מכתב חיזוק מבנו בכורו של כ״ק מוהרא״ש זי״ע פרשת נשא חג השבועות ה'תשפ"ד

בעזה"י יום ג' פרשת נשא ערב חג השבועות ה'תשפ"ד

לכבוד אנ"ש היקרים הנשארו והנשארים נאמנים לאאמו"ר זי"ע

אנחנו נכנסים לחג קבלת התורה, וראו לנצל את היום הקדוש הזה, ובפרט את הלילה הראשון, והאריז"ל אומר "ודע כי כל מי שלא יישן בלילה הזאת כלל, אפילו רגע אחד, ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא, תלויה בעניין זה, כי אם לא יישן כלל, וודאי שלא ימות בשנה ההיא". ורבנו אמר שבשבועות העיקר להיות ער כל הלילה, כי בהושענא רבה העיקר להגיד, ובשבועות העיקר להיות ער, ואאמו"ר זי"ע אמר שיגידו בתיקון ליל שבועות הפסוק הראשון ואת הפסוק האחרון מכל התורה, והנביאים והכתובים, ואחר כך להגיד את כל המצוות, וכן נהג אאמו"ר זי"ע, ואחר כך הולכים למקווה לפני עלות השחר, שזה המקוה של שער הנו"ן, כמו שרבנו אמר (ליקוטי מוהר|ן חלק א' סימן נו'): "וְזֶה בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא בְּחִינוֹת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן מֵחֲמִשִּים שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת עֶלְיוֹן בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיעַ בְּכָל הַצָּרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" כִּי הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם", ואשרי מי שיכול להתפלל ותיקין, ואאמו"ר זי"ע התפלל הרבה שנים ותיקין בחג השבועות.

והכלל והעיקר צריכים לחזק את עצמו בכל המצבים שרק לא נמצאים, ולהתחיל ללמוד את התורה הקדושה מחדש, כמו שאמרו חז"ל (ברכות סג'): "ללמדך שחביבה תורה על לומדיה, בכל יום ויום כיום שניתנה מהר סיני", מוהרנ"ת ז"ל פעם בשבועות הלך לפתיחת הארון, ותפס את הספר תורה והתחיל לרקוד, וענה ואמר: אנחנו מקבלים עכשיו תורה חדשה! תורה חדשה! כי אין דבר שיכול לתת סיפוק וחיזוק וחיות לאדם, כמו לימוד התורה, ואפילו אדם עשה כבר מה שעשה, ופגם מה שפגם, אם מקבל על עצמו ללמוד תורה יכול לתקן את הכל. כמו שחז"ל אומרים (ירושלמי ראש השנה ד' ח'): "כיוון שקיבלתם עליכם על תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם", וכן אמרו חז"ל (מנחות קי'): "כל העוסק בתורה, אינו צריך לא לעולה לא לחטאת לא למנחה ולא לאשם, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת" ומוהרנ"ת ז"ל שאל פעם את רבנו האם זה כך שאדם עשה מה שעשה, על ידי לימוד התורה יכול לתקן הכל? אז רבנו הקפיד עליו, ואמר מה אתה יודע בכוח של התורה הקדושה, אורייתא בתפארת וברית ביסוד, זאת אומרת שהתורה הקדושה יותר גדול, כי באמת כל אחד שואל עצמו מה צודק, מי צודק, והאם אני צודק מה שאני עושה? כל אחד יש לו שאלות וקושיות, אז צריכים לדעת אם לומדים תורה בכל יום, אפילו קצת, ואפילו מעט דמעט, אבל עושים קביעות שלא יעבור יום שלא אלמד קצת, ואפילו שלא מבין הכל, אז רבנו ז"ל כבר אמר (שיחות הר"ן שיחה עו') על זה בנה אאמו"ר זי"ע את 'סדר דרך הלימוד', שאין צריכים רק האמירה לבד, אז בזה אתה נ'קרא צ'ודק, ובזה אתה יודע שאתה הולך בדרך הנכונה, כמו שאמרו חז"ל (מדרש במד"ר יד, כב): "נקראת התורה אור, שהיא מאירה לאדם מה יעשה", ואם אדם יהיה חזק בכל יום, ומתפלל שלוש תפילות שחרית מנחה ערבית מהתחלה עד הסוף במניין, ואמרו חז"ל (ברכות ז:) "אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין" בזה אתה יודע, שאתה נ'קרא צ'ודק, אתה הולך בדרך הנכונה, אם תקיים את המצוות, וכל מצוה ומצוה יהיה חשוב בעיניך, כמו שאמרו חז"ל (תנחומא כי תצא): אמר רב אדא מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם, ובכל יום ויום צועקין על האדם, עשה אותנו שתחיה בזכותנו ותאריך ימים", כי כל מצווה ומצווה, זה עוזר לאדם ומציל אותו מכל רע, כמו שאמרו חז"ל (מכילתא בא יב'): "בשכר מצוות שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם", בזה אתה נ'קרא צ'ודק, אתה הולך בדרך הנכונה, אם תהיה בשמחה ולא תיתן לפגעי ומקרי הזמן לשבור אותך ולהכניע אותך, ואף שזה קשה מאוד כמו שרבנו  אומר (שיחות הר"ן שיחה כ'): "לזכות לשמחה זה קשה וכבד לאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות". וכל אחד ואחד עובר משברים וגלים משלהם, ואת הכאב והצער של כל אחד ואחד, זה הכאב שלו וזה כואב לו ומצעק ומעיק לו, אבל אין זה עצה ושכל ודעת שתישאר במרירות שלך, ותאשים את עצמך ואת מי לא? בצרות ובכאב שלך, זה לא יביא אותך לשום מקום, וזה רק יסבך אותך יותר ויותר, ויחמיר את המצב שלך עוד ועוד, ואתה צריך לדעת שעדיין לא נגמר הסיפור, ויש לך תקווה לצאת מהפח ומהצרה שלך, וזה תלוי כפי שתתפלל ותתחנן להקב"ה, כמו שאמרו חז"ל (תנחומא וירא): "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל הוו זהירין בתפלה שאין מידה אחרת יפה הימנה, והיא גדולה מכל הקורבנות, ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפילתו ולעשות חסד עמו כיוון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו", אז תעשה כל מיני מאמצים רק להיות בשמחה, ורק לשמוח יש, על אף שזה בכלל לא קל, אבל אם תהיה בעצבות ובדכאון, זה בוודאי לא יעזור, וזה לא יוציא אותך מהמצב שלך, רק יחמיר את המצב שלך. ואם באמת יהיה לך קצת יישוב הדעת, תראה הרבה הרווחה, שהקב"ה עושה איתך, כמו שרבנו ז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצה'): בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי (תְּהִלִּים ד) הַיְנוּ שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַרְחִיב לָנוּ כִּי אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חַסְדֵּי ה' יִרְאֶה שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵצֵר לוֹ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַרְחִיב לוֹ, וּמַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמּוֹ וְזֶה: "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", הַיְנוּ אֲפִלּוּ בְּתוֹך הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ נָתַתָּ לִי הַרְחָבָה בְּתוֹכָהּ מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב מִכָּל הַצָּרוֹת וְיֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד אַך אֲפִלּוּ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לָנוּ" ואתה יודע ואתה צריך עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם לדעת, שהקדוש ברוך הוא טוב לכל, כמו שכתוב דוד המלך ע"ה: "טוב הוי"ה לכל ורחמיו על כל מעשיו", עצם העניין שנותן לך חיות, ואתה יכול עדיין לנשום זה כבר חסד הכי גדול, ואל תקח את זה בקלות שכך צריך להיות, לא כך צריך להיות, כך הקדוש ברוך הוא עושה איתך ומרחם עליך ונותן לך לנשום, ועוד ועוד ועוד חסדים ורחמים שהקדוש ברוך הוא עושה איתך אך טבע של בני אדם, תמיד להסתכל על חצי הכוס הריקה ולא על חצי הכוס המלאה, אף שעובר עליך כל מיני ניסיונות, הן ברוחניות והן בגשמיות, ונכשלת במה שנכשלת, אבל אם תהיה בשמחה, הקדוש ברוך הוא בעצמו ישמור אותך, כמו שאומר רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קסט'): "עוֹד מָצָאתִי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְשָׁמַר ה לְך אֶת הַבְּרִית כִּי כְּשֶׁתִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ יִשְׁמר לְך אֶת הַבְּרִית דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרְך לִשְׁמר אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל יְדֵי עַצְבוּת כַּיָּדוּעַ כִּי פְּגַם הַבְּרִית בָּא עַל יְדֵי הַקְּלִפָּה הַיְדוּעָה שֶׁנִּקְרֵאת לִילִית עַל שֵׁם, שֶׁמְּיַלֶּלֶת תָּמִיד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַל כֵּן עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל יְדֵי שִׂמְחָה כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ יַעֲזר לוֹ לִשְׁמר אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ כַּנַּ"ל", ובזה אתה נ'קרא צ'ודק, ואתה הולך בדרך הנכונה, ואם תרגיל את עצמך לדבר להקב"ה את כל מה שעובר עליך ומעיק ומצער אותך תספר אליו יתברך, ואף שבתחילה ידמה לך שאף אחד לא שומע אותך, זה בא מהחטאים שלך, כמו שאומר רבנו ז"ל ספר המידות (אמונה כב'): "פשע של האדם מכניס כפירה באדם", אבל אם אדם מדבר עוד דיבור ועוד דיבור להקדוש ברוך הוא, לאט לאט מוריד ממנו כל מיני הסתרות וקליפות, כי אתה צריך לדעת ולדעת את זה טוב מאוד, שבסופו של דבר אין אף אחד בעולם שיכול לעזור לך רק הקדוש ברוך הוא, וכל זמן שאדם חושב מהזולת ובוטח בו, הוא מסכן הכי גדול, ויש לו הרבה אכזבות, ומתאכזב פעם אחד פעם, כמו שאומר הנביא ירמיה: "ארור הגבר אשר שם בשר זרועו מבטחו", ואין זאת אומרת שאין חסד, ברוך הוא וברוך שמו אכשר דוריה ויש הרבה חסד והרבה אנשים שעוסקים בחסד ורוצים לעזור לעוד יהודי, אבל בסופו של יום בשר ודם מוגבל תחת זמן ותחת מקום ולא יוכל לעזור לעצמו, ואיך הוא יעזור לך, וכמו שאומר דוד המלך עליו השלום, "אל תבטחו בבן אדם שאין לו תשועה", כי הוא לא יכול לעזור לעצמו, ואיך הוא יעזור לך, אבל הקדוש ברוך הוא תמיד נמצא עימך איתך ואצלך, ותמיד יישאר איתך בכל מקום ובכל זמן, וכביכול יש לו כל הזמן שבעולם בשבילך, והוא כל יכול, ויכול לעזור לך ברגע אחד, איך ומה? זה תעזוב בשביל הקדוש ברוך הוא. זה אתה נ'קרא צ'ודק, ואתה הולך בדרך הנכונה. אם אתה לא יהיה לך שום עסק עם אף אחד, ולא תהיה מעורב בשום מחלוקת לשון הרע, ורכילות, ולא תשנא את אף יהודי יהיה מי שיהיה, וכמו שאאמו"ר זי"ע היה רגיל להגיד, "לא תשנא את אחיך בלבבך" לשנוא יהודי שני, זה הרבה יותר חמור מלאכול חזיר, אם יגידו לאדם תאכל חזיר, הוא יגיד לך אתה השתגעת? אני יאכל חזיר? וכמה זמן עוברים את הלאו של אכילת חזיר? תוך בית הבליעה, הרגע שאתה בולע את זה, אבל לשנוא את אחיך בלבבך, יכולים לעבור על זה עשרים וארבע שעות רצופות, ובזה אתה נ'קרא צ'ודק, ואתה יודע שאתה הולך בדרך הנכונה. אם תלך בדרך שלמד איתנו עטרת ראשנו אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע, ותלמד את הספרים הקדושים שלו, ותקיים כל מה שאמר וכתב בלי שום התחכמות כלל, ותדע שאין לנו רק את עט"ר מוהרא"ש זי"ע, ולא תתפעל מאף אחד, משום דמיונות שטויות הצגות, איך שרוצים לקרוא את זה, לא ידבר אילך, כי אתה יודע טוב טוב מה שהצדיק שלנו עט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע, פעל ופועל בשבילך ובני ביתך, אז אין לך כבר שום ספיקות וקושיות, ותמשיך ללכת בדרך של עט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע, ותסתכל בעין של חמלה על המסכנים שלא יכלו לעמוד בניסיון, וחשבו וחושבים שהצדיק שלנו עט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע, זה משהו מהעבר, וחושבים שאם יברחו לשטויות ולהצגות ולדמיונות שם ימצאו את הפתרון שלהם, ושם יתנחמו וישמחו, והם מסכנים מאוד גדולים, ורחמנות גדולה עליהם, כי צריכים לדעת (כתובות קג): שצדיקים במיתתם נקראים חיים, והצדיק שלנו ממשיך להתקיים אף שלא רואים אותו לעת עתה בגוף הגשמי, הצדיק ממשיך לפעול מלמעלה, לכל המקושרים אליו בדרך לא דרך, ו"מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה", זה אתה נ'קרא צ'ודק, ובזה תדע שאתה הולך בדרך הנכונה. שנזכה לקבל את התורה בשמחה.

המאחל לכם חג שמח ושבת שלום