בעזה"י יום ו' ערב שבת קודש פרשת ראה ערב ראש חודש אלול ה'תשפ"ב.
לכבוד אנ"ש היקרים הנשארו והנשארים נאמנים לאאדמו"ר זי"ע.
יש לנו השבוע פרשת ראה – "ראה אנכי נותן לפני226כם היום ברכה וקללה", הקדוש ברוך הוא נותן לאדם יום, מה שיהיה עם היום זה כבר תלוי באדם, אם אדם יש לו שכל, יש לו יום מבורך, הוא מנצל את היום שהקדוש ברוך הוא נתן לו והחזיר לו את נשמתו עם דברים טובים, ולומד כל יום אפילו קצת, מתפלל כל יום, מקיים מצוות, ועל כולם אדם שמח, על אף שעובר עליו צרות ומכאובים וחלישות הדעת, הוא לא מרים ידיים – ממשיך הלאה, הוא יודע שאם הקדוש ברוך הוא נתן לך את הניסיון הזה מה שאתה עובר, בוודאי הקדוש ברוך הוא נתן לך את הכוחות להתמודד עם זה – זה ברכה. ואם הוא לא זוכה – אז היום שלו מקולל, ועובר הגיהינום, כמו שרבינו אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קיט) בכאן נראה שהוא הגיהינום שכולם מלאים ייסורים גדולים, ייסורי הנפש, ולא מוצא את עצמו ולא יודע מה הוא רוצה מעצמו, לא לומד – כי הרי הוא שבור, לא מתפלל – כי הרי הוא בדיכאון, לא מקיים את המצוות – כי הרי הוא ממורמר, כי הוא ממורמר על עצמו ועל מי לא, הוא לא יכול לסבול את זה ואת זה – כי הרי הוא בכעס, ומאומה אין בידו, וזה קללה. בין כך עובר יום ועוד יום עוד לילה ועוד לילה, ושוכח לגמרי כי בא פה לזה העולם להוציא איזה שליחות בזמן מסוים, ואחר כך חוזרים למעלה, כי באנו מהקדוש ברוך הוא ואנחנו חיים עם הקדוש ברוך הוא וחוזרים להקדוש ברוך הוא ואף אחד לא יכול להתחמק מיום המיתה, מקודם או אחר כך, כל אחד לזמן הקצוב שהקדוש ברוך הוא נותן לו, ואאדמו"ר זי"ע היה רגיל להגיד שאנשים חושבים שיש חברה כזאת של אנשים שמתים, כמו שיש חברת הצלה או שיש חברה אחרת, יש חברה של אנשים שמתים, אבל אני לא שייך לחברה הזאת, אבל זה לא יעזור לך כלום כי כשמגיע הזמן שאדם צריך ללכת שום דבר לא יכול לעזור לו, לא כסף לא משפחה, כמו שאמרו חז"ל (פרקי דרבי אליעזר) שלשה אהובים יש לו לאדם בחייו ואלו הן בניו ובני ביתו וממונו ומעשים טובים ובשעת פטירתו מן העולם קורא לבניו ובני ביתו ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני מדין המוות הרע הזה והם אומרים לו והלא שמעת ואין שלטון ביום המוות, ולא כך כתיב אח לא פדה יפדה איש, ואפילו ממונו שהוא אוהב אותו אינו יכול לפדותו שנאמר ולא יתן לאלוקים כפרו למה – ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם מדבר זה לעולם, אלא לך לשלום תנוח על משכבך ותעמוד לגורלך לקץ הימין ויהא חלקך עם חסידי עולם, וכשהוא רואה כן מכניס את ממונו ואומר לו הרבה טרחתי עליך לילה ויום במישור ובהרים בבקשה ממך פדני מן המוות הזה והצילני מן המיתה והוא משיבו והלא שמעת לא יועיל הון ביום עברה, אחרי כן הוא מכניס הטובי"ם – מעשיו הטובים ואומר להם בואו והצילוני מן המוות הזה ותחזקו עמי ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל, וכן משיבים לו מעשיו הטובים – לך לשלום עד שלא תלך לשם אנו מקדימין אותך שנאמר "והלך לפניך צדקך. ואז מתחיל עניין אחר לגמרי, כמו שאומר הזוהר הקדוש בשעת פטירתו של האדם הוא יום הדין הגדול, צריכים לתת דין וחשבון על כל דבר ודבר, מחשבה דיבור ומעשה, כמו שאמרו חז"ל (ילקוט איוב תתקכב) "כיון שבא אדם להפטר מן העולם נגלה עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו כתוב מעשיך שעשית", ושם שואלים אותו (שבת לא) נשאת ונתת באמונה? האם העסקים שלך היו בעניין אמונה? נכנס בעצמך שמלוא כל הארץ כבודו, הכל זה אלוקות ואלוקות זה הכל, חשבת רגע ועוד רגע בכל יום שהקדוש ברוך הוא איתי עמי ואצלי ואין מבלעדיו יתברך כלל, ואף שהיה נדמה לך שהכל טבע מקרה ומזל, וכל דאלים גבר. שם שואלים – ציפית לישועה? לא התייאשת בשום פנים ואופן, לא הרמת ידיים, אף שהיה נדמה לך שבמצב שלך ובצרות ובחובות שלך, בשביל המר שאתה עברת אין שום מוצא שאתה יכול פעם לצאת מזה, אבל היה לך אמונה ובטחון, כמו שרבינו אומר (ספר המידות) שעל ידי אמונה יכולים להגיע לביטחון, שבוודאי הקדוש ברוך הוא לא יעזוב אותך, ויוצא אותך מהפח שנפלת ומהצרות והחובות שלך, ואיך ובמה זה כבר עניין של הקדוש ברוך הוא.
