| כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: א' דראש חודש | ב' דראש חודש | ב' כסליו | ג' כסליו | ד' כסליו | ה' כסליו | ז' כסליו | ח' כסליו | ט' כסליו | י' כסליו | י"א כסליו | י"ב כסליו | י"ד כסליו | ט"ו כסליו | ט"ז כסליו | י"ז כסליו | י"ח כסליו | י"ט כסליו | כ"א כסליו | כ"ב כסליו | כ"ג כסליו | כ"ד כסליו | כ"ה כסליו | כ"ו כסליו | כ"ח כסליו | כ"ט כסליו | ל' כסליו |
||
|
|
||
| ארכיון כל המכתבים לגברים » | ||
|
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר ויצא א' דראש חודש כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מאד מבקש אותך שתהיה רק שש ושמח עם כל הנקודות טובות שיש בך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ובזה ראוי לך לשמוח מאד מאד, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה זה סימן שלבו שלם עם אלקיו, וצריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, על שמחה, כי שמחה היא אור כל כך גדולה שאי אפשר לקבלה אלא על ידי ריבוי תפילה, לבקש ולהתחנן ממנו יתברך בכל יום רבונו של עולם חוס וחמול עלי וזכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה לרקוד מרוב שמחה, שהשמחה יעבור דרך רמ"ח אברי ושס"ה גידי, ואזכה להרגיש את אמיתת מציאותך יתברך, שאתה נמצא ואין בלעדך נמצא, ורק בשביל זה נבראתי וירדה נשמתי אל העולם הגשמי והחומרי הזה, הכל כדי שאזכה להכיר אותך מכל פרט מפרטי הבריאה, אבל אתה יודע שפגמתי במחשבה דיבור ובמעשי, שעל ידי זה נמשך עלי עצבות ועצלות, שמשם נמשך עלי כל הצרות והדינים והעניות והדחקות, ולכן אבי שבשמים חוס וחמול עלי שאזכה לנתק את עצמי מגשמיותי, ואזכה להיות רק בשמחה, ואשמח את עצמי, וכן אזכה לשמח את אחרים, אשר אין עוד מצוה יותר גדולה מזו מלחזק שבורי לב, ותן בליבי שמחה שאוכל לשמוח בעצמי עם נקודת יהדותי, וכן אוכל לשמח את כל בר ישראל כל ימי חיי, עד היום שאצטרך לעזוב את זה העולם, וגם אז אזכה להכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ואחזור אל שורשי הנצחי אמן סלה. כך תתפלל כל יום וזה יועיל לך מאד, כי אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שהוא תמיד שש ושמח, ותהילה לאל לעם ישראל יש מה לשמוח שזכינו להיבראות מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, והעולה על הכל שזכינו להתקרב אל רבי אמת כזה שהוא בן השמחה המשמח הכל ומנחם הכל, ועליו כתוב (בראשית ה' כ"ט) זה ינ'ח'מ'נ'ו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה הוי"ה, כי מי שרק זוכה לטעום את טעם רביז"ל, הוא תמיד שש ושמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ובאמת אם בר ישראל היה מתבונן היה רואה שבכל יום ויום הוא מסובב עם המון מצוות שהוא אפילו לא שם לב אל זה, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר ויצא ב' דראש חודש כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה רק להתחזק להיות בשמחה עצומה, כי אין לתאר ואין לשער את מעלת בר ישראל שתמיד שש ושמח עמו יתברך, שעל ידי זה מוחלים לו כל עוונותיו, כי כשבר ישראל שמח עמו יתברך, הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, ויתפרדו כל פועלי אוון, שהס"מ מתבטל לגמרי, כי כל הענין שלו זה רק פירוד לבבות בין נשמות ישראל, כי הכח הטומאה שלו זה "הפרד ומשול", ותיכף ומיד כשיש פירוד בין נשמות ישראל, אז יש עצבות ומרירות ביניהם, ולהיפך אם כלל ישראל שמחים ועליזים תמיד עמו יתברך, על ידי זה נמחל להם כל עוונותם, ומיד מתחברים יחד באהבה גדולה מאד, ולכן עליך לראות לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, ותמצא את הטוב שיש בכל בר ישראל, וידוע קושית הבעל שם טוב זי"ע מה יש להתלונן על הס"מ? הרי הקדוש ברוך הוא ברא אותו כדי להסית את נשמות ישראל בשביל הבחירה והנסיון, ולכן למה יש להתלונן עליו? אלא הלביש את השגתו במאמרם ז"ל (שבת ע"ה.) שוחט משום מאי חייב? רב אמר משום צובע, ושמואל אמר משום נטילת נשמה, היינו הס"מ נקרא שוחט שמנתק את הנשמות משורשם, והעיקר שהוא חייב מפני שהוא צובע הולך בצביעות, ומראה כאילו הוא רק רוצה את הטוב ממך, והוא מסתיר את עצמו כדוגמת אוהב שלום וכו', ורוצה רק את טובתך וכו', אבל פנימיות כוונתו הטמאה לעקור אותך מהיהדות לגמרי, ולכן הוא חייב, כי לא בראו אותו שיבוא בדרך צביעות לנשמות ישראל לעוקרם משורשם, ולכן כשבר ישראל תמיד שש ושמח, על ידי זה אין להס"מ שום שליטה עליו, כל הכח של הס"מ זה רק כשבר ישראל נמצא בעצבות ובמרירות ובדכאון, אז מכשיל אותו יותר ויותר בעבירות חמורות, אבל כיון שבר ישראל מכריח את עצמו רק להיות בשמחה, על ידי זה יתפרדו פועלי און, שלא יכול לעשות לו שום דבר, ולכן אני מאד מבקש אותך שתראה רק לשמוח עם נקודת יהדותך, שאין עוד שמחה יותר גדולה מזו.
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר ויצא ב' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ותעבוד רק על נקודה אחת, נקודת השמחה, שעל זה הזהירנו רביז"ל יותר מהכל, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד יהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ועל ידי שמחה מתרחב הלב ויכולים אחר כך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמור, כי מה שאין האדם מתחזק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא מפני שנופל על לבו עצבות ומרירות ודכאון, אבל תיכף ומיד שמכריח את עצמו להיות בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ואם היית יודע מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, היית מתמיד בזה יום יום שעה שעה, כי רואים בני אדם יכולים לדבר ביניהם שטותים והבלים ודברים בטלים ודברים של מה בכך שלא יוצא מזה שום דבר וכו' וכו', ורק מסתבכים אחר כך בכל מיני סיבוכים, כי לא ימלט כשאדם מדבר כל העולה על רוחו שלא יסתבך בסיבוך של מחלוקת או ויכוח שלבסוף מביא לידי קנאה ושנאה, מה שאין כן כשאדם זוכה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, על ידי כל דיבור ודיבור שמדבר עמו יתברך, הוא נדבק באין סוף ברוך הוא, וממשיך על עצמו הארה מהעולמות העליונים בצורה כזו שאי אפשר לתאר ולשער ולהסביר להזולת כלל, ולכן כדי לזכות להגיע לזה מוכרחים להיות בשמחה עצומה, וככל שאדם יותר בשמחה יותר מתרחב לו לבו ודעתו, ותיכף ומיד כשנשלם דעתו ויודע ועד אשר (דברים ד') "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שזה שלימות הידיעה שצריכים להחדיר טוב טוב בלבו, כמו שכתוב (דברים ד' ל"ט) "וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", אזי כל החיים שלו הולכים כבר בצורה אחרת לגמרי.
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר ויצא ג' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, שעל זה צריכים לחזור פעמים אין מספר, כי רביז"ל הזהירנו מאד מאד על דבר זה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') העיקר הוא אמונה, וצריכים לחפש ולבקש בעצמו איך מחזיק באמונה, כי יש סובלי חולאים שכל המחלות והחלאים רעים זה רק מחמת חסרון האמונה, ולכן צריכים להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, תמיד להחדיר בעצמו אשר דבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, וכפי שמתחזקים באמונה זוכים לרפואה בגשמיות וברוחניות, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, ורואים בני אדם מסתובבים בלחץ גדול מאד וכו', ומלאים פחדים שהם בעצמם לא יודעים ממה הם מפחדים וכו' וכו', והכל בא רק מחמת חסרון אמונה, כי המאמין האמיתי שמאמין שדבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, אז הוא חי חיים רגועים ושמחים, ואינו דואג שום דאגות, ואינו מפחד משום פחדים, כי יודע שרק הוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט.
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר ויצא ד' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחדש בכל יום בכל שעה ובכל רגע מחדש, כי הקדוש ברוך הוא אב הרחמן ומחדש את הבריאה מחדש בכל פעם, ואת זה רביז"ל מגלה לנו דרך בחיים הן בגשמיות הן ברוחניות, כי רוב הירידות והנפילות שעוברים על בני אדם, זה רק מחמת שנמשכים אל התיישנות הן בגשמיות שחושבים שאף פעם לא ישתנה להם החיים לטובה, והם ישארו תמיד בטלנים וכו', והן ברוחניות גם כן חושבים שאף פעם לא יגיעו אל מה שרצו להגיע וכו', ובאמת זה טעות גדול מאד, כי אדם יכול להתחדש בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ממש, אם רק יקח את עצמו בידים, ויעבוד רק על נקודה אחת על נקודת השמחה להיות רק בשמחה, ועל ידי זה הוא בא תמיד לענין התחדשות, שמחדש את עצמו בכל פעם, כי כך בר ישראל צריך לחיות לעשות בכל יום בכל שעה ובכל רגע התחדשות חדשה הן בגשמיות הן ברוחניות, ואסור ליפול ביאוש ובדכאון כלל, צריכים לדעת כי הקדוש ברוך הוא רחמן ומרחם על בריותיו, ואם אדם שב בתשובה הוא תיכף ומיד מקבלו, כמאמרם ז"ל (פסחים קי"ט.) ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מדת הדין, ולכן ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ואל תתן שהשינה וההתיישנות יתגברו עליך, שזה מביא אותך לעצבות ולעצלות ולמרירות ולדכאון וכו' וכו', אלא תעשה בכל פעם התחלה חדשה, ואז תראה שכל החיים שלך ילכו בצורה אחרת לגמרי, אל תירא ולא תפחד משום בריה שבעולם, וכל זמן שאתה יודע את הלימוד העמוק הזה שרביז"ל מלמד אותנו לעשות בכל פעם התחלה חדשה, אפילו שכבר עשית מה שעשית, עם כל זאת יכולים לעשות בכל פעם התחלה חדשה, בידיעות אלו תצא מכל הצרות שלך, ולא תפחד מאף אחד בעולם, כי הפחדים היתרים שבאים לאדם זה רק מחמת העצבות והעצלות שמסבב אותו וכו' וכו', ולכן הרגל את עצמך רק לבקש ממנו יתברך על נקודת השמחה, ותהיה תמיד שש ושמח, וכן תשמח את אחרים, ותיכף ומיד כשתהיה בשמחה יתרחב לך דעתך ולא יוכלו להפיל אותך בשום פנים ואופן.
