מעלת דבר זה, היו נזהרים בזה מאד מאד, והיה נשפע עליהם שפע בפרנסה בכל ששת ימי החול, כי כך מובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, והוא שש ושמח כל השבת, ומשמח את אשתו וילדיו, שעל ידי זה אל רב טוב הגנוז יזכה.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר ויחי ה' טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שנכנס עכשיו שבוע חדש שעדיין לא היה בעולם, ויעבור אזי כבר לא יהיה בעולם, ולכן עלינו לעשות התחלה חדשה כמו שלימד אותנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שצריכים לעשות בכל פעם התחלה חדשה, ובפרט בהתקרבות אל רביז"ל צריכים תמיד לדעת שצריכים לבוא אליו בכל פעם מחדש, היינו שהוא מקורב חדש ולא יחשוב שהוא כבר מזמן מקורב, כי באמת אי אפשר לתאר ולשער את גדולתו של רביז"ל, ובכוחו להחזיר את כל העולם כולו בתשובה שלימה, כמו שאמר בעצמו בשעה שנסע לנאווריטש בהיותו יושב על העגלה, אז התבטא (חיי מוהר"ן סימן רנ"א) יש לאל ידי להחזיר כל העולם כולו למוטב, ולא בלבד אנשים פשוטים, אלא אפילו צדיקים ואנשים גדולים, אני יכול להחזירם למוטב וכו', ולא מבעיא ישראל קדושים, אלא כל האומות העולם כולם אני יכול להחזירם להשם יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל וכו', כי כח של רביז"ל אי אפשר לתאר ולשער כלל, אלא כל אחד ואחד צריך להסתכל על עצמו מה שעשה עמו רביז"ל וכו', ולכן העיקר ההתקרבות לרביז"ל הוא לעשות בכל פעם התחלה חדשה, שלא יאמר שהוא כבר מקורב חדש והוא כבר יודע וכו' וכו', כי אין יודעים כלל אפילו מעט דמעט מגדולתו, ונשמת רביז"ל הוא מתנה לדור הזה, כי בכוחו הגדול לקרב את כלל נשמות ישראל ואת כל העולם כולו אל הקדוש ברוך הוא, ורואים בחוש שמי שמתקרב אל רביז"ל עם אמת, היינו שזוכה להשליך את חכמתו המדומית לגמרי, ויודע שהוא כלום וכו', ומבין ומרגיש את פחיתותו וכו', הוא דייקא יכול לקבל הרבה מרביז"ל, אבל אם אדם חושב שהוא כבר משהו וכו', והוא כבר יודע גם כן וכו', הוא בכלל לא יקבל מרביז"ל כלום, ואת זה צריכים לדעת המקורבים החדשים שמקרוב באו שחושבים שכבר מבינים מרביז"ל וכו', מה רביז"ל מלמד וכו', ועל ידי זה הם יכולים להתפאר שהם כן מקורבים אל הצדיק וכו', ואחרים לא מקורבים אל הצדיק וכו', ורביז"ל אמר עליהם (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ג) זה יצר הרע גדול מאד להגיד צדיק זה נאה וצדיק זה אינו נאה וכו', והכלל כדי לקבל מרביז"ל מוכרחים לסלק את דעתו וחכמתו וישותו לגמרי, לדעת שהוא לא יודע כלום, ואז יזכה לקבל הרבה הרבה מרביז"ל, וככל שמבטל את ישותו הוא יקבל הרבה יותר מרביז"ל, וכמו שהתפאר מוהרנ"ת ז"ל בשעה ששאלו אותו למה שאר התלמידים לא זכו למה שהוא זכה? ענה ואמר כשאני התקרבתי אל רביז"ל ניקתי את הראש שלי לגמרי, וידעתי שאני כלום וכו', וכשרביז"ל אמר את זה דיבור, אזי הכניס בי עוד שכל, וכשאמר עוד דיבור הכניס בי עוד שכל וכו', כי לזכות לקבל מרביז"ל צריכים לסלק את חכמתו ודעתו המדומית לגמרי, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ומכל זה רואים מה זה התקרבות אמיתי אל רביז"ל, לדעת שהוא בעצמו לא יודע כלל וכו', והוא מוכרח את הצדיק, כי הרגע שאדם מכניס חכמות בדעתו וכו', אין זה אלא סכלות אמיתי וכו', כי האדם צריך להיות מכיר את מקומו ולזכור טוב טוב איך שנמצא בזוהמא ועדיין לא יכול לצאת מזה וכו', והוא צריך את הצדיק שיוציא אותו וכו', אם הוא ידע את כל זה, אז יקיים את דבריו, ואז נקרא מקורב אליו, ולכן אם רביז"ל ציוה אותנו להיות בשמחה, הרי אנחנו צריכים להכריח את עצמינו עם כל הכוחות רק להיות בשמחה, ואף שלפי דעתינו הפגומה ראוי לנו להיות שבור וכו', ובלב נשבר וכו', על העבר שלנו וכו', עם כל זאת עלינו להשליך את דעתינו הפגומה והמבולבלת ולהיות רק בשמחה, שזה התיקון שלנו, וככל שנתגבר עלינו הס"מ לשבור אותנו ולהלביש את עצמו במצוות וכו', כאילו זה דבר גדול להיות בלב נשבר וכו', הכל הבל ורעות רוח, כי העיקר בזה העולם רק להיות בשמחה, וכשאדם שש ושמח בנקודת יהדותו מוחלין לו על כל עוונותיו, ונתבטל ממנו היצר הרע לגמרי, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", וכן הוא בענין שיחה בינו לבין קונו שאדם צריך לסלק את דעתו הפגומה וירבה בדיבורים לדבר אל הקדוש ברוך הוא בלי שום חכמות והשכלות כלל, וככל שזורק יותר את דעתו הפגומה וכו' וכו', ויודע שאינו יודע כלל וכו' וכו', כך הוא יוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור בלי שום שכל עצמי, ואותו דבר בענין סדר דרך הלימוד ללמוד בכל יום מקרא ומשנה וגמרא וכו' וכו', רק זה נקרא התקרבות, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שהנה נכנס עוד שבוע חדשה שבוע שעדיין לא היה בעולם, ולכן עלינו לנצל את השבוע הזו עם טוב אמיתי ונצחי, ולעשות המון חסד בין אדם לחבירו שרק בשביל זה נבראנו, ורק בשכר זה יש לנו קיום בזה העולם, כמאמרם ז"ל (ילקוט תהלים רמז תתל"ד) אמר רבי סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא אדם הראשון, נעשו המלאכים כתות כתות, מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים; ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק לעשות חסד עם כל בר ישראל, ועיקר החסד הוא לשמח ולחזק את כולם, שזה המצוה הכי גדולה, וכמאמרם ז"ל (תענית כ"ב.) רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, אמר ליה, איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? אמר ליה, לא. וכו' אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי. אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו, מאי עובדייכו? אמרו ליה, אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא; [רבי ברוקא מעיר חוזאה היה פעם בשוק בעיר לפט, והלך איתו אליהו הנביא, ושאל את אליהו הנביא האם יש בשוק הזה אחד שהוא בן העולם הבא, ענה לו אליהו הנביא לא, ופתאום הם רואים מרחוק באים שני אנשים, אמר לו אליהו הנביא אלו שני האנשים הם בני עולם הבא, ורבי חוזאה היה סקרן, אז הוא רץ אליהם ושאל אותם מה העבודה שלכם? ענו ואמרו אנחנו אנשים שמשמחים ומבדחים בני אדם, אם אנחנו רואים שני בני אדם רבים ביניהם, אנחנו משלימים ביניהם, ואם אנחנו רואים אנשים עצובים, אנחנו משמחים אותם].
