הייתי פה שבוע אחד ומה שראיתי במשך הזמן הקצר הזה אין לתאר ולשער על גודל שמחתי כי תהילה לאל שאנשי שלומנו משתדלים בכל מיני אופנים שבעולם להתאחד יחד וזה חפצי ורצוני ותשוקתי וכל עמלי שאני עמל תחת השמש. אל תחשוב שזה דבר קל כי הס"מ אורב על זה מאד מאד שלא יהיה שלום ואהבה ואחדות בין אנשי שלומנו כי כך אמר המגיד הגדול ממזריטש זי"ע שקיבל מרבו אור שבעת הימים הבעל שם טוב כי אם ישבו עשרה אנשים יחד בלב אחד ובנפש חפצה אפילו שאל יתעסקו בשום דבר רק שיהיו בלב אחד אזי אפילו המלאך מיכאל שמלמד זכות על נשמות ישראל לא יכול לעמוד שם מרוב אור שיוצא מהם ומכל שכן וכל שכן אם ילמדו ביחד תורה ויקיימו ביחד תפילה ויתעסקו בצדקה ובגמילות חסדים אין לתאר ולשער את גודל הנחת רוח שגורמים להקדוש ברוך הוא על ידי זה. אני מאד מאד מבקש אותך ולכל השומעים אל קולך שאף פעם לא תשמעו מאחד שאומר 'בשם מוהרא"ש' כי מה שיש לי לומר אני כותב ב'שו"ת אשר בנחל' ואני חזק בזה שכל מי שצריך ישועה או רפואה וכו' וכו' שישתתף בהדפסת כרך אחד מ'שו"ת אשר בנחל' יראה ישועה או כל מה שצריך וכו' וכו. נא ונא אל תהיה בטלן יש לנו רבי כזה המרחם עלינו, שמחזק מאוד ומשמח אותנו בכל יום ויום ולכן תקיים מה שהוא מבקש אותנו להיות בשמחה מצד אחד ולדבר אל הקב"ה מצד שני, ושני היסודות האלו הם עיקרים גדולים בחסידות ברסלב, אם אדם יהיה כל יום שמח וכל יום ידבר אל הקב"ה מובטח לו שלא יעשה שום טעות בחייו בלבד שיקיים רצונו של רביז"ל להיות בשמחה ולדבר אל הקדוש ברוך הוא. אני מתחנן אליך תראה ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע ותגרוס כמה פרקים משניות כסידרן ועל כולם ראה ללמוד בכל יום את הדף היומי כי דף גמרא ביום זה חיות לנפש. אני מאד מבקש אותך תתפלל בכל יום את השלש תפילות שחרית מנחה ערבית במניין דייקא. תעשה לי טובה אישית תשמור לי על הילדים שבקהילתינו כי הם העינים שלי ולכן תעשה כל מה שביכולתך לעזור לי שיהיו שמורים מן החטא ולהשתדל ששום תמהוני לא יסתובב בד' אמות שלנו. אני מאד מבקש אותך תתפלל עלי כי אני זקוק לרחמי שמים מרובים.
המאחל לך חודש מבורך
בעזה"י יום ה' לסדר ויקרא ג' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
חסדי השם יתברך שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ומקרב אותנו אל הקדוש ברוך הוא, אבל עלינו לסלק את דעתינו ואת חכמתינו מאתנו לגמרי, אשר רק בזה תלוי כל ההתקרבות אליו, כמובא בדבריו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ויסוד היסודות אצל רביז"ל, להרגיל את עצמו לדבר אליו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, בלי שום חכמות והשכלות כלל, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו, ועל ידי שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בזה הוא מגלה את פנימיות לבבו שמאמין בו יתברך, כי האמונה והתפלה תלויים זה בזה, ועל ידי שמרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ממשיכים על עצמו בירור וזיכוך המדמה, עד שיודעים בידיעה ברורה ומזוככת אשר הכל ממנו יתברך, כמאמרם ז"ל (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, ואל כל זה זוכים על ידי שמרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור. אני מאד מאד מבקש אותך שתשמור שלא יהיה שום מריבות בתוך ביתך, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות קליפה חלק ב' סימן א') יש שדים שמצויים בבתים, שהם מקלקלין השלום בית, ועל ידי זה כעס וקטטות בבית. ועיקר הבית הוא האשה כי (יומא ב.) ביתו זו אשתו, ועל כן על פי רוב עיקר הקטטות ממנה. ולפעמים נאחזים בשאר בני הבית, ועל ידי זה נעשים הקטטות והמריבות, ועל ידי זה באים יסורים על בני הבית. וזה מפורש בפסוק (איוב כ"א) "בתיהם שלום מפחד", ודרשו חכמינו הקדושים (רש"י שם) מפחד – אלו שדים, וזהו "שלום מפחד" כי השלום היפך הפחד, שהם השדים המקלקלים השלום, וזהו "ולא שבט אלוה" וכו', היינו היסורים, עיין שם. ואני מוכרח להגיד לך שהשדים האלו נבראים רק מהכעס והמחלוקת וכו' וכו', כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן ס"ו) במקום מריבה שם השטן; ולכן תשמור את עצמך מכעס, ושיהיה לך סבלנות עם אשתך וכו', כי כעס בבית מחריב את הבית. ורביז"ל אמר (ספר המדות אות כעס סימן ט"ו) כעס של אשה מחריב את הבית; ולכן על הבעל לעשות כל מיני פעולות שבעולם לא להכעיס את האשה, וישתדלו שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויקרא ד' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה בשבת, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת עדיף מאלף תעניות; ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה בשבת, ועל ידי זה ימחול לך על כל עוונותיך, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; כי עם ישראל הם בן זוגה של השבת, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"א ח') תני רבי שמעון בן יוחאי, אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא זכרו הדבר שאמרתי לשבת, כנסת ישראל היא בן זוגך, היינו דבור (שמות כ') "זכור את יום השבת לקדשו"; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) כי שבת כביכול הוא העין של הקדוש ברוך הוא, שהוא מסתכל עלינו דייקא על ידי שבת, בסוד (שמות ט"ז כ"ט) "ראו כי הוי"ה נתן לכם השבת", ומובא בתיקוני זוהר (תיקון ע') ש' תלת ענפי תלת גוונין דעינא, ב"ת דשבת דא בת עין; היינו שבת הם שתי אותיות, ש' יש בו שלוש קווין כנגד שלוש צבעים שיש בתוך העין, ב"ת זה בת עין השחור שבעין, היינו כביכול שעל ידי שבת הקדוש ברוך הוא שומר ומסתכל עלינו בששת ימי השבוע, כי כל השפעה על האדם נמשך רק על ידי שבת, ולכן שבת כל כך חמור וכו', ולהיפך שבת כל כך קדוש, כי כביכול דרך שבת הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, ולכן עלינו רק לשמוח כל השבת שאנחנו זוכים לשמור את השבת, ובפרט שבת זו שקוראים פרשת ויקרא, שבו אנחנו קוראים את כל מעשה הקרבנות, והפרשה מסתיימת "וכיפר עליו הכהן לפני הוי"ה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה", ואמר מוהרנ"ת ז"ל ל'א'ש'מ'ה' ראשי תיבות ל'אל א'שר ש'בת מ'כל ה'מעשים, וכתב בחידושי הרי"ם שהיום אין לנו בית המקדש להקריב הקרבנות, בזה שאדם שומר שבת, הרי הוא כאילו הקריב את כל הקרבנות כולם.