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויצא ה' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו זוכים להכנס בעוד שבת שעדיין לא היה בעולם, וראוי לנו לשמוח מאד מאד על המתנה הזו שהקדוש ברוך הוא נותן לנו, כמאמרם ז"ל (שבת י:) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם; ומובא מצדיקים שאת הכרוז הזה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, שומעים את זה בכל ערב שבת, ובאמת אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) שמשה רבינו נמצא בכל אבר ואבר של כל בר ישראל, ומעורר אותו לקיים את המצוה השייכת לאבר הזו, ולכן לפי דברי רביז"ל תואמים הדברים האלו, שבכל ערב שבת שומעים איך שהקדוש ברוך הוא אומר לכל בר ישראל שהנה שבת בא וזה המתנה שאני נותן לכם, ולכן לא בחינם שרביז"ל הזהירנו מאד מאד ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ואתה צריך לדעת שהס"מ אורב על כל בית שיהיה שמה מריבות דייקא בשבת, כדי להפר את מנוחת השבת, ולכן אתה צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה בשבת קודש ותשמח את אשתך ואת ילדיך, ותשמור מאד מאד מכעס בשבת, (אף שכעס אסור גם באמצע השבוע, עם כל זאת בשבת צריכים מאד מאד לשמור מלהיות בכעס יותר מששת ימי החול), כי בשבת מאיר עצם עצמיות אלקותו יתברך בלי שום לבושים כלל, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; ובאמת מי שזוכה לקבל את השבת בשמחה עצומה, ושומר מאד מאד לא להיות בכעס כל השבת, אלא הוא משמח את אשתו ואת ילדיו, על ידי זה נשפע עליו שפע גדול בששת ימי החול, כי כל ההשפעות באים רק משבת, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת].
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר וישלח ז' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י היום מתחילים ללמוד מסכת יומא בסדר הדף היומי, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך גם כן להתחיל ללמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ביום זה חיות להנפש, וזה שמירה מאד מאד גדולה ושומר את האדם מכל פגעי ומקרי הזמן, ואשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, וכן זוכה לחזור על זה כמה פעמים.
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר וישלח ח' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתחדיר בעצמך אמונה פשוטה בו יתברך, ותדע שדבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וכל כך צריכים להחדיר בעצמו את האמונה הזו, עד שהחיים שלו ישתנו לגמרי, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) אשר באמת אמונה הוא ענין חזק מאד וחייו חזקים מאד על ידי אמונה. כי כשיש לו אמונה אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום, אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה, ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא. אבל מחקר או אפיקורוס שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו; רואים בני אדם עובר עליהם צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו' וכו', וקשה להם מאד למה מגיע להם הצרות והיסורים האלו? והם לא יודעים שהם משלמים עכשיו על מה שעשו להזולת, כי כך אמר התנא הקדוש (אבות פרק ב') על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפיך יטופון; אדם עושה עוולה להזולת והוא לא יודע שהוא עתיד לשלם על זה קשה מאד, חושבים שהעולם הפקר, יכולים להתעלל בחלשים וכו', ולעשות איתם מה שרוצים וכו', אבל לא יודעים שלבסוף משלמים על זה מחיר גבוה, כי הקדוש ברוך הוא משלם חזרה מדה כנגד מדה, ולכן כשעובר עליך איזה משבר בחייך וכו', יהיה איזה משבר שרק יהיה וכו', דע לך שאתה עכשיו מקבל חזרה מה שעשית להזולת וכו', ולכן אין עצה אחרת רק בשעה שעובר עליך איזה משבר, שתחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ותבקש ותתחנן ממנו יתברך שיחוס וירחם עליך ושיהיה לך לכפרת עוונות, ואז תראה איך שהכל יתהפך לטובה, ויומתק ממך כל הדינים על ידי פלא עליון, ולא בחינם שצדיקים אמרו בשעה שעובר על האדם צרות ויסורים ומכאובים, עניות ודחקות וכו' וכו', עליו לומר את הפסוק (תהילים כ"ה י"ח) "ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי", אז לא זז משם עד שמוחלין לו על כל עוונותיו, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות נ"ג:) מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתית, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין; ואמרו (בראשית רבה פרשה ט' סימן ח') טוב מאד זו מדת יסורין שעל ידיה הבריות באות לחיי העולם הבא; ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז בכל מה שעובר עליך, ושום דבר שלא יוכל לשבור אותך, רק תחזיק מעמד ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ופשיטות, ותברח אליו יתברך, ותראה את הנסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים צ"ד) חביבין יסורין, שכשם שהקרבנות מרצין כך הייסורין מרצין, בקרבנות הוא אומר (ויקרא א' ד') "ונרצה לו לכפר עליו", ובייסורין הוא אומר (שם כ"ו מ"א) "אז ירצו את עונם", ולא עוד אלא שייסורין חביבין מן הקרבנות, שהקרבן בממון והייסורין בגוף; ולכן חזק ואמץ מאד ותעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, כי כל רגע ודקה ושניה שאתה בשמחה, אתה מקיים מצות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, כי כל שמחתך זה רק "שלא עשני גוי", ושמחה זו עולה על כל השמחות, ולכן אסור לך להמשך אחר הצער והיסורין, אלא תשתדל למצוא רק את הטוב בעצמך, ואז הכל יתהפך לטובה, ודע לך שהאמונה להאמין שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, זה מטהר את האדם מכל מיני טומאות שבעולם, וממתיק ממנו כל הדינים, ויתפרדו ממנו כל פועלי און, כי אתה לא יכול לתאר ולשער את מעלת האדם שזוכה להכניס את עצמו באמונה פשוטה בו יתברך שהכל מושגח ממנו יתברך, שאז הוא חי חיים טובים ומאושרים בזה העולם, כי אין עוד חיים טובים כמו שאדם שחי עם הקדוש ברוך הוא, ומרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, ותמיד הוא מספר אליו יתברך את כל מה שעובר עליו, שאז מרגיש טעם גן עדן בזה העולם, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, וזה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה תמיד, ותרחיק ממך את הדאגות שהורסים לך את הבריאות, כמאמרם ז"ל (סנהדרין ק:) לא תעיל דויא בלבך דגברי גיברין קטל דויא; [לא תכניס דאגה בלבך, כי הרבה גיבורים הרגה הדאגה], וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות כלי היין הלכה א' אות א') מי שליבו שלם עם השם יתברך ואמונתו חזקה ומאמין שהכל ברצונו יתברך, אזי הוא בשמחה תמיד ואין לו שום דאגה ופחד כלל משום דבר שבעולם, כמו שכתוב (משלי ג') "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא: כי הוי"ה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד", כי מאחר שהכל רק ברצונו יתברך, אם כן אין לו להתיירא משום דבר, כי מי יוכל לעשות לו דבר גדול או דבר קטן בלי רצונו יתברך, כמו שכתוב (תהלים קי"ח ו') "הוי"ה לי לא אירא מה יעשה לי אדם", ועל כן הוא שמח תמיד, ואפילו אם לפעמים באין עליו איזה יסורים חס ושלום מבעל בחירה וכו', אף על פי כן מאחר שיודע שהכל ברצונו יתברך לבד, הוא יכול לשמח את עצמו תמיד, כי בוודאי כוונת השם יתברך, שמביא עליו היסורין, הוא בודאי רק לטובה, אם להזכירו שישוב בתשובה, אם למרק עוונותיו, ואם כן כל היסורים חס ושלום, הם טובות גדולות, ועל כן הוא יכול לשמח את עצמו תמיד, כי יודע שהשם יתברך מלא רחמים, וכוונתו יתברך בוודאי לטובה.
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר וישלח ט' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להתחזק להיות בשמחה, שזה העבודה הכי קשה לאדם, כי אדם מסוגל לעשות כל מיני עבודות קשות, כגון צומות וסיגופים וכו' וכו', אך כשבא אל מצות השמחה, זה בא לאדם יותר קשה מהכל, ועיקר הקושי שרוב בני אדם חושבים שזה איזה עצה שנותנים עצה לאדם למה לך להיות שבור? יותר טוב להיות בשמחה, ובאמת לא כן, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, וכל החולאת הבאין על האדם כולן באין רק מקלקול השמחה, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות להיות אך ורק שמח תמיד, כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ולעצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורין, על כן צריך להכריח את עצמו להיות בשמחה תמיד, ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, הרי שלך לפניך שעל פי דעת רביז"ל זה המצוה הכי גדולה להיות בשמחה, ומהי גודל הפלגת השמחה אצל רביז"ל? כי בזה שאדם שש ושמח בו יתברך, בזה הוא מגלה את טוהר לבבו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, כי אצלו יתברך שורה רק שמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ולכן כשבר ישראל עושה מצוה בשמחה עצומה, הוא נכנס בשמחתו יתברך, ונעשה יחוד גדול בינו לבין הקדוש ברוך הוא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') אצל הקדוש ברוך הוא כתוב (תהלים ק"ד) "ישמח הוי"ה במעשיו", כמו בעל מלאכה שעושה איזה כלי והכלי הוא יפה, אזי הוא מתענג בה, והשמחה של הקדוש ברוך הוא היא מלובשת בהמצוות כי הם אחדותו יתברך, ומי שעושה המצוה בשמחה, נמצא כשנכנס בהשמחה של המצוה, הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא, שמשמח במעשיו, וזה (תהלים קמ"ט) "ישמח ישראל בעושיו"; נמצא על ידי שמחת המצוות אדם מתייחד יחד עם הקדוש ברוך הוא, ונעשה יחוד בכל העולמות, ואת זה הס"מ לא יכול לסבול, ולכן הוא עושה כל מיני פעולות שבעולם לשבור את האדם שיהיה עצוב וממורמר ומדוכא וכו' וכו', מפחיד אותו בכל מיני פחדים, עוד תראה מה שאני יעשה לך וכו', עוד תראה איך שאני ינקום בך וכו', אבל בר ישראל שיש לו אמונה פשוטה בו יתברך, ויודע ועד אשר אין בלעדו יתברך כלל, וכל הבריאה כולה זה עצם עצמיות אלקותו יתברך, בלבוש הזה שאנחנו רואים לפני עינינו דומם צומח חי מדבר, אשר זה רק לבוש לגבי גילוי אלקות, הוא צוחק מהס"מ, הוא יודע ואומר להס"מ אתה טמא מטומא, גם אתה נבראת ממנו יתברך רק להפחיד אותי, ולשבור אותי, ולהכניס בי עצבות ודכאון, אני מצפצף עליך ולא מפחד ממך, וכמו שסיפר רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ג') שהס"מ בא אל החכם שישב עם אנשיו, ושאל אותו מה באת בגבולי? ענה ואמר לו החכם מי אומר שזה מקומך, זה המקום שלי, אמר לו הס"מ אתה לא מפחד ממני? ענה לו החכם לא, ונמתח הס"מ עד השמים ואמר להחכם אם אתה רוצה אני בולע אותך, ענה לו החכם אני לא מפחד ממך, אדרבה אני יכול לעשות דבר כזה שאתה תעלם, ותיכף ומיד התפלל החכם ונעשה רעמים גדולים וברח הס"מ, רואים מכל זה איך שהס"מ רק רוצה לשבור את האדם ולהכניס בו עצבות ועצלות פחדים ודכאון, ולכן עלינו רק להתחזק ביתר שאת ביתר עוז שאנחנו מקורבים אל החכם האמיתי שהוא רביז"ל, שגילה לנו את הענין של תפלה והתבודדות שאדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולא לפחד משום בריה שבעולם, אלא מהקדוש ברוך הוא בעצמו.
