מתוך שו"ת ברסלב וספרי "אשר בנחל"

העיקר ללמוד גמרא:

שאלה:

מֵאֵת שְׁמוּאֵל: אֲנִי לוֹמֵד בִּישִׁיבָה לִיטָאִית, בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי שׁוֹמֵעַ כָּל מִינֵי מֻשָּׂגִים, שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּיר כָּל כָּךְ כְּמוֹ קַבָּלָה, פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, סְפִירוֹת. וְרָצִיתִי לְבַקֵּשׁ, אוּלַי תּוּכְלוּ לְהַסְבִּיר בִּקְצָרָה, מַה כָּל זֶה אוֹמֵר, כִּי כָּל אֶחָד שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ עַל זֶה, אוֹ שֶׁמְּדַבֵּר אִתִּי מְאֹד גָּבוֹהַּ, וַאֲנִי לֹא מֵבִין, אוֹ שֶׁהוּא מַעֲבִיר נוֹשֵׂא. אוֹדֶה לָרַב מְאֹד אם תּוּכְלוּ לַעֲנוֹת לִי.

תשובה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר מִשְׁפָּטִים, כ"ג שְׁבָט ה'תשע"ב

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל שְׁמוּאֵל, נֵרוֹ יָאִיר.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

פֶּלֶא גָּדוֹל בְּעֵינַי, שֶׁבִּישִׁיבָה לִיטָאִית מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל קַבָּלָה וְכוּ', בִּישִׁיבָה לִיטָאִית לוֹמְדִים הַרְבֵּה גְּמָרָא, רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת עִם מְפָרְשִׁים.

לְדַעְתִּי אַל תְּבַלְבֵּל אֶת עַצְמְךָ מִכָּל אֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת וְכוּ', אָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְיִלְמַד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ – לְשֵׁם אֵל עוֹלָם.

יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל הָרַב שָׁךְ זַצַ"ל, כְּשֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זי"ע לָמַד גְּמָרָא הָיָה לוֹמֵד כָּךְ "בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב" בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זֶה הָיָה רָצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ 'תֵּאָכֵל', וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שֶׁזֶּה הָיָה רָצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁ'לֹּא תֵּאָכֵל', וְסִיֵּם הָרַב שָׁךְ זַצַ"ל, כָּךְ נַעֲשִׂים רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, שֶׁדַּעְתּוֹ הוּא כְּדַעַת רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד גְּמָרָא בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

וְלָכֵן כַּלֵּךְ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים לָאַחֲרוֹנָה וְכוּ', אֶלָּא תִּלְמַד גְּמָרָא בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכָךְ מְסַפְּרִים גַּם עַל הַחֲתַ"ם סוֹפֵר זי"ע, בְּשָׁעָה שֶׁלָּמַד גְּמָרָא וְהִזְכִּיר אֶת שֵׁם הַתַּנָּא, חָזַר עַל שְׁמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁהָיָה נִדְמֶה, שֶׁהַתַּנָּא אוֹ הָאָמוֹרָא יוֹשֵׁב כְּנֶגְדּוֹ וְשׁוֹנֶה עִמּוֹ, וְזֶה נִקְרָא לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה, תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.

הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

שות ברסלב חלק א, מז

האם מותר ללמוד גמרא שטיינזלץ?

הַאִם לִמּודּ בִּגְמָרַת "שְׁטַיְינְזַלְץ" מוֹרִיד מֵעֵרֶךְ הַלִּמּודּ?

שאלה:

מֵאֵת אַבְרָהָם: שָׁלוֹם וּבְרָכָה לְמוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ שְׁלִיטָ"א. רָצִיתִי לִשְׁאֹל, הַאִם יֵשׁ בְּעָיָה לִלְמֹד בִּגְמָרָא מְהוֹצָאַת שְׁטַיְינְזַלְץ, כִּי שָׁמַעְתִּי, שֶׁיֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם אֶת צוּרַת הַדַּף מַמָּשׁ, זֶה מוֹרִיד מֵעֵרֶךְ הַלִּמּוּד. הַאִם יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ?

תשובה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר תְּרוּמָה, כ"ט שְׁבָט ה'תשע"ב

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל אַבְרָהָם, נֵרוֹ יָאִיר.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

אֵין שׁוּם בְּעָיָה לִלְמֹד אֶת הַגְּמָרָא בְּהוֹצָאַת שְׁטַיְינְזַלְץ, וְאַדְּרַבָּה, הוּא מַסְבִּיר הֵיטֵב הָדֵק אֶת סֻגְיוֹת הַגְּמָרָא. רַק הַהֶפְרֵשׁ הוּא, שֶׁאֵין שָׁם צוּרַת הַדַּף, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכֹּר בְּדִיּוּק אֶת דַּף הַגְּמָרָא, הֵיכָן נִמְצָא מַאֲמָר חֲכָמֵינוּ ז"ל מְסֻיָּם, זֶה יִהְיֶה לוֹ קָשֶׁה וְכוּ', וְשָׁמַעְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הִדְפִּיסוּ כְּבָר אֶת כָּל הַשַּׁ"ס עִם פֵּרוּשׁוֹ עַל סֵדֶר הַדַּף.