המאחל לך שבת שלום
בעזה"י יום א' לסדר צו ו' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
הנה אנחנו מתקרבים לימי פסח הקדושים, זמן של יציאת מצרים, שכל אחד ואחד יוצא מהמצרים שלו, ולכן עלינו להכין את עצמינו לכל זה, כי כל דבר שבקדושה צריך הכנה וכו', ועיקר ההכנה זה תפלה, שצריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא שנזכה לחוג את חג הפסח בדיצה, ויהיה לנו הן גשמיות והן רוחניות, כי העיקר הוא תפלה, ואדם לא מתאר לעצמו את גדולת התפלה, ואיזה רושם זה עושה בכל העולמות וכו', כי הס"מ מכניס את כל אחד בקטנות המוחין ובחלישות הדעת, עד שנדמה לכל אחד ואחד שאבד מנוס ותקוה ממנו וכו', וכאילו לא צריכים אותו וכו', אבל באמת כל בר ישראל הוא נשמה מעולם האצילות, שהכניסו אותו בגוף גשמי וחומרי אל העולם העשיה וכו', ואם הוא לא מפסיק להשתוקק ולרצות לחזור אליו יתברך, אזי לבסוף נמשך עליו אור כזה, שלא תיאר בימיו, כי הכל תלוי כפי גודל הרצונות והכיסופים שיש לו, ורביז"ל הפליג מאד מאד במעלת הרצונות והכיסופים, עד שאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) שעל ידי הכיסופים והרצונות אליו יתברך, ובפרט כשזוכה להוציא את הרצונות מפיו, מזה נעשה שעשועים גדולים למעלה, וכן אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) שעל ידי שאדם מוציא מפיו את הרצונות, מזה נתהווים עולמות חדשים, והאריך בזה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות אומנין הלכה ד') אשר העיקר הוא הרצון, וצריך להוציא את הרצונות והכיסופים שלו דרך פיו דייקא, ואז זוכה שיוצא מכח אל הפועל כל רצונותיו שרוצה, ובשביל זה צריכים מאד מאד לשמור לא להוציא מהפה שלו רצונות רעים וכו' וכו', והכלל שהרצון אחריו יתברך זה דבר גדול מאד, ובפרט כשמוציא את רצונותיו מפיו, שעל ידי זה זוכה להוציא מכח אל הפועל את כל רצונותיו, ולכן דייקא עכשיו קודם הפסח עלינו לבקש ממנו יתברך שנזכה לצאת מהגלות הארוך והמר שכל אחד ואחד מאתנו נמצאים בה, שזה גלות מצרים, וכן לצאת מהעניות והדחקות וכו', וכפי הרצונות והכיסופים שיהיה לנו לחג הפסח, כן נזכה לחוג את החג בדיצות. נא ונא אל תשכח למכור את החמץ ב"בית הוראה" שלנו, ותעשה את זה עוד השבוע, אל תחכה על הרגע האחרונה, וכן לא לקנות בשום חנות ביבנאל אם לא מכרו את החמץ ב"בית הוראה" שלנו, כי אחרת זה חמץ שעבר עליו הפסח שאסור לקנות שמה בשום פנים ואופן, ואל יקל בעיניך דבר זה, וכן כל שאלה שיש לך לשאול עכשיו לגבי הלכות פסח, תשאל את המורי צדק שבקהילתינו הקדושה, ואל תתבייש כלל, כי (אבות פרק ב') ולא הביישן למד. ראוי לנו לשמוח מאד מאד שיש לנו קהילה קדושה כזו חממה של אמונה, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ב' לסדר צו ז' ניסן התשע"ג
שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד
מאד מאד אני מבקש את אנשי שלומינו היקרים שתחזיקו את עצמכם ביחד באהבה ואחווה גדולה, כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ואמר (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא נצבים) בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת ואלו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת; ובזה שנהיה מאוחדים, זה בעצמו מפלת הס"מ הרשע, שעושה כל מיני פעולות בעולם רק להכפיש אותנו איפה שהוא רק יכול, אבל לא יועיל להטמא הזה כלום, ולכן אני מאד מבקש ומזהיר את אנשי שלומינו היקרים מקהילתינו הקדושה, שאף אחד לא יתראיין בשום פנים ואופן עם שום כתב הן רדיו והן טלויזיה והן עם שום עיתון וכו', אין לנו שום עסק עם אף אחד, תהלה לאל הקהילה שלנו פתוחה ושקופה, וכל אחד יכול לבוא ולראות במו עיניו את יופי קהילתינו הקדושה, ואת גודל החסד שנעשה בה, ואת זה הס"מ לא יכול לבלוע, על ידי זה הוא תמיד שולח שליחים אצלינו וכו', כדי להפילנו בפח, אבל הוא לא יצליח, יקויים אצלו (תהילים ז') "בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל: ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד". נא ונא להזדרז ולראות למכור את החמץ ב"בית הוראה" שלנו, וכן לא לקנות בשום חנות ביבנאל אם לא מכרו את החמץ ב"בית הוראה" שלנו, כי אחרת זה חמץ שעבר עליו הפסח שאסור לקנות שמה בשום פנים ואופן, ואל יקל בעיניכם דבר זה. תהלה לאל החנות "ברסלב סנטר" שהקמתי ביזע ובדם ובמסירות נפש הכי גדולה כדי לזכות את נשמות ישראל בקיום מצוות מעשיות, יש בזה הצלחה מופלגת, כי תהלה לאל המון אנשים מארבעים ישובים שסביב יבנאל התחילו לבוא ולקנות זה מזוזות, זה תפילין, זה ציצית וכו' וכו', שזה קידוש השם גדול מאד מאד, וזיכוי הרבים, ולכן אני רוצה שגם אתם תעשו את כל הקניות שלכם בהחנות הזה, שהיא לא למטרת רווחים, אלא לזכות את נשמות ישראל, ותקנו שמה כל מה שאתם צריכים לכבוד חג הפסח וכו', וכל מיני מתנות להילדים ולהאשה וכו' וכו', ובזה אתם מחזקים את החנות שאוכל להרחיב את הפעילות בזיכוי הרבים יותר ויותר, ותהיו ממזכי את הרבים.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ב' לסדר צו ז' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז בימים אלו שכולם טרודים בעניני חג הפסח וכו', ולכן צריכים התחזקות עצומה במדת הסבלנות, שזה עולה על הכל, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שסבלנות תלוי באמונה, כי המאמין האמיתי שהכל ממנו יתברך, על ידי זה הוא יכול לסבול את כל מה שעובר עליו, ואפילו מבעל בחירה וכו' וכו', ואפילו שעומד עליו רשע ארור טמא וכו', אינו מתפעל ממנו, ויודע שזה רק שליח לנסותו וכו' וכו'. אשרי אדם שיש לו שכל והוא מכניס את עצמו בתוך אמונה פשוטה בו יתברך, ויודע ועד אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחה פרטיית, ואז דייקא חי חיים נצחיים עריבים ומתוקים חיים מאושרים עוד בזה העולם, מאחר שיודע שכל מה שקורה איתו זה הכל בהשגחה פרטיית, וכך גילה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע כשאדם פוגם במחשבה הוא סובל מהילדים שלו, וכשאדם פוגם בהדיבור, הוא סובל מאשתו, וכשאדם פוגם במעשיו הוא סובל מבני אדם, ולכן ראוי לחזור בתשובה שלימה במחשבה דיבור ומעשה שלו, ועל ידי זה יתפרדו כל פועלי אוון, יתבטלו כל הסבל שסובל מהם, ולכן אתה צריך להתאזר במדת הסבלנות, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכור מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודע לך כשאדם עוצר את עצמו לא לכעוס, בזה אפילו שנמצא במדור הקליפות וכו', הוא עולה עד עולם האצילות, שהוא בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אדם צריך לבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך, ושלא יהיה לו אפילו משהו תרעומת על אשתו וכו', כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת". נא ונא אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך, הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש וכו' וכו', והכל פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן עוד מהיום הזה תעשה התחלה חדשה, ותלמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, וזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' הם ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד בכל יום גמרא, הוא מסובב עם ארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו מכל פגע ונגע ומחלה וכו', הדף היומי של היום עירובין י', אף שנדמה לך דמיונות כפי קטנות מוחיך מה יהיה כבר אם אני יגרוס את הדף היומי של היום? הרי לא גרסתי אתמול, ומי יודע אם אני יגרוס מחר? אל תאמר זאת, אלא דע לך כי הדף היומי שתלמד היום, זה ישמור אותך מכל רע, וזה יביא לך הצלחה בחייך, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, שאני כותב בדם לבבי ולא בדיו, כדי לזכות אותך עם דף גמרא, שתהיה הכי מאושר בחייך. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ג' לסדר צו ח' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