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר וישלח י' כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ורביז"ל רצה שנחזור על זה פעמים אין מספר, ובפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') שהעיקר הוא אמונה, ואדם צריך לחפש ולבקש בעצמו איפה הוא מחזיק באמונה, כי ככל שאדם מתחזק יותר ויותר באמונה בהשגחה פרטיית, על ידי זה נמשך עליו שפע ממקור השפע, כי כשבר ישראל מבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך, על ידי זה (משלי כ"ז י"ט) "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", ופירש רש"י כמים הללו הפנים שאתה מראה לתוכן הן מראות לך, ואם זה נאמר בין אדם לחבירו, כפי הפנים שמראה לו כך יראה חזרה, על אחת כמה וכמה באין ערך כלל כשבר ישראל מבטל את כל כולו יתברך, ומסתכל רק אליו יתברך, על ידי זה נמשך עליו השגחה שלימה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ו) כשאדם מסתכל רק על הקדוש ברוך הוא, אזי כביכול הקדוש ברוך הוא מסתכל עליו ונמשך עליו השגחה שלימה, ומקבל כל מה שהוא צריך, ולכן לא בחינם שרביז"ל הזהירנו כל כך על אמונה, שאדם צריך להתחזק בזה ביתר שאת וביתר עוז, ובפרט בעיתים הללו שהליצנות והאפיקורסות מתגברים ומתפשטים כל כך בעולם, עלינו לחזור על האמונה כל יום ויום מחדש, ולהמשיך על עצמינו אור השגחתו הפרטיית, ועל ידי זה נצא לגמרי מהגלות שבה אנחנו נמצאים, כי כל אחד ואחד נמצא בגלות הפרטי שלו, ועל ידי תוקף אמונה שמתחזק באמונה בו יתברך, אשר מלא כל הארץ כבודו, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, על ידי זה יוצא מגלותו, בסוד (תהילים ס"ט י"ט) "קרבה אל נפשי גאלה", ופירש הבעל שם טוב הקדוש זי"ע כמו שאנו מצפים ומייחלים ומקווים להגאולה הכללית לכל העולם כולו, כן כל אחד ואחד יכול לזכות כבר עכשיו לגאולה הפרטיית שלו, אם רק מדביק את נפשו אל האין סוף ברוך הוא, ולפי דברי רביז"ל הוא על ידי שאדם מדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש עם רעהו, שזה נקרא התבודדות שיחה בינו לבין קונו, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; ולכן עלינו לחזור על האמונה הקדושה בכל יום ויום ובכל שעה ושעה ובכל רגע ורגע, לדבר עם כל מיודעינו רק דיבורי אמונה, ואפילו כשצריכים לדבר דברי חולין על דא ועל הא וכו', צריכים לשלב בין הדיבורים תמיד דיבורי אמונה, להזכיר את הקדוש ברוך הוא שזה עיקר השלימות, וזה מה ששואלים את האדם בשעה שנשמתו עולה למעלה, (שבת ל"א.) בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה? היינו שואלים אותו אם כן המשא ומתן שלו היה בדיבורי אמונה שדיבר עם כולם אמונה בו יתברך, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל מעלת האדם שמסתובב בזה העולם הגשמי והחומרי המלא העלמות והסתרות וכו', ורואים הכל ההפך וכו', ואף על פי כן הוא לא מתפעל מאף בריה שבעולם רק מדבר פתוח ממנו יתברך בלי שום בושה כלל, אי אפשר לתאר את מעלתו בשמים, כי דבר זה אפילו מלאכי מעלה לא יכולים להראות וכו', כי אדם המלובש בלבוש גשמי וחומרי וכו', ועובר עליו מה שעובר וכו', עם כל זאת הוא מדבר תמיד רק ממנו יתברך, שזה השלימות שאין שלימות אחריו, שנשמה עם גוף גשמי ועם העלמות והסתרות וכו' וכו', אף על פי כן מגלה לכולם אשר אין בלעדו יתברך כלל, זה המעלה הכי גדולה שאדם יכול לזכות לזה ומתפעלים ממנו בשמים מאד מאד.
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר וישלח י"א כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה עצומה, שבזה תלוי כל גאולתך הפרטיית, כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע כמו שיש גאולה כללית שאנחנו מחכים בכל יום ובכל שעה ובכל רגע שהקדוש ברוך הוא יגאלנו מהגלות המר הזה, כן יש גאולה פרטית, כמו שכתוב (תהילים ס"ט י"ט) "קרבה אל נפשי גאלה", שכל אחד יכול כבר לגאול את נפשו הפרטי, ויזכה להגאולה שלו, כי באמת עיקר גלות האדם אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') עיקר הגלות הוא רק מחמת חסרון אמונה, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, אזי הוא לא נמצא בגלות, אלא תמיד דבוק בחי החיים בו יתברך, והרגע שאדם דבוק בו יתברך, על ידי זה הוא תמיד שש ושמח, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו", ולכן ככל שאדם מחדיר בעצמו אמונה בהקדוש ברוך הוא שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, כן נכנס בו שמחה אמיתית, כי אין שמחה כשמחת האמונה, ותיכף ומיד כשבר ישראל חזק באמונה בהקדוש ברוך הוא, אזי הוא פותח את פיו ומדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר דבר זה היה יסוד גדול אצל רביז"ל, אבל אל זה צריכים תמימות עצומה, להשליך את דעתו וחכמתו המדומית וכו', כי ככל שאדם יותר תמים ובורח מכל הליצנות של זה העולם, כן זוכה להרגיש את שכינת עוזו יתברך על עצמו, וזוכה להיות שש ושמח עמו יתברך, ועל ידי זה נפתח לו הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא.
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וישלח י"ב כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים בעוד שבת בזה העולם, וראוי לנו לשמוח מאד מאד עם השבת קודש, כי למעלה בשמים מאד מתחשבים עם בר ישראל ששמח כל השבת, ונשמר לא לדבר דברים בטלים, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ג:) "ודבר דבר", שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול; כי בשבת מאיר עצם עצמיות גילוי אורו יתברך, ולכן צריכים מאד לשמור כל השבת על דיבורו, כי כך אמר הצדיק הקדוש רבי נחום מטשערנביל זי"ע (מאור עינים – דברים) אשר בשבת יש עליה לדיבור שידבר אותו שתענוג גדול על ידי הדעת הנמשך בקדושת שבת שהוא תענוג וכו', היינו שבשבת מתגלה לאדם דעת עליון גדול מאד, ויוצא דרך הדיבור וכו', כי על ידי הדיבור יוכל להעלות ולהשיג תענוג הרוחני שמתגלה בשבת, ולכן צריכים לשמור על הדיבור בשבת ורק לדבר דיבורים טובים, דיבורים מהדעת העליון שמתגלה בשבת שאלו הדיבורים הם דיבורי אמונה והשגחה פרטיית, אשרי מי שחזק בזה, ואז אל רב טוב הצפון והגנוז יזכה, כי באמת עליך לדעת שהקדוש ברוך הוא רוצה רק להיטב לנו, ונתן לנו את יום השבת להתענג בו מזיו גילוי שכינת עוזו יתברך, והצדיקים זוכים לזה גם בששת ימי החול, ולכן הם נקראים גם בששת ימי החול שבת, כמו שקראו תלמידי רבי שמעון בן יוחאי את רבם (נשא קמ"ד:) אנת הוא שבת דכולהי יומי, וכמו ששבת קודש, כמו שכתוב (שמות כ') "שבת להוי"ה קודש" כך רבי שמעון בן יוחאי קודש בקדושת השבת, ופשוטי עם יכולים להרגיש את הארה הזו רק בשבת אם מכינים את עצמם בששת ימי החול, שאז מתגלה כביכול הקדוש ברוך הוא בלי שום לבושים, והכל תלוי כפי קדושת הדיבור בשבת, ולכן בשבת צריכים מאד מאד לשמור לא להפקיר את הדיבור, ולדבר את כל העולה על רוחו, כי אז הוא פוגם בכל העולמות, ולכן אל תהיה בטלן, תקבל על עצמך בשבת קודש רק לדבר דיבורי אמונה והשגחה פרטיית ותשמח את אשתך ואת הילדים שלך, ותספר להם סיפורי צדיקים שאתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הענין הזה, כי כך אמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ח) דע שסיפורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד, כי על ידי סיפורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד, כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך, זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק, והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול, ולכן מה טוב ומה נעים להיות רגיל ולספר סיפורים להתלמידים, שזה מושך את הלב אליו יתברך, ואמר (ספר המדות אות צדיק סימן קנ"ז) על ידי סיפורי מעשיות מצדיקים, על ידי זה זוכים להתקרב להם, ואמר (שם אות בגדים חלק ב' סימן א') על ידי סיפורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אורו של משיח בעולם, ודוחה הרבה חושך וצרות מן העולם, גם זוכה לבגדים נאים; ומה אנחנו רואים, שרוב רובם אנשים מפקירים את יום השבת שמפטפטים כל העולה על רוחם וכו' וכו', ויוצא מזה מריבות בתוך הבית, וכעס ורציחה וכו', וגם אלו שקוראים עיתונים חרדים ומכל שכן עיתונים חילונים, רואים איך שהס"מ עובד שעות נוספות ומדפיסים "מוסף שבת" שיהיה מה לקרוא בשבת כל מיני שטויות והבלים והבלי הבלים וכו' וכו', העיקר לבטל את השבת מן בר ישראל, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (בראשית פרשה י"א סימן ח') תני רבי שמעון בן יוחאי, אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקדוש ברוך הוא זכרו הדבר שאמרתי לשבת, כנסת ישראל היא בן זוגך, היינו דיבור (שמות כ') "זכור את יום השבת לקדשו"; ולכן במקום ללמוד תורה בשבת הן עם עצמו והן עם הילדים שלו, ולספר להם סיפורים מצדיקים שיומשך לבבם אליו יתברך, במקום זה קוראים עיתונים אפילו של חרדים, כי הרי יש "מוסף שבת", שיהיה במה לבלות את השבת קודש, אוי להם ואוי לנפשם, העיקר לשכוח אשר אנחנו נמצאים פה בזה העולם רק בדרך שאלה וכו', כי הנה אנחנו פה ועוד מעט אנחנו יוצאים מפה וכו', אזי חבל מאד לבלות את כל השבת עם שטויות, אשר השטויות האלו מביאים אחר כך מריבות בתוך הבית, והילדים צריכים לראות את זה, ומזה יוצא שאחר כך הילדים יוצאים לתרבות רעה, כי אם הם רואים שההורים מבלים את כל השבת במריבות ובקללות ובניבולי פה וכו' וכו', איך כבר רוצים שהילדים יגדלו? ולכן ההורים צריכים לחנך את עצמם בשבת רק לקבל את השבת ברוב שמחה עצומה, וככל שהם שמחים ועליזים בשבת וגרים ביחד בשלום ובאהבה, כך זה משפיע גם הילדים, ולכן אני מאד מבקש אותך מהשבת הזו תיקח על עצמך גדר שבשבת קודש לא מדברים שום שטויות וכו', וממילא לא רבים וכו', ולא באים לשום קטטות או ויכוחים, צעקות וצרחות וכו', אלא מוסרים את נפשם בשביל הילדים, שזה החינוך הכי טוב לילדים, ורביז"ל הפליג במעלת השבת קודש, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ורביז"ל הפליג מאד מאד לענין מעלת אכילת שבת, שהיא כולה קודש כולה אלקות, (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז וסימן רע"ז) ומובא (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) שדיבר רביז"ל עמנו מזה הרבה, והזהיר אותנו לאכול בשבת ולשמוח בה וכו', ואמר אז בזה הלשון הקדוש ברוך הוא אומר: (שמות ט"ז) "אכלוהו היום כי שבת היום", היינו האבא אומר להבנים איכלו בנים כי שבת היום, "אז מען זאגט שוין עסט קינדער" [כשכבר אומרים איכלו בנים], וגם את זה אין יכולין לקיים? רואים מזה את גודל יקרת השבת שזה החינוך הכי טוב להילדים, ולא לתת להם להסתובב הפקר כל יום השבת, כי אחר כך הם יוצאים לתרבות רעה רחמנא ליצלן, ולכן תראה לשמור מאד מאד על עצמך כל יום השבת, ועל ידי זה הילדים יקחו ממך דוגמא חיה, ותזכה לילדים צדיקים וצדקניות, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתחדיר בעצמך את הדיבורים האלו בעצמך ואז טוב לך כל הימים.
