יום ו' ערב שבת קודש פרשת במדבר ה'תשפ"ה
הנה אנחנו עומדים סמוך ונראה לחג מתן תורתנו הקדושה, שהקב"ה בחר בנו מכל עם, ונתן לנו את תורתו, ואנחנו זוכים להיות עם הנבחר, שאומות העולם מאוד מקנאים בזה, והקב"ה הלך לפני מתן תורה לכל האומות, וביקשם שיקבלו את התורה, ולא רצו כל אחד ואחד מסיבות שלו, כמו שאמרו חז"ל (איכה רבה ג'): "אמרו לפניו רבונו של עולם כך יפה לנו וכך נאה לנו וכך הגון לנו שלא קיבלו אומה אחרת תורתך אלא אנו אמר לה אני שפסלתי כל האומות בשבילכם אמרו לו אם כן למה החזרת תורתך על האומות ולא קיבלוה? ותניא בתחילה נגלה על בני עשיו, הדא היא דכתיב ויאמר הוי"ה מסיני בא וזרח משעיר למו ולא קיבלוה, החזירו על בני ישמעאל ולא קיבלוה, הדא היא דכתיב הופיע מהר פארן, ולבסוף החזירה על ישראל וקיבלוה הדא הוא דכתיב ואתה מרבבות קודש מימינו אש דת למו וכתיב כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", ומאז ירדה קנאה לאומות העולם, כמו שאמרו חז"ל (ילקוט במדבר תרפד') בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם בהם, ומאז ירדה שנאה לאומות העולם, כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבא סג'): כל האומות שונאים את ישראל, ואם כבר זכינו לקבל את התורה ולהיות עם הנבחר למה לא לנצל את הזכות הגדולה הזו ולהתנהג כמו עם הנבחר ולקיים את רצונו יתברך ללמוד את תורתו הקדושה, ולקיים את מצוותיו, ובוודאי עצם העניין שנולדנו מזרע ישראל, זה דבר שצריך מאוד לשמח אותנו, כמו שמברכים בכל יום הברכה "שלא עשני גוי", אבל זה לא מספיק כמו אלו שלצערנו הרב עדיין רחוקים מתורה ומצוות, ואומרים שהם יהודים טובים בלב, אבל הבורא יתברך שמו הוא רוצה שנלמד את תורתו הקדושה ולקיים את מצוותיו, ובפרט עכשיו בימי השבועות הקדושים שנתעורר עוד פעם אותו הארה שהיה בזמן מתן תורה, אז בא נתחיל לעשות התחלה חדשה, ללמוד תורה הקדושה, שכמה שרק לא נדבר מלימוד התורה לא נספיק להבין מה זה ללמוד תורה הקדושה, כי התורה הקדושה מאירה לאדם מה לעשות, כמו שאמרו חז"ל (במדבר רבה כב'): "נקראת התורה אור שהיא מאירה לאדם מה ייעשה", כי האדם פה בעולם הזה הגשמי, מאוד מסוכן הוא יכול לעלות מעלה מעלה ולהגיע למדרגה הכי גבוהה, הוא יכולים לרדת מטה מטה ולהגיע לשאול תחתית ומתחתיו, פעם אדם מחליט אני רוצה להיות צדיק, אני רוצה ללמוד את התורה הקדושה, אני רוצה לקיים את המצוות, אני רוצה להתפלל שחרית מנחה וערבית במניין, ופעם מאבד את החשק, ונופל לדיכאון ומתייאש מעצמו, ומתחיל לחשוב ולעשות מעשים מגונים רחמנא לישזבן בר מינן, יכול ביום אחד להשתנות אצל אדם עשיריות פעמים, ובאמת אין מעלה ואין מטה, כי הכל אלוקות ואלוקות זה הכל, וגם מעלה וגם מטה הכל אלוקות, כמו שנעים זמירות ישראל אמר בתהלים "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הינך", אם אדם יש לו קצת שכל והתבוננות והתבודדות ומרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך על כל דבר ודבר עושה לעצמו חשבון הנפש, וחי עם חשבון הנפש, ומגיע להכרה שאין יותר טוב מלהיות דבוק בו יתברך, וללמוד תורתו הקדושה, ולקיים את מצוותיו, אדם הזה הכי שמח ולא חסר לו כלום, וכל תענוגי והבלי העולם הזה כבר לא מדבר אליו, כי הקב"ה נצחי והתורה והמצוות הם נצחיות, וכל יהודי יש לו נשמה קדושה שהיא חלק אלוק ממעל ממש, שזה נצחי, ונצחי מושך לנצחי, ורוחני מושך לרוחני, אבל מצד הגוף הגשמי הוא עובר ירידות ונפילות, צרות וייסורים וחלישות הדעת וכו', אז אין טעם להתייאש וליפול לדיכאון, שלא יוביל אותך לשום מקום ולשום דבר, כי אם ליותר צרות ליותר ירידות, אבל בעצם מה כן יכולים לעשות? שבכל זאת אנחנו פה בעולם הזה הגשמי המלא העלמות והסתרות, ורואים רק ההפך, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ו"כל מה שמקודש ביותר חרב ביותר", ויש רק להתחזק ולנסות בכל כוח לשמח את עצמו, כמו שרבנו ז"ל אמר שאדם צריכים למשוך את עצמו למדריגות הכי גבוהות, ולא ליפול ממדרגות הכי נמוכות, ומה יכול להביא שמחה ותקווה לאדם? אם אדם מרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך, ומספר לו את כל שמעיק לו ושמצער אותו, ואף שבתחילה יהיה נדמה לו שאף אחד לא שומע אותו, ואף אחד לא צריך אותו, ואף אחד לא מבין אותו, אבל אם יהיה חזק בתפילה והתבודדות, לאט לאט יוריד ממנו כל הקליפות וההסתרות שמסבבים אותו שבאים מהחטאים שלו בר מינן, בפרט מפגם הברית, ויתחיל להבין ולהרגיש שהקב"ה כן מבין אתך, וכן אוהב אותך, וכן רוצה אותך, וכן יודע מה שהכי טוב בשבילך, ואם אתה חושב שבשר ודם לא מבין ולא רוצה אותך אז מה? אתה צריך להבין ולדעת שהזולת הוא גם בשר ודם כמוך, מוגבל תחת הזמן והמקום, והוא גם רוצה שיבינו אותו וירצו אותו, אז איך אתה רוצה שיבין אותך וירצה אותך שבוא בזמן הוא רוצה אותו דבר? ואם תגיע להכרה הזאת שאין לך אף אחד מלבד הקב"ה, רק הוא מבין אותך באמת, ואוהב ורוצה אותך, אז למה לא תגרום נחת רוח שאמרתי ונעשה רצוני לאבינו שבשמים, וללמוד קצת תורה שלו, ולקיים את המצוות שלו להתפלל שחרית מנחה ערבית במניין.
אנ"ש היקרים, תראו לנצל היום הקדוש של חג השבועות ולהיות ער בליל שבועות ולא לבטל את הזמן בדברים של מה בכך, דברים בטלים וכו' וכו', כי האריז"ל אומר בשער הכוונות: "ודע שכל מי שלא יישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחת, ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו, ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא כמו שכתב הרשב"י בהקדמת בראשית וזה לשונו: וייפוק ההיא שתא בשלום ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה כי אם לא יישן כלל בוודאי שלא ימות בשנה ההיא", ואאמו"ר זי"ע הנהיג להגיד את הפסוק הראשון והפסוק האחרון של כל פרשה ופרשה, וכן נביאים וכתובים ואחר כך להגיד את כל התרי"ג מצוות, וכן הוא נהג בעצמו כך. ולפני עלות השחר הולכים למקווה שנקרא מקווה של שער הנו"ן, ואשרי ואשרי מי שיכול להתפלל ותיקין, וכך נהג אאמו"ר זי"ע הרבה שנים.
הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לקבל את התורה בשמחה.
המאחל לכם שבת שלום וחג שמח.
הכותב וחותם