הנה יום אחר יום אנחנו צועדים לקראת שבת הגדול, שבו התחיל הנס של יציאת מצרים ואחר כך נגיע אל ליל הסדר שנחוג בדיצות את חג החירות, שעם ישראל יצאו מחירות לגלות וכו', כל אחד מהגלות שלו וכו', שנשמתו נפלה במקום שנפלה וכו', ונעלם ונסתר ממנו אמיתת מציאות יתברך, ובליל הסדר יאיר עלינו אורו יתברך בגילוי נורא ונפלא עד מאד, ולכן עלינו להכין את עצמינו יום אחר יום אל האור הגדול הזה, שיאיר עלינו מלך הכבוד בעצמו. אתה צריך להבין שלהגיע אל זה אנחנו מוכרחים את ההקדמות של רביז"ל, שגילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) שהשער והפתח להיכנס אל הקדוש ברוך הוא זה הפה שלנו, היינו להרגיל את עצמינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלנו, שזה המתנה הכי יפה שקבלנו מרביז"ל, ועלינו לנצל את כוחינו שאין כוחינו אלא בפינו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בשלח) כתיב (ישעיה ס"א) "אל תיראי תולעת יעקב", למה נמשלו ישראל לתולעת? לומר לך מה תולעת הזה אינו מכה את הארזים אלא בפיו והוא רך ומכה את הקשה, כך אין להם לישראל אלא תפלה שהעכו"ם נמשלו כארזים שנאמר (יחזקאל ל"א) "הנה אשור ארז בלבנון" ואומר (תהלים כ"ט) "וישבר הוי"ה את ארזי הלבנון" וכשהן מתגברים עליהם חוזרים בתשובה וצועקים ומתפללין והקדוש ברוך הוא עונה לעם ישראל בעת צרה; ולכן אני מבקש אותך אל תהיה בטלן, אלא דייקא מרוב הטרדות שיש לך עכשיו בטרדות החג וכו' וכו', ועובר עליך בלבולים גדולים וכו', ודאגות על גבי דאגות וכו', עליך לקחת את עצמך בידיך, ולזכור מה שאמרו הקדמונים (רבי יהודה אלחריזי) אימתי התפלה נשמעת? "בעת שהנפש נכנעת, והעין דומעת, והתלאה בקירות הנפש נוגעת", דהיינו כשאדם בא בקטנות וירידה כזו, שנדמה לו שאבד מנוס ממנו וכו' וכו', דייקא אז כשמתפלל אליו יתברך תפלתו נשמעת בכל העולמות. היום זה ההילולא של הצדיק הקדוש רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע, שהיה צדיק נורא ונפלא מאד דבוק באין סוף ברוך הוא בקביעות, אשר רביז"ל כשחזר מארץ ישראל נסע תיכף ומיד אל הבעל התניא זי"ע, ושם שמע שהצדיק הקדוש רבי מרדכי זי"ע חולה מאד וקרוב לקיצו וכו', על כן התחיל לנסוע אליו בחיפזון גדול כדי לתפוס אותו עדיין בחיים (עיין פעולת הצדיק סימן שי"ט) וזה היה חמש ימים לפני ההסתלקות שלו, וכל כך שמח שרביז"ל הגיע אליו, עד שאמר אלמלא שלא הגעתי לזה העולם אלא שרבי נחמן יפסיע על המפתן שלי, היה די, כל כך הפליג במעלת רביז"ל, ותהלה לאל לנו יש את רביז"ל, למה שלא נציית אותו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, אפילו דיבור אחד שזה יקר מאד מאד, והזהירנו מאד מאד על האמונה הקדושה שנחדיר בעצמינו אמונה פשוטה בו יתברך, ואמר (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה היא דבר קטן, ואצלי האמונה זה דבר גדול מאד, ועיקר האמונה צריך להיות בתמימות ובפשיטות גמור, ומובא (מאור ושמש) שמעתי מהרב הקדוש מנעשכיז זי"ע שעל ידי האמונה יוכל האדם להחיות מתים, ולהפוך כסף לזהב, ולשנות כל דרכי הטבע, וגם מי שיש לו אמונה האמיתית, אינו מתירא משום דבר, ולא יזיקו שום דבר, ואמונה הוא לשון אמון, כמו (משלי ח' ל') "ואהיה אצלו אמון", שהוא לשון המשכה, שעל ידי האמונה האדם ממשיך עליו נועם אור אלקותו יתברך, אשרינו מה טוב גורלינו שאנו יודעים מרבי כזה, שהוא מחדיר בנו אמונה פשוטה בו יתברך, שרק על ידי זה נזכה להגאל, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') עיקר הגלות אינו אלא מחמת חסרון אמונה, ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט הושע רמז תקי"ט) שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמונה, וכן את מוצא שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות אמונה, אף אברהם לא ירש העולם הזה והעולם הבא אלא בזכות האמונה שהאמין בהקדוש ברוך הוא.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ד' לסדר צו ט' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, וכל המח מחשבה שלך צריך להיות איך להחזיק מעמד בהמצבים הכי קשים שרק עוברים עליך, וזה הלימוד העמוק שמלמד אותנו רביז"ל איך להחזיק מעמד בעולם העובר הזה, ולא להסיח דעת ממנו יתברך כרגע, שזה העבודה הכי קשה, כי סוף כל סוף שלימות האדם הוא שיזכה להכירו יתברך, כמובא (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; אדם צריך להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כי אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וזה צריך להיות הרצון והכיסופין של האדם, להיות נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ולהכירו יתברך מכל פרטי הבריאה, עם כל זאת מסבבים עם האדם כל מיני נסיונות קשים ומרים לראות איך יצא מהסבך שנסתבך וכו' וכו', ויחזור אליו יתברך, שזה גורם שעשועים גדולים למעלה בכל העולמות, אף שנעלם ונסתר מהאדם אמתת מציאותו יתברך, אף על פי כן הוא מגלה את העלמה וההסתרה שבו נעלם ונסתר הקדוש ברוך הוא, וחוזר אליו, וזה עבודת הצדיקים לעורר את האדם מהשינה העמוקה שיושן בהם, ולחזור אליו יתברך, להכירו פנים אל פנים, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבנו, וזה מה שרביז"ל רוצה מאתנו, וכל הענין של אכילת מצה בפסח, הוא להחדיר בנו את האמונה הקדושה בו יתברך, שנהיה חזקים באמונה פשוטה בו יתברך, כמובא (זוהר בראשית מא.) פקודא לאכול מצה בפסח, בגין דאיהו דוכרנא לדרי דרין על רזא דמהימנותא, דישראל נפקו בההוא זמנא מרזא דטעוון אחרן, ועאלו ברזא דמהימנותא, [מצוה לאכול מצה בפסח בשביל שהוא זכרון על אמונה לדורי דורות, שעם ישראל יצאו אז ממצרים מכל הטומאות והזוהמות, ונכנסו בסוד האמונה], ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שהנה אנחנו מכינים את עצמינו לקבל פני פסח הקדושים בשמחה עצומה, ותאמין לי שאני מוסר את נפשי כדי שיהיה לך סל מלא כל טוב, יין בשר דגים, ומצות וירקות על חג הפסח, רק תתפלל עלי שאצליח בגדול לעזור לך. זכור גם זכור שהולך לי בחיים שקהילתינו הקדושה יהיה קהילה רק של חסד, כי מי שמתעסק בחסד, בזה מראה את טוהר לבבו, ולהיפך מי שקמצן, מובא (תיקוני זוהר בהקדמה ב) קמצן נבל בממוניה נבל שמיה, דלאו איהו נדיב ולאו איהו מזרעא דאבהן דאתמר עלייהו (תהלים מ"ז י') "נדיבי עמים נאספו", דהא קמצן איהו עני הדעת, בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידייהו, [מי שהוא קמצן עם כספו, בזה הוא מראה ששמו הוא נבל, ואינו מזרע אבותינו אברהם יצחק ויעקב שהם היו נדיבים, ומי שהוא קמצן מראה לדעת שאין לו שכל, ובפרט שלא רוצה לעשות טוב עם אלו שלומדים תורה, ויהיה מחזיק בידם], ולכן כל שאיפתי שיהיה לנו קהילה שעושים רק חסד עם הזולת, ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות; ומי שעושה רע להזולת, אני לא מעוניין בכלל שיהיה בתוך קהילתינו, תהלה לאל יש לנו קהילה קדושה חשופה לכולם, יכולים לראות מה מעשינו? ואל מה שאיפותינו? אנחנו רק רוצים להיות שמחים ועליזים ודבקים בו יתברך, ולהתמיד בלימוד תורה הקדושה, ולעשות חסד אחד עם השני, ומי שלא שייך לזה, אין לו מה לחפש אצלינו. אני מאד מאד מבקש אותך בימים אלו שכל אחד טרוד בצרכי החג וכו' וכו', שלא תשכח מהקדוש ברוך הוא לרגע, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, בלי שום חכמות כלל, לבקש ממנו יתברך כל מה שאתה צריך, וכן תגרוס כמה פרקים משניות, שזה זיכוך להנשמה, משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זה מביא פרנסה בנקל, משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, ועל כולם תגרוס את הדף היומי, ואף שזה מסכתא קשה מאד, עם כל זאת תהיה חזק לגרוס את הדף, כי דף גמרא זה חיות להנפש, ואם תוכל לקחת חבר ללמוד עמו את הדף, מה טוב ומה נעים. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ה' לסדר צו י' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