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר וישב י"ד כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחיל השבוע עם שמחה עצומה, כי הנה כל שבוע ושבוע זה עולם אחר לגמרי, ולכן דע לך שהשבוע הזו פרשת וישב עדיין לא היה בעולם, ותיכף ומיד כשיעבור כבר לא יהיה בעולם, ואשרי מי שזוכה לחטוף בשבוע זו טוב אמיתי ונצחי.
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר וישב ט"ו כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להתחזק להיות בשמחה עצומה, ותהלה לאל יש לנו במה לשמוח שאנחנו מקורבים אל רבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, רבי שמחייה ומחזק אותנו כל יום ויום מחדש, ולכן לא בחינם שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קע"ז) ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; כי תהלה לאל כל אחד ואחד מאתנו יודע אל מה זוכה על ידי רביז"ל, כמה טוב אמיתי ונצחי זוכים על ידו כל יום ויום, הן להתפלל במנין את השלוש תפלות, והן לחטוף בכל יום מקרא משנה גמרא הלכה וכו', והן זוכים על ידו לשלום בית אמיתי ונצחי, והן זוכים על ידו לקיים את המצוות בשמחה ובתשוקה עצומה, ולכן ראוי לנו לרקוד בכל יום מרוב שמחה על נועם חלקינו על אשר בנחל שם גורלינו וחלקינו, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י') שהצדיק האמת נקרא מרדכי שהוא מלשון (חולין קל"ט:) מר דרור, שהצדיק הוא ממתיק את הדינים מכל מי שמקורב אליו, אם אחד נמצא במרירות שזה 'מר', אזי הוא מוציא אותו לחירות שזה 'דרור', ולכן הצדיק נקרא מרדכי, כי הוא נכלל בנ' שערי קדושה, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (מגילה י"ג.) ואמאי קרי ליה יהודי, על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי; כי מרדכי מחזק את נקודת היהדות שיש בכל בר ישראל, אשר נשמתו הוא משער נ', ששם הוא ביטול אל עצם עצמיות אלקותו יתברך, וזה לעומת זה עומד עליו המן שהוא מזרע עמלק שבא מעשיו שהשר שלו זה הס"מ שהוא נכלל בנ' שערי טומאה, ואמר הבעל התניא זי"ע לנכדו הצמח צדק זי"ע שזה היה הכוונה של המן באומרו (אסתר ה' י"ד) "יעשו עץ גבוה חמישים אמה", שרצה להפיל את נשמות ישראל בנ' שערי טומאה, אבל מרדכי היה כל כך גדול שהיה יכול להוציא את כל נשמות ישראל אפילו מנ' שערי טומאה, ולעלותם עד נ' שערי קדושה ששם הוא עולם החירות, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שאנחנו מקורבים אל צדיק כזה שרק מחזק ומעודד ומשמח אותנו, ולא עוזב אותנו כרגע, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר וישב ט"ז כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י ראה לחזק את עצמך באמונה פשוטה בו יתברך, ותדע שדבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וכשבר ישראל חזק באמונה אז הוא עומד ישר ואף אחד לא יכול להפילו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י') שרגליים הם כנגד האמונה, כי מי שיש לו אמונה חזקה, על ידי זה נתקיים אצלו (תהלים כ"ו) "רגלי עמדה במישור", כי על ידי אמונה עומדים ישר על הרגליים, ולכן צריכים הרבה להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ובפרט בעיתים הללו שיש העלמות והסתרות וכו', ונדמה מה שנדמה וכו', צריכים לדעת אשר הוא יתברך מסתתר בכל מקום וכו', ותיכף ומיד כשמגלים את ההסתרה רואים איך שהוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, ומתחזקים בכל מיני אופנים שבעולם, כי מי שיש לו אמונה חייו חיים, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) צריך לחזק את עצמו באמונה, ולבלי להיכנס בחקירות כלל, ולבלי לעיין כלל בספרים של מחקרים ואפיקורסים, רק להאמין בהשם יתברך באמונה לבד בלי שום חקירות כלל. ואף על פי שנדמה לנו שההמון עם הם רחוקים מחקירות, ואינם מחקרים כלל, אף על פי כן באמת כולם הם מעורבים בחקירות. כי כל אחד ואחד יש לו חקירות, ואפילו קטנים באים על מחשבתם חקירות ובלבולים. אבל באמת צריך כל אחד ואחד להזהר מאד להרחיק החקירות מלבו ולהשליכם מלבו לגמרי, לבלי להיות חס ושלום שום חקרן כלל, רק להאמין בהשם יתברך ובהצדיקים אמיתיים באמונה לבד בלי שום חקירות כלל. כי כבר זכינו לקבל תורתנו הקדושה על ידי משה רבנו, וכבר היה לנו צדיקים רבים גדולים ונוראים בכל דור ודור וראוי לנו לסמוך עליהם בלי שום חקירות, ולילך בעקבותם להאמין בהשם יתברך בפשיטות ולקיים תורתו ומצוותיו כאשר מסרו לנו אבותינו הקדושים מדור דור.
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר וישב י"ז כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ואל תניח שהס"מ ישבור אותך ויכניס אותך ביאוש ובדכאון, כי באמת רביז"ל הזהירנו מאד מאד ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, זה לא איזה עצה שרביז"ל נותן שזה טוב מאד להיות בשמחה, אלא הוא אומר שזה מצוה גדולה מאד מאד להיות בשמחה, והמצוה הזו כלולה מכל המצוות, כי בזה שאדם שש ושמח בקיום מצוה, בזה הוא מגלה את טוהר לבבו שהוא מאמין בהקדוש ברוך הוא שנתן לנו את מצוותיו, ולכן אנחנו מקיימים את זה בשמחה עצומה, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו; ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') כשאדם שמח בשמחת המצוות, אזי הוא נכלל בשמחתו יתברך, שזה היחוד הכי גדול, ולכן אנחנו רואים שהס"מ אורב על בני אדם מאד מאד העיקר לא להיות בשמחה, כי הוא יודע כי על ידי שמחה מבטלים אותו לגמרי, כי הס"מ ונוקבא דיליה הם מקור העצבות והמרירות והדכאון וכו', ולהיפך הקדושה זה מקור השמחה והצהלה והדביקות באין סוף ברוך הוא, והם מנגדים זה את זה וכו', וזה מלחמה בעמלק בכל יום ובכל שעה ובכל רגע מחדש, כי עמלק מכניס ספיקות באדם (שמות י"ז) "היש הוי"ה בקירבנו אם אין", ולהיפך משה מגביה את ידיו כלפי מעלה ומראה לאדם שאפילו בהמצבים הכי קשים עליו רק להסתכל אליו יתברך ולדבר עמו יתברך, וללחום מלחמת מצוה על ידי שיהיה רק שש ושמח, ולכן עליך לדעת בזה שאתה תהיה בשמחה אתה מכניע את קליפת עמלק שמכניס באדם כל כך מיני ספיקות באמונה, ומקרר את האדם בכל מיני קרירות, העיקר שיעזוב את עצמו, ולחזור בתשובה אליו יתברך, ולכן אתה צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ולא לתת את העצבות והעצלות שיתפוס אותך כרגע, וזכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא תצא) רמ"ח מצוות עשה יש בתורה כמנין אברין של האדם, ובכל יום ויום צועקין על האדם עשה אותי שתחייה בזכותי ותאריך ימים, וכל זמן שאין האדם בשמחה אינו שומע את הכרוז הזה, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) שמשה רבינו נמצא בכל אבר ואבר מבר ישראל, ומעורר אותו לקיים את המצוה השייך לאבר הזה, ועל ידי שכרות אדם לא שומע את הקול של משה רבינו שנמצא אצל כל בר ישראל, ועורר אותו על כל אבר ואבר שיעשה מצוה זו, והשכרות לא צריך להיות דווקא בשתיית משקאות חריפים וכו' וכו', אלא שכרון החושים וכו', כמו שצועק הנביא לכל בר ישראל (ישעיה נ"א כ"א) "לכן שמעי נא זאת עניה ושיכורת ולא מיין", כי אדם שנופל בעצבות ובמרה שחורה ובמרירות ובדכאון פנימי, על ידי זה מאבד את השכל הישר שלו ונכנס בשכרון חושים, ונדמה לו שהוא צריך להיות עצוב וכו' וכו', ובאמת עצבות זה עמלק, זה הטומאה, ולכן אם אתה רוצה באמת לצאת מקליפת עמלק ולצאת מהטומאה שנפלת אליה, תשתדל מאד רק להיות בשמחה, ותמיד תדבר משמחה, ותשמח את אחרים, כי כל רגע וכל דקה וכל שניה שאתה שש ושמח, בזה אתה נדבק באין סוף ברוך הוא, אשרי מי שלא מטעה את עצמו בזה העולם, אלא מציית את רביז"ל שכל כך ביקש אותנו רק לשמוח ולשמח את אחרים, אשר המצוה הזו עולה על כל המצוות, כי במצות השמחה תלוי קיום כל התרי"ג מצוות, כי בזה שאדם שש ושמח מתרחב לו לבו ודעתו ומתחיל להשתוקק להקדוש ברוך הוא, ורוצה רק להכלל בו יתברך.
