|
||
כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: ראש חודש | ב' כסליו | ד' כסליו | ה' כסליו | ו' כסליו | ז' כסליו | ח' כסליו | ט' כסליו כללי| ט' כסליו | י"א כסליו | י"ב כסליו | י"ג כסליו | י"ד כסליו | ט"ו כסליו | ט"ז כסליו כללי | ט"ז כסליו | י"ח כסליו | י"ט כסליו | כ' כסליו | כ"א כסליו | כ"ב כסליו | כ"ג כסליו כללי | כ"ג כסליו | כ"ה כסליו – כללי | כ"ה כסליו – א' דחנוכה | כ"ו כסליו – ב' דחנוכה | כ"ז כסליו – ג' דחנוכה | כ"ח כסליו – כללי | כ"ח כסליו – ד' דחנוכה | כ"ט כסליו – ה' דחנוכה |
||
|
||
ארכיון כל המכתבים לגברים » | ||
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר תולדות ראש חודש כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך פעם ולתמיד, כי אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הכוחות שיש בך, וכבר אמר רביז"ל בשירו "חזק ונתחזק ואל תהיה כפיל הגדול, וכגמל, אפילו כשמושכהו בחוטמו העכבר לא יבעט בו, וכל זה מחמת שטות, שאינו יודע מכוחו", יש לכל בר ישראל כוחות עצומים להתקרב אליו יתברך, אם הוא רק יתחזק ברצונות וכיסופים חזקים עד מאד, לחזור אליו יתברך, וזה עיקר גדולת בר ישראל שאפילו שמקבל כל מיני מכות וכו', ומרחיקים אותו בכל מיני הרחקות וכו', הוא לא עוזב את עצמו בשום פנים ואופן, אלא הוא מתחזק ביתר שאת ביתר עוז עם רצונות וכיסופים עצומים, ואומר לעצמו אני את הקדוש ברוך הוא לא יעזוב, ואפילו שלא יהיה לי לא עולם הזה ולא עולם הבא וכו' וכו', אני אוהב את הקדוש ברוך הוא, ואני חוזר אליו עם לב אמת לב טהור וכו' וכו', אם אדם היה חזק בזה, אזי שום ירידות ונפילות וכו', שום נסיונות קשים ומרים וכו', לא היו יכולים לשבור אותו, ומכל שכן לא היו יכולים להרחיק אותו, ולכן אני מאד מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ותתחיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום ויום, ולהוציא את הרצונות והכיסופים מפיך, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) שמזה נתהווה עולמות חדשים וכו', והאריך בזה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות אומנין הלכה ד') שאי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שמתחזק ברצונות וכיסופים עצומים וחזקים עד מאד אליו יתברך, ומכל שכן שמוציא את זה מפיו, שזה יכריח אותו להגיע אל מה שהוא כוסף וכו' וכו', וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) שעל ידי שמוציאים מהפה שלו את הרצונות והכיסופים שלו, על ידי זה הוא מוציא מכח אל הפועל רצונותיו וכיסופיו, ולכן זכור גם זכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר תולדות ב' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י צריך שתדע ידידי היקר שאחינו בני ישראל נמצאים עכשיו בצרה וצוקה, ולכן צריכים להתחזק ביתר שאת ביתר עוז בכל מיני אופנים שבעולם, והעיקר להתפלל להקדוש ברוך הוא, כי אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה א') אם באה על אדם צרה, לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, אלא להקדוש ברוך הוא בעצמו; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך למענך ולמען נשמות ישראל, שתאמר את המזמור הזה (תהלים פ"ג) ואת התפלה שתיקן רבינו החיד"א זי"ע על כלל ישראל שהם בצער מלחמות (מספרו כף אחת), וכל המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה, וכולנו צריכים עכשיו ישועות ונסים גדולים, שנתפטר מאויבינו ומשונאינו עשיו וישמעאל, ונזכה להגאל כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן מ"ד) מלחמה אתחלתא דגאולה היא; (א) שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף: (ב) אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: (ג) כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: (ד) עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ: (ה) אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: (ו) כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ: (ז) אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים: (ח) גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר: (ט) גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה: (י) עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן: (יא) נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹמֶן לָאֲדָמָה: (יב) שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵימוֹ: (יג) אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים: (יד) אֶלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ: (טו) כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים: (טז) כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם: (יז) מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יהוה: (יח) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ: (יט) וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יהוה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אב הרחמן שתתמלא רחמים עלינו, ועל יושבי העיר הזו וכל גבוליה, ותצילנו ממלחמה וממצור ומשבי ומביזה, ותרחיק גייסות האויבים מכל גבול ארצינו, לא יקדמו על ארצינו מגן, ולא ישפכו עליה סוללה, והאויבים אשר בקרבינו תכניעם ותשפילם ותפר עצתם, ותצלינו מכל אויב ושולל ובוזז, ת'פול ע'ליהם א'ימתה ו'פחד ב'גדול ז'רועך י'דמו כ'אבן, וכל צדקות ישראל ותלמוד תורה אשר עשו ולמדו בעירנו ובעיירות אשר בגבולינו, יזכרו לפני כסא רחמיך, ותבטל מעלינו ומעל ישראל אשר בעיר הזאת ובכל ערי ישראל, כל גזירות קשות ורעות, ותחון עלינו ועליהם מאוצר מתנת חינם ככל צדקותיך, ותצלינו מכל רעב ויוקר השערים. אל מלא רחמים תן שלום בארץ, תן שלום במלכויות ושררות, ובצל כנפיך תסתירנו, בזכות אברהם אבינו עליו השלום איש החסד, ובזכות יצחק אבינו עליו השלום אזור בגבורה, ובזכות יעקב אבינו עליו השלום כליל תפארת, ובזכות משה רעיא מהימנא אחוז בנצח, ובזכות אהרן כהנא רבא אחוז בהוד, ובזכות יוסף הצדיק אחוז ביסוד, ובזכות דוד המלך עליו השלום אחוז במלכות, עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך, והצלינו וכפר על חטאותינו למען שמך, ר'חום ח'נון ש'ומר ת'ומך מ'ציל י'שר פ'ודה, הצילנו מכל צרה וטירוף ובלבול, עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתיך, עשה למען קדושתיך, למען יחלצון ידידיך, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגואלי. אשרי מי שיכול לעשות חסד עם נשמות ישראל, כל אלו שגרים עכשיו במקום סכנה, להזמין אותם על שבת לבוא לשבות בביתו, כי אין דבר יותר חשוב אצלו יתברך כמו מדת החסד, כמאמרם ז"ל (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות; ואמרו (ילקוט תהלים רמז תתל"ד) אמר רבי סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא אדם הראשון, נעשו המלאכים כתות כתות, מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים; ועם ישראל רחמנים וגומלי חסדים, אשרי מי שיעשה עכשיו חסד עם הזולת, ויתברך מפי אל עליון.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר ויצא ד' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ותכניס את עצמך לגמרי באמונה הקדושה, אשר רביז"ל הזהירנו על זה ביותר מהכל, ובפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') העיקר הוא אמונה, וצריכים לחפש ולבקש בעצמו איך מחזיק באמונה, כי יש סובלי חולאים שכל המחלות והחלאים רעים זה רק מחמת חסרון האמונה, ולכן צריכים להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, תמיד להחדיר בעצמו אשר דבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, וכפי שמתחזקים באמונה זוכים לרפואה בגשמיות וברוחניות, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, וכבר כתבו תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כשמסבב אותך חלילה כמה מחשבות רעות וקטנות ויסורין ודין והסתרות פנים, ומרה שחורה על כולם, תדע ששם איתך אלהותו יתברך, אף על פי שנפלת לשאול תחתית, באמונה הזאת תקום ביותר שאת וביתר עוז, כי אתך עמך אלהותו יתברך, כי נקודת אצילות מתפשט עד התהום, ולא אשתני בכל אתר (דברים ל"ב ל"ט) "ואין אלהים עמדי", אלהים אחרים חלילה, כי לא ישתנה ולא יתערבו בו, כי הם בטלים בלתי מציאות, לית בהו שום ממשות כלל כלל, ואורו יתברך מאיר עד נקודת התהום בלתי שום שינוי, אלא שאתה גרמת לך במעשיך הרעים שמגיע לך מרורות, כאילו כביכול יש בו שינוי ופירוד, כי הוא כל יכול, אבל לעתיד יתגלה לעין כל כי הכל הוא הוא, וכל הצרות והרעות והגלות המר והסתרה, הכל אני אני אני הוא לא אחר כלל, כי אין שום מציאות בלתי השם יתברך, והכל הוא הוא בלי שום שינוי, ובידיעה זאת יתפרדו כל פועלי אוון, והרע גמור כלה ואבד דלית בה ממשות כלל וכלל לא, ודי בזה למאמינים ומחכים לישועה צפית לישועה.