בעזה"י יום ד' לסדר יתרו י"ט שבט התשע"ג

שלום וברכה אל … נרו יאיר ויזרח

מה אומר לך, הייתי ביבנאל שתי שבתות, בא – בשלח כמעט שלושה שבועות, ואת גודל השינוי שאני רואה בקהילתינו זה אין לתאר ולשער כלל, את האחדות והאהבה והעזר שיש בין אנשי שלומינו איש את רעהו יעזורו בכל המובנים וכו', מאשמורת הבוקר עד חצות לילה יש מנינים אחרי מנינים, מה שלא רואים רק בעיירות הגדולות, תהלה לאל בשני הכוללים יושבים אברכים ולומדים תורה בהתמדה, וכן אלו שעובדים קובעים עיתים לתורה, וכן יש קבוצה גדולה של אנשי שלומינו שעוסקים בהפצת מעיינות החכמה חוצה, מפיצים את ספרי רביז"ל שזו זכות מאד גדולה להחדיר אמונה פשוטה בו יתברך, ולחזק ולשמח את נשמות ישראל השבורים והרצוצים וכו', מהצרות שעובר עליהם וכו', ורק ספרי רביז"ל מחיים ומחזקים אתם, ועל כולם ביקרתי את התלמוד תורה ואת הבית ספר, אין לתאר ואין לשער את גודל החיות שזה הכניס בי, סוף סוף אחר תקופה ארוכה של חצי יובל שנים, יש לנו כבר מבנים של קבע, הן לבנים והן לבנות, אף שזה כבר בכלל לא מספיק, כי תהלה לאל יש לנו כבר למעלה מאלף ילדים, המתחנכים  על פי דרך התורה והיראה, כפי המסורת שקיבלנו מדור דור.

 מי היה מאמין שבמקום רחוק כזה ששורץ כאן הס"מ בעצמו, ומסית ומדיח נגדינו יומם ולילה וכו', שנזכה להקים קהילה קדושה כזו, המונה כבר ארבע מאות משפחות כן ירבו, ורובם כבר בונים בתים חסדי השם כי לא תמו רחמיו עלינו, ולכן עלינו להתחזק ביתר שאת וביתר עוז להיות בשמחה ולהתחזק באהבת חברים, שזה היה רצונו של רביז"ל שנחזק אחד את השני, ותשמור עצמך מאד מאד מתולעת אחת שיכולה לקלקל את כל הכרם היפה שנטעתי פה, לא צריכים רק אברך נואף אחד שמפיו הטמא נודף רוק ממאיר, לדבר כל דבר אסור על הצדיק וכו', וזה יכול להתליע את כל הפירות, וצריכים לשמור מאד מאד מנבלה סרוחה כזו וכו'.

אשרי מי שמחזק עצמו ואת אשתו ואת ילדיו באמונת חכמים, שזה החיסון הכי טוב להנצל מפגעי וממקרי הזמן, עכשיו שיש בעולם המחשב (מכשף) ששמו כן הוא מכשף את דעת האדם בניאוף וכפירות, וצריכים לשמור מאד מאד על הילדים החמודים שלנו, שלא יפלו גם כן בפח השבור הזה וכו', ולכן מוכרחים להכניס בהם הרבה אמונת חכמים, ולספר להם סיפורי צדיקים, שזה דבר גדול מאד, וצריכים להרחיק בתכלית הריחוק כל תולעת חולאת האדם שמדבר נגד הצדיק המחזק ומשמח אותנו ומקרבינו אליו יתברך.

נא ונא תעשה כל מה שביכלתך ללמוד בכל יום ויום את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל זמן שתזכה לדפדף את הגמרא יום יום, אזי תשאר יהודי ירא שמים עם צלם אלקים עליך, הרגע שתתרשל מזה וכו', אזי לאט לאט תאבד את היראת שמים ממך, וכבר אמר רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ז') כל זמן שהדף מגין עליך, אין לך מה לפחד, ופירשו אנשי שלומינו בפולניה, כל זמן שדף גמרא מגן עליך, אין לך מה להתפחד כלל משום דבר, כי זה ישמור אותך, וזה יגן בעדך.