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר וישב י"ח כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י עליך להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולשמוח מאד מאד על נועם חלקינו על אשר בנחל שם חלקינו וגורלינו, וזכור תזכור טוב טוב איפה שאתה נמצא וכו', כי תהלה לאל בנינו קהילה קדושה, חממה של אמונה, מקור של חסד, ממש לתפארת ביבנאל, שעד עכשיו היה שם מדבר שמם מהיהדות, ומאז שיסדו את יבנאל בשנת תרס"א עד שבאנו לשם בשנת תשמ"ח לא היה זכר של יהדות כלל וכו', ואדרבה פה היה המקום שהעבירו על הדת את עדת התוניסאים ואת עדת התימנים וכו' וכו', וממש המקום היה שמם לגמרי מיהדות וכו', והיה המקום פה שמם לגמרי בלי שום זכר של יהדות, ותהלה לאל היום המקום פורח ברוחניות, מי שרק נכנס ביבנאל לא יכול להאמין מה שרואה לפני מראה עיניו, חושב שהוא נמצא בירושלים, או בבני ברק, או בברוקלין, בלי שום הגזמא, קודם יש מנינים מותיקין עד חצות לילה, שחרית מנחה ערבית מנין אחר מנין, שדבר כזה אין רק בעיירות הגדולות, אבל לא באיזה מושבה נידחת שלא ידעו אי פעם איפה זה על המפה וכו', אחר כך יש לנו מקוה מפוארת ענקי לגברים עם שלוש בורות לטבילה, וכן יש לנו מקוה טהרה מפוארת לנשים (אגב שמסוגלת מאד לפקידת עקרות, כי נבנה במסירות נפש הכי גדולה במחתרת כמו ברוסיה לפני שבעים שנה, כי זה שצריך להיות ממונה על הדת, הוא אשר עיכב את בניית המקוה בכל מיני מסירות כאחד הרשעים הכי גדולים אשר לא יאומן כי יסופר וכו'), וכן יש לנו מערכת חינוך שלימה, היינו שיש לנו פעוטונים, גנים לבנים ולבנות, בית ספר לבנות, וסמינר לבנות, תלמוד תורה לבנים, וישיבה קטנה, וישיבה גדולה לבחורים מצויינים, וכן יש לנו ישיבה של בעלי תשובה, אשרי עין ראתה זאת במו עיניו, מלבד זאת יש לנו כולל לבעלי בתים "אור המאיר", שלומדים שמה קרוב למאה אברכים, וכן כולל להוראה "תפארת בנימין", שלומדים שמה כארבעים אברכים את ההוראה, ותהלה לאל יש לנו "בית הוראה" עם ראב"ד ועם שלוש דיינים יראי השם, שהם פוסקי הלכות המצויות וכו', ושואלים אותם את כל השאלות שיש לכל אחד, והמקום שוקק ביהדות, ועל כולם יש לנו בית התבשיל – אהל אברהם שמחלקת אוכל בחינם לכל מי שרק רעב, ובכל יום מתפילת ותיקין עד עשר בערב זה פתוח לכולם, גברים ונשים וילדים, ובכל יום מחלקים קרוב לאלף מנות אוכל טרי וטעים, יש לנו במשך היום חמש שיעורים נפרדים בדף היומי, ופה מדברים מאיזה מושבה נדחת שאף אחד לא ידע אי פעם איפה שזה נמצאת על המפה וכו', ועכשיו תהלה לאל יש כבר למעלה מארבע מאות משפחות מאנשי שלומינו חסידי ברסלב כן ירבו, וזה למעלה משנתיים שפתחנו פה חנות יודאיקה "ברסלב סנטר" כל מה שיהודי צריך בנקודה אחת, ותהלה לאל יש מהפיכה ביבנאל ביהדות, זה ארבעים שנה שמונעים מתושבי המקום להכעיס וברשעות את כל הקשור ליהדות וכו', ותהלה לאל מהרגע שנפתח החנות התחילו תושבי המקום להכנס, וכל אחד קונה זה מזוזה, זה ציצית, זה תפלין, זה טלית, זה כיפות וכו' וכו', מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, לא יאומן כי יסופר קדושת כל בר ישראל, אשרי עין ראתה זאת, וכן רואים איך שיש דו קיום בין תושבי המקום חסידי ברסלב, לא מפריעים לאף אחד וכו', אנחנו קהילה פתוחה וכו', בבחינת חי ותן לחיות וכו', לא מתערבים בחיי אף אחד וכו', יבנאל יהיה דוגמא ומודל לכל תושבי ארץ ישראל מה קומץ קטן של יהודים עם מסירות נפש יכולים להפוך מדבר שמם מיהדות וכו', למקום פורח, ועוד רבות יספרו על זה, אחר חצי יובל שנים של רדיפות ומסירות וכו' וכו', שרודף ומוסר אותנו מי שרודף ומוסר איזה רשע ארור טמא שלבסוף יתגלה קלונו ברבים וכו' וכו', ושם רק מקלות בהגלגלים וכו', ומונע ומעכב כל דבר השייך לקדושה, ואף על פי כן בכח הרצון החזק שהכניס בנו רביז"ל, הצלחנו להקים אימפריה כזו, אשר לא מקבלים אגורה שחוקה מהמועצה הדתית וכו' וכו', והכל רק מכוחות עצמינו בעזרתו יתברך שמו, ואנחנו לא צריכים שום טובות מאף אחד, אלא כל אנשי שלומינו נותנים יד וכתף וביחד עוזרים אחד להשני, וכן הוא בין נשות אנשי שלומינו יש אחדות ואהבה גדולה מאד מאד, ויש להם פעמיים בשבוע ערבי שמחה שמתאספות יחד לשמוח ולרקוד, ועוזרות אחת להשניה בכל המובנים, ולא בחינם שרביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן רי"ח) "בעזרת השם איך האב אויס גיפירט אין וועל אויס פירן", "נצחתי ואנצח", ותהלה לאל אור הקדושה רק עולה, וחושך הטומאה רק מתעלמת עד שיתבטל לגמרי, ויקויים (זכריה י"ג ב') "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ולכן אשרי מי שיצטרף אל הקהילה הקדושה הזו במקום הכי יפה בארץ ישראל והוא יבנאל, ויטעום טעם גן עדן בזה העולם, ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז שאתה חלק מהקהילה הקדושה הזו, ואתה מקפיד להתפלל בכל יום את השלוש תפלות במנין דייקא, וכן יש לך שיעורים בכל יום בתורה במקרא במשנה בגמרא ובהלכה, אשר אין טוב מזה, והקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה להתרחב ביתר שאת וביתר עוז ונראה לכולם דוגמא איך שיהודים יכולים לחיות ביחד על אף סגנון חייהם שונים וכו', מה שאין דבר כזה בשום מקום בעולם, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו, שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה מרבי נפלא כזה, אשרינו ואשרינו.
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וישב י"ט כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם להיות בשמחה כל השבת קודש, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם ששש ושמח בשבת, כי כך כתוב בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], ולכן צריכים למסור את נפשו להיות רק בשמחה כל השבת, ולא להניח את העצבות והעצלות והמרירות והדכאון שיגיע אליו בשבת, כי בשבת אז מאיר אור האין סוף ברוך הוא בלי לבושים, ולכן אשרי מי שחזק להיות כל השבת רק שש ושמח, שאז נכון לבו יהיה בטוח שיושפע עליו שפע על כל ימות השבוע.
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר מקץ כ"א כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל… נ"י חסדי השם יתברך שהנה נכנס שבוע חדשה שבשבוע זו יהיה חנוכה, שעלינו לשמוח מאד מאד על החג הנפלא הזה שמתקרבת ובאה אלינו, שאמר מוהרנ"ת ז"ל שכל ענין של חנוכה זה ענין של חינוך שצריכים לחנך את עצמו מחדש לעשות בכל יום ובכל שעה ובכל רגע התחלה חדשה, ובאמת מי שרק מקורב אל רביז"ל והוא מרגיל את עצמו להתבודד להקדוש ברוך הוא ולדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו אזי הוא מרגיש נועם וזיו וחיות אחר בהחיים, כי הוא רואה את נפלאות הבריאה איך שהקדוש ברוך הוא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ומספרים מהרבה צדיקים ומבעלי מוסר שבכל יום קודם אור היום יצאו בחוץ להסתכל איך שהשמש יוצאת והתפלאו מאד מאד מהחסד של הקדוש ברוך הוא, ורוב בני אדם אפילו לא שמים את גודל החסד שהקדוש ברוך הוא נותן לנו את השמש להאיר ביום וכו', וכן כל פרטי הבריאה שברא הקדוש ברוך הוא רק בשביל בריותיו, כדי שנזכה להכירו יתברך מכל דבר, רואים בני אדם מסתובבים ממורמרים עצובים ומדוכאים וכו', וכל זה הס"מ מחדיר באדם יאוש וכו', והתיישנות וכו', כי הוא מעלים ומסתיר את אמתת מציאותו יתברך, כי רק בשביל זה הוא נברא הטמא הזה, להעלים את הטוב מהבריאה, כי כל ענינו זה רק לסכסך בין אחד להשני, ובמקום לראות את פליאות הבורא יתברך שמו שכל הבריאה כולה הם פליאה אחת גדולה מאד וכו' וכו', במקום זה הוא רק מחפש מומים וחסרונות על הזולת, ובין כך עובר שעה אחר שעה וכו' וכו', יום אחר יום וכו' וכו', עם לשון הרע ורכילות וליצנות, ושוכחים מהעיקר שנבראנו בזה העולם רק לתכלית אחד להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, ולראות את נפלאותיו, פלאי פלאות שיש בזה העולם, והלוואי שהיינו שמים לב לטובתו של הקדוש ברוך הוא שהוא מטיב איתנו, אז היינו שמחים כל יום ומחפשים רק את השמחה שבבריאה.