הנה חכמינו הקדושים אמרו (ברכות ט:) לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עובדי כוכבים, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים; ובאמת יש להתבונן מה כל הרעש הזה לרוץ לקראת מלכי ישראל, או לקראת מלכי אומות העולם? אלא אדם צריך לדעת בשעה שהולך לבית הכנסת להתפלל שחרית, או מנחה, או ערבית, הוא לא יכול לתאר ולשער מי הולך לפניו וכו', אלפי אלפים וריבי רבבות מלאכים מלווים אותו, ואם היה לו שכל והיה מתבונן להיכן הוא הולך? ולפני מי הוא הולך להתפלל? היה רץ, והיה נכנס לבית הכנסת בדרך ארץ גדול מאד מאד, כי רואים כשמגיע מלך ישראל או מלך מאומות העולם, איזה כבוד נותנים לו וכו', איזה תהלוכה משטרתית הולכים לפניו וכו', ואיזה עסק עושים עמו וכו', ואדם לא קולט את גדולתו בשעה שהולך שלוש פעמים לבית הכנסת להתפלל, כמה אלפים ורבבות מלאכים הולכים לפניו, ומכל שכן כשזוכה להכנס בבית הכנסת באימה וביראה ברתת ובזיע וכו', ויודע לפני מי הוא עומד, על ידי זה מכפרים לו על כל עוונותיו, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ואמרו חכמינו הקדושים (אבות דרבי נתן פרק ל"ו) כל זמן שישראל מעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הקדוש ברוך הוא עוצר שכינתו עמהם; ולכן צריכים מאד מאד להקפיד להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, שעל ידי זה ממשיכים על עצמם השגחתו הפרטי פרטיית, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ולכן תעשה כל מאמצים שבעולם לבוא בכל יום ויום שלוש פעמים לבית הכנסת להתפלל, ומכל שכן בשבתות ובימים טובים, ואל תתחמק שאתה עייף ויגע וכו', ובפירוש אמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה י"א סימן ב') על הפסוק (שיר השירים ב' ט') "הנה זה עומד אחר כתלנו" אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות; שהקדוש ברוך הוא נמצא שם, וכן אמרו (שיר השירים רבה פרשה ה' סימן ב') על הפסוק (שיר השירים ה' ב') "אני ישנה ולבי ער" "אני ישנה" מבית המקדש "ולבי ער" לבתי כנסיות ובתי מדרשות; היינו בזמן שבית המקדש היה קיים, היה השכינה שורה שם בגילוי רב ונפלא מאד, ועכשיו שאין לנו בית המקדש, אזי הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ולכן אל תהיה בטלן, תשתדל מאד מאד במסירות נפש הכי גדולה לבוא שלוש פעמים ביום להתפלל בבית הכנסת דייקא, ותקפיד על תפלה בציבור, ואף שעכשיו כולם טרודים בצרכי החג, עם כל זאת תהיה עקשן גדול מאד לבוא להתפלל במנין, ואם תהיה זהיר בזה, אין אתה יכול לתאר ולשער כמה ריבי רבבות מלאכים ילוו אותך, ולא יחסר לך שום דבר, כי מעלת תפלה בציבור עולה על הכל, ואשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל בזה העולם, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, העולם מטעה מאד. אותו דבר כשבר ישראל מדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, על ידי זה בורא עולמות חדשים, וככל שמרגיש את עצמו יותר ויותר שבור ורצוץ ומרוחק וכו', ואף על פי כן הוא בא אליו יתברך, ושופך את מר לבבו וכו' וכו', אין לתאר ואין לשער כמה מלאכים חדשים הוא בורא עכשיו, ומטעם זה מזהירים חכמינו הקדושים לרוץ לקראת מלכי ישראל, ומלכי אומות העולם, לראות את הכבוד שמקבלים, כדי שיזכה להתחזק בנקודת יהדותו, כי כשבר ישראל הולך לבית הכנסת להתפלל, ולבית המדרש ללמוד, וכן כשמקיים מצוה בשמחה עצומה, ציצית, תפילין, מזוזה, שבת, כשרות וכו' וכו', הוא בורא מזה מלאכים שילוו אותו בזה העולם, ועוד יבואו לקראתו בשעה שיצא מזה העולם וכו', ומחמת שאין לאדם אמונה בעצמו, על ידי זה הוא מתרשל הן מלבוא לבית הכנסת להתפלל, והן לבוא לבית המדרש ללמוד, והן לקיים את המצוות בשמחה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ו) מפני שאין לאדם אמונה בעצמו, הוא מאבד טוב אמיתי ונצחי, וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה מ"ח:) מאי דכתיב (זכריה ד' י') "כי מי בז ליום קטנות" מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא? קטנות שהיה בהן, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא, שגם ממנו יש לו נחת רוח, ולא בחינם שרביז"ל הזהירנו מאד מאד לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודות טובות שיש בו, ותהלה לאל כל בר ישראל מלאים מצוות כרימון, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, עכשיו נכנסים ימי פסח הקדושים, שנזכה להזהר ממשהו חמץ וכו', ונאכל מצה שהוא מאכל האמונה, מאכל של רפואה, ראוי לנו לשמוח מאד מאד. כמה תפלות וכמה דמעות שפכתי כדי שיהיה לך סל של שפע לקראת החג, יין מצות דגים ובשר וירקות וכו' וכו', ולכן תתפלל גם עלי שאזכה לרפואה שלימה, ולבוא לגור בארץ ישראל.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר צו י"א ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל… נ"י
השבת הזאת נקראת שבת הגדול, על שם הנס שקרה לעם ישראל בשבת זו, כי הבכורים באו אל עם ישראל ושאלו אותם מה זה שקשרתם את הכבש לכרעי המיטה? וענו להם עם ישראל שהקדוש ברוך הוא הולך להוציא אותנו ממצרים, ואת הכבש הזה נשחוט לקרבן פסח, והסימן יהיה שכל הבכורים מבכורי מצרים ימותו, ולכן רצו כל הבכורים אל הוריהם ואל שאר המצרים, וצעקו עליהם שיוציאו את עם ישראל תיכף ומיד ממצרים לחירות, וכשלא רצו, הרגו בהם הבכורים יותר ממה שנהרגו מעצמם, וזה שכתוב (תהילים קל"ו י') "למכה מצרים בבכוריהם", וכתבו התוספות (שבת פ"ז:) שלא נאמר 'למכה בכורי מצרים', אלא כתיב 'למכה מצרים בבכוריהם', ולזכר נס זה קורים אותו שבת הגדול, ומובא מצדיקים למה דווקא קשרו את הכבש לכרעי המיטה דייקא? אלא חכמינו הקדושים אמרו (אבות דרבי נתן פרק ל"ג) אין לך אומה בעולם שהיתה שטופה בדברים מכוערים וחשודים בכשפים ובזימה ובכל מעשים רעים, אלא המצרים בלבד, לפיכך בא להם למצרים תקלה על ידם של ישראל; כי המצרים היו האומה הכי מזוהמת בזימה ובניאוף וכו', ועם ישראל עם קדוש מאד, קשרו את הכבש לקרבן פסח לכרעי המיטה דייקא, להורות שמטותיהם שלימות, ושומרים עצמם מניאוף וכו' וכו'. ולכן צריכים לראות בשבת הזה להיות רק בשמחה עצומה, כי מובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], ולכן דייקא בשבת זה תהיה מאד מאד שמח, ותשמור שלא יהיה בביתך כעס על אשתך ועל ילדיך וכו' וכו', וזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך. אני לא צריך שום תודה על הקימחא דפסחא, רק דבר אחד מה שאני מבקש אותך, שתתפלל על בריאותי, ואהיה לך אסיר תודה.