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר ויצא ה' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שעכשיו כשהוא עת צרה לעם ישראל, שהפלשתים השתגעו לגמרי וכו', וכנראה שהגיע קיצם, ולכן הם כל כך משתגעים, עם כל זאת עם ישראל נמצאים בעת צרה גדול מאד מאד, ועלינו להרבות בתפלה ובקשה, כי כך כתוב (ירמיה ל' ז') "ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע", ודרשו חכמינו הקדושים (מדרש תהילים מזמור כ"ב) מתוך כעס רצון. ומתוך אפלה אורה. ומתוך רוגז רחמים. מתוך צרה רווחה. מתוך ריחוק קירוב. מתוך נפילה קימה. מתוך כעס רצון, שנאמר (דברים ט' י"ד) "הרף ממני ואשמידם", מיד (שמות ל"ב י"ד) "וינחם הוי"ה על הרעה", מתוך אפלה אורה, שנאמר (מיכה ז' ח') "כי אשב בחושך הוי"ה אור לי", מתוך רוגז רחמים, שנאמר (חבקוק ג' ב') "ברוגז רחם תזכור", מתוך צרה רווחה, שנאמר (ירמיה ל' ז') "ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע", מתוך ריחוק קירוב, שנאמר (הושע ב' א') "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי", מתוך נפילה קימה, שנאמר (מיכה ז' ח') "כי נפלתי קמתי"; וכבר עבר על עם ישראל צרות ויסורים במשך אלפיים שנות גלותינו, והקדוש ברוך הוא הצילנו מידי הרוצחים האכזרים וכו' וכו', אבל אנחנו צריכים עכשיו להרבות בתפלה ובקשה על כלל אחינו בני ישראל, ובפרט בארץ ישראל, שנזכה להנצל מהפלשתים הארורים האלו, ויקויים עליהם (שמות ט"ו ט"ז) "תיפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן עד יעבור עמך הוי"ה עד יעבור עם זו קנית", רק עלינו להרבות בתפלה ובקשה בכל יום ויום, ולא להיות אדישים, כי כל עם ישראל הם קומה שלימה, ולא שייך לומר אם כואב לי הרגל וכו', לא אבקש מפני שהראש לא כואב לי וכו', כי כל עם ישראל הם בני הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (דברים י"ד א') "בנים אתם להוי"ה אלקיכם", ואמרו חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ב' סימן י"א) אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש רחמים עליהם מיד ענה אותן, אמר לו הקדוש ברוך הוא משה חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם, דכתיב (דברים ד') "כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו"; ולכן ראוי לכל אחד ואחת להרבות עכשיו בתפלות ובקשות, להנצל מהפלשתינים הרוצחים האלו, ויפול עליהם אימה ופחד וכו', ויתבטלו כעפרא דארעא.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר ויצא ו' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י אף שעדיין שורה דינים, ועלינו להתחזק ביתר שאת ביתר עוז לומר בכל יום את מזמור פ"ג, כדי לבטל את שרי מעלה של אדום וישמעאל וכו', שהם מאד מפחדים ממה שעתיד לבוא עליהם וכו', עם כל זאת עלינו להתחזק ביתר שאת ביתר עוז במדת החסד והצדקה, לעזור לכל אלו שהוצרכו לגלות מבתיהם, ועלינו לקבל אותם בזרועות פתוחות ובאהבה גדולה מאד מאד, כי סוף כל סוף כל עם ישראל הם קומה שלימה, וכשלאחד כואב הרגל וכו', מרגיש גם הראש וכו'.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר ויצא ז' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל… נ"י מאד מאד אני מבקש אותך להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, ואף שאני חוזר על עצמי יום יום וכו', כבר אמר מוהרנ"ת ז"ל על כל כפית התעוררות, צריכים קערה שלימה של התחזקות, כי עובר על בני אדם צרות ויסורים מרירות ומכאובים וכו', זה בכה וכו', וזה בכה וכו', ואי אפשר להתחזק אלא על ידי התחדשות, שצריכים להתחדש בכל פעם מחדש, וכמובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות תפילין הלכה ה' אות ט') כי עיקר מדריגתם הנשגבה של גדולי מובחרי הצדיקים, הייתה בזה העולם העובר רק מפני שהתחדשו בכל יום ובכל שעה ובכל רגע מחדש, וזה עיקר התשובה, להתחיל בכל פעם מחדש, ולשכוח את העבר לגמרי, ואת הלימוד הזה לימד אותנו רביז"ל, וסיפר לנו שכך היה דרכם של הצדיקים להתחדש בכל פעם, ודייקא על ידי אלו הצדיקים הגדולים שמתחילין בכל פעם מחדש, ואפילו כשמגיעים למדריגה הגבוה שבמדריגות וכו', אפילו למדריגות בני עליה הגדולים, במעלה נוראה ונפלאה מאד, אף על פי כן אינם מסתפקין עצמם בזה וכו', רק הם אומרים, מי יודע מה שיש עוד להשיג? ומתחילין בכל פעם מחדש וכו'. עד שבאים בכל פעם להשגות חדשות נפלאות ונוראות מאד מאד וכו' וכו', על כן בכח הצדיקים האלו יכולים להתחדש בכל פעם אפילו אלו שכבר נפלו בנוקבא בתהומא רבה וכו' וכו', ועובר עליהם מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, כמו ששכיח עתה הרבה בחושך הגלות הזה שהתגברה הסטרא אחרא והבעל דבר מאד על כל הרוצה להתחיל לעסוק בעבודת השם יתברך, ומפילים אותו בכל פעם כל אחד ואחד כפי מה שמפילים אותו חס ושלום רחמנא ליצלן, ובפרט שיצרא דניאוף מתגבר ומתפשט מאד בעולם, ומשם נובע הכפירות ואפיקורסות, כמאמרם ז"ל (ברכות י"ב:) על הפסוק (במדבר ט"ו ל"ט) "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", אחרי לבבכם זה מינות, ואחרי עיניכם זה ניאוף; כי זה תלוי בזה, כפי שאדם שקוע בתאוות ניאוף, כך נכנס בו ספיקות באמונה הקדושה, וצריכים לחזק אותם ולהחיותם בכל פעם בשבעה משיבי טעם שלא יתייאשו עצמן לעולם, ויתחילו בכל פעם מחדש, ואת הכח הזה מקבלין מהצדיקים הגדולים במעלה נוראה ונפלאה מאד, שהם זוכים להתחדש בכל פעם וכו', וכך מכניסים בנו שגם אנחנו נזכה להתחדש בכל פעם, ולעשות התחלה חדשה, ולכן ההכרח בכל יום להתחדש מחדש, ולחזק את אחרים מחדש, אשר אין עוד דבר גדול מזה, כי בעיתים הלללו עובר על נשמות ישראל מה שעובר, כי הס"מ עושה את שלו, והכניס בבתי ישראל הכלי הטמא שנקרא מחשב (מכשף) שיכולים לקשר את זה עם אינטרנט, עד שיכולים להסתכל בכל הזבל והטינופת שרק יש רחמנא ליצלן וכו' וכו', כי זה כמו כישוף, מכשף את האדם ומהפנט אותו וכו' וכו', כי מי שנכנס בטומאה ובהזומה הזה, הוא מסתובב בדמיונות ובהרהורים רעים, עד שנדמה לו כל זה לאיזה תענוג רחמנא לישזבן, והוא לא קולט שהס"מ תפס אותו במצודתו וכו' וכו', ולכן התחילו הפלשתים הארורים להמטיר על כל ארץ ישראל טילים, ואף אחד לא קולט איזה ניסים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו, שזה לא עושה הרס, אלא מכניס באדם פחד, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ט.) על הפסוק (קהלת ג' י"ד) "והאלקים עשה שיראו מלפניו", אלו הרעמים; וכמו כן שעם ישראל נמצאים עכשיו בצרה גדולה מאד, ולא יודעים איכן יפלו הטילים האלו, וכולם חיים תחת פחד וחרדות וכו' וכו', והכל כדי שנברח אליו יתברך, ונתחדש מחדש לחזור בתשובה שלימה, וזה עבודת הצדיקים הגדולים במעלה נוראה ונפלאה מאד שהם בבחינת משה רבינו, שכתוב בו (שמות י"ז י"א) "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (ראש השנה כ"ט.) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים, ואם לאו היו נופלים; היינו כל זמן שמשה שהוא הצדיק האמת מחזק ומעודד אותנו לעשות התחלה חדשה, ולהסתכל רק אל הקדוש ברוך הוא, ולברוח רק אליו יתברך, על ידי זה מנצחים, אבל תיכף ומיד שנפסק ההתחזקות וההתעוררות שקיבלו מהצדיק האמת שהוא בחינת משה, על ידי זה מתחילים לנפול נפילה אחר נפילה, ולכן צריכים כל יום וכל שעה וכל רגע לדבר מזה, ולחזק אחד את השני, וזה היה הרצון של רביז"ל, שאיש את רעהו יאמר חזק, כמו שאמר הנביא (ישעיה מ"א ו') "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק", כי מוכרחים לחזק את נשמות ישראל בכל יום בכל שעה בכל רגע מחדש, ואשרי בר ישראל שעוסק בזה, ואין לתאר ואין לשער שכרו בשמים, כי אצלו יתברך מאד מאד יקר יהודי שמחזק ומעודד ומשמח את נשמות ישראל, ובפרט עכשיו שכולם חרדים ומפחדים מה השעה הבא יביא וכו', ולהיכן יפול הטיל הבא וכו', ולכן אשרי מי שעוסק להפיץ את אור רביז"ל בין נשמות ישראל, ולחזק ולאמץ ולעודד ולשמח אותם, שכל מי שעוסק בעבודה הקדושה הזו לחזק נשמות ישראל, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אשרי מי שמפיץ את החוברות והקונטרסים שמגלים ומפרסמים את אמתת מציאותו יתברך, ופותחים את הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר זה השער להכנס אליו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר ויצא ח' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מאד מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ותחזור אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, כי אין מקום יותר בטוח להסתתר, כמו בסתר צל כנפיו יתברך, ותעשה לעצמך קביעות לדבר עמו יתברך אפילו חמש דקות, שאמר מוהרנ"ת ז"ל "גרויסע פינף מינוט" חמש דקות גדולות, היינו בחמש דקות יכולים הרבה לבקש ממנו יתברך, וכן בכל פעם וכו', ואל תיקח את זה בקלות, כי עדיין אנחנו נמצאים במצב סכנה גדולה מאד, וכל טיל וכו', כל כדור וכו', כל פצצה וכו', יש לו את הכתובת שלה, כי הכל מושגח ממנו יתברך, ולכן צריכים לקיים את הפסוק (משלי כ"ח י"ד) "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה י"ט סימן ל"ב) כן הוא מדת הצדיקים, אף על פי שהקדוש ברוך הוא מבטיחן, אין פורקין ביראה, כי אדם צריך תמיד לפחד ממנו יתברך, ולשים את אמתת מציאותו יתברך לפני עיניו, וזה זוכים על ידי שמרגילים את עצמם לדבר מדי פעם עמו יתברך על כל פנים חמש דקות, וזה ממשיך על האדם השגחה פרטיית, להיות מושגח ממנו יתברך, ואסור להיות חכם בעיניו שלי זה לא יקרה וכו' וכו', אנחנו נמצאים עכשיו במצב של אימה ופחד וכו', כי לא יודעים מה יולד יום וכו', אבל בזה שאדם יחביא את עצמו בסתר צל כנפיו יתברך, אזי נכון לבו יהיה בטוח שיצילו הקדוש ברוך הוא מחבלי משיח, ומלבד שיהיה שמור מניאוף, וכמאמרם ז"ל (פסיקתא רבתי) לא תנאף, לא תגרום לאף שיבוא לעולם; ומי שמחזיק בידו כלי משחית מחשב (מכשף), שיכולים לחברו אל אינטרנט ולראות שם את כל מיני ניאוף וזבל עירום שיקוץ ותיעוב וכו' וכו', צריך מאד מאד לפחד שלא יגע בו מדת הדין, ואל תיקח את זה בקלות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה ט' סימן ז') אמר הקדוש ברוך הוא על הכל אני כובש ועל הזימה אני כועס, ואמרו (תנחומא בראשית) על הכל הקדוש ברוך הוא מוותר חוץ מן הזימה; ולכן אני מתחנן אליך אל תיקח את זה בקלות, הן אמת זה תאווה גדולה להסתכל בכל מיני שיקוץ תיעוב וזיהום וכו', אבל לבסוף מקבלים מכה כזו שלא חלמו וכו', ולכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל פעם על כל פנים חמש דקות, שהדיבורים האלו עושים רושם גדול בשמים, וככה אתה מסתתר בסתר צל כנפיו יתברך, וכשתזכה להתוודות על העבר שלך, לא תזוז משם, עד שהקדוש ברוך הוא ימחול לך, כמאמרם ז"ל (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו"; לצערינו הרב הניאוף מטמטם את הדעת ואת הלב, עד שחושב שיש פה טבע מקרה ומזל וכו', וכל דאלים גבר וכו', הוא לא יודע שהכל מושגח ממנו יתברך, ולכן דייקא עכשיו אנחנו צריכים להשתמש עם עצות רביז"ל, שהם שיחה בינו לבין קונו, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, וזכור שיש לך אשה וילדים, ואל תיקח את זה בקלות, כי בנפשך הוא.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויצא ט' כסליו התשע"ג שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד מאד מאד אני מבקש את אנשי שלומינו היקרים, שתתחזקו ביתר שאת ביתר עוז באהבה אחווה וריעות, שזה ממתיק כל הדינים מעם ישראל, כי כך מובא (זוהר חדש נח) אם יהיה בית הכנסת אחד שיחזיקו את עצמם ביחד, יכולים להביא את הגאולה, ולכן רציתי מאד מאד שזה יהיה הבית הכנסת שלנו, שתהלה לאל אין אצלינו את הגזענות הארורה, שהס"מ ימ"ש מכניס בין עם ישראל, שיהיה מחלוקת ופירודים וגזענות וכו' וכו', שבשביל זה בא כל המלחמות.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויצא ט' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל… נ"י חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בשבת חדשה, ועלינו להתחזק להיות כל השבת בשמחה עצומה, אשר כל דקה ושניה שאדם שש ושמח בשבת, על ידי זה הוא עולה ונתעלה מעלה מעלה, וכך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) עונג שבת כאלף תעניות, וצריכים לשמוח ולהתענג כל השבת, והס"מ מנסה לשבור את האדם דייקא בערב שבת, ושיהיה מריבות בבית, כדי שכל השבת יהיה שבור ועצוב ומדוכא וכו' וכו', ומובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', ולכן תשתדל מאד מאד להתאזר במדת הסבלנות, ותהיה כל השבת רק שש ושמח, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) אכילת שבת הוא כולה קודש כולה אלקות, וזכור גם זכור בזה שתשמח כל השבת, ותלך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, הקדוש ברוך הוא ימחול לך על כל עוונותיך, והעיקר נסיון יהיה לך בענין כעס ועצבנות וכו', שיכניס בך הס"מ לשבור אותך מאד, ולכן תהיה חכם הרואה את הנולד, ותשמור את עצמך מאד מאד כל השבת לא להיות עצבני, ולא לעשות שום ביקורת על אשתך וכו', וכן רק לשמח אותה וכו', ולשמור מאד מאד על הילדים לא להשפיל אותם, ולא לקרוא אותם שמות, ואז תראה איזה טעם גן עדן יהיה לך בשבת, ואף שזה נראה כדברים פשוטים, אצל רביז"ל היה דבר זה מאד מאד חשוב, עד כדי כך שאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, ואשרי מי שזוכה שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה מאד, ולכן אל תיקח את הדברים האלו בקלות, אלא דע לך שעכשיו בשבת יש לך הזדמנות שהקדוש ברוך הוא ימחל לך על כל עוונותיך, אשרי מי שמקבל את השבת בשמחה עצומה, וצריך שתדע שצריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא שיזכה להיות בשמחה בשבת קודש, אשר אין למעלה מזה, ואם בני אדם היו יודעים מה יכולים לפעול על ידי שמחת השבת, היו תמיד שמחים ועליזים, ומחמת שהס"מ שובר את האדם, ומכניס בו קרירות וכו', וספיקות וכו', האם בזה שאני יהיה שמח בשבת יועיל לי? בזה הוא תופס אותו במלכודת שלו וכו', ולכן תעשה כל מה שתוכל להיות רגוע בשבת, ולא להכנס בעצבים, רק לשמוח ולהשרות שמחה בתוך הבית בשבת, ואז דייקא על ידי זה תזכה שיאיר עליך מלך הכבוד בעצמו, ותרגיש כל מיני עריבות ונעימות בחייך.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר וישלח י"א כסליו התשע"ג שלום וברכה אל… נ"י מה אומר לך ידידי היקר, עלינו לשמוח כל כך שאנחנו יודעים מרביז"ל, ועלינו להתמיד בספריו הקדושים, ועל כל פנים לדבר מעצותיו הקדושות בכל יום, עם חברינו וידידינו וכו', וכשמדברים עם הזולת, אזי הדיבורים קופצים חזרה אליו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ד) שיש אור ישר ואור חוזר, כי כשמדברים עם הזולת, הדיבורים אפילו אם זה לא פועלים אצל הזולת, זה פועל אצלו, ולכן אצל אנשי שלומינו היו מדברים בכל יום אחד עם השני מעצות רביז"ל, והתחזקו אחד עם השני, וזה שלימות ההתקרבות אל רביז"ל, לקבל את הנקודה של חבירו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) "ומקבלין דין מן דין", שאחד צריך לקבל מחבירו, לא כתוב "ונותנין זה לזה", כי אי אפשר להכתיב את הזולת מה לעשות וכו', אלא כל אחד יקבל את נקודת החבר, וכמו שאנו אומרים בתפלה "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה, ונותנים באהבה רשות זה לזה", וזה יסוד גדול באהבת חברים, שצריכים להתחזק יחד, כי בזה העולם עובר על כל אחד ואחד מרירות דמרירות, ונסיונות קשים ומרים וכו', כל אחד כפי בחינתו וענינו, ולכן אשרי מי שזוכה לחזק את הזולת, ובזה שמחזק את הזולת, הוא גם כן יתחזק.