אשרינו שאנו מקורבים אל רביז"ל טוב להודות להשם יתברך על כל החסד חינם שעשה עמנו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר יתרו כ' שבט התשע"ג

שלום וברכה אל … נ"י

כשאנחנו מתבוננים מה שקורה בעולם וכו', ומה שעובר על כל אחד ואחד וכו', ויש כל מיני דעות נפסדות ושיטות פסולות וכו', וכולם רצים ומתרוצצים לימין ולשמאל וכו' וכו', אזי עלינו חסידי ברסלב להיות מאד מאד שמחים שזכינו להתקרב אל רביז"ל, שהוא מלמד אותנו שאין איפה לרוץ ולברוח אלא אל הקדוש ברוך הוא, והוא גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל.

כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תפתח את הפה שלך ותדבר אל הקדוש ברוך הוא, ותחדיר בעצמך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, ולכן הוא שומע תפלת כל פה, כי הוא נמצא ובלעדו אין שום נמצא, ואם היית יודע מה הדיבורים שלך פועלים בשמים, לא היית מפסיק מלדבר אל הקדוש ברוך הוא, מהרגע שהיית פותח את העינים מתי שקמת מהשינה וכו', עד הרגע שאתה הולך לסגור את העינים להשינה וכו', ואין לתאר ואין לשער מה זה דיבור אחד לדבר אל הקדוש ברוך הוא.

ולכן לא בחינם שהס"מ אורב על כל אחד ואחד למנוע ממנו לדבר אליו יתברך, כי הוא יודע שאם אדם ידבר אל הקדוש ברוך הוא, בזה הוא מבטל אותו לגמרי, ולכן אני מאד מבקש אותך שתציית את רביז"ל, ותרגיל את עצמך בעבודה הקדושה הזו, רק לדבר אליו יתברך, כי רק הוא יתברך יכול לעזור לך, אז כבר לא תרוץ לא לימין ולא לשמאל, אלא ישר אל הקדוש ברוך הוא, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי שמגלה לנו את אמתת מציאותו יתברך, ואשר אין שום תכלית אחר רק להשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך, טוב להודות להשם יתברך על כל החסד חינם שעשה עמנו, בזה שקרבנו אל רביז"ל, ואשרי מי שזוכה להפיץ את אור רביז"ל בעולם, ולא מתבלבל משום בריה שבעולם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר יתרו כ"א שבט התשע"ג

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב", תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד

מאד מאד אני מבקש אתכם שתמסרו את נפשכם להתפלל בשבת קודש במנין, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שמתפלל בכל יום ויום במנין, שאז הוא עת רצון גדול בשמים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; על אחת כמה וכמה באין ערך כלל, כשבאים בשבת קודש להתפלל אל הקדוש ברוך הוא במנין דייקא, זה עושה רושם בכל העולמות, אך דייקא בשבת הס"מ אורב על כל אברך לישון יותר וכו', ועל ידי זה הוא מתעצל לבוא לבית הכנסת, ומחסר קריאת התורה וכו', ומכל שכן שיש אברכים שמחסרים מנחה וסעודה שלישית וערבית, שזה עוולה גדולה מאד מאד, וזה בא רק מעצלות, וחבל מי שמפספס להתפלל במנין מנחה ואכילת סעודה שלישית וערבית בצוותא, כי אז הוא עת רצון גדול בשמים לפעול כל מה שרוצים וכו', אך הס"מ מפיל על כל אחד ואחד אז עצלות גדולה מאד, וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות: הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו: טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ח' סימן ו') רבנן אמרי ז' דברים אמר שלמה על העצל, ומה שאמר משה היה גדול מכולם, כיצד אמרו לעצל רבך בעיר לך ולמוד תורה ממנו, והוא משיב אותן ואומר להן, מתיירא אני מן הארי שבדרך, מנין, שנאמר (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך" אמרו לו הרי רבך בתוך המדינה עמוד ולך אצלו, אמר להן מתיירא אני שלא יהא ארי בתוך הרחובות, שנאמר "ארי ברחובות", אמרו לו הרי הוא דר אצל ביתך, אמר להן והארי בחוץ, שנאמר "אמר עצל ארי בחוץ" אמרו לו בתוך הבית, השיב להן ואם הולך אני ומוצא את הדלת נעול אני מחזר ובא, אמרו לו פתוח הוא, מנין שנאמר (שם) "הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו" לסוף שלא היה יודע מה להשיב, אומר להן או הדלת פתוח או נעול מבקש אני לישן עוד מעט, מנין שנאמר (שם) "עד מתי עצל תשכב" וגו', עמד משנתו בבוקר נתנו לפניו לאכול הוא מתעצל לתת לתוך פיו, מנין שנאמר (שם י"ט) "טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו" וכו', עיין שם, ולכן אני מאד מאד מבקש את כל אחד ואחד מאנשי שלומינו היקרים, ראו מה לפניכם, תזדרזו להתפלל בשבת במנין דייקא, כי כל ההשפעות באים לאדם במשך השבוע רק בזכות השבת, ואת ההשפעות מקבלים דייקא על ידי תפלה, שאז האדם מבטל את עצמו מכל וכל וכו', ונכלל באין סוף ברוך הוא, כי שבת הוא שמא דקודשא בריך הוא עילא ותתא, אשרי מי שמוסר את נפשו פשוטו כמשמעו לבוא להתפלל בשבת קודש במנין את כל השלוש תפלות, מכניסת שבת עד יציאת השבת, וכן נזהר מאד לאכול את השלוש סעודות, שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג, שהשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום, ועל ידי שנקפיד לאכול את השלוש סעודות בשבת נתפטר מהפורעניות האלו, ולכן תהיה זהיר מאד מאד בזה, ואז טוב לך בזה ובבא כל הימים.