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר ויחי ו' טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ואל תתן שהס"מ ישבור אותך ויכניס בך יאוש ודכאון, כי כל הענין של הטומאה רק להחדיר באדם שהוא לא שווה לשום דבר, ואת זה בא רביז"ל לעקור מאתנו, ולכן לא בחינם שהזהירנו מאד מאד על מדת השמחה שצריכים לשמוח מאד מאד עם נקודת יהדותינו, אשר כשבר ישראל שש ושמח עם "שלא עשני גוי", בזה בעצמו הוא גורם יחוד עליון בכל העולמות, כי אנחנו נמצאים פה בזה העולם הגשמי והחומרי שהכל נסיונות קשים ומרים עד מאד, כמו שאמר רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל (שיחות הר"ן סימן ש') כל מה שאתה רואה בעולם, כל מה שנמצא בעולם, הכל בשביל הבחירה והנסיון; כי סוף כל סוף פה רואים הכל ההפך וכו', כי ההעלמות וההסתרות מאד מאד חזקים, שלא יכולים לראות מכל דבר את האלקות המסתתר בכל מקום וכו', כי באמת הוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא מתלבש את עצמו בדומם צומח חי מדבר, ולכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') שבר ישראל צריך להסתכל על השכל שיש בכל דבר, היינו על החיות אלקות שיש בכל דבר, וזה מדריגת הצדיקים שתמיד מסתכלים רק על החיות אלקות שיש בדבר הזה, ואז מאיר עליהם אורו יתברך, כמו שכתוב (משלי ד' י"ח) "ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום", הדרך של צדיקים שמאיר להם כמו השמש בצהרים, כי מי שמחדיר בעצמו אמתת מציאותו יתברך, על ידי זה מאיר לו המוחין תמיד בדביקות אמת, וזה עיקר היחוד של כל העולמות וכו' , כשבר ישראל נמצא בזה העולם הגשמי והחומרי המלא העלמות והסתרות, ואף על פי כן הוא מחזק את עצמו באמונה פשוטה בו יתברך ומדבר רק עמו יתברך, וכל מה שצריך מבקש רק ממנו יתברך, וכל מצוה ומצוה שמקיים הוא שש ושמח עמה, כי הוא מקיים את רצון הבורא יתברך שמו, אין עוד יחוד יותר גדול מזה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) שאפילו שאדם נמצא בנוקבא דתהומא רבה עם כל זאת הוא שש ושמח בשמחת המצוות, על ידי זה הוא עולה מעולם העשיה אל עולם היצירה, ומעולם היצירה אל עולם הבריאה, ומעולם הבריאה עד עולם האצילות ששם גילוי אלקות במדריגה הכי פתוחה, וזוכה לדבק את עצמו בו יתברך בבחינת מטי ולא מטי, אין עוד יחוד יותר גדול מזה, ואנשים לא יודעים איזה עשירות יש להם, כי לכל אחד ואחד מאתנו יש לכל הפחות מאה מצוות בכל יום, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ומחמת שאין אנו שמים לב אל המצוות היקרות והקדושים שיש תחת ידינו, בשביל זה אנחנו שבורים ורצוצים וכו', והס"מ מכניס בנו דכאון פנימי כאילו שאנחנו הכי גרועים, ואין לנו שום תקוה, ועל ידי זה לא עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות וכו', ורביז"ל בא ללחום עם הטומאה הזו להוציא את זה מאתנו, ובפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריכים לדון את עצמו לכף זכות, ולבקש ולחפש ולמצוא בעצמינו את הנקודה טובה שיש בנו, ואמר מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות השכמת הבוקר הלכה א') שהנקודה טובה הזו שבר ישראל מוצא בעצמו, זה נקודת חיות אלקותו יתברך, כי הוא יתברך נקרא טוב, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) "טוב הוי"ה לכל", וגילה לנו נוראות נפלאות שמשיח צדקינו הוא אשר יחפש ויבקש וימצא את כל הטוב שיש בכל בר ישראל וכך יהיה הגאולה, ולכן אנחנו צריכים להתאזר ביתר שאת ביתר עוז למצוא בעצמינו את הנקודה טובה שיש בנו ולשמוח בזה מאד מאד, ואפילו שנדמה לנו שאנחנו הכי גרועים ורחוקים וכו' וכו', עם כל זאת עלינו רק לשמוח עם כל מצוה ומצוה שאנו זוכים לקיים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל"ב סימן ו') עושה אדם מצוה אחת, הקדוש ברוך הוא נותן לו מלאך אחד, עושה ב' מצוות נותן לו ב' מלאכים, עושה הרבה מצוות, נותן לו הקדוש ברוך הוא חצי מחנהו; הרי שלך לפניך שמכל מצוה ומצוה שאדם עושה, בורא מזה מלאכי השמירה ששומרים עליו, ואלמלא המלאכים האלו ששומרים עליו, היה ניזוק, וכן צריכים לחפש ולבקש ולמצוא גם אצל השני את הטוב שיש בו, שזה נקודת חיות אלקותו יתברך שנמצא גם בהשני וכו' וכו', והס"מ כל עבודתו רק להעלים ולהסתיר את אמתת מציאותו יתברך, ולכן הוא דן את כל אחד לכף חוב, ורביז"ל לוחם נגדו, ולכן עלינו לשמוח מאד שאנחנו זוכים להיות מקורבים אל רביז"ל, ועלינו להתמיד בספריו הקדושים, ואשרי מי שעושה לעצמו שיעור בכל יום ב"לקוטי מוהר"ן" כסדרן, אשר בפירוש אמר לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, וכן מה טוב ומה נעים ללמוד בכל יום בספר "סיפורי מעשיות" שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שזה מעורר מהשינה העמוקה שאדם יושן בהם וכו', כי באמת הלשון של הסיפורי מעשיות מאד מעורר מהשינה, וזה מוסר השכל מאד מאד, ועל כולם צריכים ללמוד הרבה את שיחותיו הקדושים שבספרי "שיחות הר"ן" "חיי מוהר"ן", אשר בפירוש גילה לנו רביז"ל, ואמר (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה, [וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (שם) וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם].