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר וישלח י"ב כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתאזר במדת הסבלנות שזו המידה הכי יפה שרק יכולים לקבל בזה העולם, כי הסבלן הוא המנצח, וזה שייך בכל דבר, בעל צריך להרגיל את עצמו לסבול מאשתו מילדיו וכו', צריך להרגיל את עצמו לסבול מאנשים וכו', ולבסוף הוא ינצח, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שלהגיע למדת הסבלנות שהיא מדת אריכת אפים, תלוי באמונה, ככל שאדם יותר מחדיר בעצמו אמונה בהקדוש ברוך הוא שהכל נעשה ממנו יתברך, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, כך יוכל לידום ולשתוק ולסבול על כל מה שעובר עליו, וכבר אמר החכם "השתיקה לפעמים טובה מן הדיבור", כי בזה שאדם שותק ואינו עונה בביתו לאשתו וכו', או בחוץ לבני אדם וכו', שמחרפים ומבזים אותו וכו', בזה הוא יוצא המנצח, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') עיקר התשובה ישמע בזיונו ידום וישתוק, ולכן אני מאד מבקש אותך שלא תגיב ולא תענה ולא לעשות שום דבר לאלו שמחרפים ומבזים אותך, רק תראה לשתוק להם, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות תפלה סימן ע"ז) כשתשמע חרפתך ותשתוק תזכה שיענה הקדוש ברוך הוא בקשתך; ואמר (שם אות מריבה סימן פ"ו) מי ששומע חרפתו ושותק, על ידי זה נתבטל ממנו רעות רבות שהיו ראויין לבוא עליו; ואמר (שם סימן כ"ט) מי ששומע חרפתו ושותק נקרא חסיד, והקדוש ברוך הוא שומר את נפשו; ואמר (שם אות המתקת דין סימן פ"ד) על ידי שתיקה נמתק הדין. ואמר (שם אות אמונה סימן ט"ז) כשמחרפין אותך ואתה שותק תזכה להבין תירוץ על קושיותיך, ותזכה לרוח בינה.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר וישלח י"ג כסליו התשע"ג שלום וברכה אל נ"י אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לנו שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, וזה צריך להיות עיקר שמחתינו, ודבר כזה אי אפשר להסביר למי שלא טעם את הטעם מיין ההונגרי, כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ר"ס) שפעם אחת נסע סוחר גדול עם יין טוב אינגרישער [הונגרי]. פעם אמר המשרת והבעל עגלה להבעל הבית הלא אנו נוסעים בדרך הזה עם היין הזה, ואנו סובלים הצער כל כך תנו לנו לטעום מעט. ונתן להם לטעום מזה היין הטוב. לאחר ימים נתגלגל שזה המשרת נתוועד יחד עם שותי יין בעיר קטנה ושתו יין ושיבחו אותו מאד, ואמרו שהוא יין אונגרישער [הונגרי] אמר המשרת תנו לי לטעום ונתנו לו. ואמר אני יודע שאין זה יין טוב אונגרישער [הונגרי] כלל, וגערו בו ודחפו אותו. והוא אמר הלא אני יודע שאין זה יין אונגרישער [הונגרי] כלל, כי הלא אני הייתי אצל סוחר גדול כזה וכו', והם לא השגיחו עליו. וסיים רביז"ל ואמר, כשיבוא משיח אזי ידעו כשיתנו יין המשומר, אזי לאחרים יוכלו להטעות ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר וכו', ויאמרו להם שהוא יין הטוב המשומר, אבל את אנשי שלומינו לא יוכלו להטעות כי אנחנו טעמנו היין הטוב וכו'; כי באמת מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, וכל מה שהוא צריך בגשמיות וברוחניות הוא יודע שהכתובת זה רק הקדוש ברוך הוא, ומדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, זה היין המשומר ששומר את האדם מכל המזיקים, וטועם אור רוחני מאד, כי אין עוד אור וזיו וחיות ודביקות יותר מזה שאדם זוכה בכל פעם לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר מכל דיבור ודיבור נעשה מה שנעשה וכו', ואם היו בני אדם יודעים מה נעשה למעלה בשמים מכל דיבור ודיבור שמדברים אל הקדוש ברוך הוא, היו מתמידים בזה מאד מאד, כי על ידי כל דיבור ושיחה שאדם מדבר ומשיח את לבו אליו יתברך, נעשה מזה צירופים ושעשועים נוראים ונפלאים בכל העולמות, ומכל שכן וכל שכן כשבר ישראל בא ובוכה להקדוש ברוך הוא ומספר לו על הרוחניות שלו שחלש וכו', על העבר שלו וכו', ועל הגשמיות שלו וכו', זה מנענע את כל העולמות, וגורם תענוג גדול להקדוש ברוך הוא, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנ"ט) כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך, ומתוודה ומתחרט על גודל הפגמים שעשה, אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו, כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול, וזה בחינת (דברים כ"ו) "את הוי"ה האמרת והוי"ה האמירך" וכו', והיא מנחמת אותו שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים; ולכן אשרי מי שיש לו שכל ובא בכל יום אליו יתברך, ושופך את כל לבו לפניו יתברך אפילו שעשה כבר מה שעשה וכו', יזכור שהוא בן של הקדוש ברוך הוא, וכמו שהבן לא מתבייש מהאבא, כך אדם לא צריך להתבייש לבוא הקדוש ברוך הוא לספר לו את כל אשר עם לבבו, והקדוש ברוך הוא אוהב מאד מאד שאדם משתדל כביכול לנצח אותו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ד) שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' (פסחים קי"ט). כי כשמדבר לפני הקדוש ברוך הוא ומפרש שיחתו בטענות ובקשות, רוצה לנצח את הקדוש ברוך הוא כביכול, והשם יתברך יש לו תענוג מזה. על כן שולח לו דיבורים שיוכל לנצח אותו כביכול, כדי לקבל התענוג. כי בלא זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש ברוך הוא, אך השם יתברך עצמו שולח ומזמין לו דיבורים וטענות לנצח אותו; ולכן אני מאד מתחנן אליך, אל תהיה בטלן, יבוא היום שכל דיבור ודיבור שאתה מדבר עמו יתברך, זה יעזור לך שלא יהיה עליך שום דין למעלה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ספרי שופטים) כשיש דין למטה אין דין למעלה.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר וישלח י"ד כסליו התשע"ג שלום וברכה אל… נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שכבר תנתק את עצמך מכל השטויות של הבלי עולם הזה וכו', אתה לא רואה שהנה יום והנה לילה וכו', והכל פורח, כי החיים פורחים כמו צל, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ומה נשאר מהאדם? רק מה שזוכה לחטוף בצל ההבל הזה, והוא ללכת בכל יום למקוה לטבול, שאתה צריך לדעת שבשעה שהגוף טובל פה למטה, בו ברגע הנשמה נטבלת במקוה העליונה וכו', וכן שזוכים להכנס לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שזה ממשיך על האדם השגחה פרטית, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ונותנים כל יום כמה פרוטות לצדקה לפני כל תפלה ותפלה, שאלו הפרוטות ילכו לפניך לנצח, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך"; איזה נחת רוח יהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" אתה לא יכול לתאר איזה שמחה יהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת כל יום לקופת הצדקה, ולהיפך לא יכולים לתאר את הצער שיהיה לאדם איך לא הייתי חכם בזה העולם, ועל ידי כמה פרוטות שהייתי נותן כל יום לצדקה היה מאיר לי כאן בעולם הבא, אבל אז כבר מאוחר, כי 'היום לעשותם' כל זמן שאדם חי הוא יכול לקיים את מצוותיו יתברך, ואחר כך כבר מאוחר וכו' וכו', וכן אדם זוכה להכנס לבית המדרש ולומד בכל יום קצת מקרא חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכן גורס משניות שזה מזכך את הנפש, ומצילו מהשאול תחתית, כמאמרם ז"ל (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להכנס שם, ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהיא הצלחה נצחית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, שכל המתמיד במשניות, נמשך עליו פרנסה בשפע, ועל כולם לחטוף בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ואשרי מי שחוטף בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא, ואין לתאר ואין לשער את המעלה הנוראה הזו של לימוד דף גמרא ביום, והרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה, וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר וישלח ט"ו כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתחדיר בעצמך השגחתו הפרטיית, שאין שום דבר בעולם שלא יהיה מושגח ממנו יתברך, בני אדם חושבים פן ואולי יש טבע מקרה ומזל וכו', ולכן כל אחד שבור ומדוכא וכו', למה אין לו מזל? למה