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ב כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך ככל שמתקרב ימי חנוכה הקדושים, עלינו לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על החסד חינם שעשה עמנו שקרב אותנו לרביז"ל, אשר מי שרק שומע מה שקורה בחוץ צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו' וכו', ואין לו במה להחיות את עצמו וכו', בזה בעצמו ראוי לנו לשמוח שאנחנו כן יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, רבי המדריך אותנו יום יום איך לעבור את היום עם טוב אמיתי ונצחי, וידוע אימרת רביז"ל שאמר "מכם תדעו מה שעובר על בני אדם, מה אתם שמכירים אותי ואתם שומעים התחזקות ממני ועובר עליכם מה שעובר, תתארו לעצמכם אחד שלא מכיר אותי ועוד חולק עלי ובוודאי אינו שומע שום התחזקות, איך הוא יכול להתחזק?" ובהדיבור הזה יש עומק עמוק עמוק מי ימצאנו, כי אי אפשר לתאר ולשער מה שעובר על בני אדם, כל כך הרבה צרות וכו', אנשים מסובכים עם כספים וכו', אנשים סובלים עניות ודחקות וכו', סובלים מהילדים וכו', סובלים משלום בית וכו', משכנים וכו', כל מיני צרות ויסורים, ואין להם במה להתחזק, והנה רביז"ל פותח לנו את הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ומדריך אותנו איך לדבר עמו יתברך, כי אצל רביז"ל היה העיקר תפלה כמו שהוא אמר (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו; אבל להגיע לזה צריכים לבטל את הדעת והשכל של עצמו לגמרי וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) שעיקר הגדולה שמקבלים מהצדיק זה שפלות, והסימן אם הוא נמצא אצל צדיק האמת, כשנופל עליו שפלות אמיתי עד שמרגיש את עצמו שכן לעפר בחייו, ומכיר את מקומו, ונזכר מכל עוונותיו המרובים שעשה בפרט חטאות נעורים וכו' וכו', ולכן כשאדם נזכר בכל זה אזי נופל בדעתו ונכנס בחלישות הדעת, ולזאת צריכים התחזקות עצומה על כל פרט ופרט להחזיק מעמד ולא להשבר, ואת ההתחזקות הזה מקבלים מרביז"ל, מה שאין כן בני אדם שלא מקורבים אל הצדיק האמת, ולא מרגישים את כאב עוונותיהם כלל, אזי כל אחד מצטער בהצער הגשמי שלו וכו', אבל לא בהצער הרוחני שלו וכו', וממילא הוא מסתובב שבור ומדוכא, ואין לו שום התחזקות כלל, ולכן כשאדם זוכה ומקורב אל רביז"ל, שבפירוש אמר לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) שהצדיק פותח את העינים לראות בגדולת הבורא יתברך שמו, ולראות מכל דבר את האלקות המחייה ומהווה את הדבר הזה, וכן פותח את העינים של אדם העיקר להסתכל על עצמו איך הוא אוחז בהמדות שלו הנובעים מד' יסודות שלו אש רוח מים עפר, שאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שכל התאוות ומדות רעות באים מהד' יסודות, כעס ורציחה בא מכח האש, דברים בטלים ולשון הרע ורכילות וליצנות בא מכח הרוח, תאוות ניאוף ושאר התאוות באים מכח המים, עצבות ומרירות ודכאון בא מכח העפר וכו', וכל זה פותח לנו הצדיק את העינים להתחיל להסתכל על עצמינו, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, וחכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה נ"ג סימן כ') הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם, כי הצדיק פותח את העינים להתחיל להסתכל טוב טוב על עצמו, ושלא יטעה את עצמו, וכן להסתכל בגדולת הבורא יתברך שמו ונפלאותיו איך שמנהיג את עולמו בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט, ולכן עלינו רק לשמוח בזה שאנחנו יודעים מרביז"ל, וזה השמחה הכי גדולה שלנו.
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר מקץ כ"ג כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שימי חנוכה הקדושים מתקרבים ובאים, ועלינו להכין את עצמינו לקבל את הימים הקדושים האלו שאז מאיר האור הגנוז שהאיר לאדם הראשון בל"ו שעות מאז שנולד עד מוצאי שבת, ובשביל זה אנחנו מדליקים גם ל"ו נרות במשך ימי החנוכה, כנגד הל"ו שעות שהאיר האור הגנוז, ולכן גם בימי חנוכה הקדושים מתגלה האור הגנוז שאז יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שרוצים, ולכן עלינו להכין את עצמינו לימים הקדושים של ימי חנוכה, וככל דבר שבקדושה אם מכינים את עצמם קודם, אזי זוכים להמשיך על עצמו את האור הגנוז כי טוב, ועיקר ההכנה הוא על ידי תפלה שצריכים להתחיל לבקש בכל יום ממנו יתברך, רבונו של עולם תאיר בי את אור החנוכה, שאזכה שיאיר לפני תמיד האור הגנוז שהאיר לאדם הראשון, שאז התגלת אליו בלי שום לבושים, רק ראה את אמתת מציאותך מדומם צומח חי מדבר, אנא ממך רבונו של עולם שגם אני השפל והנבזה הבזוי והרחוק בתכלית הריחוק, שגם אני אזכה להאיר על נפשי האומללה את אורך האין סוף ברוך הוא, עד שאזכה להתחזק על ידי זה ולהרגיל את עצמי לתת לך יתברך תודה והודאה על כל החסדים והרחמים גמורים שאתה עושה עמי, כי כשאני מתחיל להתבונן אני רואה ומבין ומשכיל את גודל החסדים והנסים נגלים שאתה עושה עמדי בכל יום ובכל שעה ובכל עת ורגע, הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך וכו' וכו', כך אדם צריך להרגיל את עצמו בימים אלו לבקש ממנו יתברך שיאיר לו אור החנוכה שאז מתגלה האור אין סוף ברוך הוא, שעל ידי זה יזכה למחילת עוונות שימחול לו הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיו.
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר מקץ כ"ד כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהלילה נתחיל לחוג חג החנוכה, שאמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות חנוכה הלכה א' אות א') שחג החנוכה היא הארה ראשונה מכל השנה, והיא מרמזת על התחלת חינוך האדם בעבודת השם יתברך, וזהו לשון חנוכה, שאדם מתחנך בעבודת השם יתברך, ואי אפשר להתחיל בעבודת השם יתברך, כי אם כשיש לו מתחילה מלחמה לשבר את כח המדמה שנכנס בו, כי כל אחד סובל סבל גדול מהדמיון שנכנס בו, כל אחד כפי בחינתו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ה) שצריך להוציא את עצמו מהמדמה ולבוא אל השכל, כי המדמה של האדם הורס אותו לגמרי, ולכן ימי חנוכה הקדושים הם ימים שיכולים לצאת מהמדמה, שזה מלחמת היוונים והמתיוונים שהיה קודם חנוכה, שהם מלכות הרשעה שרצו להשכיח תורת השם מעם ישראל, ולהעבירם על חוקי רצונו יתברך, שזה בעצמו כח המדמה, כח הבהמיות, שמתפשט על האדם ורוצה למונעו ולהעבירו מתורת השם יתברך חס ושלום, וכשבר ישראל זוכה להתגבר על מלכות הרשעה מלכות יוון והמתיוונים למיניהם, ולשבר כח המדמה שרוצה להדבק בו וכו' וכו', אזי דייקא אז מתחילין להדליק נר חנוכה, דהיינו שזוכין לעלות אל השכל שהוא סוד נר הדולק, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהמח של האדם מאירה על ידי השמנוניות שבה וכו', ובכל יום מוסיף והולך, כי אסור לעמוד על מדריגה אחת, רק צריך להוסיף קדושה בנפשו בכל יום ויום, ושיהיה שכלו מוסיף והולך בכל יום ויום, וזה שמוסיפין בכל פעם על הנר הראשון, והנר הראשון קיים בכל הימים, כי כשמדליק בליל שני שני נרות, הם כנגד לילה ראשונה ושניה, וכן בליל שלישי וכו', נמצא שהנר הראשון של לילה הראשונה הולכת עם כל הנרות של כל הלילות, שזה מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שכל התחלות קשות, מחמת שהוא יוצא מהיפך אל היפך, ואחר כך כל מה שהולך ומתקדש יותר, כל העבודות של כל הימים מקבלים כח מההתחלה, וכח ההתחלה הולכת עם כל הימים, כי אי אפשר בשום פנים ואופן להחזיק מעמד אלא כשמתחילים בכל פעם התחלה חדשה להכיר את הבורא יתברך שמו שזה סוד נר חנוכה שאז מאיר אור הגנוז והצפון שהאיר לאדם הראשון ל"ו שעות מאז שנולד עד מוצאי שבת וכו', ואחר כך נלקח ממנו על ידי שאכל מעץ הדעת טוב ורע, ונדבק בו כח המדמה שמשם באים כל הצרות והיסורים והמרירות שעוברים על כל אחד ואחד, כי באמת אם בר ישראל היה מחדיר בעצמו אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, אזי היה תמיד שש ושמח, והמח שלו היה מאירה באור נורא ונפלא מאד, כמו שהיה קודם החטא וכו', אך מאז שאדם הראשון חטא, מזה נחשך ממנו האור, ונתגבר עליו על כל הדורות כח המדמה, שזה הורס את האדם לגמרי, עד שמשם נמשך כל המחלוקת והמריבות והדמיונות שיש בין בני אדם שכל אחד חושב שהוא יכול להתגבר על הזולת, והוא לא יודע שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והכל מושגח בהשגחה פרטיית, כמאמרם ז"ל (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך, ולכן מי שמחדיר בעצמו את האמונה הפשוטה הזו, אז מאיר בו אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, ולא מפחד משום בריה שבעולם, שזה מה שאמר דוד המלך (תהלים כ"ג ד') "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי", כי כשאדם זוכה לדעת שאין בלעדו יתברך כלל, אזי איפה שרק לא ימצא הוא לא מפחד מאף אחד, וזה מה שאמר (תהלים קי"ח ו') "הוי"ה לי לא אירא מה יעשה לי אדם", וזה סוד חנוכה שרק כך ניצחו החשמונאים על ידי שחרטו על דגליהם אותיות מ'כ'ב'י' שזה ראשי תיבות (שמות ט"ו י"א) מ'י כ'מכה ב'אלים י', היינו שכל נצחונם היה רק על ידי שגילו את השכל האמיתי לידע ולהודיע ולהוודע אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, וכך יצאו מהדמיון והפחדים של הבל שמכניסים היוונים והמתיוונים, וזוכים להתגבר עליהם.