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר ויחי ז' טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, כי גדול אדונינו ורב להושיע, וראוי לנו לשמוח מאד מאד שנבראנו מזרע ישראל ו"לא עשני גוי כגויי הארצות", אשר השמחה הזו עולה על כל השמחות, ורביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) כשבר ישראל נמצא במדור הקליפות רחמנא ליצלן, ועם כל זאת הוא מחזק את עצמו להיות בשמחה ולקיים את המצוות בשמחה, על ידי זה הוא עולה מעולם העשיה אל עולם היצירה ומעולם היצירה אל עולם הבריאה, ומעולם הבריאה עד עולם האצילות ונדבק שם בבחינת מטי ולא מטי וכו' וכו', ושם הוא ביטול אל האין סוף ברוך הוא, שאדם לא יכול להיות בקביעות דבוק שם וכו', וההכרח לו להיות רצוא ושב וכו', וכל זה זוכים כל בר ישראל אפילו שיהיה איך שיהיה, העיקר לחזק את עצמו להיות רק בשמחה בקיום כל מצוה ומצוה, ותהלה לאל יש לכל בר ישראל מאה מצות בכל יום לכל הפחות, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ועוד יום יבוא שנתחרט הרי המצות האלו עשינו בכל יום וכו', אבל למה עשינו את זה כמצות אנשים מלומדה כמו זה שיגרתי וכו', למה לא שמחנו עם כל מצוה ומצוה, שעל שמחת המצוות אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') עוד משלמים את השכר בזה העולם, ומהו השכר? שכר מצוה מצוה" שאדם רוצה לעשות עוד מצוה, כי מרוב שמחה שמרגיש בתוך קיום מצוות מעשיות דייקא, על ידי זה הוא לא רוצה שום שכר רוחני, אלא שירשו לו לעשות עוד מצוה ועוד מצוה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוקיו, כי שמחת המצוה מראה את טוהר הלב של האדם, שכוונתו לעשות רצונו יתברך באמת בלי שום חשבונות פרטיים, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, אתה יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, למה שלא תעשה את המצוות שאתה ממילא עושה כגון ציצית, תפילין, מזוזה וכו' וכו', בשמחה עצומה, שזה יאיר עליך אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, ואמר האריז"ל לתלמידו רבי חיים ויטאל ז"ל, כי העיקר שהגיע בזה העולם למדריגתו היתה רק על ידי שמחת המצוות, כי בשעה שקיים איזה מצוה היה כל כך שמח שאפילו אם היו נותנים לו כל הון דעלמא לא היה מגיע לשמחה ששמח בעת שקיים מצוה אחת, כל כך התחזק בשמחת המצוות, וזה מה שרביז"ל רוצה מאתנו, ומעורר אותנו יום יום שעה שעה רק להתחזק ולא ליפול בדעתו, אלא לבוא אל הקדוש ברוך הוא ולדבר אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, שאז הוא מתחבא בסתר צל כנפיו יתברך, כי בשעה שאדם בא ומתיישב בינו לבין עצמו במקום שאין שמה בני אדם והוא מתחיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בתמימות ובפשיטות גמור, על ידי זה השכינה מסככת עליו, וכמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנ"ט) כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך, ומתוודה ומתחרט על גודל הפגמים שעשה, אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו, כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול, וזה בחינת (דברים כ"ו) "את הוי"ה האמרת והוי"ה האמירך" וכו', והיא מנחמת אותו שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים; ולכן אשרי מי שיש לו שכל ובא בכל יום אליו יתברך, ושופך את כל לבו לפניו יתברך אפילו שעשה כבר מה שעשה וכו', יזכור שהוא בן של הקדוש ברוך הוא, וכמו שהבן לא מתבייש מהאבא, כך אדם לא צריך להתבייש לבוא הקדוש ברוך הוא לספר לו את כל אשר עם לבבו, ודייקא אז כשהוא נמצא בלב נשבר לב נדכא וכו' וכו', אז השכינה מסככת עליו, אשרי מי שמציית את רביז"ל שמצד אחד הוא רק שש ושמח, ומצד שני הוא בא ומדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, ומספר לו את כל אשר עם לבבו, האדם הזה הוא חי בזה העולם כדוגמת העולם הבא ממש.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר ויחי ח' טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה רק להתחזק להיות שמח, ואף שאנחנו מזכירים את זה בכל יום ויום, עם כל זאת מחמת פגעי ומקרי הזמן שעוברים על כל אחד ואחד, ההכרח להזכיר את זה בכל פעם מחדש, כי הס"מ מפיל על כל אדם התיישנות וכו' וכו', שיחשוב שאין לו כבר תקוה ותוחלת לחזור אליו יתברך מרוב ירידותיו ונפילותיו וכו' וכו', אבל באמת הבל יפצה פיו, כי רביז"ל נשלח לדור הזה להחיות ולרפאות ולחזק ולשמח את כל הנשמות הנפולות והשבורות וכו' וכו', והוא מוליך אותם בדרך הנכונה, עד כדי כך שבפירוש אמר (חיי מוהר"ן סימן ש"כ) כל מי שיציית אותי ויקיים את כל מה שאני מצוה, בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעיקר להשליך שכל עצמו לגמרי, רק כאשר יאמר הוא יקיים הכל כמאמרו, מן הסתם מי שיכול ללמוד ביותר מסוגל ביותר; ולכן אבקש אותך מאד אל תהיה בטלן, תתבונן אצל מי אנחנו נמצאים? ואל מי אנחנו מקורבים? רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ורוצה להביא אותנו לתכלית מדריגה עליונה, למה שלא נציית אותו בתמימות ובפשיטות גמור, ואז נהיה הכי מאושרים בעולם הזה ומכל שכן בעולם הבא.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר ויחי ט' טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י היום בלילה זה ההילולא של מוהרנ"ת ז"ל, שמאז ומעולם היו אנשי שלומינו היקרים מתאספים יחד ומספרים את הסיפורים שקרה בסביבות פרשיות וישב מקץ ויגש, שבשלוש שבועות האלו כבר הכין את עצמו מוהרנ"ת ז"ל להסתלק לעילא ולעילא וכו', שנסתלק ערב שבת קודש פרשת ויגש תר"ה, והיו אנשי שלומינו מתחלקים עם הירושה שהשאיר לנו מוהרנ"ת ז"ל, כי באמת רביז"ל בעצמו הפליג במעלתו מאד מאד, ואמר ממני יודע רק רבי נתן, וקצת רבי נפתלי, וכן אמר רביז"ל לאנשי שלומינו אלמלא מוהרנ"ת ז"ל לא היה נשאר ממנו עלה אחד, ולכן אתם מאד צריכים להכיר לו טובה וכו' וכו', ועוד הרבה שבחים שגילה רביז"ל על מוהרנ"ת ז"ל, ובאמת לולי מוהרנ"ת ז"ל לא היה נשאר שום דבר מרביז"ל, כי הוא היה תלמיד שמסר את נפשו לגלות ולפרסם את רביז"ל לכל העולם כולו, ומסר את נפשו פשוטו כמשמעו כל ימי חייו רק דבר אחד היה בעיניו איך זוכים לגלות ולפרסם את אור רביז"ל בעולם, וסבל על זה מחלוקת כל ימי חייו, הן מבחוץ והן מבפנים, עד שהכניסו אותו אפילו בבית סוהר פעמיים, וגם שם כתב "לקוטי הלכות" כידוע אצל אנשי שלומינו, ולכן נוהגים אנשי שלומינו תמיד לספר הרבה סיפורים ממנו איך שכל ההשארה של רביז"ל נשאר רק על ידי מוהרנ"ת ז"ל.