אנחנו נכנסים עכשיו לחודש אלול, ימי הרחמים והסליחות, ואלו"ל זה א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י שאז כביכול הקדוש ברוך הוא נמצא בחוץ בשדה, מלך בשדה, ואיך יכולים להרגיש ש"אני לדודי"? אם אדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא לספר לו את כל מה שעובר עליו, ואת כל מה שמעיק לו, ובא ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אף שמתחילה נדמה לו שאף אחד לא שומע אותו, כי רבינו אמר (ספר המידות) הפשע של האדם מכניס כפירה באדם, אבל אם אדם חזק ולא עוזב, ומתפלל להקדוש ברוך הוא לאט לאט מוריד ממנו את כל הקליפות וכל ההעלמות וההסתרות, אז יהיה "ודודי לי" כמו שרבינו אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנט) כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך, ומתודה ומתחרט על גודל הפגמים שעשה, אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו, כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול, וזה בחינת (דברים כ"ו): "את ה' האמרת וה' האמירך" וכו'. והיא מנחמת אותו שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים.
ואם אנחנו נכנסים עכשיו לחודש אלול, חודש האחרון של השנה, בוודאי אנחנו צריכים להכין את עצמנו לנסוע על ראש השנה לרבינו, ואף שהשנה זה מאד מסובך ויותר קשה מכל השנים, אבל מי שכוונתו לנסוע לרבינו רק בשביל שרבינו ביקש לבוא אליו לראש השנה, ואמר כל כך דיבורים נוראים על עניין ראש השנה שלו, וילך עם הקמיע של אאדמו"ר זי"ע כל הזמן, לא צריך לפחד אלא יכנס לשלום ויצא לשלום, ולא יקרה לו שום פגע, נזק או מכשול, ואנחנו בטוחים בזה במיליון אחוז.
ברוך הוא וברוך שמו המקום שנקרא מיגומטר שאאדמו"ר זי"ע התפלל שם הרבה שנים ועבד עבודתו הקדושה שלו שם, בתקיעות, בתפילות ובדרשות, ופעל שם עבור כלל ישראל בכלל בפרט ובפרטי פרטיות, יפעל גם השנה תשפ"ג בעזרת השם יתברך ישתבח שמו לעד, ואנחנו מאמינים ויודעים כי אאדמו"ר זי"ע יהיה שם איתנו, כמו שהזוהר הקדוש אומר הצדיק כשהוא כבר בגן עדן הוא בא לפקוד את המקום שנאמר בו חידושי תורה בעודו בעולם הזה, וכן מצינו שרבי פנחס בן יאיר חזר לזה העולם למקום שדרש בסודות התורה, כמו שאומר הזוהר הקדוש פעם בחצות הלילה אחת קמו רבי אמי ורבי יוסי ללמוד תורה תוך שישבו ראו צל אחד עומד עליהם, הולך ובא הולך ובא בתוך הבית, תמהו, חזר אותו הצל והלך בתוך הבית בצורת אדם, נפל רבי אבא על פניו, אמר רבי יוסי נזכרתי שלבית זה ישב פעם רבי פנחס בן יאיר ודרש בסודות התורה, וחזר וכו', ואם אאדמו"ר זי"ע יהיה שם גם רבינו ורבי נתן יהיו שם בלי שום ספק, כי מי פעל כל-כך להכניס את אור רבינו ז"ל בעולם כמו אאדמו"ר זי"ע, וגם השנה יהיה הכל מסודר, מקום לישון ולאכול, מקווה, בית הכנסת, כמו בכל שנה, הכל יפעל כמו שצריך בעזרת השם.
הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לעשות קצת מסירות נפש ומסירות הגוף להגיע, כדי שאחר כך לא נצטרך להצטער כל השנה, למה לא היינו באומן ראש השנה תשפ"ג.
המאחל לכם שבת שלום וחודש מבורך