הטבע הביא אותו לדבר זה? שזה מה שכתוב (תהילים קט"ו ד') "עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם", אדם הוא בעצבות מפני שחושב שכסף וזהב תלוי במעשה בני אדם וכו', ולכן כל העולם כולו מסתובבים שבורים ורצוצים ומעוצבנים וכו', למה לא הולך להם שום דבר, ושוכחים שאין פה שום טבע מקרה ומזל כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית, כמאמרם ז"ל (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, והבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר שאפילו חתיכת קש שנופלת מהעגלה לאיזה כיון שיפול, זה גם כן מושגח ממנו יתברך וכו', ואי אפשר להסביר את זה בשכל אנושי, איך השגחתו הפרטית על כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, וכשאדם יודע דבר זה, אזי במקום להסתובב עצוב ממורמר מדוכא עצבני וכו', מה טוב ומה נעים לפנות תיכף ומיד אל הקדוש ברוך הוא בעצמו, שזה מה שלימד אותנו רביז"ל, שעל כל דבר צריכים לבקש בפרטי פרטיות ממנו יתברך, שהוא יתברך מנהיג את עולמו בהשגחה נוראה ונפלאה מאד, והכל תלוי בידו, ולכן מי שמרגיל את עצמו להתפלל על כל דבר בפרטי פרטיות וכו', וכל מה שעובר עליו הוא מספר להקדוש ברוך הוא, על ידי זה הוא חי חיים שקטים ונפלאים, ששום דבר לא יכול לשבור אותו, מאחר שיודע שהכל ממנו יתברך, והוא חוזר אליו יתברך, ואפילו חס ושלום שהוא מקבל מכות וכו', הוא חוזר עד מכהו, לא נשבר משום דבר, יש לו ישוב הדעת וסבלנות גדולה מאד מאד, וזה המעלה של שיחה בינו לבין קונו שלימד אותנו רביז"ל, ואנחנו צריכים להיות מאד מאד חזקים בזה חוק ולא יעבור יום יום, לדבר עמו יתברך כאשר ידבר הבן אל אביו, וירגיל את עצמו לבקש כל דבר רק ממנו יתברך, ברחמים ובתחנונים אם יתן יתן וכו', כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ו) אסור לאדם לעמוד עצמו על שום דבר, היינו שאסור להתעקש בתפלתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דווקא את בקשתו, כי זה הוא כמו הלוקח דבר בחזקה, בגזילה. רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים, אם יתן השם יתברך יתן ואם לאו לאו, וזה (אבות פרק ב') 'אל תעשה תפלתך קבע', מלשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש". היינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים, אסור להתעקש ולעמוד עצמו בתפלתו, שדווקא יעשה הקדוש ברוך הוא את תפלתו, כי זה הוא תפילת קבע שלוקח הדבר בחזקה בגזילה, רק יתפלל ברחמים ותחנונים; ולא יעזוב את הקדוש ברוך הוא בשום פנים ואופן, כי אדם תלוי רק בידיו יתברך, ואם הוא רוצה משהו וכו', צריך לבקש רק ממנו יתברך, ולהתחנן אליו יתברך פעם אחר פעם ברחמים ובתחנונים, וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות לב:) אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כ"ז י"ד) "קוה אל הוי"ה חזק ויאמץ לבך וקוה אל הוי"ה", כי בוודאי אם מתעקשים אצלו יתברך פעם אחר פעם ולא מתעייפים בתפלה, אזי רואים ישועות גדולות, כי מה שתפלה פועל שום דבר בעולם לא יכול לפעול, עם כל זאת לימדו אותנו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ב:) כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר (משלי י"ג י"ב) "תוחלת ממושכה מחלה לב", ופירש רש"י מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו, סוף שאינה נעשית, ונמצאת תוחלת ממושכת חינם, והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה; עיין שם, ויש בשיחה בינו לבין קונו חכמה עמוקה, שאדם צריך לבקש כל דבר רק ממנו יתברך, ויהיה עקשן גדול על דבר זה, כי הכל תלוי רק בידו יתברך, עם כל זאת אם הוא לא מקבל מה שהוא ביקש, שלא יתייאש מתפלה, אלא שימשיך ברחמים ובתחנונים בעקשנות גדולה מאד, ויחכה ויצפה עד שסוף כל סוף יקבל מה שרצה, כי תפלה זה הבית מנוס הכי בטוח לאדם, אשרי מי שיציית את רביז"ל, וירגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, וכל מה שהוא צריך יש לו את הכתובת שזה הקדוש ברוך הוא בעצמו.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וישלח ט"ז כסליו התשע"ג שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד מאד מאד אני מבקש את אנשי שלומינו היקרים, לקבל את השבת בשמחה עצומה, כאשר הזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שצריכים לקבל את השבת בשמחה עצומה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) עונג שבת כאלף תעניתים; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) אכילת שבת כולה קודש כולה אלקות, ולכן צריכים מאד מאד להזהר להתענג כל השבת, ואמר הרב הקדוש רבי יצחק מאיר מגור זי"ע (בעל חידושי הרי"ם) על מאמרם ז"ל (שבת י:) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם; שהוא לשון עתיד, שבכל ערב שבת קודש סמוך לשבת, הולך משה רבינו בעצמו לכל איש מישראל להודיעו ששבת הולכת ובאה, ומזהיר לכל בר ישראל שיכין את עצמו לכבוד שבת קודש.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וישלח ט"ז כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מה מאד גדולה שמחתינו שהנה נכנסת עוד שבת, שראוי לנו לשמוח מאד מאד כל השבת, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק כ"ו) קדושת הקדוש ברוך הוא, וקדושת שבת, וקדושת ישראל, שלושתם חשובות כאחת; ולכן כשבר ישראל שש ושמח בשבת, הוא נכלל באין סוף ברוך הוא, ומקשר עצמו אל כלל נשמות ישראל, הרב הקדוש רבי בונם מפשיסחא זי"ע אמר כי חביב עליו מצות סוכה יותר מכל המצוות, כי נכנס בה לתוך המצוה עם כל אבריו, אפילו עם מנעליו וכו', ואמר על זה הרב הקדוש בעל חידושי הרי"ם, ואני חביב עלי מצוות שבת ביותר, כי כל היכן שהוא אינו יוצא מהמצוה, כי המצוה הולכת עמי, היינו שבת קביעה וקיימא, שבת לא תלוי בבן אדם, אם הוא כן רוצה או לא רוצה, הוא נמצא בתוך השבת, ואי אפשר לברוח מזה, ולכן שבת כל כך גדול, עד שאמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה כ"ה סימן י"ב) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם תזכו לשמור שבת מעלה אני עליכם כאילו שמרתם כל המצות שבתורה, ואם חיללתם אותה מעלה אני עליכם כאילו חיללתם כל המצות, וכן הוא אומר (ישעיה נ"ז) "שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", בעת שאדם שומר את השבת, גוזר גזירה והקדוש ברוך הוא מקיימה, שנאמר (שם נ"ח) "אם תשיב משבת רגלך" מה כתיב אחריו "אז תתענג על הוי"ה", כמה דתימא (תהלים ל"ו) "והתענג על הוי"ה ויתן לך משאלות לבך", ולא עוד אלא כל מה שאתה אוכל בעולם הזה אינו אלא מן הפירות, אבל הקרן קיימת לך לעולם הבא, שנאמר (ישעיה נ"ח) "והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי הוי"ה דיבר".
|
||
בעזה"י יום א' לסדר וישב י"ח כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מה שביכלתך רק להיות בשמחה, אני יודע שעובר עליך מה שעובר וכו' וכו', אבל אתה צריך לזכור שאין אדם בזה העולם שלא יעבור עליו איזה משבר, כמו שכתוב (איוב ה') "כי אדם לעמל יולד" ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) כנראה שפה זה הגיהנום כפי מה שעובר על בני אדם, עם כל זאת אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"ג סימן ז') אדם לעמל יולד אשרי מי שעמלו בתורה, ועל זה אומר רביז"ל היינו מאחר שכל אדם נולד לעמל, ואי אפשר להמלט מזה בשום פנים ואופן, אפילו אם יהיה לו כל הכסף שבעולם וכו', כי כך אמר החכם מכל אדם (קהלת ב') "כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו" ולכן החכם עיניו בראשו שיהפוך העמל לעמל של תורה, ואז אשרי לו כי ניצול מעמל עולם הזה, ולכן מאחר שזכינו להתקרב אל רבי נורא ונפלא כזה שלא נותן לנו לישון, אלא יום יום הוא מעורר אותנו מהשינה, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק מעורר מהשינה, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שזכינו להתקרב לרבי כזה, וראוי לנו לקבוע שיעורים ב"שיחות הר"ן" וב"חיי מוהר"ן" שהם השיחות שרשמם מוהרנ"ת ז"ל שבפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה, [וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם.]