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויחי עשרה בטבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו מקורבים אל רבי אמת כזה רבי נורא ונפלא כזה, שמכניס בנו רוח חיים, ומחזק ומעודד ומשמח אותנו לחזור אליו יתברך, ולכן עלינו מאד מאד לשמוח בשמחה אין סופית, בשמחה זו שעולה על כל השמחות, כי כל זמן שאדם מלובש בלבוש הגשמי והחומרי אינו יודע מה זה ההתקרבות אל רביז"ל וכו', ולכן צריכים לבקש הרבה את הקדוש ברוך הוא בכל יום שיזכה באמת להיות מקורב אל רביז"ל, ולסלק את דעתו וחכמתו ובינתו המדומית לגמרי וכו', כי בפירוש אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ובפרט מי שרוצה לקחת את העצה היקרה שגילה לנו רביז"ל והוא שיחה בינו לבין קונו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, עליו להשליך את חכמתו המדומית לגמרי, כי עם חכמות אי אפשר בשום פנים ואופן לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי תפלה והתבודדות תלוי באמונה, כפי שאדם מחדיר בעצמו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, כמו כן ידבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות כלל, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ב טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י הנה היום הזה מתחיל ימי שובבי"ם, היינו בארבעים יום אלו שקוראים את פרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים, אזי הימים האלו אמר האר"י הקדוש מאד מסוגלים לתקן את פגמי הברית שאדם פגם וחטא בהם וכו', כי בימים אלו קוראים את שעבוד מצרים שעם ישראל השתעבדו במצרים על ידי הרשעים הארורים המצריים וכו', והוצרכו לעבור את כור הברזל וכו', והכל לתקן את פגמי אדם הראשון, ואחר כך קוראים יציאת מצרים שיצאו מהמצר הגלות וכו', ונבקע הים לעם ישראל, וזכו לביזת הים, וקיבלו את התורה על הר סיני, וכל זה חוזר על עצמו כל שנה ושנה, ולכן ימים אלו הם מאד מסוגלים לחזור בתשובה שלימה, ולכן אבקש אותך מאד מאד שתיקח את עצמך בידיך כי שומעים כל כך הרבה אסונות לא עלינו וכו' וכו', מה שקורה דברים מזעזעים לאחרונה שאנשים צעירים נחטפים במיתות משונות רחמנא ליצלן, או נחלים בחולאים רעים וכו', ולכן עלינו להתעורר בתשובה שלימה אליו יתברך, ולקבל עלינו קבלות טובות איך לחזור אליו יתברך, ולכן אל תהיה בטלן ותיקח את עצמך בידיך.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר שמות י"ג טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להחזיק מעמד, ולא להשבר משום דבר, אלא תשתדל מאד לעשות בכל יום התחלה חדשה, כמו שלימד אותנו רביז"ל שההכרח לעשות בכל יום התחלה חדשה, כי רוב רובם של בני אדם שנופלים בדעתם זה רק מחמת זקנה דסטרא אחרא שנופל עליהם, ולכן הזהירנו רביז"ל שצריכים לעשות בכל פעם התחלה חדשה, ואפילו כשנופלים וכו' וכו', צריכים להתחיל מחדש, וכמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רס"א) כשנופל אדם ממדריגתו ידע שמן השמים הוא, כי ההתרחקות היא תחילת ההתקרבות, על כן נפל שיתעורר להתקרב להשם יתברך, ועצתו שיתחיל מחדש להכנס בעבודת השם יתברך, כאילו לא התחיל עדיין כלל מעולם, וזה כלל גדול בעבודת השם יתברך, שצריכים ממש בכל יום להתחיל מחדש. וזה עיקר התשובה לעשות בכל פעם התחלה חדשה, וכן הוא בענין התקרבות להצדיק אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שבהתקרבות להצדיק צריכים לעשות התחלה חדשה בכל יום ובכל פעם שבאים אליו מחדש, ואל יאמר שהוא כבר מקורב אליו והוא יודע מה שיגלה לו וכו' וכו', אלא שלימות ההתקרבות אל הצדיק לבא בכל פעם מחדש, כאילו עוד אף פעם לא היה מקורב אליו.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר שמות י"ד טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מיני אופנים שבעולם רק להיות בשמחה, כי על נקודה זו צריכים לדבר בכל יום ובכל שעה ובכל רגע, כי הס"מ אורב מאד מאד על האדם להפיל אותו בעצבות ובמרה שחורה, ולייאש אותו לגמרי, ולכן לא בחינם שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על נקודת השמחה, כי השמחה זה עצם אלקותו יתברך, כשבר ישראל שש ושמח עמו יתברך, על ידי זה נעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, והיות שהס"מ רוצה רק להעלים ולהסתיר את אמתת מציאותו יתברך, ולכן הוא מכניס באדם עצבות ומרה שחורה ומזכיר לו את כל עוונותיו וכו' וכו', כדי להפילו על ידי זה וכו', ולכן מוכרחים עם כל הכוחות רק להתחזק ולהיות בשמחה, ושמחה זה אור כל כך גדול שאי אפשר להשיגו אלא על ידי ריבוי תפלה, היינו שצריכים בכל יום ובכל שעה להתפלל להקדוש ברוך הוא שיזכה להיות בשמחה, כי התפלה בונית כלי לקבל בו את כל הקדושה, ולכן כפי שאדם מרבה בתפלה כן הוא מרבה בכלים, וכך יזכה שהשמחה ישרה בו.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר שמות ט"ו טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך בזה העולם צריכים התחזקות עצומה בכל יום להתחזק בין בתורה ובין בתפלה, ובין בקיום מצוות מעשיות, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד, וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות דהיינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות כלל, והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד והירבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר שמות ט"ז טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק להיות בשמחה, ועיקר השמחה צריך להיות שמחת המצוות, וחכמינו הקדושים אמרו (שבת ל':) אין שכינה שורה לא מתוך עצבות אלא מתוך דבר שמחה של מצווה, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד בקיום המצוות שאנחנו זוכים לקיים בכל יום ויום, שאמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצווה בשמחה בזה מגלה את טוהר לבבו שכוונתו רצויה בשמים, אי אפשר לתאר ולשער את גודל השכר שיש להאדם שמקיים מצווה אחת בשמחה עצומה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ס"ג.) כל העושה מצווה כמאמרה אין מבשרים אותו בשורות רעות, כי עיקר שלמות המצוות שעושים את זה בשמחה, כי כשבר ישראל עושה מצווה בשמחה בזה הוא מגלה את פנימות לבבו שכוונתו לשמים והוא לא עושה את זה בשביל הנאות עצמו, אלא כדי לקיים את רצונו יתברך ועושה לו יתברך נחת רוח, ולכן אתה צריך להיות מאד מאד שמח עם הציצית שעליך והתפילין שאתה מניח בכל יום והמזוזה שבפתח ביתך והזקן והפאות שעל פניך וכו' וכו', כי תהילה לאל כל בר ישראל מלא מצוות והעיקר לעשות את המצווה בשמחה עצומה שאין למעלה מזה, ואמרו חכמינו הקדושים (קידושין ל"ט: (כל העושה מצווה אחת יתרה על זכויותיו דומה כמי שמקיים את כל התורה כולה, ולכן אל תהיה בטלן אתה ממילא הולך עם ציצית כל היום למה לא תהיה שמח עם הציצית? כי ציצית אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') שומרת את האדם מניאוף ועיקר המצווה צריכה להיות בשמחה, כי כשבר ישראל שמח עם הציצית הרי המצווה הזאת שומרת אותו מתאוות ניאוף שבוערת באדם כמו תנור וכו' וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (נדרים כ"ה.) שקולה מצוות ציצית כנגד כל המצוות שבתורה, ולכן תהיה מאד מאד זהיר במצוות ציצית, ותשתדל שיהיה לך כמה טליתות קטנים בביתך כדי שאם יתלכלך טלית קטן אחד תוכל להתשמש עם השני, כי מצוות ציצית שומרת את האדם מניאוף, ואמרו חכמינו הקדושים (ספרי שלח) והייתם קדושים זו קדושת ציצית מגיד שהציצית מוספת קדושה לישראל, ולכן תהיה מאד מאד שמח כל היום עם מצוות ציצית שעליך ותשתדל להסתכל כל היום על הציצית, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה י"ז סימן ז') ראיתם וזכרתם המראה מביא לידי זכרון, זכרון מביא לידי מעשה, ולכן אל תהיה בטלן אתה ממילא הולך עם ציצית, למה לא תשמח עם הציצית שעליך? שזה ישמור אותך מכל מיני קליפות ומשחיתים שמסובבים אותך, כי בזה שהאדם מסתכל תמיד על הציצית ומנשק את הציצית שלו כביכול אותו יתברך הוא נושק, ועל ידי זה נמשך עליו הארה גדולה מן השמים ונכלל באין סוף ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן תתחיל לשמוח, כי רביזל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) כשבר ישראל שש ושמח על ידי זה הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר אותו מפגם הברית, ולכן למה אתה צריך להיות עצוב וממורמר ומדוכא? קח את עצמך בידך ותהיה רק שש ושמח, ועיקר השמחה שאתה יודע מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה שמלמד אותך עצות איך להינצל מהיצר הרע שבוער בך כתנור.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שמות י"ז טבת ה'תשע"ד