המאחל לך שבת שלום וחג כשר ושמח
בעזה"י יום א' קודם החג י"ג ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל… נ"י
חסדי השם יתברך שאנחנו מתקדמים אל ימים הנוראים האלו, ימי חג הפסח, שבהם נגאלו עם ישראל ממצרים, ובהם עתידים להגאל, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד בימים האלו קודם החג, שטורחים ויגיעים מאד מאד לקראת החג וכו', ועל זה צריכים גם כן מאד מאד לשמוח, כמו שאמר הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע שמכל אלו היגיעות והטרחות שעם ישראל יגיעים וטורחים, ובפרט הנשים לנקות את הבית וכו', מכל זה יוצאים מלאכים המלמדים זכות על האדם, כמו המלאכים שיוצאים מתקיעת שופר, המלמדים זכות על האדם, ולכן דייקא ביומיים אלו ראוי לשמוח מאד מאד שנזכה להכנס אל תוך החג, ומכל שכן וכל שכן שראוי לנו לשמוח שנבראנו מזרע ישראל, ולא עשנו גוי כגויי הארצות, אנחנו מאמינים בהקדוש ברוך הוא ובמצוותיו הקדושים, שזה שמחה עצומה מאד מאד. היום הוא יום ההילולא של מרן הבית יוסף זי"ע, שזכה מה שלא זכה אף אחד בעולם, שנתקבל ספרו השולחן ערוך בכל תפוצות ישראל, והכל היה מחמת גודל מסירות נפשו שמסר את נפשו על קידוש השם בכל יום אליו יתברך, והיה מתמיד מאד מאד בלימוד משניות בשקידה נוראה ונפלאה מאד ועל ידי זה זכה שנתגלה אליו מגיד מהשמים, ולכן הלוואי שהיית לוקח את עצמך לגרוס כסדרן פרקים משניות, שזה דבר גדול מאד מאד, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, על ידי לימוד מזככים את נשמתו, וכן משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, מי שגורס הרבה פרקים משניות בכל יום, זוכה לפרנסה בנקל. ועל כולם ראה לשמור בימים אלו לא להכנס בעצבים, ולא להיות בכעס ובקפידות, שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהקדוש ברוך הוא רוצה להשפיע לבן אדם כסף וממון בנקל, אך יש מדה רעה שנטבע באדם מנעוריו והוא מדת הכעס, שעל ידי זה הוא מאבד את הכסף שרצו לתת לו, ולכן אתה צריך להזהר מאד מאד לא להיות בכעס, ולא להכנס בעצבים, אלא לקנות לעצמך מדת הסבלנות, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שזה תלוי בתוקף האמונה שיש לאדם. נא ונא תציית את רביז"ל, ותדבר עם הקדוש ברוך הוא, שזה יסוד דעתו, כי על ידי שיחה בינו לבין קונו, מדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ד) על שני כיתות אנשים יש לי רחמנות גדול עליהם, על אלו אנשים שהיו יכולים להתקרב אלי ואינם מתקרבים, ועל אלו המקורבים אלי ואינם מקיימים את דבריי. כי אני יודע שיהיה עת בעת שיהיה האדם מונח על הארץ עם רגליו אל הדלת, אז יסתכל על עצמו היטב ויתחרט מאד מאד על שלא זכה להתקרב אלי, או שלא קיים את דבריי. כי אז ידעו שאם היו מקורבים אלי ומקיימים את דבריי, לא היה שום דרגא בעולם שלא הייתי מביאם לאותה המדריגה. אבל לא יועיל אז; עיין שם. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ב' ערב חג הפסח י"ד ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל… נ"י
חכמינו הקדושים אמרו (שבת קט"ז:) בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, והגר"א זי"ע אמר איפה שחכמינו הקדושים אומרים את המילה "חייב", זה צריך להיות עד מסירות נפש, ולכן עליך למסור את נפשך להיות בשמחה עצומה בליל הסדר, ותרגיש בן חורין ממש שאתה יוצא עכשיו ממצרים, מהמצרים שלך, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה י"ג סימן ד') כל המלכיות נקראים על שם מצרים, על שם שהיו מצירין לישראל, ולכן מחמת שאנחנו בגלות מרה וארוכה כל כך גדול, ואנחנו מחכים ומצפים בכל רגע ודקה להגאל גאולת עולם, ולכן דייקא בליל חג הפסח, עלינו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו שזכינו להבראות מזרע ישראל, ולא עשנו גוי כגויי הארצות, אשר חכמינו הקדושים אמרו (תני דבי אליהו רבה פרק ז') אין לך אומה בעולם שהיתה שטופה בדברים מכוערים, וחשודין בכשפים ובזימה ובכל מעשים רעים, אלא המצריים בלבד, ותהלה לאל הקדוש ברוך הוא גאל אותנו מהם.
ואותו דבר עלינו לשמוח עכשיו שאנחנו זוכים לחזור בתשובה שלימה ולעזוב את מעשה ותועבות הגויים, שזו השמחה הכי גדולה שרק יכולה להיות, ודע לך שבליל פסח בסדר יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שרוצים, כמו שאמרו צדיקים על מה שכתוב "וכאן הבן שואל", היינו כאן בליל הסדר בשעה שהמצות מונחות לפנינו, הבן יכול לשאול מהאבא שבשמים כל מה שהוא רוצה, ולכן תנצל את הלילה הקדוש הזה בשמחה עצומה עם כל משפחתך, ותבקש ממנו יתברך כל מה שאתה צריך, ותראה איך שהקדוש ברוך הוא ימלא משאלות לבך לטובה.
אני מאד מבקש אותך שתתפלל גם עבורי לבריאות הגוף ולנהורא מעליא.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום א' ערב חג שביעי של פסח כ' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל כלליות אנשי שלומינו "חסידי ברסלב" הגרים "ביבנאל עיר ברסלב" הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד
באתי לבקש אתכם שתתקבצו יחד בסעודת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שנקראת גם סעודת משיח, וביחד ובצוותא לשמוח, ולספר את הסיפור של הצלת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וכן שישמש סעודת הודיה להקדוש ברוך הוא שהחזיר לי את החיים, אחרי ארבע התקפות לב וניתוח לב פתוח וכו', וזה ממש נס ופלא גדול מאד איך שהחזיר לי הקדוש ברוך הוא את נשמתי. בקשתי היחידה מאנשי שלומינו היקרים הגרים ביבנאל, דעו לכם שאני כאן ביבנאל עשרים וחמש שנה, ומה שעבר עלי פה מהס"מ הרשע ימ"ש, רק הקדוש ברוך הוא יודע, ואני בטוח שהכל היה נסיונות קשים ומרים לראות איך נחזיק מעמד ולא נשבר וכו' וכו', ותהלה לאל הקמתי קהילה מאד מאד יפה וחשובה, ממש כשושנה בין החוחים, מי היה מאמין שבמקום נידח כזו כמו יבנאל נזכה כבר לארבע מאות משפחות כן ירבו, וכן נקים מערכת חינוך של למעלה מאלף ילדים כן ירבו, אחרי מסירות נפש עלבונות וחירופין וגידופין ושפיכות דם שהיו מנת חלקי כאן ביבנאל, אני מאד מבקש שהקהילה שלנו תהיה מאוחדת יחד, ואיש את רעהו יאמר חזק, ונזכה לקיים את ההלכה, אשר רביז"ל מאד מאד הקפיד שלא נטה מדרכי השולחן ערוך כהוא זה, לזאת הקמתי "בית הוראה" עם ארבעה דיינים מומחים, שכל דבר מה שרק כרוך בהלכה, שאף אחד לא יתבייש לשאול אותם, וכן להרגיל את הנשים שגם הן ישאלו כל שאלה אפילו הכי קטנה, כי אנחנו הולכים רק על פי הלכה, ואני מאד משתוקק שהקהילה שלנו תהיה קהילה של תורה וחסד, ואיש את רעהו יחזקו, ואני לא מעוניין בשום בעל מחלוקת בקהילתינו, יהיה מי שיהיה. כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות חמץ ומצה הלכה ד') חמץ שעבר עליו הפסח, אסור בהנייה לעולם, ודבר זה קנס הוא מדברי סופרים, מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא אסרוהו, ואפילו הניחו בשגגה, או באונס, כדי שלא יניח אדם חמץ ברשותו בפסח, כדי שיהנה בו אחר הפסח; ולכן דעו לכם שאסור לקנות בשום פנים ואופן בחנות שלא מכרה את החמץ אצל ה"בית הוראה" שלנו, כי אחרת זה חמץ שעבר עליו הפסח, וזה מאד מאד חמור, ואל תקחו את זה בקלות. הקדוש ברוך הוא יתן לנו קיץ בריא, ונזכה לקיים את דברי רביז"ל שאמר לנו (שיחות הר"ן סימן צ"ח) בקיץ מה טוב ומה נעים לצאת בשדות, ולדבר אל הקדוש ברוך הוא, שאין למעלה מזה.