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר וישב י"ט כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך ככל שיום בא ויום הולך, יותר ויותר אני רואה שצריך לשמוח שזכינו להתקרב אל רביז"ל, שהוא מחדיר בנו אמתת מציאותו יתברך, ועל ידי זה נפתח פינו לדבר אליו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; כי באמת התכלית בזה העולם הוא רק להכיר את הקדוש ברוך הוא, כי רק בשביל זה הורידו את הנשמה מרוב גבהי מרומים מלמעלה מאצילות וכו', אל תכלית הגשמיות של עולם הזה, מלבישים לו גוף מגושם ועכור וכו', כדי שהוא יזכך גם את הגוף להשיג אלקות, עד שיהיה נכלל לגבי האין סוף ברוך הוא, שהוא עדיין נמצא בזה העולם הגשמי והחומרי, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נשא) בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאווה שיהא לו דירה בתחתונים; היינו שבני אדם שמסתובבים פה בעולם הגשמי והחומרי המלא העלמות והסתרות וקליפות וכו', המלובשים בשקרנים רמאים צבועים וכו' וכו', וכל אחד חושב שהוא עובד על השני וכו', בשעה שהוא עובד על עצמו, כי באמת המאמין האמיתי שיודע ועד אשר בכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, אדם כזה לא יכולים להטעות כלל, כי אצלו היצר טוב מאיר והארה נוראה ונפלאה מאד, שמרגיש את אלקותו יתברך ומדבר תמיד אליו יתברך, רק הבעיה היא אצל כל אחד שהגוף הגשמי והחומרי וכו' וכו', וכן הסביבה סביב מטעים את עצמם וכו', שחושבים שאין מי שישגיח עליהם וכו', משם נמשך האפיקורסות שבלב שזה היצר הרע שעובד על בן אדם, שמכניס בו יאוש ודכאון כאילו הכל הפקר וכו', וכאילו כל דאלים גבר וכו', ובשביל זה סובלים מה שסובלים וכו', נמצאים בדכאון ובעצבות וכו', ולכן עלינו לשמוח מאד שיש לנו את רביז"ל, שהוא מוריד מאתנו את העלמות וההסתרות, ויום יום פותח את עינינו לראות ולהרגיש אלקותו יתברך, עד שנפתח פינו לדבר אליו יתברך, והרגע שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, אזי הוא רואה שחבל מאד לריב עם אשתו ועם ילדיו ועם אנשים, כי ימינו כצל עובר, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שכל השבעים שנה הם כרבע שעה, ולכן כדאי בשביל רבע שעה לאבד את העולם הזה והעולם הבא? וכן אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ח) אדם בשביל תענוג קטן של רבע שעה הוא יכול לאבד את כל העולם הזה עולם העולם הבא.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר וישב כ' כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, ואל תתן שחלישות הדעת תתפוס אותך וכו', כי הס"מ מחליש את דעתו של כל אחד ואחד, ומכניס בו קטנות המוחין וכו', שהכל נובע מדמיונות וכו', כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת, תפתח לך כל צינורי השפע והפרנסה, ולא תהיה מונח בקטנות המוחין וכו', ולחשוב תמיד כאילו זה יותר גדול ממך וכו', וזה יותר קטן ממך וכו', או זה יכול להזיק לך וכו', כי הרגע שאדם מחדיר בעצמו שאין בלעדו יתברך כלל, ומרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא הכי מאושר בחיים, כי אין עוד יותר אושר מהדביקות באין סוף ברוך הוא, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, הגיע הזמן שתצא מהקטנות שלך, ותכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר וישב כ"א כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י צריך שתדע שבזה העולם צריכים המון סבלנות, כי בלי זה אי אפשר לעבור את זה העולם כלל, כפי פגעי ומקרי הזמן כלל, ולכן אל תהיה בטלן, ואמר החכם "אין גבורה כהתאפקות", יש זמנים שאדם צריך להתאפק, ושיהיה לו אריכות אפים שהוא מדת הסבלנות, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שזה זוכים על ידי אמונה ברורה ומזוככת בו יתברך, כי כשבר ישראל מחדיר בעצמו אשר אין בלעדו יתברך כלל, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, אזי הוא מתאזר בסבלנות גדולה, ויש לו אריכות אפים, ואינו נכנס בשום לחץ ודחק, ואמר החכם "באורך אפים תנוח הנפש", כי אין עוד מנוחת ושלוות הנפש, כמו מי שחי עם אמונה, שאז זוכה לשלוות הנפש, כי הוא מסתיר את עצמו בסתר צל כנפיו יתברך, ולכן עלינו לשמוח מאד שזכינו להתקרב אל רביז"ל, שפותח לנו את הראש והמח והלב לבעור תמיד אליו יתברך, ולדעת שאין לנו רק את הקדוש ברוך הוא.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר וישב כ"ב כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י רביז"ל אמר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ט) עיקר הגבורה בהלב, כי מי שלבו חזק ואינו מתיירא משום אדם ומשום דבר, יכול לעשות גבורות נוראות ולכבוש המלחמות על ידי חוזק ותוקף לבו שאינו מתיירא ורץ לתוך תוקף המלחמה, וזה בחינת (אבות פרק ד') איזהו גבור הכובש את יצרו, וזה היה גבורות שמשון שנאמר בו (שופטים י"ג) "ותחל רוח הוי"ה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל", שבאותן המקומות צלחה עליו רוח השם יתברך ולבש גבורה, דהיינו שבא לו חוזק ותוקף גבורה בלב, ועל ידי זה עשה גבורות נוראות, ולכן אתה צריך לדעת שאת כל הכח והגבורה שרק נמצא בך, אתה צריך להשתמש עם זה במדת השמחה, למסור את נפשך פשוטו כמשמעו רק להיות בשמחה, ואפילו שאתה לא יודע במה לשמוח וכו', כי עובר עליך צרות ויסורים מרירות ומכאובים וכו', ואתה שקוע בחובות עצומים, עם כל זאת ראוי לך לשמוח מאד מאד שזכית להבראות מזרע ישראל, ולא עשני גוי כגויי הארצות, שזה השמחה אמיתית, שכל בר ישראל צריך לשמוח עם זה, וכששש ושמח עם נקודת יהדותו, הוא יכול להכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ויגיע למדריגה כזו שירגיש אלקותו יתברך בלי שום לבושים, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, ואצלו יתברך שרוי רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ומובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וישב כ"ג כסליו התשע"ג שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש", הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד הנה אנחנו נכנסים בימי חנוכה הקדושים, שאז מאירים את אור האמונה הקדושה, כי היוונים גזרו גזירה להשכיח את תורתיך ואת חוקי רצוניך, ואמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה י"ח:) שגזרה מלכות יון גזרה שלא להזכיר שם שמים על פיהם וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות; היינו זה לעומת זה אפילו על סתם שטר, להזכיר את שמו יתברך, כי היוונים החשיכו עיניהם של ישראל, להוציא להם כל זיק של אמונה בו יתברך, ובפרט של הנוער, ולכן דייקא חנוכה שזה חג החינוך, לחנך את נשמות ישראל, ולהאיר את עיניהם באמונה הקדושה, וזה הפח שמן טהור שמצאו בבית המקדש, שאמר מוהרנ"ת ז"ל שזה הדעת של הצדיק האמת מיחידי הדורות, שמגלה את האמונה הקדושה, שנחדיר בעצמינו אשר אין בלעדו יתברך כלל, ועל זה אנחנו צריכים תמיד לדבר ולחזור, ולכן קהילתינו הקדושה היא חממה של אמונה, שזה כל הדיבורים שאנחנו מדברים בינינו, רק אמונה, ועוד פעם אמונה, ועוד פעם אמונה, לגלות ולפרסם לכל את אמתת מציאותו יתברך, שזה היה הרצון של רביז"ל שנדבר הרבה מאמונה הקדושה.