|
||
בעזה"י יום א' לסדר וארא י"ט טבת ה'תשע"ד שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עז, והעיקר לחזק את אחרים, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ו) כשאדם הוא נמצא בקטנות המוחין שבור ורצוץ ומדוכא וכו' וכו', העצה לבוא לגדלות המוחין ולהיות שמח זה לחזק את אחרים, ולכן אל תהיה בטלן דע לך שעצבות זה הסיטרא אחרא והקליפות שמסבבים אותך וכו', ולכן תעשה כל מה שבידך רק לחזק ולעודד ולשמח את אחרים, ועל ידי זה יושפע עליך שמחה עצומה שגם אתה תהיה שמח ואז תכלל באין סוף ברוך הוא.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר וארא כ' טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י היום הוא יום ההילולא של הרמב"ם זי"ע שאמר עליו רביז"ל כשיבוא משיח צדקנו אזי ההלכה תהיה כמו הרמב"ם, וידוע מה שאמר החזון איש זי"ע שבלי רוח הקודש אי אפשר לכתוב ספר כזה, ולכן אשרי מי שזוכה לעשות לעצמו איזה שיעור ברמב"ם על כל פנים פרק אחד ליום כסדרן, ומסופר על הרב הקדוש רבי מרדכי מנשכיז זי"ע שסיפר שפעם בא אליו הרמב"ם ושאל אותו למה לא לומד בספריו, ענה ואמר שהוא טרוד כי באים אליו הרבה אנשים לקבל ברכות, אמר לו הרמב"ם שלכל הפחות ספרי הרמב"ם יהיו על השולחן שלך כדי שתוכל מפעם לפעם להסתכל בהם, ומאז אמר הצדיק רבי מרדכי מנשכיז זי"ע שלימוד הרמב"ם הוא סגולה ליראת שמים, וידוע איך שרביז"ל הפליג מאד מאד במעלת הצדיק הקדוש רבי מרדכי מנשכי"ז זי"ע ונסע אליו במסירות נפש לראות אותו, מכל זה רואים את מעלת הרמב"ם הקדוש, ולכן אשרי מי שקובע לעצמו ללמוד בכל יום פרק אחד או יותר בספרי הרמב"ם כסדרן.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר וארא כ"א טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו זוכים בזה העולם לחטוף בכל יום את השלש תפילות שחרית מנחה ערבית שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הם השלוש תפילות, היינו כל זמן שהאדם חזק בשלש תפילות כשקם בבוקר הוא רץ לבית הכנסת להתפלל שחרית, אחר הצהרים הוא עוזב את הכל ובורח לבית הכנסת להתפלל מנחה, בערב כשבא חזרה מהעבודה קשה של היום הוא נכנס לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית, אין לתאר ואין לשער את גדולתו בשמים, ובזה העולם צריכים המון התחזקות, כי הס"מ אורב על האדם העיקר לעקור אותו מהשלש תפילות האלו שלא יתפלל במניין ושלא יכנס בבית הכנסת, כי כל זמן שהאדם חזק ונכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת נכון יהיה לבו בטוח שימחלו לו על כל עוונותיו, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה הנחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין כך בתי כנסיות ובתי מדרשיות, בני אדם נכנסים לתוכם כשהם מלאים עוונות ויוצאים מלאים מצוות, ועל זה הס"מ אורב מאד מאד שאדם לא יבוא לבית הכנסת להתפלל את השלש תפילות, ואמרו חכמינו הקדושים (פיסקא דרב כהנא) כל זמן שבני ישראל מעצרין בבתי כנסיות ובתי מדרשיות הקדוש ברוך הוא עוצר שכינתו עמהם, ולכן אל תהיה בטלן קח את הגוף שלך ותסחוב אותו לתוך בית הכנסת, ואז תראה שבמשך הזמן יאיר עליך אור גדול מאד, אור נפלא מאד, רק עצם העובדה שנכנסת לבית הכנסת בכל יום.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר וארא כ"ב טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל היקר לי מאד … נ"י אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל השמחה שהיה לי שראית מקרוב את פריחת קהילתנו הקדושה, פשוט בכל פעם שאני בא לפה מחדש אני רואה איך שהקהילה הקדושה שלנו שהיא חממה של אמונה רק פורחת וגודלת בצורה כזאת שאי אפשר להסביר.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר וארא כ"ג טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתחוס ותרחם על עצמך ואל תטעה את עצמך, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, יכולים לחיות את השבעים שנה בטעות גדולה מאד, והוא יחשוב שהוא צדיק ומקובל והוא עובד השם וכו', ובין כך הוא חי בדמיון אחד גדול וכו' וכו'.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שמות כ"ד טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ותתחיל לחשוב על העתיד שלך, איך שיום אחד אנחנו צריכים לעזוב את זה העולם וכו', וכמאמרם ז"ל (שבת קנ"ג.) רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך, שאלו תלמידיו את רבי אליעזר וכי אדם יודע איזהו יום ימות, אמר להן וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה; והנה למעלה בשמים מאד מאד חשוב שמירת שבת, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת עדיף מאלף תעניות; תתאר לעצמך אנחנו צריכים לצום יום אחד ומשתגעים וכו', ומחכים כבר שיהיה צאת הכוכבים כדי שנוכל לאכול וכו', ובזה שאדם מכבד את השבת ושש ושמח כל השבת, ואוכל את השלוש סעודות בשבת, זה נחשב למעלה יותר מאלף תעניות, האם לא כדאי לקבל את השבת בשמחה עצומה, ועל ידי זה נפטרים מאלף תעניות? ולכן לא בחינם שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ומובא בזוהר חדש (אחרי מות מ"ח) בא וראה ביום הזה של השבת צריך האדם לשמוח ביום ובלילה, וצריך להתקין שולחן, ויעשה שמחה לעליונים ולתחתונים, בוא ראה כשבא אדם מבית הכנסת, הולכים עמו מלאכים קדושים מצד זה, ומלאכים קדושים מצד זה, והשכינה על כולם כאם על הבנים, ובשעה הזו (תהלים צ"א) "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך" וגו', "רק בעיניך תביט" וגו', "כי אתה הוי"ה מחסי" וגו', "לא תאונה אליך רעה" וגו', כל זה אם האדם יכנס לביתו בשמחה ויקבל אורחים בשמחה, וכשבאה השכינה והמלאכים ויראו נר מאיר ושולחן מתוקן, ואיש ואשתו בשמחה, בשעה הזו אומרת השכינה זה שלי הוא, (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר"; עיין שם דברים נפלאים מאד מקדושת ומשמחת השבת, ולכן אני מאד מבקש אותך תתחיל מהשבת הקדוש הזה לעשות התחלה חדשה לא להיות בכעס כל השבת, ולא לריב עם אשתך ועם הילדים, אלא תבוא לבית הכנסת בשבת להתפלל את השלוש תפלות ולשמוע קריאת התורה וכו' וכו', ולשמוח כל השבת כולו, ועל ידי זה אל רב טוב הצפון תזכה, ואפילו שעשית כבר מה שעשית וכו' וכו', אסור לך להתייאש בשום פנים ואופן, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל, אין דבר כזה להתייאש, כי כל זמן שאדם חי הוא יכול לתקן את הכל, ובקלות אם הוא יקח את עצמו בידיו, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; ולכן בזה שתקבל את השבת בשמחה עצומה ותשמור שלא יהיה שום עצבות ומרירות ודכאון אצלך כל השבת, על ידי זה ימחול לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, כי מעלת סגולת השבת אין לתאר ואין לשער כלל, כי עם ישראל הם בן זוגה של השבת, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"א ח') תני רבי שמעון בן יוחאי, אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא זכרו הדבר שאמרתי לשבת, כנסת ישראל היא בן זוגך, היינו דיבור (שמות כ') "זכור את יום השבת לקדשו".