המאחל לכם חג שמח
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני כ"ג ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
הרב הקדוש מטשערין ז"ל היה תמיד אומר, כשאחד אמר לו הנה עבר ימי הפסח הקדושים וכו', אזי הוא תיקן ואמר אסור להגיד שעבר ימי הפסח הקדושים, אלא ימי הפסח הקדושים נכנסו בנו. תהלה לאל נזהרנו ממשהו חמץ וכו', ואכלנו מצה, שזה מאכל האמונה, מאכל רפואה, ולכן ראוי לנו לשמוח בזה כל השנה, ואמר האריז"ל מי שנזהר ממשהו חמץ בפסח, הרי זה מובטח לו שלא יחטא כל השנה, העיקר רק להיות בשמחה עצומה על שזכינו להבראות מזרע ישראל, ולא עשנו גוי כגויי הארצות, ונזהרנו מאכילת חמץ וכו' וכו', בזה ראוי לשמוח כל השנה על גודל הזכות שיש לנו. הנה מתחיל הקיץ הארוך, ולכן ראה לשמור מאד מאד על כל יום ויום, ולמלאות את זה עם טוב אמיתי ונצחי, וכך אמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות פקדון הלכה ד') שבשביל זה קודם קבלת התורה סופרים את הימים, כדי שידעו שאי אפשר לקבל את התורה בשלימות, אלא כשיודעים אשר כל יום ויום הוא ספור וכו', כי אדם לא קולט שהנה יום והנה לילה, והנה הכל פורח, וכך אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך לטובתך הנצחיית אל תהיה בטלן, אפילו שעבר יום שלא למדת את הדף היומי, תתחיל היום ללמוד דף גמרא, שזה חיות להנפש, וזה שמירה לאדם בכל המובנים, הדף היומי של היום עירובין כ"ו, ולכן תעשה כל מה שביכולתך ללמוד את הדף היומי, וזה יכניס בך חיות וסיפוק נפשי שאי אפשר להסביר, ואפילו שלא תבין את הכל, כבר אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך. חזק ואמץ מאד לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ולספר לפניו יתברך כל מה שעובר עליו בפרטי פרטיות, שאין למעלה מזה, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, אפילו דיבור אחד זה מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה; ולכן כל מה שאתה צריך, תבקש רק ממנו יתברך. נא ונא תעשה כל מה שביכולתך להיות בשמחה, אשר אין למעלה מזה, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מתלמידיו אם תהיה תמיד שמח, לא תראה פני גיהנום, ויכולים להבין את זה בפשיטות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר מדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם גיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזו שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואל תדחה את השמחה ליום מחרת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן תהיה היום בשמחה, ותגאל את עצמך מהגיהנום שאתה נמצא בה וכו'. עכשיו בימי קיץ הארוכים, אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר בהשלוש תפלות, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשיתחיל להתרשל אפילו מתפלה אחת, הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ה' לסדר שמיני כ"ד ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל… נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, וזה גדולת בר ישראל שיכול להפוך את המרירות למתיקות, כמובא בזוהר (זוהר הקדמה ד.) מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה. מה אומר לך ככל שאני שומע בכל יום ויום צרות ישראל מה שעוברים על בני אדם, משברים וגלים כאלו שאי אפשר לתאר ולשער כלל, אני אומר תמיד לאנשי שלומינו אשרינו ואשרינו ועוד פעם אשרינו ואשרינו שזכינו להתקרב אל רבי כזה, רבי רחמן כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ולא נותן לנו מנוח יום אחד, ולכן אני מאד מבקש אותך, אל תהיה בטלן, שלא יחסר לך יום אחד מבלי ללמוד ולעיין בשיחותיו הקדושים של רביז"ל, שרשמם מוהרנ"ת ז"ל בספרי "שיחות הר"ן" "חיי מוהר"ן", אשר בפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה, [וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם]. זכור וגם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה. העיקר שמור מאד מאד שלא יפול עליך עצלות ועצבות, אשר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) צריך להזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת (ישעיה ס"ה) "ונחש עפר לחמו", עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר; וזכור גם זכור מה שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות: הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו: טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ח' סימן ו') רבנן אמרי ז' דברים אמר שלמה על העצל, ומה שאמר משה היה גדול מכולם, כיצד אמרו לעצל רבך בעיר לך ולמוד תורה ממנו, והוא משיב אותן ואומר להן, מתיירא אני מן הארי שבדרך, מנין, שנאמר (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך" אמרו לו הרי רבך בתוך המדינה עמוד ולך אצלו, אמר להן מתיירא אני שלא יהא ארי בתוך הרחובות, שנאמר "ארי ברחובות", אמרו לו הרי הוא דר אצל ביתך, אמר להן והארי בחוץ, שנאמר "אמר עצל ארי בחוץ" אמרו לו בתוך הבית, השיב להן ואם הולך אני ומוצא את הדלת נעול אני מחזר ובא, אמרו לו פתוח הוא, מנין שנאמר (שם) "הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו" לסוף שלא היה יודע מה להשיב, אומר להן או הדלת פתוח או נעול מבקש אני לישן עוד מעט, מנין שנאמר (שם) "עד מתי עצל תשכב" וגו', עמד משנתו בבוקר נתנו לפניו לאכול הוא מתעצל לתת לתוך פיו, מנין שנאמר (שם י"ט) "טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו" וכו', עיין שם. אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו שזכינו להתקרב אל רבי כזה, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו, ובפרט אתה שנמצא בקהילה קדושה חממה של אמונה אשריך.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שמיני כ"ה ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתקבל את השבת הזו בשמחה עצומה, כי השבת אחר חג הפסח נקראת אצל חסידים "שבת מפתח" (ומנהג לאפות על החלה בצק כדמות מפתח) והטעם הוא כי על חג הפסח נאמר (שמות י"ב ל"ט) "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם", ועכשיו מתחילים לאכול חמץ, כי בשבת מצוה וחיוב לבצוע על לחם משנה, וכל ההשפעות של ששת ימי החול בא משבת, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], ולכן מזה נשתרבב המנהג כשאופים את החלות לכבוד שבת, אופים על זה כדוגמת מפתח, שהוא רמז אל מפתח פרנסה, שנפתח בשבת הזו דייקא על כל השנה, עד ימי פסח הבא, ולכן השבת הזה מאד מאד מסוגל לבקש הרבה על פרנסה, שדבר זה כל אחד צריך וכו', כי אין לך צער כצער עניות, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל"א סימן י"ד) אין לך מדה קשה מן העניות שכל מי שהוא מדוקדק בעניות כאילו דבוקין בו כל יסורים שבעולם, וכאילו באו עליו כל הקללות שבמשנה תורה, ואמרו רבותינו אילו נתקבצו כל יסורין לצד אחד והעניות לצד אחד, העניות מכרעת; ולכן תתפלל הרבה בשבת הזו שיפתח לך הקדוש ברוך הוא את שער הפרנסה, ואם תזכה לסיים את כל ספר התהלים במשך השבת הזה, מה טוב ומה נעים, כי רביז"ל הפליג מאד במעלת אמירת התהלים, ואמר (שיחות הר"ן סימן צ"ח) אמירת תהלים מעלה גדולה כאילו אמרם דוד המלך בעצמו. כי הוא אמרם ברוח הקודש, והרוח הקודש מונח בתוך התיבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקודש עד שנחשב כאילו אמרם דוד המלך עליו השלום בעצמו. והוא מסוגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך, שעל ידי אמירת תהלים יושיעו השם. והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו השם, כמו שאמר דוד (תהלים י"ח י"ט) "ויהי הוי"ה למשען לי". ועל כן על ידי זה נתרפא החולה, כמו שכתוב (שמות כ"א י"ט) "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה"; וכן הוא משענת על פרנסה, כשאדם אין לו פרנסה, ראוי לו לשפוך את לבבו אליו יתברך, הן בשיחה בינו לבין קונו, והן באמירת תהלים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט שמות רמז ר"ס) שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי מפני מה לא ירד מן לישראל פעם אחת בשנה? אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו בן אחד, פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה, ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה. חזר וקבע לו בכל יום והיה מקביל פניו בכל יום. אף ישראל מי שהיו לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא למחר לא ירד מן ונמצאו כולם מתים ברעב, ונמצאו כולם מכוונים את לבם לאביהם שבשמים; ולכן כשבר ישראל בא בכל יום ומבקש ממנו יתברך פרנסה, הקדוש ברוך הוא נותן לו, כי הוא יתברך אב הרחמן, וצופה ומביט ומחכה שאנחנו בניו נבקש ממנו, ואז יתן לנו בשפע גדול, ולכן אל תהיה בטלן, בשבת הזו תראה לבלות באמירת כל ספר