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר יתרו כ"א שבט התשע"ג

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מיני אופנים שבעולם רק להיות בשמחה, כי גדול אדונינו ורב להושיע, וראוי לנו לשמוח בכל יום ויום שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה מרבי נורא ונפלא כזה, רבי שמחזק ומעודד אותנו, ולא נותן לנו ליפול בשום פנים ואופן, וזה שמחתינו ותפארתנו, ובכל הדורות היו אנשי שלומינו שמחים ועליזים עם עצם ההתקרבות אל רביז"ל, ובזה תלוי האמונת חכמים שלנו, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; ואמרו אנשי שלומינו אם לא שמחים עם זה, סימן שהאמונת חכמים שלנו עדיין מוטלת בספק, ולכן עלינו לבקש בכל יום ממנו יתברך על זה בעצמו, שנזכה להיות שמחים ועליזים שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, ועיקר ההתקרבות הוא לציית את רביז"ל, וכמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל לתלמידו ר' נחמן טולטשינר ז"ל אם לא מצייתים את הרבי, למה צריכים לנסוע אליו? ומעשה שהיה כך היה, שדרכו של מוהרנ"ת ז"ל היה שתיכף ומיד כשהגיע לאומן הניח את המזוודה שלו באכסניה שלו, ורץ אל ציון רביז"ל, ופעם נסע עמו ר' נחמן טולטשינר ז"ל, וליווה את מוהרנ"ת ז"ל, אבל הבגד שלו היה קרוע, ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל חזור ותפור את הבגד שלך, ואמר ר' נחמן טולטשינר ז"ל אני רוצה ללכת עמכם, וכשאני יחזור אני יתפור את זה, על זה אמר לו מוהרנ"ת ז"ל, הרי רביז"ל מקפיד מאד מאד לא ללכת עם בגדים קרועים, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ז) הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה. ועל כן הבגדים יהיו שלמים תמיד ולא קרועים כי הוא קלקול השמירה, הבגדים בעצמן תובעין את האדם אם לא נזהר בשמירתן לכבדן כראוי ולהחזיקן בנקיות; ולכן אם אתה לא מציית, מה אתה נוסע אל רביז"ל? רואים מכל זה שעיקר ההתקרבות אל רביז"ל צריך להיות עם אמת ועם תמימות, ולציית אותו, והיסוד מוסד אצל רביז"ל הוא להיות תמיד בשמחה, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה, אפילו שעבר עליו מה שעבר צריכים להכריח את עצמו להיות בשמחה, כי השמחה הוא רפואה לכל בין בגשמי בין ברוחני, וכן על ידי שמחה נתרחב הלב ויכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו יתברך את כל אשר עבר עליו בלי שום חכמות והשכלות כלל, ולכן אל תהיה בטלן, אם אתה כבר יודע מרבי אמת כזה, ראה רק להיות בשמחה עצומה, ותכריח את עצמך עם כל הכוחות להיות בשמחה, אף שעובר עליך משברים וגלים וכו' וכו', וכן על ידי שמחה יתרחב לך דעתך שתוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא.