|
||
בעזה"י יום א' לסדר בא כ"ו טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה לקחת את עצמך בידיך, וזכור תזכור אשר מוהרנ"ת ז"ל אמר שחינוך הילדים אצלו כל כך חשוב כמו עבודת חצות שלו, ובאמת מי שמתבונן מה שקורה היום עם הנוער וכו', עליו לעשות כל מה שביכולתו כדי להציל את ילדיו שלא יסחפו אחר רוח הרחוב וכו', ששם מלא ניאוף וכפירות והפקירות וכו', בלי שום גוזמא כלל, ועיקר החינוך שאדם צריך קודם כל לחנך את עצמו, כי לא ימלט שהוא יהיה קל שבקלים ולא יבוא להתפלל במנין וכו', וכל המצוות שמקיים יהיה אצלו כאילו כפאו שד וכו', וכן לא ידקדק במה שהוא אוכל וכו', ומכל שכן וכל שכן שהוא יתנהג בהפקירות וכו', איך שייך אחר כך לבקש מהילדים שיהיו יראי השם וחושבי שמו? ולכן חינוך מתחיל תמיד מעצמו, אדם צריך לחנך את עצמו ביראת שמים שלימה, ותמיד יבקש ממנו יתברך שיהיה לו אמונה ברורה ומזוככת, כי עכשיו זה צו השעה להתפלל על אמונה פשוטה, להאמין שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, כי כל הערב רב שקמו עכשיו וגוזרים גזירות וכו', הכל בא כדי לבטל את האמונה מעם ישראל, וכבר צעק רביז"ל ואמר (שיחות הר"ן סימן ר"כ) שיהיה אפיקורסות גדול בעולם, כי מלמעלה יבוא אפיקורסות בעולם בשביל נסיון. ואני יודע שאנשים שלי גם בלא זה יתחזקו באמונה באמת וישארו קיימים באמונתם, אך אני מגלה לך זאת כדי שיתחזקו יותר כשיראו שדיברו מזה מקודם. והיה מתאנח מאד על זה ואמר: אוי, איך יוכלו לעמוד אנשים מועטים נגד כל העולם? ואמר שזה יהיה הבירור הגדול לפני ביאת משיח צדקינו, כמו שהתנבא הנביא דניאל ואמר (דניאל י"ב י') "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים" וכו', כי זה יהיה הנסיון הכי קשה להחזיק מעמד באמונה הקדושה בו יתברך, כי יכנס בכל אחד ואחד ספיקות וקרירות באמונה, שזה מלחמת עמלק שנאמר אצלו (שמות י"ז) "היש הוי"ה בקרבנו אם אין: ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (תנחומא בשלח) אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה, ולפיכך עמלק בא עליהם, וכן את מוצא שאין השונא בא אלא על ידי רפיון ידים מן התורה; כי הרגע שאדם מתרשל ולא לומד תורה, על ידי זה נכנס בו ספיקות באמונה, כי הוא יתברך ותורתו אחד הם, ועל ידי זה בא עמלק ומכניס בו ספיקות במציאות הוי"ה יתברך שמו, שזה הבירור האחרון, ולכן עלינו למסור את נפשינו עכשיו בשביל ילדינו להחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, ולהראות להם דוגמא חיה הן האבא והן האמא בקיום מצוות מעשיות דייקא בשמחה עצומה, וההורים צריכים להיות דוגמא להילדים, וכך יכולים לצפות שגם הילדים יחקו אותם, ולכן אשרי ההורים שמקפידים על קיום מצוות מעשיות כקלה וכחמורה וכו', מהדבר הכי קטן עד הדבר הכי גדול, היינו להראות דוגמא להילדים שצריכים להכין נטלה ומים לפני שהולכים לישון, וכשקמים לא יורדים ד' אמות עד שנוטלים את הידים וכו', וכן לומר את הברכות בשמחה ובקול וכו', וכן לברך ברכת המזון מתוך הסידור בשמחה ובקול וכו', שכל זה נדמה לדברים קטנים, אבל זה יסוד היסודות של היהדות, וכן על דברים גדולים להזהר מאד בשבת לא לעבור על שום איסור קל שגובל בחילול שבת, וכן לשמור מאד מאד לא לאכול שום מאכל שאין עליו הכשר כשר מבית דין יראי השם וחושבי שמו וכו', וכך כשהילדים רואים שההורים מוסרים את נפשם על היהדות כקלה וכחמורה, אז יכול להיות שהילדים יגדלו יראים ושלימים, אבל אם ההורים הם קלים וריקים ופוחזים, וכל היהדות אצלם זה משפה ולחוץ וכו', והם לוקחים הכל בקלות וכו', ומכל שכן כשהם מסתכלים בעצמם בהזבל והלכלוך וכו', שיכולים לראות במחשב המחובר אל אינטרנט, אזי נכון לבם יהיה בטוח לההורים שסוף כל סוף בניהם יהיו מהנושרים וכו', ואחר כך יתלשו את שערות ראשם למה מגיע להם שבניהם או בנותיהם יצאו לתרבות רעה, ולוקחים סמים וכו', וגומרים בבית סוהר וכו', כי חינוך מתחיל אצל ההורים, והילדים תמיד מחקים את ההורים, וכמאמרם ז"ל (סוכה נ"ו:) שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה, מה שהתינוק מדבר בשוק, זה שמע או מהאבא או מהאמא, וכן אמרו (כתובות ס"ג.) היינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא כעובדי אמה כך עובדי ברתא; כמו שהאם מתנהגת כך הבת תתנהג, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך עכשיו יש נסיונות קשים ומרים בעולם כולו בפרט בארץ ישראל שרוצים להרחיק את ילדינו מקיום מצוות מעשיות ומלימוד תורה הקדושה, ולכן עלינו למסור את נפשינו קודם על עצמינו לחנך את עצמינו שנשתדל מאד לילך על פי דרכי התורה הקדושה, ולקבוע עיתים לתורה, וכן להתפלל במנין את השלוש תפלות, ועל כולם צריכים ההורים להתפלל בכל יום ויום על הצלחת ילדיהם, כי בלי תפלה זה לא ילך בשום פנים ואופן, ואל יקל בעיניהם דבר זה, כי בקלות הילדים יכולים לפרוק עול לגמרי ולצאת לתרבות רעה, ולקחת סמים וכו' וכו', וזה יכול לקרות אצל כל אחד ואחד, ולכן על ההורים להתפלל הרבה על הצלחת ילדיהם כל יום ויום, וכמאמרם ז"ל (תני דבי אליהו רבה פרק י"ח) מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר וכל מעשיו הטובים שהיה עושה היה עושה בסתר, והיה לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יבוא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. ואמרו לא יצתה אותה שנה ולא שנית ולא שלישית עד שבא עזרא והעלה הקדוש ברוך הוא על ידו את ישראל מבבל, ואותו הכהן עמהם, ולא נכנס הכהן ההוא לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשים שנה, ואחר כך נכנס אותו הכהן לבית עולמו, עליו הכתוב אומר (תהלים ל"ז) "בטח בהוי"ה ועשה טוב" וגו'. "והתענג על הוי"ה ויתן לך משאלות לבך" וגו'.