תהלים, שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כשאדם גומר את כל התהלים בפעם אחת בלי הפסק, על ידי זה הוא מבטל את כל הגזר דינים שנגזרו עליו. נא ונא תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ותתאזר במדת הסבלנות, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכור מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודע לך כשאדם עוצר את עצמו לא לכעוס, בזה אפילו שנמצא במדור הקליפות וכו', הוא עולה עד עולם האצילות, שהוא בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אדם צריך לבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך, ושלא יהיה לו אפילו משהו תרעומת על אשתו וכו', כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת", ואני מוכרח לבקש ולהזהיר אותך עוד פעם על גודל האסון שיש עכשיו בבתי ישראל וכו', מאבדים את הילדים בידים וכו', ויש שמאבדים גם את האשה בידים, על ידי הכלי משחית הנקרא מחשב שמחובר אל אינטרנט, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מ"ה.) אין יצר הרע שולט אלא במי שעיניו רואות; ואמר החכם "אין חוצץ בפני התאוה כעצימת העינים" ואמר "אין לך אבר באברי האדם שיגרום לו מכשול כמו העינים". ואני מוכרח להגיד לך שהרבה בתים נהרסו לגמרי רק מפני שהיה להם מחשב שמחובר אל אינטרנט בבית, ואף שזה נדמה כאילו הגזמה וכו', אבל רבים נפלו בפח בשביל הכלי הארורה הזו וכו', ונשבר ביתם, ולבסוף התגרשו רחמנא לישזבן, וכן נתנו להילדים לשחק עם זה, והם גלשו למקומות המטונפים והמזוהמים וכו', ועל ידי זה יצאו לתרבות רעה רחמנא ליצלן, ולכן אסור בהחלט שיהיה בבית מחשב שמחובר אל אינטרנט, כי זה הורס את כל חלקה טובה של היהדות, ומורידה את היראת שמים עד השאול רחמנא לישזבן. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך שבת שלום
בעזה"י יום א' לסדר תזריע מצורע כ"ז ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל… נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ודע לך שהתחזקות שאדם צריך להתחזק בכל יום מחדש, אינו איזה עצה טובה וכו', או מנהג טוב וכו', זה עצם החיים של האדם, בזה העולם מוכרחים להתחזק כפי הנסיונות הקשים ומרים שעוברים על כל אחד ואחד בכל יום ובכל שעה, כי תכלית הבריאה הייתה (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כדי להכירו יתברך, היינו שאדם צריך להרגיש את אמתת מציאותו יתברך מכל פרטי הבריאה, וכמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"ב) מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו, ואפילו מסיפורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים צ"ו ג') "ספרו בגוים כבודו", שאפילו בסיפורי הגויים צועק כבוד השם יתברך. כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיתקרב אליו יתברך, והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחיבה גדולה; וכו', עיין שם, ואל זה צריך כל בר ישראל להגיע, היינו שלא יראה ולא ישמע ולא ירגיש משום פרט מהבריאה רק את אמתת מציאותו יתברך, וזה המדריגה הכי עליונה להגיע אל זה, וזה התכלית שלזה נבראנו, אבל בשביל הבחירה והנסיון הס"מ מעלים ומסתיר ומכסה את אמתת מציאותו יתברך, על ידי הנסיונות הקשים והמרים שעוברים על כל אחד ואחד בצורה אחרת לגמרי וכו', ולכן צריכים התחזקות חדשה בכל יום מחדש, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (קידושין ל:) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהלים ל"ז) "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, ואמר על זה מוהרנ"ת ז"ל איך הקדוש ברוך הוא, עוזרו? על ידי ששולח בכל דור ודור צדיקים שהם מחזקים ומעודדים ומשמחים את נשמות ישראל, ולכן עלינו להתחזק באמונת חכמים שזה היסוד ביהדות, כי בלי אמונת חכמים אין אמונה בהקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ט"ז) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו", ואמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) אם במשה האמינו בהוי"ה לא כל שכן, אלא אי אפשר לבוא לאמונה בהקדוש ברוך הוא אלא על ידי "משה עבדו", אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו יודעים מרביז"ל ומעצותיו הקדושים, המחזקים ומעודדים ומשמחים אותנו בכל יום ויום מחדש. מה אומר לך צריכים רק דבר אחד אשר בו תלוי כבר הרבה דברים, להתחזק ביתר שאת ביתר עוז רק להיות בשמחה, ותיכף ומיד כשאדם בשמחה, אזי זוכה לישוב הדעת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך? הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש; ותיכף ומיד כשיש לאדם ישוב הדעת, אזי ירגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין טוב מזה, כי כשמרגילים את עצמם לספר את כל לבו להקדוש ברוך הוא, אזי הוא אף פעם לא לבד, איפה שרק ילך ואיפה שרק יהיה, ימצא שם את הקדוש ברוך הוא וידבר עמו, כמאמרם ז"ל (ילקוט דברים רמז תתכ"ה) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו", מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של נכרים והיה בתוכה יהודי אחד הגיעו לנמל אחד אמרו לאותו יהודי טול מעות ועלה לנמל וקה לנו משם מאומה, אמר להם לא אכסנאי אני ואיני מכיר להיכן אלך, אמרו לו יש יהודי אכסנאי, בכל מקום שאתה הולך אלקיך עמך, הוי "אשר לו אלקים קרובים אליו", זאת אומרת יהודי הוא אף פעם לא לבד, איפה שהוא הולך הוא הולך עם הקדוש ברוך הוא. תראה למסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולכן תעשה לעצמך הרגל לבוא לבית הכנסת ואז טוב לך כל הימים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסא, היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות בכל יום, הוא נמצא במחנה ישראל, ואיך שהוא רק מתקרר ומתחיל להתרשל מאיזה תפלה לא להתפלל במנין, זה כבר קליפת עוג מלך הבשן שיעקור אותו מהיהדות, ודעת לנבון שלפני כל תפלה הן שחרית והן מנחה והן ערבית, תכניס כמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה של הבית הכנסת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי מצוות צדקה חייב כל יהודי לתת אפילו כשהוא עני גדול מאד, וכמו שצריכים לשמור שבת ולהניח תפילין בכל יום, ולאכול כשר, כך אדם חייב לתת צדקה, אבל כשאין לו, הוא לא פטור מלתת כמה פרוטות וכו', ורוב בני אדם מזלזלים במצוות צדקה שזה המצוה הכי גדולה, מפני שחושבים שצריכים לתת איזה נתינה גדולה, אבל שוכחים שבאלו הפרוטות קטנות שנותן כל יום, בזה הוא קיים מצוות צדקה, ורק זה מה שילווה אותו אחר מיתתו, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך".
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ב' לסדר טהרה כ"ח ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתתאזר במדת הסבלנות, כי בזה העולם אי אפשר לעבור אלא על ידי המדה היקרה הזו, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) אשר מדת הסבלנות שהיא ארך אפים, אי אפשר להגיע אלא על ידי תוקף האמונה, כי כשבר ישראל מחדיר בעצמו שאין טבע מקרה ומזל כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אדם לא מקבל מכה קטנה באצבע הקטנה אם לא הכריזו קודם מלמעלה, עד כדי כך גדלה השגחתו הפרטיית, אדם חושב שלא הבחין וכו', לא נזהר, ובשביל זה קיבל את המכה על האצבע וכו', אבל המאמין האמיתי יודע שבכל דבר ובכל צער ועגמת נפש וחלישות הדעת, שם אלופו של עולם גנוז, וזה צריכים להחדיר בעצמו תמיד, והרגע שאדם חזק בזה, אזי אדם יתפלל בחיות ובדביקות אליו יתברך, כי בוודאי אם היה לו אמונה שלימה והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו ומאזין לתפלתו, בוודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבידות בתפלתו, ובוודאי היה מתפלל כראוי, אך עיקר בלבול התפלה הוא בא מחמת חסרון האמונה, ועל כן הוא נכנס בעצבים, וכל דבר קטן מעצבן אותו, ואין לו אריכת אפים שהוא מדת האמונה הקדושה בו יתברך. עליך לדעת כי על כל אחד בזה העולם עובר נסיונות קשים ומרים וכו', זה בכה וזה בכה, כל אחד מנסים אותו בנסיונות אחרים, אבל עיקר שלימות וגדולת בר ישראל שיכול להפוך את המר למתוק, החושך לאור, והרע לטוב, כמובא בזוהר (הקדמה ד.) מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבוא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, אשרי לו בזה ואשרי לו בבא, ולכן אני מאד מבקש אותך, אל תהיה בטלן, אתה נמצא אצל רבי כל כך גדול שלא עוזב אותנו יום יום, ומעורר אותנו מהשינה העמוקה, כי בפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') יש בני אדם שישינים את ימיהם, ואף שנדמה להעולם שהם עובדים את השם, ועוסקים בתורה ובתפלה, אף על פי כן כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם, כי נשאר כל עבודתם למטה, ואין יכול להתרומם ולהתעלות למעלה, כי עיקר החיות והשכל וכו', כי המח מחשבה של האדם צריך תמיד להיות דבוק בהקדוש ברוך הוא, וכשמקיים