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר מקץ כ"ה כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נמצאים בימים קדושים כאלו ימי חנוכה, שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') ימי חנוכה הם ימי הודאה שעלינו לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו, שנבראנו מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') שעל שמחה זו הס"מ לא יכול לשבור אותנו וכו', כי על כל דבר הוא יכול להגיד שאתה לא בסדר וכו' וכו', אבל בזה שנבראנו מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, שזה לא היה הבחירה שלנו, על זה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, ואשרי אדם שזוכה לרקוד ולשמוח בנקודת יהדותו, שעל ידי זה ימחלו לו על כל עוונותיו, כי כשבר ישראל שש ושמח עם נקודה זו "שלא עשני גוי", אפילו שאין לו כלום, בזה הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כי בשמחת יהדותינו אנחנו נכנסים בשמחתו יתברך, ונכללים בו יתברך, אשר זה השמחה הכי גדולה, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל שתמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא שנברא מזרע ישראל, ומחייה את עצמו עם נקודה זו, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד מאד, ועיקר הטעות שמכניסים בבני אדם, שמי אומר שצריכים לשמוח בזה? ובאמת כל היהדות תלוי רק בנקודה זו, שאדם שש ושמח רק עם "שלא עשני גוי", ובפירוש מובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות – אות יג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר הברכה "שלא עשני גוי" וכששאלו לו על זה? השיב שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה.
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מקץ כ"ו כסליו ב' דחנוכה ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בשבת חנוכה, שזה שמחה מאד מאד גדולה, כי באמת ימי חנוכה הקדושים הם ימי הודאה, שאז מאיר האור הגנוז שהאיר לאדם הראשון קודם החטא, והתיקון של כל הפגמים מאדם הראשון עד סוף כל הדורות הוא יום השבת, כי בזה שאדם שומר שבת, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; על אחת כמה וכמה באין ערך כלל שבת חנוכה, שאז מצטרפים יחד יום השבת, שאז מאיר אור הקדוש ברוך הוא בגילוי רב ונורא מאד בלי שום לבושים, וכמובא (זוהר יתרו פ"ח:) מאי שבת שמא דקודשא בריך הוא שמא דאיהו שלים מכל סטרוי; שבת זה שמו של הקדוש ברוך הוא שם שלום מכל הצדדים, היינו כי בשבת מתגלה הקדוש ברוך הוא בעצמו בלי שום לבושים, וכן חנוכה אז אנחנו זוכים שהאור יורד עד למטה מעשרה טפחים שזה האור הגנוז שמאיר אפילו להכי ירודים ולהכי פחותים, ולכן שמחת שבת חנוכה עולה על כל השמחות, כי בזה מתגלה יותר ויותר האור האין סוף ברוך הוא, ואנחנו יכולים להנות מאורו יתברך, ולכן עלינו לקבל את השבת בשמחה עצומה ולרקוד כל השבת, ולשמור מאד מאד שלא יהיה שום עצבות בביתנו במשך כל השבת, ומכל שכן וכל שכן שלא יהיה שום מריבות בבית, שאז מגרשים את השכינה חס ושלום, ורואים איך שהס"מ עובד על בני אדם העיקר לבטל מהם את שמחת השבת, כי הוא מאד מאד מפחד שיהודי יהיה בשמחה כל השבת, וימחלו לו על כל עוונותיו אז אין לו כבר מה לעשות עם האדם הזה, ולכן הוא מסית ומדיח שדייקא בשבת יהיה מחלוקת בין הבעל והאשה או בין הילדים וכו', ועל ידי זה הוא מפריע את קדושת ושמחת ומנוחת השבת וכו' וכו', ולכן זה לעומת זה אנחנו צריכים לראות רק להיות בשמחה כל השבת קודש, ובפרט בשבת חנוכה שזה שבת מיוחדת במינה מה שאין בכל ימות השנה, כי מתאחדים יחד שבת וחנוכה גם יחד, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ברכת השחר הלכה ג' אות י"ז) שלעולם קוראים פרשת מקץ בחנוכה, כי בפרשה זו מדברת מענין יוסף שסיבב עמהם שיתחרטו על מעשיהם, כמו שכתוב (בראשית מ"ב כ"א) "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת", כי באמת כל ענין מכירת יוסף היתה דייקא על ידי עולם התמורות וכו', שסיפר רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה י"א מהבן מלך ובן שפחה שנתחלפו) וזה סובב בכל דור ודור שהס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם שיהיה הסתות בין נשמות ישראל, עד שיהיה שנאה ופירוד בין נשמות ישראל, שאז הוא יכול לשלוט עליהם, כי באמת אם עם ישראל היו מאוחדים יחד, שום אומה ולשון לא היה יכול לשלוט עליהם, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה ה) לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהם, כי התורה מאחדת את עם ישראל יחדיו, וכיון שנוטים מהתורה אזי אומות העולם שולטים עלינו, וכן אמרו חכמינו הקדושים (כתובות ס"ו:) בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה, אלא ביד בהמתן של אומה שפלה; וכל אלו החליפים שמתחלפים הנשמות וכו', זה מעשה הס"מ שהוא הוא אשר גורם שיתחלפו הבן מלך שזה כלל נשמות ישראל הקרואים בנים למקום, לבן השפחה שזה כלל האומות העולם הקרואים עבדים, ולכן דייקא בשבת חנוכה נעשה הבירור האמיתי לידע את מעלת עם ישראל שהם בני המלך האמיתיים, כמאמרם ז"ל (שבת ס"ז.) כל ישראל בני מלכים הם, ומזה נעשה שמחה עצומה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה לנצל את השבת הקודש הזה שבת חנוכה להיות רק בשמחה, ותשלים עם אשתך ועם ילדיך, ותשתדל שיהיה בביתך אוירה של שמחה, אשר אין למעלה מזה, ועל ידי זה תמשיך עליך הארה מאין סוף ברוך הוא.
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר ויגש כ"ח כסליו ד' דחנוכה ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י אצל אנשי שלומינו תמיד היה שמחה גדולה בימי חנוכה הקדושים, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שימי חנוכה הם ימי הודאה, שצריכים להודות ולהלל ולשבח את הבורא יתברך שמו על גודל הנסים והנפלאות שעשה עמנו בימים ההם ובזמן הזה, כי אותו יוונים ומתיוונים שהיה אז יש בכל דור ודור שרוצים לעקור מאתנו את האמונה הקדושה רחמנא ליצלן ולבטל את לימוד תורה הקדושה, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם בנסי נסים, ובאמת אמרו חכמינו הקדושים (נדה ל"א.) לעולם אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו; כי באמת הקדוש ברוך הוא עושה נסים ונפלאות עם כל בר ישראל, והוא אפילו לא יודע מזה, כמאמרם ז"ל (שמות רבה פרשה כ"ד סימן א') בוא וראה כמה נסים עושה הקדוש ברוך הוא עם האדם והוא אינו יודע, שאלולי היה אוכל פת כשהיא חיה, היתה יורדת בתוך מעיו ומשרטת אותו, אלא ברא הקדוש ברוך הוא מעיין בתוך גרגרתו שהוא מוריד את הפת בשלום; אדם חושב שזה טבע שאוכל ובולע את האוכל וכו', ואינו שם לב את הרטיבות שיש בתוך פיו וכו', שעולה לו רוק וכו', וזה כמו מעיין שברא לו הקדוש ברוך הוא בגרונו, כדי שהאוכל תרד בשלום, וזה נס בתוך נס, אדם חושב שזה טבע, וזה מעלת ברכת "אשר יצר" שהאדם צריך מאד מאד לכוון בזה, כי אומר את זה כמה וכמה פעמים ביום, ואינו שם לב אל מה שהוא אומר ומשבח את הבורא יתברך שמו, כי אף אחד לא קולט את הנסים שהקדוש ברוך הוא עושה אתו, עד שלא נכנסים לבית חולים ורואים שמה סובלי חלאים מרובים וכו', שמתפתלים מרוב יסורים וכו', אדם אפילו לא מכיר את החסדים שהקדוש ברוך הוא עושה עמו, הוא חושב שהכל טבע מקרה ומזל, שזה היה קליפת היוונים, לעקור את האמונה בו יתברך, ועל ידי שהאדם מכיר בהנסים שהקדוש ברוך הוא עושה עמו, על ידי זה הוא נותן תודה והודאה להקדוש ברוך הוא, שזה סוד ימי חנוכה שהאדם יהיה מכיר בהנסים שהקדוש ברוך הוא עושה בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ממש, כי אדם הוא מלא נסים, והוא אפילו לא יודע מזה, כמאמרם ז"ל (שוחר טוב תהלים ק"ו) אי אפשר לעולם בלא ניסין ובלא פלאין. כיצד, אדם נתון על גבי המטה והנחש בארץ לפניו ובא לעמוד והרגיש בו הנחש, כיון שבא ליתן רגלו עליו ברח הנחש מפניו. ואינו יודע מה פלאי עשה הקדוש ברוך הוא עמו. ומי יודע, הקדוש ברוך הוא. שנאמר (תהלים קל"ו ד') "לעושה נפלאות גדולות לבדו". הוא לבדו יודע ניסים ונפלאות שעושה עמנו; ולכן אנחנו רואים שבני אדם הם מלא טענות כביכול נגד הקדוש ברוך הוא וכו' וכו', והכל בא מחמת שאינם רואים על גודל החסדים והרחמים גמורים שהקדוש ברוך הוא עושה עם כל אחד ואחד, הנה אדם נוסע עם רכב בנתיב הנכון, והנה פתאום בא נגדו איזה מטורף וכו', ועושה תאונה קטלנית רחמנא ליצלן, או אדם הולך על המדרכה והנה רכב איבד את השליטה ועולה על המדרכה והורג אותו על המקום, או שאר מיני פרעניות שיש בעולם רחמנא לישזבן מה ששומעים כל יום, ואדם לא שם לב על גודל החסדים והנסים שהקדוש ברוך הוא עושה אתו שמציל אותו מכל זה, ולכן במקום שיתן תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על הנסים והנפלאות שעושה עמו בכל יום בכל שעה ובכל רגע, יש לו עוד טענות ומענות עליו יתברך וכו', כי תמיד הוא מסתכל על חצי הכוס הריקה וכו', אף פעם לא מסתכל על החצי כוס המלאה שכן נתן לו הקדוש ברוך הוא וכו', ולכן ימי חנוכה הם ימים של תודה והודאה שאנחנו צריכים להרגיל את עצמינו לתת תודה להקדוש ברוך הוא על כל פרט ופרט, שהוא בריא, אשתו בריאה, הילדים בריאים, ואיך שהוא הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס אותו וכו', ועושה עמו נסים ונפלאות וכו', ועל ידי שאדם תמיד נותן תודה והודאה להקדוש ברוך הוא הוא זוכה שיש לו שפע כפולה, היינו שהכוס נעשה מלאה, וכבר אין לו טענות עליו יתברך, ואת הלימוד העמוק הזה אנחנו מקבלים מרביז"ל, כי הוא הצדיק המנח"ם הכל, ומשמ"ח הכל, ועליו נאמר (בראשית ה') "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה הוי"ה" כי אחר חטא אדם הראשון נתערב כל העולם כולו בטוב ורע וכו', ומזה סובלים כל אחד מה שסובל, כמו שכתוב (שם ג') "ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך: וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה: בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה" וגו'. והתיקון יהיה על ידי משיח שהוא יכניע את הנחש הקדמוני שממנו סובלים מה שסובלים, ולכן משי"ח עולה כמספר נח"ש, כי הוא יתקן את כל הבריאה כולה, וינחם הכל וישמח הכל, עד שכולם יודו וישבחו ויפארו את הבורא יתברך שמו, וידברו עמו יתברך פנים אל פנים, וביותר מתגלה אורו של משיח בחנוכה, ולכן אמרו דורשי רשומות כי מ'ש'י'ח' הוא ראשי תיבות מ'זוזה י'מין ח'נוכה ש'מאל, כי בחנוכה אז מתגלה אורו של משיח שזה אור הגנוז שהאיר לאדם הראשון קודם החטא, ולכן ימי חנוכה הם ימי הודאה ושמחה וצריכים להשתדל לעזור אחד להשני, שבזה גורמים נחת רוח להקדוש ברוך הוא כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב חסד שאחד עושה עם השני.