נא ונא ראה לשמור על ילדיך במשך כל השבת, ואל תניחם הפקר כלל, וזה מעיקר החינוך, ואמר מוהרנ"ת ז"ל שאצלו חינוך הילדים כל כך חשוב, כמו אמירת תיקון חצות, שזה העבודה הכי קדושה וגדולה של האדם, לקום בלילה בחצות ולקונן על חורבן בית המקדש ועל גלות וצרות ישראל וכו' וכו', ולכן אל תיקח את זה בקלות, אלא כל אבא מוכרח לקחת את הבנים שלו לבית הכנסת להתפלל, והעיקר לא ללכת איתם ביד חזקה וביד קשה, אלא באהבה ובקירוב וכו', ואמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ק"ז) הבנים שוטים, כשאביהם כעסן; כי כשהאבא כעסן והבן שואל אותו משהו וכו', והאבא צורח וצועק עליו כמטורף וכו', אזי הבן נשאר שוטה וכו', אבא צריך להוריד את עצמו אל ילדיו, ולספר להם סיפורי צדיקים, וכן להתעניין בכל מה שעובר עליהם, שזה מעיקר החינוך, אבל אני מוכרח להגיד לך שזה אי אפשר בשום פנים ואופן אלא כשאדם שש ושמח, כי כשאדם עצוב וממורמר, אזי מאבד את שכלו לגמרי, ולכן ראה לשמוח בשמחת השבת, אשר אין עוד שמחה כשמחה זו שאדם זוכה לשמור שבת קודש, ובזה הוא מגלה את טוהר לבבו שמאמין בחידוש העולם, אשרי לו וכו', ועל ידי זה יתרחב לבך ודעתך, ויהיה לך סבלנות אל אשתך ואל ילדיך, ותהיה הכי מאושר בחייך, וכבר כתב הרמב"ם (פרק ח' מהלכות לולב הלכה ט"ו) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להפרע ממנו, שנאמר (דברים כ"ח) "תחת אשר לא עבדת את הוי"ה אלקיך בשמחה ובטוב לבב", וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה, ועל זה הזהיר שלמה ואמר (משלי כ"ה ו') "אל תתהדר לפני מלך" וכל המשפיל עצמו ומיקל גופו במקומות אלו, הוא הגדול המכובד העובד מאהבה, וכן דוד מלך ישראל אמר (שמואל ב' ו') "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני", ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני השם, שנאמר (שמואל ב' ו') "והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני הוי"ה".
אני מאד מבקש אותך שתלמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי שזה חיות להנפש, הדף היומי של היום זה שבת קכ"א, תאמין לי אם תרגיל את עצמך ללמוד בכל יום דף גמרא, תרגיש קשר רוחני שאי אפשר להסביר, ואף שלפעמים זה יבוא לך מאד מאד קשה, תעשה לעצמך חוק ולא יעבור שאת הדף היומי אתה לא תחסור, ומי יתן שתיקח גם חברותא ללמוד איתו את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה הצלחת האדם, ואפילו שאתה לא מבין את הכל, עם כל זאת תגרוס את הדף, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו, וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי ט') "אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא".
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