איזה מצוה צריך להרגיש את מי שציווה לקיים את המצווה הזו, וכשלומד תורה צריך לזכור בנותן התורה, וכל זה כשהוא ער אז הוא מרגיש את הקדוש ברוך הוא, שהוא ציוונו לקיים את מצוותיו, והוא נותן התורה, אבל אם אדם יושן, אזי המח שלו יושן, ואינו מרגיש את אמתת מציאותו יתברך, ונופל לעומק בור ודות וכו', ותמיד הוא בעצבות ובמרה שחורה וכו', ונופל עליו כבדות גדול מאד, עד שלא יכול לפתוח בכל יום מקרא, משנה, גמרא וכו', כי מרוב הכבדות שנופל עליו, אזי נמשך עליו עצלות שזה מביא את האדם לעצבות ומרירות ודכאון פנימי וכו', והצדיק האמת מעורר אותנו מהשינה העמוקה, ופותח לנו את הפה שנזכה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ונזכה ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, ופרקים משניות, ודפים גמרא, אשר זה עיקר העשירות שאדם צריך לקנות לעצמו כל יום, כי להיפך אם אין לאדם את השלוש דברים האלו בכל יום, הוא העני הכי גדול, כמאמרם ז"ל (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, קח את עצמך בידיך, וראה להקפיד בכל יום ויום לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר כל דיבור ודיבור זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ועיקר הדיבור שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, זה מכניס בו ישוב הדעת אמיתי, שיזכה ליישב דעתו מה הוא עושה בזה העולם? ואיך הוא מתנהג בזה העולם? כי כל ענין ההתבודדות הוא ישוב הדעת אמיתי ונצחי, שאדם צריך ליישב את דעתו למה לו להתעצבן ולהיות בכעס על אשתו ועל ילדיו וכו', כי ימינו כצל עובר, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן עוד מהיום הזה תעשה התחלה חדשה, ותלמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, וזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' הם ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד בכל יום גמרא, הוא מסובב עם ארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו מכל פגע ונגע ומחלה וכו', הדף היומי של היום עירובין ל"א, אף שנדמה לך דמיונות כפי קטנות מוחיך מה יהיה כבר אם אני יגרוס את הדף היומי של היום? הרי לא גרסתי אתמול, ומי יודע אם אני יגרוס מחר? אל תאמר זאת, אלא דע לך כי הדף היומי שתלמד היום, זה ישמור אותך מכל רע, וזה יביא לך הצלחה בחייך. נא ונא תקבע לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום הרבה פרקים משניות, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, מי שמרבה בלימוד בגירסא משניות, זוכה לפרנסה בנקל, וכן תמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ותשתדל להכניס בקופת הצדקה לפני כל תפלה כמה פרוטות לצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך". אני מאד מאד מבקש אותך שתשמור על הנוער שלנו, כי בעיתים הללו בכל העולם החרדי כולו הנוער צריכים שמירה גדולה מאד מאד, ואשרי מי שעוזר לשמור על הנוער, שאין לתאר ואין לשער את גודל זכותו בשמים.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ג' לסדר טהרה כ"ט ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י
אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל השמחה שצריכה להיות לכל אחד מאנשי שלומינו חסידי ברסלב שזכינו להתקרב אל רביז"ל, שהוא מחזק ומעודד ומשמח אותנו, ומוליך אותנו אל הדרך האמת, להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין למעלה מזה, כי באמת כל בר ישראל רוצה לחזור אל הקדוש ברוך הוא, כי נשמת ישראל הם חלק אלקי ממעל, אך הם לא יודעים את הפתח והדלת להכנס בה וכו', ובא רביז"ל ואומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) שהדלת והפתח להכנס אל הקדוש ברוך הוא, זה הדיבור, שאדם ירגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, אשר אין למעלה מזה, כי עיקר ההתחברות והדביקות להשם יתברך הוא על ידי תפלה, כי התפלה הוא שער שדרך שם נכנסים להשם יתברך, ומשם מכירים את הקדוש ברוך הוא, ולכן לא בחינם שהס"מ אורב מאד מאד על כל אחד ואחד שרוצה להתקרב אל רביז"ל, ושם לו כל מיני מניעות ועיכובים בדרך, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ב) שלפעמים שמים גם ירא שמים על הפתח שלא יוכלו להכנס אל רביז"ל, אלא על ידי מסירות נפש, עיין שם, ועיקר המסירות נפש הוא שאדם צריך לקחת את עצמו בידיו ולהתחזק להיות בשמחה עצומה, שתהלה לאל אנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, רבי שמקרב אותנו אל הקדוש ברוך הוא, ורבי שפותח לנו את הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולכן לא בחינם שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; העיקר רק להרגיל את עצמו תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בעקשנות גדולה מאד, ואפילו שזה בא במסירות נפש הכי גדולה, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רל"ב) גיבור אחד חגר מתניו לכבוש חומה חזקה. ואחר כך כשבא אל השער, היה ארוג על השער מטוה מקורי עכביש שסתם השער. וכי יש שטות מזה שיהיה חוזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש?! (והנמשל מובן), ואחר כך אמר רביז"ל: העיקר הוא הדיבור. שעל ידי הדיבור יכולין לכבוש הכל ולנצח כל המלחמות. ואמר: אף על פי שיכולין להתבודד במחשבה, אבל העיקר הוא הדיבור. ומבואר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו. וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדושה, בודאי הוא שטות גדול. כי הלא הוא רוצה לכבוש בדיבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר, ועכשיו כשהוא סמוך לדבר, ולכבוש ולשבר חומות ולפתוח שערים על ידי הדיבור, ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, ימנע חס ושלום מלדבר?! כי הלא המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדיבורו; ולכן מאחר שאתה יודע מרבי אמת כזה, אל תהיה בטלן, תציית את רביז"ל ותהיה רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו דיבור אחד בוקע רקיעים וכו' וכו', ומכל שכן עוד דיבור ועוד דיבור וכו' וכו', כי התפלות והתחנות והבקשות שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, עושים רושם גדול בכל העולמות, ואם אדם היה יודע איזה נחת רוח הוא גורם למעלה, הוא לא היה מפסיק מלדבר אל הקדוש ברוך הוא כל היום מתי שרק יש לו הזדמנות, היינו מלבד השלוש תפלות הקבועות שאדם מחוייב להתפלל בכל יום שחרית מנחה ערבית, שאז נפתחים שערים מהשמים לקבל את התפלות, עם כל זאת מה טוב ומה נעים שאדם עושה שיחה ותפלה מעצמו עמו יתברך, שזה נקרא התבודדות, שעל זה הזהירנו רביז"ל יותר מהכל, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך; עיין שם. ומובא בזוהר (וישלח קע"ג:) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקי"ם קרובים אליו, כהוי"ה אלקינ"ו בכל קראנו אליו", תא חזי כמה אינון חביבין ישראל קמי קודשא בריך הוא, דלית לך עם ולישן בכל עמין עובדי עבודה זרה דעלמא דאית ליה אלהא דישמע לון, כמה דקודשא בריך הוא זמין לקבלא צלותהון ובעותהון דישראל, בכל שעתא דאצטריך לון למשמע צלותא דאינון בעאן, בגין ההוא דרגא דלהון; [בוא וראה כמה חביבין הם עם ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, שאין לך עם ולשון בכל העמים עובדי עבודה זרה שבעולם שיש להם אלוה שישמע אותם כמו שהקדוש ברוך הוא מזומן לקבל תפלות ובקשות של עם ישראל, בכל שעה שנצרך להם להשמיע תפלה שהם רוצים, בגלל אותה דרגא שלהם], ולכן דייקא אלו שזוכים להיות מקורבים אל רביז"ל, ומצייתים אותו, ומתבודדים בכל יום עמו יתברך, ראוי להם לשמוח מאד מאד, כי על ידי תפלה והתבודדות אדם אף פעם לא יהיה לבד, איפה שילך הוא הולך עם הקדוש ברוך הוא, ואף פעם לא משעמם לו, כי תמיד הוא עמו יתברך, כמאמרם ז"ל (ילקוט דברים רמז תתכ"ה) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו", מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של נכרים והיה בתוכה יהודי אחד הגיעו לנמל אחד אמרו לאותו יהודי טול מעות ועלה לנמל וקה לנו משם מאומה, אמר להם לא אכסנאי אני ואיני מכיר להיכן אלך, אמרו לו יש יהודי אכסנאי, בכל מקום שאתה הולך אלקיך עמך, הוי "אשר לו אלקים קרובים אליו", זאת אומרת יהודי הוא אף פעם לא לבד, איפה שהוא הולך הוא הולך עם הקדוש ברוך הוא. זכור גם זכור מה שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ד) על שני כיתות אנשים יש לי רחמנות גדול עליהם, על אלו אנשים שהיו יכולים להתקרב אלי ואינם מתקרבים, ועל אלו המקורבים אלי ואינם מקיימים את דבריי. כי אני יודע שיהיה עת בעת שיהיה האדם מונח על הארץ עם רגליו אל הדלת, אז יסתכל על עצמו היטב ויתחרט מאד מאד על שלא זכה להתקרב אלי, או שלא קיים את דבריי. כי אז ידעו שאם היו מקורבים אלי ומקיימים את דבריי, לא היה שום דרגא בעולם שלא הייתי מביאם לאותה המדריגה. אבל לא יועיל אז; עיין שם.