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר ויגש כ"ט כסליו ה' דחנוכה ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך עכשיו בימי חנוכה הקדושים, שתנצל את הימים הקדושים האלו לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה איתנו הקדוש ברוך הוא שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה רבי נורא ונפלא כזה, ובפירוש התפאר רביז"ל ואמר (חיי מוהר"ן סימן רע"א) גודל המעלה של המתקרבים אליו אי אפשר לשער כלל, אם כי כבר נתפשטו דיבורים כאלו בין העולם וכו', שהם מתפארין גם כן בדיבורים כאלו וכו', אבל באמת המקורבין שלי ההתקרבות לבד הוא דבר גדול מאד מאד. כי אף על פי שהוא בעצמו היינו המקורב עדיין אינו כלום, ואינו מתנהג בדרכי יושר כראוי, אף על פי כן מאחר שהוא בתוך אנשים כאלו שהם מקורבים לצדיק ולקדושה כזה, זה בעצמו מועיל לו מאד, ובמשך הזמן יתעורר גם כן ויחזור בתשובה; ולכן עלינו למסור את נפשינו להיות כל יום ויום בשמחה שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, ואנחנו מצייתים אותו, ועיקר הציות שאנחנו צריכים לציית אותו לזכור מה שהוא אמר (שיחות הר"ן סימן רפ"ז) מה יש לאדם לעשות בזה העולם? אין צריך כי אם להתפלל וללמוד ולהתפלל; ולכן אל תהיה בטלן, תבוא להתפלל בכל יום ויום שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי על ידי זה אתה ממשיך על עצמך השגחתו הפרטי פרטית, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ותאמין לי אם היית נזהר להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין, אזי מובטח לך שיהיה לך דבר שבמנין פרנסה בנקל בלי שום גוזמא כלל, כי אי אפשר להסביר מה זה להתפלל את השלוש תפלות בבית הכנסת דייקא, וכך אמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים רבה פרשה ה' סימן ב') אני ישנה בבית המקדש וליבי ער לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, כי הבתי כנסיות שבאים להתפלל שמה, והבתי מדרשות שבאים ללמוד שמה, זה בדיוק כמו שנכנסים עכשיו לבית המקדש ששם האיר השגחתו ורחמנותו הפרטי פרטיית, ולא בחינם שהיוונים עשו י"ג פרצות בחומת בית המקדש, כי בבית המקדש שם האיר הקדוש ברוך הוא בהארה נוראה ונפלאה מאד, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ג' סימן ד') מהיכן נבראת האורה? ממקום בית המקדש, ואמרו (שמות רבה פרשה ל"ו סימן א') כשם השמן מאיר כך בית המקדש מאיר לכל העולם, ואמרו (במדבר רבה פרשה ט"ו סימן ב') כשאדם בונה בית עושה חלונות צרות מבחוץ ורחבות מבפנים, ושלמה שבנה בית המקדש עשה חלונות צרות מבפנים ורחבות מבחוץ, כדי שיהא האור יוצא מבית המקדש ומאיר לחוץ; כי בבית המקדש היה אור האין סוף מאיר בתכלית, וכשבר ישראל חטא אזי נעלם ונסתר ממנו לגמרי האור אין סוף ברוך הוא, והיה צריך לבוא לבית המקדש ולהביא קרבן ולהתוודות עליה, ואחר כך הקריבו את הקרבן, והוא חזר בתשובה והתחיל להאיר לו האור חזרה, והנה טומאת היוונים היתה לעקור מעם ישראל את האמונה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה י"ח:) שגזרה מלכות יון גזירה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות; וכן אמרו (בראשית רבה פרשה ב' סימן ד') "וחושך" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל; כי הם מאד מאד פיחדו שיכנס אמונה בין עם ישראל שזה שורשם, ולכן רצו לעקור את האמונה מעם ישראל, ובזה נשברה החומה בין עם ישראל להבדיל בין אומות העולם, כי מה שמפריד ביניהם זה האמונה באל אחד, ולכן לא יכלו לסבול את זה, מה אתם עם ישראל משונים מכל האומות? ולכן עשו י"ג פרצות בחומת בית המקדש, כנגד הי"ג מדות הרחמים שהיה שורה בבית המקדש, כי באמת אין שום יאוש בעולם כלל, ואפילו שאדם חטא בכל החטאים שבעולם, עדיין רחמנותו יתברך גדלה מאד מאד, כי בשר ודם הרחמנות שלו מאד מצומצמת וכו', אבל כביכול הקדוש ברוך הוא אב הרחמן ויש לו רחמנות על כל בר ישראל, ואפילו שעבר מה שעבר, ומוחל לו על ידי אחד מי"ג מדות הרחמים, אחד צריך רחום, אחד צריך חנון, אחד צריך ארך אפים, ואחד צריך רב חסד וכו' וכו', כל אחד כפי ירידתו ונפילתו הקדוש ברוך הוא מוחל לו, וזה האיר בבית המקדש, ולכן הם פרצו י"ג פרצות כדי לעקור את הי"ג מדות הרחמים, אבל החשמונאים ניצחו אותם וחזרו וגדרו את הפרצות, וכמאמרם ז"ל (מדות פרק ב') ושלוש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון. חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלוש עשרה השתחויות; שזה סוד הביטול וכו', כי הרגע שיש לאדם אמונה בו יתברך, הרי זה הוא משתחווה ומתבטל לאין סוף ברוך הוא, ולהיפך כשיש לאדם ישות וגיאות, הוא מסלק ממנו את השכינה, כמאמרם ז"ל (סוטה ה.) כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם; ולכן בחנוכה זה שמחה גדולה מאד מאד שזכינו שנתחדש לנו מדברי סופרים חג חדש, וראוי לנו לשמוח מאד מאד כי זכינו להכניע את היוונים והמתיוונים, וזה שייך גם עכשיו כשעם ישראל שמחים בו יתברך, זה מראה את טוהר לבבנו שאנו חזקים באמונה בו יתברך, ואנו מובדלים ממעשה הגויים וכו', ואין עוד שמחה כשמחה זו כשאדם שש ושמח עם נקודת יהדותו, וכמובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות אות י"ג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר הברכה "שלא עשני גוי" וכששאלו לו על זה? השיב שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו זוכים להיות מקורבים אל רבי כזה שמחזק ומעודד אותנו על נקודת יהדותינו, ולכן עכשיו בזמן הזה בימי חנוכה הקדושים הוא הזמן לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על החסד חינם שעשה עמנו שאנו יודעים מרבי כזה, אבל אנחנו צריכים לציית אותו וגם להתמיד בסדר דרך הלימוד שלימד אותנו להיות חזק ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא וכו', אשר אין טוב מזה, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט:) אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד' ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"; טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שאנחנו יודעים מרביז"ל שזה החסד הכי גדול.
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר ויגש א' דראש חודש טבת ו' דחנוכה ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתחזיק מעמד ולא תשבר משום דבר, ובפרט עכשיו בימי חנוכה הקדושים, שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שימי חנוכה הם ימי הודאה, וצריכים להרגיל את עצמו לתת תודה להקדוש ברוך הוא על כל החסדים והרחמים גמורים שעושה איתנו, שבזה בעצמו מכניעים את קליפת היוונים שזה טומאה עמוקה בסוד (תהלים ס"ט ג') "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני", היינו שקליפת יוון רוצים להכניס את האדם בעמקי עמקים בשאול תחתית ומתחתיו להראות לו שכבר אבד מנוס ותקוה ממנו ולא יכול לצאת מזה וכו', אבל הצדיק הגדול במעלה נוראה ונפלאה מאד, שהוא סוד מתתיהו כהן גדול הוא מראה לנו לדעת שאין שום יאוש בעולם כלל, ואפילו בהמצבים הכי גרועים יכולים עדיין לצאת, ואיך, על ידי שנותנים תודה והודאה להקדוש ברוך הוא, כי בזה שנותנים תודה והודאה להקדוש ברוך הוא, על ידי זה נתרחב הלב ויכולים לצאת מכל מיני מצרים וכו', וזה סוד חנוכה שאז אנחנו רק מודים ומשבחים את הקדוש ברוך הוא על גודל החסדים והרחמים גמורים שעושה איתנו, שזה דבר גדול מאד מאד.
|