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וישב כ"ג כסליו התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים עכשיו בשבת שמיניה מתברכים שית יומין, היינו מיום השבת נמשך הברכה לששת ימי השבוע, ויען שעכשיו בששת ימי השבוע יכנסו ימי חנוכה הקדושים, ולכן השבת הזו זו שבת מיוחדת במינה, כי אור השבת זה אור אלקי, כי שבת היא עצם עצמיות אלקותו יתברך המאירה באור נפלא ונורא מאד, וממנה ימשך השנה גם שמונת ימי חנוכה הקדושים, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן, מיד נגאלין, ופירש הרב הקדוש בעל באר מים חיים זי"ע, בספרו "סידורו של שבת", שהכוונה אם אדם מקבל על עצמו בשבת אחת שיאיר עליו האור אין סוף ברוך הוא בגילוי רב ונפלא מאד, וכך ימשיך את הששת ימי החול עד השבת הבאה, אזי אנחנו נגאלים בגאולת עולם, והנה השנה יכולים לקיים את זה בקלות, כי שבת הראשונה היא ערב חנוכה, ובשבת הזה מאיר אור האין סוף ברוך הוא בהארה נוראה ונפלאה מאד, ואחר כך באים ימי חנוכה הקדושים שאז מתגלה האור הגנוז, ואחר כך נזכה לשבת חנוכה, שאז שוב פעם מתגלה האור אין סוף ברוך הוא בהארה נוראה ונפלאה מאד, ולכן יש לנו עכשיו הזדמנות פז להמשיך על עצמינו רק את אורו יתברך, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו על אשר בנחל שם גורלינו, שאנחנו נפלנו בגורלו של רביז"ל, ואנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, ועלינו להתחזק רק להיות בשמחה עצומה, ולא להתבלבל משום בריה שבעולם, כל הענין שלנו זה רק אמונה בו יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, ולהרבות בשיחה בינו לבין קונו, ולהיות רק בשמחה, ולעשות חסד עם הזולת, ולא להכנס בויכוחים עם אף אחד, רק לשמוח על נועם חלקינו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בנו, ונשמור מאד מאד שלא יכנס בנו עצבות ומרירות ודכאון וכו' וכו', כי כל הענין של רביז"ל זה רק שמחה, כי כך אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שהצדיק "מנחם" הכל "ומשמח" הכל, שזה שמו של רביז"ל, רבי נחמן בן שמחה זי"ע, שהוא מנחם ומשמח את כל בריה שבעולם, ולכן עלינו למסור את נפשינו על דבר זה רק לנחם את עצמינו, ולא להשבר משום דבר שבעולם, רק לבטוח בו יתברך, והוא בוודאי לא יעזוב אותנו, כי כל מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הרי הקדוש ברוך הוא משלים לו את כל מה שחסר לו, אשרי מי שיהיה תמיד שש ושמח, ובפרט בשתי השבתות האלו, שבת לפני חנוכה ושבת סוף חנוכה, וכן בימים האמצעים שהם ימי חנוכה, ועל ידי זה דייקא יאיר עלינו אור הגאולה, שנהיה כולנו דבקים בו יתברך.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר מקץ כ"ה כסליו (א' דחנוכה) התשע"ג שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים חסידי ברסלב הגרים ביבנאל עיר ברסלב הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד מאד מאד אני מבקש אתכם שתנצלו את הימים הקדושים האלו, ימי חנוכה הקדושים שהם ימי הודאה, ולכן עלינו להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על כל החסד חנם שעשה עמנו שקרבנו אל רביז"ל, שזו השמחה הכי גדולה, ותשתדלו מאד מאד שיהיה ביניכם אהבה אחווה וריעות, וזה היה רצונו של רביז"ל, עד שהתבטא פעם (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו;
|
||
בעזה"י יום א' לסדר מקץ כ"ה כסליו (א' דחנוכה) התשע"ג שלום וברכה אל… נ"י חסדי השם יתברך שהגענו לימים האלו ימי חנוכה הקדושים, שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שימי חנוכה הם ימי תודה והודאה, שעלינו לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה ועושה ויעשה עמנו, כי באמת כל הצרות שיש לאדם, זה מפני שאין לו הכרת הטוב להקדוש ברוך הוא, שאם היה האדם מתבונן תמיד על גודל החסדים שהקדוש ברוך הוא עושה עמו, היה תמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא ותמיד היה שמח, כשאדם בריא ושלם, הוא לא יודע להעריך את זה, הוא חושב שזה טבעי וכך צריך להיות, אבל באם חס ושלום לא עלינו רואים אנשים חולים וכו', במחלות קשות ומרות וכו', גם אז אדם לא שם לב לתת תודה להקדוש ברוך הוא, שתהלה לאל הוא בריא, כי אצלו זה טבעי, כך צריך להיות, ולכן דייקא בימים אלו ימי חנוכה הקדושים, אנחנו צריכים לתת תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים שעשה ועושה ויעשה איתנו, וזה יתן לנו כח לבקש על כלל נשמות ישראל שיהיה להם רק טוב, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (בבא קמא צ"ב.) כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה; ולכן דייקא בימים אלו ימי חנוכה הקדושים, עלינו לנצל את הימים האלו לתודה והודאה, להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על החסדים והנסים גמורים שעושה תמיד עם עם ישראל, וכך יהיה לו כוחות לבקש גם על להבא, ובפרט לבקש על נשמות ישראל, ואין לתאר ואין לשער את הזכות של בר ישראל שמבקש גם על הזולת.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ו כסליו (ב' דחנוכה) התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתנצל את הימים הקדושים האלו ימי חנוכה, שתתן תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על הנסים והנפלאות שעשה ועושה ויעשה עמנו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') תודה והודאה זה שעשוע עולם הבא, בזה שאדם מרגיל את עצמו להודות להקדוש ברוך הוא, הוא ממשיך על עצמו הארת העולם הבא בעולם הזה, כי באמת אדם צריך תמיד לתת תודה להקדוש ברוך הוא, ואז נמשך עליו ישועות וחסדים ורחמים מרובים.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר מקץ כ"ז כסליו (ג' דחנוכה) התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נמצאים בימי חנוכה הקדושים, שכל יום ויום מוסיף והולך באור הגנוז להאיר בעולם, וזה אורו של רביז"ל, והוא ביקש מאתנו מאד מאד שנגלה את אורו לכל העולם כולו, ובזה הלשון אמר (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דיברנו עמו מענין זה ורימז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך"; ואנחנו עדים שתהלה לאל אורו הגנוז של רביז"ל הולך והולך והולך ומתפרסם יותר ויותר בין כלל נשמות ישראל, כי רביז"ל נשלח לזה העולם מתנה לכל עם ישראל, ואמר בפירוש (חיי מוהר"ן סימן ש"י) כמה צלם אלקים היו מונחים ברפש שאני הוצאתים מהרפש והטיט שהיו שם, ועל ידי נתקרבו אליו יתברך בהתקרבות כזה שאין להם להתבייש מצדיקים גדולים וכו', כי נראה בחוש שהמתקרבים אלי נשתנה פניהם, ובא עליהם פנים של יהודי בחינת צלם אלקים. הלא יש אצלי אנשים שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די להם, כי גם השאול תחתיות היה קטן לפניהם, שאם היה אפשר להם לחתור תחת השאול תחתית היו חותרים, ועל ידי נתקרבו וכו'; ולכן עלינו למסור את נפשינו יותר ויותר לגלות את אורו הגנוז, מצד אחד אנחנו צריכים לראות לגלות את אור רביז"ל לעצמינו, שנשקוד ונתמיד ביותר בספריו הקדושים, כי כך גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) אשר פניו שכלו ונשמתו נמצאים בתוך הספר, ולכן ככל שאדם מתמיד בלימוד ספריו הקדושים, כמו כן זוכה יותר ויותר להבין את דעתו הקדושה של רביז"ל, וכן עלינו למסור את נפשינו לגלות ולפרסם גם לאחרים את האור הגנוז כי טוב, כי רביז"ל יכול לרדת אל הכי ירודים והכי נמוכים שבעולם, ולקרב אותם אליו יתברך, ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, ולמה שלא נדאג שהאור הגנוז הזה יתפרסם בעולם? ולקיים בזה את רצון רביז"ל, ואמר בפירוש שבזכות זה שאנחנו נגבה את החובות של אחרים, הקדוש ברוך הוא ימחול לנו על החוב שלנו, זאת אומרת אם אדם מקרב אחרים אל הקדוש ברוך הוא, על ידי זה הקדוש ברוך הוא מוחל לו, וכבר סיפר רביז"ל משל למה צריכים לקרב אנשים (חיי מוהר"ן סימן תמ"ז) פעם אחת היה עשיר גדול שהיו לו כמה אלפים ורבבות