מכתבך קבלתי, ושמחתי מאוד, שתהילה לאל, דברי רבנו ז"ל קבועים אצלך, כן יעזרנו השם יתברך, שנזכה לקבעם בשלמות בלבבנו, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ולהודיע לבני-אדם גבורותיו וכו', אך מה מאוד אני מצטער על גודל חלישות הדעת שיש לך, וכי לא כך קבלנו מרבנו ז"ל וממוהרנ"ת ז"ל, אשר על האדם צריך לעבור בכל יום כל מיני מניעות ועיכובים והרפתקאות, והאדם צריך לבלי ליפול בדעתו, רק דיקא מכל המרירות של זה העולם לחטוף איזה טוב: איין שחרית, איין מנחה וכו', איין חצות, אביסל גמרא, אביסל שלחן ערוך, און נאך וואס דער מענטש איז זוכה וכו'. (תפלת שחרית אחת, תפלת מנחר אחת וכו', תקון חצות אחד, קצת גמרא קצת שלחן ערוך ועוד כל מד שאדם זוכה וכו')
ודע, אחי, כי היום למדתי המאמר "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (בלקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימנים כג, כד, עין שם), כי העיקר הוא שמחה, אף שאין אתה יכול לעשות שום דבר, רק פריילעך, חזק, אחי ואל תיפול בדעתך משום דבר כי גם עלי עובר כך ויותר ויותר בכמה בחינות, אשר לא יאמן כי יסופר, אך טוב להודות לה', שגמלנו כל טוב, והודיענו מהנחל נובע מקור חכמה, שיכול לטהר מכל מיני טמאות וכו', על-כן חזק ואמץ בכל יום ויום בשקידה נפלאה בספרי רבנו ז"ל, ובכל יום ויום דיקא, ואז טוב לך לנצח וכו.
ומה ששאלת אותי אודות דרכי בספרי רבנו ז"ל, אחר התפילה בבוקר אני לומד "ליקוטי-מוהר"ן", ואחר אמירת תיקון חצות בלילה אני אומר "ליקוטי-תפלות", ובאמצע היום בכל פעם שרק יש לי זמן פנוי אני לומד "ליקוטי-הלכות".
אבל עצתי, לבל תסתכל עלי אודות הלמוד הנ"ל, רק התמד יותר ויותר ממני בספרי רבנו ז"ל, כי תדע שהיו זמנים שלמדתי כל היום ורב הלילה רק ספרי רבנו ז"ל, וסיימתי פעמים אין מספר "ליקוטי-הלכות", וזה עיקר חיותי והתחזקותי בעבודת השם יתברך, ועכשיו יש לי עוד הרבה מיני למודים ללמד בכל יום בהרבה ספרי קדש, על-כן קבעתי לי השיעור הנ"ל, אך אתה עכשיו בתחילת ההתקרבות, עסוק הרבה יותר מיכולתך רק בספרי רבנו ז"ל, עד שיהיו שגורים על פיך בעל-פה ממש, ואז טוב לך לנצח.
אשר בנחל חלק א' מכתב יז