בעזה"י יום א' לסדר משפטים כ"ג שבט התשע"ג

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שמסלק את חכמתו המדומית לגמרי, ומאמין בו יתברך בלי שום חכמות והשכלות כלל, שאז החיים שלו חיים נעימים ומאושרים, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) כשיש לאדם אמונה אזי הוא יכול לנחם את עצמו מכל מה שעובר עליו, כי יודע שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה ומוליך אותו, הכל לטובה, כי (ברכות ס"ג) כל מאן דעביד רחמנא לטב הוא דעביד, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, כי אין עוד תענוג ועריבות כזו שאדם יודע שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה זה בוודאי לטובה, וזה מנחם אותו, ולכן ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ותמיד תזכור אשר הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, וככל שתחדיר בעצמך את האמונה הזו, כן תחיה חיים מאושרים.
נא ונא ראה לגנוב בכל יום זמן ללמוד תורה הקדושה, כי כך מובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) שאמר לאדם אחד שהתנצל לפניו שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק בשא ומתן, אמר לו רביז"ל אף על פי כן ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום, ואמר, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ל"א) ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה? קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא; ואי אפשר לתאר ולשער מעלת הזוכה ללמוד תורה הקדושה, וכך מובא (זוהר הקדמה י"א.) תא חזי כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא, וכמה הוא עלאה על כלא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מעלאי ומתתאי, ולא דחיל ממרעין בישין דעלמא, בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי ויליף מיניה בכל יומא, דהא אורייתא תוליף לבר נש למיזל בארח קשוט, תוליף ליה עיטא היך יתוב קמי מאריה לבטלא ההיא גזרה, דאפילו אתגזר עליה דלא יתבטל האי גזרה, מיד אתבטל ואסתלק מניה, ולא שריא עליה דבר נש בהאי עלמא, ובגין כך בעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילי ולא יתעדי מינה, הדא הוא דכתיב (יהושע א' ח') "והגית בו יומם ולילה", ואי אתעדי מינה דאורייתא, או אתפרש מינה, כאלו אתפרש מאילנא דחיי, [בוא וראה כמה חזק הוא אלו שלומדים תורה, כמה זה עולה על הכל, כי כל מי שלומד תורה, הוא לא מפחד לא מעליונים ולא מתחתונים, ולא מפחד משום דברים רעים שיש בעולם, מפני שהוא קשור באילן החיים, ולומד את התורה הקדושה, שמלמדת את האדם איך ללכת בדרך הנכון, ומלמדת לאדם עצות טובות איך לשוב להקדוש ברוך הוא, ואפילו שנגזר עליו גזירה, על ידי לימוד תורה כבר מתבטלת כל הגזרי דינים מעליו, ולכן צריך כל אדם להשתדל ללמוד תורה ביום ובלילה, ולא להפרד ממנה, ואם נפרש מן התורה, כאילו הוא נפרש מאילן החיים].
אני מאד מאד מבקש אותך שתראה ללמוד בכל יום את הדף היומי אפילו בגירסא, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שגורס בכל יום דף גמרא, שזה שומר את האדם מכל רע, וממשיך על עצמו הד' מלאכי שמירה, שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א' ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ותשתדל אפילו במסירות נפש לגרוס את הדף, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ואין מילים להסביר לך מה זה שיהודי זוכה לדפדף בכל יום דף גמרא, אפילו באמירה בעלמא, על כל פנים איך שהוא יש לו שייכות אל הגמרא, וכל זמן שיהודי מקושר להגמרא, הס"מ ונוקבא דיליה לא יכולים לעשות לו שום דבר, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתהיה עקשן גדול על דבר זה, ואז תראה שהקליפות והסטרא אחרא לא יהיה להם שליטה בך, הדף היומי של היום שבת קכ"ג, ואם תרגיל את עצמך חוק ולא יעבור לגרוס דף גמרא, תראה איך שיאיר לך המזל, ויומשך עליך אור גדול מלמעלה.
וזכור גם זכור אשר לפני כל תפלה הן שחרית והן מנחה והן ערבית, תכניס כמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה של הבית הכנסת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי מצוות צדקה חייב כל יהודי לתת אפילו כשהוא עני גדול מאד, וכמו שצריכים לשמור שבת ולהניח תפילין בכל יום, ולאכול כשר, כך אדם חייב לתת צדקה, אבל כשאין לו, הוא לא פטור מלתת כמה פרוטות וכו', ורוב בני אדם מזלזלים במצוות צדקה שזה המצוה הכי גדולה, מפני שחושבים שצריכים לתת איזה נתינה גדולה, אבל שוכחים שבאלו הפרוטות קטנות שנותן כל יום, בזה הוא קיים מצוות צדקה, ורק זה מה שילווה אותו אחר מיתתו, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך"; איזה נחת רוח יהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" אתה לא יכול לתאר איזה שמחה יהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת כל יום לקופת הצדקה, ולהיפך לא יכולים לתאר את הצער שיהיה לאדם איך לא הייתי חכם בזה העולם, ועל ידי כמה פרוטות שהייתי נותן כל יום לצדקה היה מאיר לי כאן בעולם הבא, אבל אז כבר מאוחר, כי 'היום לעשותם' כל זמן שאדם חי הוא יכול לקיים את מצוותיו יתברך, ואחר כך כבר מאוחר, וכן זה הלכה מפורשת שאפילו עני שהוא בעצמו מתפרנס מהצדקה חייב לתת צדקה כמובא (רמב"ם פרק ז' מהלכות מתנות עניים הלכה ה') ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר; וכן הוא (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ח סעיף א') כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