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר בא כ"ז טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, וכך מובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך, רואים בני אדם מסתובבים בזה העולם ממורמרים ומדוכאים מכל הצרות והיסורים והמרירות שעובר עליהם וכו' וכו', וחושבים שעל ידי עצבות ומרירות ודכאון זה יעזור להם, אבל הם לא יודעים שאדרבה הם מסתבכים יותר ויותר על ידי עצבות ומרירות, ולכן מוכרחים לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ולשמח את אחרים, כי השמחה זה הגאולה, כי תיכף ומיד כשבר ישראל שש ושמח עמו יתברך, על ידי זה מתבטל ממנו כל החטאים והעוונות, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה למסור את נפשך על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות, קל יותר לצום וכו', ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה, ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיה בשמחה כל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכה לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר, ואיך זוכים להגיע לכל זה, על ידי שמדברים מהזולת משמחה, על ידי זה גם הוא יהיה בשמחה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ד) כשאחד מדבר עם חבירו ביראת שמים, נעשה אור ישר ואור חוזר, ולפעמים מקדים האור חוזר קודם האור ישר, כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חבירו, כי אז קודם שמקבל חבירו ממנו שזהו בחינת אור ישר, קודם לזה מקבל הוא מחבירו, ואזי האור חוזר קודם לאור ישר, כי כשמדברין עם חבירו ביראת שמים. אף שאין חבירו מקבל ממנו, אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחבירו, כי על ידי ההכאה שיצאו הדיבורים מפיו לחבירו, על ידי זה חוזר האור אליו; ולכן בזה שמדברים עם הזולת, חוזר הדיבורים אליו, ולכן תמיד תדבר עם הזולת ממדת השמחה, ועל ידי זה גם אצלך יכנס השמחה, וכמובן שעם הראשון שצריכים לדבר משמחה זה עם אשתו, כמאמרם ז"ל (ראש השנה ו.) אשה בעלה משמחה, וכן צריכים לדבר עם הילדים משמחה, כי שמחה זה עולם החירות, ומי שתמיד שש ושמח על ידי זה נדבק מח מחשבתו באין סוף ברוך הוא, ומרגיש אור סביבו, כי אצלו יתברך שורה רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", וככל שאדם יותר שש ושמח, הוא נכלל יותר ויותר בו יתברך, ולכן סימן לאדם אם נתקבלה תשובתו, אם הוא תמיד שש ושמח, כי זה סימן שהוא נכלל באין סוף ברוך הוא ששם שורה רק שמחה.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר בא כ"ח טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר, שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד; והנה כל כך חבל יום בא ויום הולך, שבוע באה ושבוע הולכת וכו' וכו', ובין כך הימים פורחים בהבל הבלים וכו', כל יום יש לו את החדשות שהס"מ מסמם את בני אדם שחושבים שזה חדשות, והכל הבל ורעות רוח לגנוב מבני אדם את הזמן היקר שלהם, כי באמת מי שרק מתבונן רואה איך שהימים והלילות פורחים הנה יום והנה לילה וכו', והכל פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ורביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד) שצריך לשמור על הזכרון לזכור בעלמא דאתי, אדם צריך לזכור שיש עוד עולם, ויבוא היום ונצטרך לעזוב את זה העולם, ושום דבר לא ילווה אותנו אלא הטוב הנצחי שזכינו לחטוף בכל יום ויום, ולכן אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא ב'בלי, ודף גמרא י'רושלמי, ופרק ת'וספתא, שזה ראשי תיבות ב'י'ת', כי כשבר ישראל זוכה ללמוד בכל יום ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, הוא בונה לעצמו ב'י'ת' נצחי, רואים בני אדם רצים ומתרוצצים בזה העולם לקנות בית חדש וכו', או לבנות בית חדש וכו', ועושים כל מיני תוכניות כמה חדרים יהיה וכו', כמה הגובה והרוחב של הבית יהיה וכו', ואיזה רהיטים יכניסו שם וכו', ואף אחד לא תופס וקולט שהעולם לא עומד כרגע, הנה יום והנה לילה, לבסוף צריכים לצאת מזה העולם, ומה שהכין לעצמו בזה העולם תורה ותפלה מצוות ומעשים טובים, זה מה שילווה אותנו בעולם הנצחי, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תעשה לעצמך קביעות ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, ודף ירושלמי, וכן פרק תוספתא, ועל ידי זה אתה בונה לעצמך בית נצחי, ואי אפשר להסביר מה זה למעלה בשמים כשזוכים לסיים ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, שעל ידי זה בונים ב'י'ת' נצחי, ואל יקל בעיניך דבר זה, ואפילו שאתה שוכח מה שאתה לומד, זכור וגם תזכור שלמעלה בשמים יזכירו לך את כל מה שלמדת פה, כי בשעה שבן אדם לומד תורה, אפילו שלא מבין את הכל, בוא ברגע שלומד את התורה, הוא נכלל באין סוף ברוך הוא, כי התורה היא נצחיית וחכמתו יתברך, ומובא (לקוטי אמרים תניא פרק כ"ג) באותה שעה שאדם עוסק בדברי תורה, הרי גם הנפש ולבושיה (מחשבה דיבור ומעשה שלו) הם מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא, ולכן אשרי האדם שמתוך החושך והלכלוך והזומה והזבל שלו, הוא מכניס את מח מחשבתו ואת דיבורו בתוך התורה הקדושה, ואפילו שמקודם לא למד, ואחר כך הוא ישכח מה שלמד, אבל בו ברגע שהוא לומד, אז הוא מדביק את עצמו באין סוף ברוך הוא בתוך התורה, על ידי זה מאיר בו אור האין סוף ברוך הוא, ואם יהיה רגיל בזה, לבסוף הוא ינתק את עצמו מן הרע, ואמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה א' סימן ל"ב) רבי אבהו אמר זה שיפוטה של תורה שאדם למד תורה ושכחה, רבנן דתמן בשם רבי יצחק דהכא ורבי טוביה בשם רבי יצחק לטובתו אדם למד תורה ושוכח, שאילו היה אדם למד תורה ולא שכחה, היה מתעסק בתורה שתים שלוש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו, ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו, אלא מתוך שאדם למד תורה ושוכחה, אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה; ואמרו (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') אמר רבי לוי משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו מי שטיפש מהו אומר מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו מי שפיקח מהו אומר ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל כך מי שהוא טיפש מהו אומר מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה מי שהוא פיקח מהו אומר, ולא שכר יגיעה הקדוש ברוך הוא נותן; ולכן אשרי האדם שזוכה ללמוד בכל יום על כל פנים דף גמרא ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, שעל ידי זה הוא בונה לעצמו ב'י'ת' נצחי ואל יהיה דבר זה בעיניך קל, כי יבוא היום שתצטרך להכנס בתוך הבית הנצחי הזה ותהנה שם למעלה בהיכלות התנאים והאמוראים וכו', ואפילו שיקח לך זמן, זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד והתאנה נלקטה מעט מעט וכך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; ואמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה, אמר רבי ינאי למה הדבר דומה לככר שהיה תלוי באויר טיפש אומר מי יוכל להביאו ופקח אומר לא אחד תלה אותו מביא סולם או קנה ומוריד אותו כך כל מי שהוא טיפש אומר אימתי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה; ולכן ראה לציית את רביז"ל שרצה שנלמד בכל יום בקביעות תורה, שאז התורה תוציא אותנו מהשאול תחתית ומתחתיו, אשרי מי שלא מטעה את עצמו ומציית את רביז"ל שאמר נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור, ודע לך שהתורה היא הסחורה הכי טובה, כמו שכתוב (משלי ד') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (תנחומא תרומה) בנוהג שבעולם אדם שהוא לוה מן אחרים ולקח סחורה יוצא לדרך פעמים שהוא מפסיד, אבל סחורה של תורה אינו כן למד אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד מכאן מסכת אחת ומכאן מסכת אחת והוא משתכר בהם הוי כי לקח טוב נתתי לכם; ועל כולם תהיה חזק מאד מאד לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו את כל אשר עם לבבך, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, כי על ידי שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא נדבק באין סוף ברוך הוא, וממשיך על עצמו הארה מעולם הבא, ונשמתו נכללת בעצם עצמיות אלקותו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר בא כ"ט טבת ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך כי גדול אדונינו ורב להושיע, ואתה צריך לזכור טוב טוב מה שאמרו חכמינו הקדושים (יומא ל"ח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נ"ח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ולכן אסור להתבלבל משום דבר, כי מה ששייך אליך אף אחד לא יכול לקחת, ואת זה צריכים להחדיר טוב טוב בלב, כי רוב רובם של בני אדם נשברים רק מחמת שנדמה להם שיש פה טבע מקרה ומזל וכו' וכו', אבל ברגע שמכניסים בעצמם את השגחתו הפרטי פרטיית, אזי אין לאדם שום צער, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"נ) דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך, אין לו שום יסורין, ואינו מרגיש שום צער, כי (איוב א') "הוי"ה נתן והוי"ה לקח", ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפירוד, אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך, ומכל שכן שאר מיני צער ויסורין שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת, ועיקר הצער מהיסורין, הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש היסורין וכו', עיין שם, נמצא שהעיקר מה שאדם צריך בזה העולם להחדיר בעצמו את הדעת האמיתי שהוא (דברים ד' ל"ה) "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלקים אין עוד מלבדו", וככל שאדם מחדיר בעצמו יותר ויותר אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, על ידי זה יוצא לחירות ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותו, ואת ידיעה זו רוצה רביז"ל להחדיר בנו, ותיכף ומיד שאדם מכניס בעצמו את הידיעות האלו, על ידי זה הוא יוצא מכל הדמיונות שלו, כי בזה העולם יכולים לדמיין כל מיני דמיונות הן האדם בעצמו, והן אחרים עליו וכו' וכו', והכל הוא דמיון אחד גדול, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ה) צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה ולעלות אל השכל, כי כשאדם הולך אחר המדמה שלו, הוא יכול לבוא לטעויות גדולות מאד מאד, כי הדמיון הורס את האדם, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שכל המשוגעים משתגעים רק מחמת הדמיונות שנכנס בהם איזה דמיון של התנשאות וכו', ולכן צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא שיוציא אותו מהדמיון שהוא משהו וכו', כי אדם צריך להיות מכיר את מקומו, ולא להטעות את עצמו, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) שלא יטעה אתכם העולם כי העולם מטעה מאד, ובשביל זה טוב מאד שאדם ירגיל את עצמו בכל יום עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ויבקש רחמים ממנו יתברך שיוציא אותו מכל מיני דמיונות שנכנס בו על ידי חטאיו המרובים וכו' וכו', כי כל חטא ועוון שאדם נכשל בזה רחמנא לישזבן, זה מדביק באדם רוח גבוה רוח שטות וכו' וכו', עד שהוא נדמה למשהו וכו', ובאמת רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) שהעיקר גדולה מה שמקבלים מהצדיק האמת הוא שפלות, וככל שאדם הוא שפל בעיני עצמו לגמרי, זה סימן שהוא מקבל מרביז"ל בשלימות, ולכן אשרי אדם שזוכה בכל יום ויום לדבר עמו יתברך, ולבקש ולהתחנן אליו יתברך שיוציא אותו מאיזה דמיון שהוא משהו וכו', כי צריכים לקיים בשלימות את מה שאמר דוד המלך (תהילים נ"א ה') "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד", כי בזה העולם יכולים לטעות מאד מאד, ויכנס בו מחשבות של גדלות וישות וכו', וכן אחרים יכולים להטעות את עצמו בו וכו', ולכן צריכים הרבה רחמים לבקש ממנו יתברך שיחוס וירחם עליו שלא ידבק בו איזה ישות וגיאות וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ב) שעל ידי שאדם מתבודד בלילה במקום שאין שמה בני אדם, אזי לאט לאט מוריד מעצמו מדה רעה אחת, ועוד מדה רעה אחת וכו' וכו', עד שנשאר אצלו המשהו וכו', שזה הגיאות והישות שנדבק באדם כמו שגעון וכו', וזה מאד מאד קשה להוריד מעצמו, וכמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שמהכל יכולים לצאת אבל לא מישות וגדלות שאדם נכנס בו איזה ישות והתנשאות, ולכן צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא שיהיה נקי לגמרי מישות והתנשאות וגיאות, שזה מה שהורס את האדם לגמרי, עד שיכול לבוא לטעויות גדולות מאד, כי הגיאות והישות שנדבק באדם מביא אותו לחשוב לדברים זרים וכו', ולבוא לטעויות גדולות וכו', ואין עצה אחרת לצאת מהישות והגיאות אלא על ידי תפלה, וכמו שמספרים מהבעל שם טוב הקדוש זי"ע שיצאה נשמתו עם הפסוק (תהילים ל"ו י"ב) "אל תבואני רגל גאוה", כי עד הרגע האחרונה שאדם נושם בזה העולם, צריך רחמים רבים שלא יכנס באיזה טעות של ישות וגיאות, וכן שאחרים לא יטעו בו וכו', וזה אי אפשר בשום פנים ואופן אלא על ידי תפלה ובקשה שצריכים לבקש ממנו יתברך ברחמים ובתחנונים שלא יחיה בטעויות ובדמיונות וכו' וכו', ובאמת אי אפשר להשיג שום השגה באלקותו יתברך כל זמן שיש לו איזה ישות וגיאות והתנשאות על זולתו, והעצבות והמרירות והדכאון שנכנס באדם זה גם כן מחמת רוב גיאותו וישותו שנכנס בו, ולכן לא תמצא אדם שהוא עצוב וממורמר אם לא טמון אצלו גיאות וישות, שאז הוא עצוב וממורמר למה אין לו דבר זה וכו', או דבר זה וכו', אזי הוא עצוב, אבל מי שבאמת בטל ומבוטל אין האין סוף ברוך הוא, ולא רוצה שום דבר, אזי הוא תמיד שש ושמח על נועם חלקו, ושום דבר לא יכול לשבור אותו, אשרי מי שזוכה להיות מקורב אל רביז"ל עם אמת, שאז לא יכנס בו שום מחשבה של גדלות והתנשאות, ואז יאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בלי שום דמיונות כלל, אשרי מי שזוכה להתבודד בכל יום עמו יתברך, ודן את עצמו לפניו יתברך, שאז יצא מכל הטעויות שיכולים ליפול בזה, יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה להיות מקורבים אל רביז"ל עם אמת לאמיתו.
|