וכו' וכו', ויהי היום עשה העשיר כרוז ואמר, כל מי שצריך ללוות כסף, יבוא אצלו והוא ילווהו, מסתמא היו על זה קופצים רבים, ובאו אצלו הרבה אנשים ולוו אצלו כסף, והעשיר הזה היה אצלו פנקס על כל החובות וכו', מי שלווה אצלו, ומי שחייב לו וכו', פעם אחת לקח את הפנקס בידו והתחיל לעיין בו, וראה שהוציא הרבה כסף על עסק ההלואות שהלווה לכל כך הרבה אנשים וכו', ואין איש שם על לב שיבוא להחזיר ולפרוע לו מה שלווה ממנו. וחרה לו על זה, והיה לו עגמת נפש ויסורים גדולים, בתוך הלווים היה איש אחד שלווה גם כן אצל העשיר, ואיבד והפסיד את הכסף שהלווה באיזה משא ומתן וכו', עד שלא היה לו ממה לפרוע חובו, והיו לו יסורים גדולים מזה, היינו שהאיש הזה שאיבד את הכסף באיזה עסק שעשה ולא הצליח וכו', היה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרוע חובו, והתיישב האיש הזה בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם העשיר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר ואיבד את הכסף, ואין לו מאיפה לשלם וכו'. ובא אצל העשיר והתחיל לספר לפניו לבו באשר שאיך שקיבל אצלו כסף בהלואה והגיע זמן פרעון ואין לו ממה לשלם כי הפסיד את כל הכסף וכו', ואינו יודע כלל לשית עצות בנפשו מה לעשות בזה וכו', ענה העשיר ואמר לו, מה איכפת לי הכסף שאתה חייב לי וכו', כי מה כבר נחשב אצלי סך קטן כזה שאתה חייב לי כשתחזיר לי את זה, או להיפך נגד סך הכולל מההלואות אשר עולה לאלפים ולרבבות וכו', על כן רצוני שתלך אצל כל הלווים שלי ותתבע אותם, ותזכיר אותם שהם חייבים לי כל כך הרבה כסף, ולמה לא משלמים לי חזרה מה שלוו אצלי? ואפילו אם לא יפרעו ויחזירו את הכל, רק כל אחד יתן ויחזיר אפילו מעט מחובו וכו', גם כן יעלה אלפים פעמים כמו הסך כל החוב והלוואה שלך; היינו כשאדם חוטא וכו', ובא לבכות להקדוש ברוך הוא שהוא מאד מתחרט למה חטא ולמה עשה שטויות בהחיים, ורוצה לחזור בתשובה, אבל קשה לו, כי הרע מתגבר עליו וכו', אומר לו הקדוש ברוך הוא, לך תגבה את החובות אצל שאר אנשים, היינו תעורר אותם בתשובה שלימה שיחזרו אלי וכו', ואפילו שלא יחזרו בשלימות, רק כל אחד יקיים כמה מצוות, זה כבר שווה אצלי פי מליונים ממה שאתה חייב לי וכו', ואם תגבה לי חובות אחרים, אז אני ימחול גם את החוב שלך, היינו אם תחזיר בני אדם בתשובה, אזי אני ימחול גם את העוונות שלך, רואים מזה את גודל המעלה של מי שהולך להפיץ את אור רביז"ל בעולם, ולקרב רחוקים, ולכן דייקא בימי חנוכה הקדושים האלו, עלינו לקבל על עצמינו לראות שהאור הגנוז הזה ילך ויתפרסם יותר ויותר בעולם, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה לשמוח מאד מאד שאתה מקורב אל רביז"ל, ומה גם שיש לך חלק בהפצת מעיינות החכמה חוצה, ובזכות זה שתקרב אחרים, תראה שהקדוש ברוך הוא ימחול גם את החוב שלך, תאמין לי דייקא עכשיו בימי חנוכה הקדושים, עלינו לתת תודה להקדוש ברוך הוא שזכינו להיות מקורב אל הצדיק הזה, אשר בפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר מקץ כ"ח כסליו (ד' דחנוכה) התשע"ג שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד אני מאד מאד מבקש את אנשי שלומינו שמרו על הלכה, כי זה היה אצל רביז"ל יסוד היסודות, ובפירוש גילה לנו שיכולים לקמט את הלקוטי מוהר"ן כמו שאנחנו רוצים וכו', (היינו לחדש חידושים כל אחד כפי שמאיר לו), אבל העיקר הוא לא להטעות אפילו מסעיף קטן בשולחן ערוך.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר מקץ כ"ח כסליו (ד' דחנוכה) התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן נ"א) זקן אינו טוב, הן חסיד זקן, והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש. וזה כל ענין חנוכה שמתחילים בכל יום מהתחלה, היינו ביום ראשון מתחילים להדליק נר אחד להאיר את אורו יתברך אור הגנוז שיאיר בעולם, ובליל שני חוזרים אל הנר הראשון ומוסיפים עוד נר, וכן כל לילה חוזרים אל הראשון ומוסיפים עוד נר וכו', לרמז שתמיד צריכים לעשות התחלה חדשה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שבכל פעם שבאים אל הצדיק, צריך להיות מחדש, וזה מה שמרמז לנו חג החנוכה, שהוא על שם חינוך, שאנחנו צריכים לחנך את עצמינו לעשות בכל פעם התחלה חדשה, ולשכוח את העבר, שזה סוד מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') חידוש העולם שיהיה לעתיד, היינו שכל אחד ירגיש איך שהקדוש ברוך הוא מחדש את הבריאה בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ובכל שניה וכו', ואת הדעת הזה אנחנו צריכים להמשיך על עצמינו מעכשיו, תמיד לעשות התחלה חדשה שעכשיו אני מתחיל לחזור בתשובה וכו', עכשיו אני מתחיל ללמוד תורה ולקיים את המצוות וכו', בסוד מה שאמר דוד המלך (תהילים ב' ז') "אספרה אל חוק הוי"ה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך", ולכן אני מאד מבקש אותך אם אתה רוצה להיות הכי מאושר בחייך, ראה להתחיל בכל יום בכל שעה ובכל רגע מחדש, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק') שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות. והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפורסמים אמיתיים ואמר שכולם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות שיחה בינו לבין קונו; ואל יקל בעיניך דבר זה, כי למה רוב בני אדם מזלזלים בענין של שיחה בינו לבין קונו וכו', כי הם לא יודעים מעלת כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך, ואיך שזה בוקע את כל הרקיעים וכו', ומחמת שאינם יודעים את זה, וכן לא מאמינים בעצמם וכו', ולכן מתרשלים בזה, והולכים לדבר דברים בטלים ומבוטלים וכו', (וכבר לא מדברים מלשון הרע רכילות וליצנות), כי טבע של אדם שצריך לדבר וכו', ואם היה יודע מעלת הדיבור והשיחה אליו יתברך, לא היו מפסיקים, אלא מהרגע שפותחים את העינים מהשינה, עד שסוגרים את העינים בשינה, היו מדברים אל הקדוש ברוך הוא, ומעלת נוראות נפלאות הצדיקים, שהם בטלים ומבוטלים כל כך אליו יתברך, ותמיד אמתת מציאותו יתברך לפני עיניהם, אזי הרגילו את עצמם אפילו כשמדברים עם בני אדם, גם אז מדברים אל הקדוש ברוך הוא, אבל זה בלבוש וכו', כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') על הפסוק (דניאל ד' י"ד) "בגזירת עירין פתגמין במאמר קדישין שאלתין", היינו כשיש גזירות וכו', אזי הצדיקים מלבישים את שאלתם ובקשתם בדיבורים ובמאמר וכו', בני אדם חושבים שהם מדברים אליהם סתם שיחות וסיפורים, אבל הם מלבישים בזה תפלה להקדוש ברוך הוא, ומלמדים זכות על נשמות ישראל, אשריהם הצדיקים ואשרי דבקיהם.
|
||
כבעזה"י יום ה' לסדר מקץ כ"ט כסליו (ה' דחנוכה) התשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך, רק להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, כי בזה העולם עובר על כל אחד ואחד משברים וגלים, ואשרי מי שמחזיק מעמד ולא נשבר משום דבר, ובזה נמדד גדולת בר ישראל איך שיכול לעבור על הכל וכו', כי החיים בזה העולם הוא כמו גלי הים, הנה עולה וכו', והנה יורד וכו', והעיקר לעבור בים הסוער באמונה פשוטה בו יתברך, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב אמונה, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל. רק בפשיטות גמור כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים; ועל זה צריכים הרבה תפלות לבקש ממנו יתברך שיהיה לו אמונה ברורה ומזוככת, ושלא יהיה לו שום קושיות וספיקות עליו יתברך, ועל הצדיקים שבכל דור ודור, ואם אדם חזק בזה, אזי הוא יכול לעבור על כל המשברים וגלים שרק עובר על כל אחד ואחד.
|