בעזה"י יום ב' לסדר משפטים כ"ד שבט התשע"ג

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, וככל שתחדיר בעצמך שהוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, על ידי זה תרגיש כל מיני נועם שבעולם, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) שברית ואמונה תלויים זה בזה, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "ובריתי נאמנת לו", היינו כדי לזכות לשלימות אמונה, צריכים להחזיק בשלימות תיקון הברית, ומי יכול להתפאר שהוא כבר אוחז בזה? ולכן עובר כל אחד ואחד ספיקות ובלבולים באמונה הקדושה, וצריך שתדע אשר כל ספק כביכול בו יתברך רחמנא לישזבן, עוקר את נשמתו לגמרי, ולכן לא בחינם שהזהרנו רביז"ל מאד מאד על אמונה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ') העיקר הוא אמונה, וצריך לחפש ולבקש איפה הוא אוחז באמונה, כי כשאדם חזק באמונה, אזי כל החיים שלו הולכים כבר בצורה אחרת לגמרי, וכמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ח) "איש אמונות רב ברכות", כי האמונה ממשכת לאדם כל הברכות שבעולם, ואמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות אישות הלכה ד' אות ז') מי שיש לו אמונה חזקה ואינו נכנס לחקור בשום דבר כלל וכו', הוא זוכה להתענג על הוי"ה, ולחזות בנועם זיוו חיותך אלקותו יתברך וכו', על ידי רדיפת המחשבה והמעכב, אשרי לו, היינו מצד אחד מחשבתו רץ להשיג אלקותו יתברך, כי טבע של הנשמה שרק רוצה לעלות מעלה מעלה וכו', אבל הקדוש ברוך הוא הטביע באדם שיהיה לו אמונה שזה כח הצמצום לצמצם אותו שלא יצא מהגבול וכו', אבל תיכף כשרוצה לחקור בדברים שלמעלה משכלו, על ידי זה נכשל מאד וכו', כי יוכל לבוא לידי פירוד חס ושלום, שבא על ידי היכלי התמורות, שהם הסטרא אחרא דשריא בחיבורא וסיים בפרודא וכו', דהיינו שמפריד בין יש ואין, עד שמזה בא שנסתפקו (שמות י"ז) "היש הוי"ה בקרבנו אם אין", שזה קליפת עמלק שמכניס באדם ספיקות וכו', ועל ידי זה בא לידי קרירות שמקרר מיראת שמים.
ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך רק להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, וצריכים לבקש הרבה ממנו יתברך על אמונה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) יש עבירות שמכניסים כפירות באדם, ויש שבאים עליהם מחשבות על אמונה הקדושה מחמת שלא נולדו בקדושה כראוי, ויש עבירות שפוגמים ומזיקים באמונה, ולכן צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, שיזכה לאמונה ברורה ומזוככת, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה הוא דבר קטן, ואצלי האמונה הוא דבר גדול, כי עיקר האמונה הוא בלי שום חכמות והשכלות כלל.
וצריך שתדע שכל הצרות והיסורים והמרירות שרק עוברים עליך, זה רק מחמת כשנכנס לך ספיקות באמונה, שאז אתה נמצא בנוקבא דתהומא רבה וכו', ולכן בזה שתתחזק בכל יום ובכל שעה ובכל רגע באמונה פשוטה בו יתברך, ותחדיר במח מחשבתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך.
מה אומר לך ראוי לנו לשמוח מאד מאד שזכינו להתקרב אל רביז"ל, שהוא מלמד אותנו איך להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ומחזקנו ומעודדנו ומשמחנו בכל יום ויום רק להכניס בעצמינו יותר ויותר את האמונה, ועיקר האמונה מתגלית על ידי שמדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות בשפת האם שלו, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו') והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפלה ושומע התפלה, בוודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו, ומחמת שאין לבן אדם אמונה, בשביל זה הוא מתרשל בעבודה הקדושה הזו, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, כל זמן שאתה חי, ראה שפיך ידבר תמיד אליו יתברך, כי כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך, נשמע ונתקבל בכל העולמות, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי זה יסוד הכל, אדם חי בזה העולם הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש והנה שנה, ויכול לעבור לו את הימים והשבועות והחודשים וכו' וכו', שאפילו לא יפתח את פיו לדבר עמו יתברך וכו' וכו', ואת זה בא רביז"ל לעקור מהעולם, כי הוא מקור האמונה, מקור השמחה, כי שמחה ואמונה ותפלה תלויים זה בזה, כי בזה שאדם מאמין שאין בלעדו יתברך כלל, זה מחדיר באדם שמחה עצומה, כי מה יש לאדם בזה העולם? רק את הקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשמרגיש שאין לו רק את הקדוש ברוך הוא, אזי הוא תמיד אליו יתברך, ולכן תחדיר בעצמך את הדיבורים האלו, וזה יקרב אותך יותר ויותר אל רביז"ל, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו, שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, מרבי נורא ונפלא כזה.
אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר בהשלוש תפלות, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשיתחיל להתרשל אפילו מתפלה אחת, הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים.

בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ"ה שבט התשע"ג

שלום וברכה אל … נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך למסור את נפשך פשוטו כמשמעו, לבוא להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי על ידי זה תמשיך על עצמך השגחה שלימה, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ואל יקל בעיניך דבר זה, וכך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסא, היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות בכל יום, הוא נמצא במחנה ישראל, ואיך שהוא רק מתקרר ומתחיל להתרשל מאיזה תפלה לא להתפלל במנין, זה כבר קליפת עוג מלך הבשן שיעקור אותו מהיהדות, אדם מקיל את עצמו מה לי ללכת עכשיו בבית הכנסת להתפלל ערבית? זה מאוחר וכו', זה קר בחוץ? כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ב י"ג) "אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח", ולכן תעשה מסירות נפש לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, ובזכות זה תראה שהקדוש ברוך הוא ירחיב לך הן בפרנסה, הן בשלום בית, והן בהצלחה עם הילדים, אנשים לא יודעים מה זה לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, הבית הכנסת זה היכלו של הקדוש ברוך הוא, ומי שזוכה לבוא להתפלל את השלוש תפלות בהיכל המלך, על ידי זה המלך חופף עליו ושומר אותו מכל רע, ויכולים לפעול בבית הכנסת כל מה שרק רוצים, ולכן אל תהיה בטלן, תשמור מאד מאד על דבר זה, אף שנראה לך כמו דבר פשוט וכו', אבל דע לך כי עולמות עליונים תלויים בזה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ה' הלכה א') כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה, אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבוא; ולמה אתה צריך את זה שתשב בעולם הבא בחוץ מנודה עם מצורעים וכו' וכו', ואל תחשוב יש לי עוד זמן לחשוב מעולם הבא וכו' וכו', אל תאמר כך, כי ימינו כצל עובר, והזמן פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; וכל כך חבל יש לנו מצוה לבקר את היכל המלך שלוש פעמים ביום, ומחמת עצלות וכו', והיצר הרע מסית אותנו לא להכנס לבית הכנסת וכו', יהיה העונש שלנו שלמעלה גם כן לא נוכל להכנס לבית הכנסת, ונשב בחוץ וכו', ולא יהיה לנו מקום איפה להטמן מרוב בושה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אל תיקח את זה בקלות, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב כשבאים בכל יום לבית הכנסת, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח) מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל, נקרא שכן רע; ולמה אתה צריך להקראות שכן רע? תמסור את נפשך לבוא שלוש פעמים לבית הכנסת, שעכשיו שאין לנו בית המקדש, הבית הכנסת הוא הבית המקדש, כמאמרם ז"ל (מגילה כ"ט.) ואהי להם למקדש מעט, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות; ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ואנשי שלומינו היקרים בכל הדורות היו מוסרים את נפשם להתפלל בבית הכנסת הנקרא על שם רביז"ל דייקא, ואחר כל תפלה ותפלה היו יוצאים בריקוד, ותהלה לאל יש לנו במה לרקוד שאנחנו זוכים לציית את חכמינו הקדושים, ולהכנס לבית הכנסת, ורביז"ל אמר (ספר המדות אות תפלה סימן ב') המתפלל בבית הכנסת כאילו הביא מנחה טהורה; ואמר (שם סימן ג') הקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת; ואמר (שם אות בנים סימן נ"ב) יקדים ויחשיך לבית הכנסת, על ידי זה יאריך ימי בניו; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, וחוס וחמול עליך, ראה כמה חכמינו הקדושים מפליגים את מעלת אלו שבאים לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, ומכל פסיעה ופסיעה שרק פוסעים לבית הכנסת, נברא מלאך חדש, תתאר לעצמך כמה מלאכים נבראים רק מהליכה לבית הכנסת, ודעת לנבון שלפני כל תפלה הן שחרית והן מנחה והן ערבית, תכניס כמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה של הבית הכנסת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי מצוות צדקה חייב כל יהודי לתת אפילו כשהוא עני גדול מאד, וכמו שצריכים לשמור שבת ולהניח תפילין בכל יום, ולאכול כשר, כך אדם חייב לתת צדקה, אבל כשאין לו, הוא לא פטור מלתת כמה פרוטות וכו', ורוב בני אדם מזלזלים במצוות צדקה שזה המצוה הכי גדולה, מפני שחושבים שצריכים לתת איזה נתינה גדולה, אבל שוכחים שבאלו הפרוטות קטנות שנותן כל יום, בזה הוא קיים מצוות צדקה, ורק זה מה שילווה אותו אחר מיתתו, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך"; איזה נחת רוח יהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" אתה לא יכול לתאר איזה שמחה יהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת כל יום לקופת הצדקה, ולהיפך לא יכולים לתאר את הצער שיהיה לאדם איך לא הייתי חכם בזה העולם, ועל ידי כמה פרוטות שהייתי נותן כל יום לצדקה היה מאיר לי כאן בעולם הבא, אבל אז כבר מאוחר, כי 'היום לעשותם' כל זמן שאדם חי הוא יכול לקיים את מצוותיו יתברך, ואחר כך כבר מאוחר, וכן זה הלכה מפורשת שאפילו עני שהוא בעצמו מתפרנס מהצדקה חייב לתת צדקה כמובא (רמב"ם פרק ז' מהלכות מתנות עניים הלכה ה') ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר; וכן הוא (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמח סעיף א') כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו.
ואף שאני כותב את זה מפעם לפעם, עם כל זאת מחמת שאני רואה שמתרשלים מזה, ההכרח לחזק ולעודד אותך על נקודה זו, כי יבוא היום שתתחרט מאד מאד וכבר יהיה מאוחר, ולכן תעשה כל מה שביכולתך לציית אותי בדבר זה, ולא תתחרט לא בעולם הזה ומכל שכן לא בעולם הבא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים