הרבי רבי זושא זי"ע העיד על אביו, שהוא היה ממארי דחושבנא, שכל יום ערך חשבון נפש וכל אשר עשה-איזה דבר רע וכדומה, כתבו בפנקס. בלילה לא הלך לישון, עד שבכה על הדף, ובדמעות מחקן, אז ידע שהכול נמחק גם למעלה.
עוד העיד הרבי רבי זושא זי"ע, שאמו לא יכולה הייתה לקרוא מתוך הסידור. ומה שידעה בעל פה היו אלו הברכות-ברכות השחר, וכן ברכת המזון, וזאת עשתה בכוונה גדולה מאוד, ולכן זכתה לשני בנים צדיקים גדולים מאוד: הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע, והרבי רבי זושא מאניפולי זי"ע, שהאירו את העולם באור כזה.
ואמר בנה הרבי רבי זושא זי"ע: במקום שהאימא אמרה את הברכות, ראיתי אור גדול, וחשבתי שזה דמיון, אבל ניגשתי ונכוויתי מעט. ראו להרבות בא'הבה וש'מחה, אשר זה א"ש קודש, וכן הרבינה בתפילות והתבודדות לפניו יתברך, עם ותמימות ויקוים אצלכן מה שהעיד הרבי רבי זושא זי"ע, שראה אש ליד אמו, וחשב שזה דמיון, ואינני יכול לגלות לכן את גודל הרושם שעושות תפילותיכן בשמים.
אשר בנחל חלק מט' ט' קפ.