רְאֵה לְהַתְמִיד בְּלִמּוּד גְּמָרָא, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כְּרֵתוֹת יג:) אֲשֶׁר דְּבַר הֲוָיָ"ה זֶה הֲלָכָה, בְּיַד מֹשֶׁה זֶה גְּמָרָא, וּמִי שֶׁלּוֹמֵד גְּמָרָא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֶת אַרְבַּעַת מַלְאֲכֵי הַשְּׁמִירָה גַּ'בְרִיאֵל מִ'יכָאֵל רְ'פָאֵל א'וּרִיאֵל, שֶׁהֵם רָאשֵׁי תֵּבוֹת ג'מ'ר'א', וְהַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם יִתֵּן לָאָדָם לִלְמֹד הַכֹּל, אֲבָל לֹא גְּמָרָא, כִּי מִלִּמּוּד גְּמָרָא הוּא מְפַחֵד מְאֹד, כִּי רַבֵּנוּ ז"ל אָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רי"ד) תלמו"ד הוּא כְּמִסְפַּר הַשֵּׁם שֶׁל הַקְּלִפָּה נוּקְבָא דְּסָמֶ"ךְ מֵ"ם, וּבְלִמּוּד גְּמָרָא, שֶׁהוּא תַּלְמוּד, מְבַטְּלִים אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר בִּגְמָרָא.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה, תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.

הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

מי שקשה לו ללמוד גמרא מה העצה?

קדֶֹם אַתָּה צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא מִתְנַגֵּד בִּכְלָל לְעִנְיַן לִמּוּד בְּעִיּוּן, אַדְרַבָּה, לִמּוּד בְּעִיּוּן אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ק"א) מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן שֶׁמְּעַיֵּן וּמֵבִין חָכְמַת הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהַמּחַֹ שֶׁלּוֹ וְהַפָּנִים שֶׁלּוֹ מְאִירִים בְּאוֹר הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם. אֲבָל אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁרבֹ רֻבָּם שֶׁל הַבַּחוּרִים נִכְשָׁלִים בִּפְגַם הַבְּרִית הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַמּחַֹ שֶׁלָּהֶם מְקֻלְקָל מְאדֹ, וְקָשֶׁה לָהֶם לְהִתְרַכֵּז וּלְהָבִין אֶת סֻגְיַת הַגְּמָרָא, וְאֶת עמֶֹק הַלִּמּוּד שֶׁלּוֹמְדִים בַּיְשִׁיבוֹת וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה מִתְרַשְּׁלִים מֵהַלִּמּוּד לְגַמְרֵי, עַד שֶׁעַל פִּי רבֹ מַזְנִיחִים אֶת הַלִּמּוּד וְכוּ', וְלֹא לוֹמְדִים כְּלָל וְכוּ', וּמִמֵּילָא בָּאִים לְכָל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים מְאדֹ מְאדֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כְּתוּבוֹת נט.) הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה וְלִידֵי שִׁעֲמוּם (שִׁגָּעוֹן), כִּי אִם לֹא עוֹשִׂים שׁוּם דָּבָר, מִשְׁתַּגְּעִים מִשִּׁעֲמוּם, וְעַל זֶה בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל וְנָתַן לָנוּ סֵדֶר דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד קַל וְנִפְלָא מְאדֹ, שֶׁאִם בָּחוּר מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִלְמדֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ, לֹא יִקַּח הַרְבֵּה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה מַתְמִיד כָּל כָּךְ גָּדוֹל, עַד שֶׁיַּעֲברֹ בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִפָּתַח לוֹ הַמּחַֹ מַחֲשָׁבָה וְיָבִין אֶת עמֶֹק סֻגְיַת הַלִּמּוּד, וּמַה גַּם שֶׁיִּרְצֶה לִהְיוֹת בְּכָל מְקוֹמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיִהְיֶה בָּקִי נִפְלָא בְּכָל מָקוֹם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן, סִימָן ע"ו) בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד תּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִים לִלְמדֹ הַרְבֵּה מְאדֹ בְּכָל יוֹם, טוֹב לִלְמדֹ בִּמְהִירוּת וְלִבְלִי לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ, רַק לִלְמדֹ בִּפְשִׁיטוּת בִּזְרִיזוּת, וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן, רַק יִרְאֶה לְהָבִין הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת בִּמְקוֹמוֹ. וְאִם לִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דָּבָר אֶחָד, אֶל יַעֲמדֹ הַרְבֵּה שָׁם וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ הָעִנְיָן וְיִלְמַד יוֹתֵר לְהַלָּן, וְעַל פִּי הָרבֹ יֵדַע אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיִּלְמַד כַּסֵּדֶר בִּזְרִיזוּת לְהַלָּן יוֹתֵר.

(שות ברסלב חלק טז)

לימוד גמרא שורף את הקליפות

שלום וברכה אל … נרו יאיר.

לנכון קבלתי את מכתבך.

ראה לגנב כל יום דף גמרא, שזה חיות לנפש, ואל יטעו אותך וכו', כי הכל כפירות ואפיקורסות, ומי שאומר שאין צריכים ללמד גמרא, זה אפיקורס, והוא בכלל דבר כזה, הלועג על דברי חכמים, ונדון בצואה רותחת עוד בחיים חיותו (ערובין כא :), שראשו נעשה מלא מותרות ועשנים סרוחים מסבבים אותו. ודע לך, כי דף גמרא שורף את הקלפה לילי"ת שממנה באות כל התאוות של נאוף וכו', שמשם נמשך על האדם עצבות ודכאון פנימי. ולכן אשרי מי שזוכה ללמד כמה פעמים דף גמרא ביום או שיחזור על הדף כמה פעמים, או שילמד כמה דפים ביום, ויש בזה סגלה לשרף את הקלפה המחטאת את האדם. ורואים שהסמך-מ"ם יתן לאדם ללמוד הכל, אפלו סודות התורה, רק לא ללמד גמרא, כי הוא מפחד מלמוד גמרא שמבטלו לגמרי.

הדורש שלומך וטובתך כל הימים…

דף היומי (גמרא) לא שייך לשום מפלגה

בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר דברים, ראש חדש אב ה'תשמ"ט.

שלום וברכה אל … נרו יאיר.

לנכון קבלתי את מכתבך.

ראה ללמוד בכל יום דף גמרא "דף היומי", אשר הוא דבר גדול מאד, וחס מלהזכיר שזה שייך לאיזו מפלגה וכו', זוהי טעות, ולצערנו הרב, רבבות אנשים מונעים את עצמם מלימוד "דף היומי", מחמת שחושבים שיש בזה קשר לאיזו מפלגה וכו', אשר אין זה נכון כלל. רבי מאיר שפירא ז"ל קבל את זה מתנה מרבנו ז"ל, שמסר לו את זה בשכר שנתן במסירות נפש את אולם הישיבה שלו לאנשי שלומנו "חסידי ברסלב", בשביל לקים שם את התפלות בעת הקבוץ בימי ראש השנה, כך גלה אחד המיחד מאנשי שלומנו בפולניה ר' יצחק ברייטער ז"ל (ויש הרבה להאריך בזה, ואין כאן המקום לזה). ולהפוך רבבות רבבות יהודים יקרים אינם מחסירים יום מבלי למוד דף גמרא בסדרת "דף היומי", ואין להם בכלל שייכות לשום מפלגה, ולכן תוציא מראשך כאלו "דף היומי" זה שייך לאיזו מפלגה, לא מניה ולא מקצתיה וכו', אשרי מי שלומד בכל יום דף גמרא !

הדורש שלומך באהבה רבה מאד…

לימוד גמרא זה גן עדן אמיתי

והנה כתיב (איוב ה, ז): "אדם לעמל יולד", ואמרו חכמינו הקדושים (בוכות יז.) : אשרי מי שעמלו בתורה, ופרש רבנו ז"ל: מאחר שאדם נברא ונולד לעמל, ואם כן למה שלא יכניס את עמלו בתורה?! ובאמת מי שמרגיל עצמו לישב בקרן זוית (בפנה שלו), ומתמיד בתורה שעורים כסדרן, ועוסק בתפלה והתבודדות, ואינו מתערב בשום דבר שבעולם, אדם כזה חי בעולם הזה כדגמת העולם הבא, והוא כבר אינו נמצא בגיהנום, אלא יושב בגן-עדן. ומספרים על הרבה גדולי ישראל, ששאלו אותם מה הם מאחלים לעצמם לעולם הבא ? ענו ואמרו סטנדער, וגמרא, וכוס תה… ובאמת בדבור זה טמון הרבה מאד, כי מי שמרגיל עצמו לישב על מקום אחד, וגורס דפים גמרא או פרקים משניות וכו', וכו', ואינו מתערב בשום דבר שבעולם, לא אכפת לו שום פוליטיקה של שקר, ואינו מתערב בשום ריב ומחלקת וכו', אלא הוא דבוק בו יתברך ובתורה הקדושה, ארם כזה נמצא עוד בחיים חיותו בגן-עדן, אבל מי שאינו אוחז בזה, הוא טועם את מרירות הגיהנום עוד בזה העולם.