יום ו' ערב שבת קודש פרשת בא ה'תשפ"ו
לכבוד אנ"ש היקרים הנשארו ונשארים נאמנים לאאמו"ר זי"ע
תראו לחזק אתכם בכל המצבים שרק אתם נמצאים, אף שזה קל להגיד אבל מאוד קשה לקיים, כי סוף כל סוף אנחנו פה בזה העולם הגשמי, המלא העלמות והסתרות, והכל בשביל הבחירה והניסיון כמו שאומר רבנו ז"ל (שיחות הר"ן שיחה ש'): "פַּעַם אַחַת אָמַר לִי: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה בָּעוֹלָם, כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם – הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן", ובאמת אין עצה אחרת רק לברוח להסתיר את עצמו אצל הקדוש ברוך הוא, כמו שאומרים בכל יום בתפילת ערבית: "ובצל כנפיך תסתירנו", כי בזה העולם עובר על כל אחד ואחד צרות וייסורים ירידות ונפילות ביזיונות וחלישות הדעת, ומר לו החיים מאוד כל אחד ואחד הן מעצמו הן מהסביבה, כל אחד כפי בחינתו, כמו שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קיט'): "ענה ואמר רבנו, זכרונו לברכה: הנה הכל אומרים, שיש עולם הזה ועולם הבא. והנה עולם הבא – אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר: שאין נמצא שום עולם הזה כלל", א'ז מ'ה כ'ן? אם כבר נמצאים בתוך הגיהינום הזה, אז צריכים לעשות הכל להרגיש כמה שפחות את הצער של הגיהינום, ואיך זוכים לזה? אם אדם מדבק את עצמו בהקדוש ברוך הוא, ומכניס את עצמו בתוך האמונה, וחושב עוד רגע ועוד דקה ש'מלא כל הארץ כבודו', ו'אין עוד מלבדו', והוא יתברך נמצא איתי עמי ואצלי ומחיה ומקיים אותי, ומה שאדם יותר קרוב להקדוש ברוך הוא ומרגיש (תהילים עג'): "קרבת אלוקים לי טוב", אז הוא יותר בשמחה, כי אצל הקדוש ברוך הוא כתוב: "עוז וחדווה במקומו", ויודע שהקב"ה בשליטה מלאה על העולם שלו, ומה שהקב"ה עושה יש בזה חשבון עמוק עמוק מאוד, ואנחנו קטני ערך קטני שכל, לא יכולים להבין הכל, ולא צריכים להבין את הכל, ואין לנו שום קושיות על הנהגת הבורא יתברך שמו, ורבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נב'): "ובענין הקשיות שקשה על השם יתברך, מרגלא בפמה לומר: אדרבא, כך ראוי להיות דיקא, שיהיו קשיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדלתו ורוממותו. כי מעצם גדלתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך. ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קשיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה הקשיות כנ"ל ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתנו, אם כן היה, חס ושלום, דעתו כדעתנו".
א'ז מ'ה כ'ן? כן טוב להכניס את עצמו בלימוד התורה הקדושה, אז מרגישים פחות את צער הגיהינום, ומרגישים את עצמו בין חורין כמו שאומרים חז"ל (אבות ו', ב'): "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", כי לא יכולים לתאר מה זה לימוד התורה הקדושה, עד שאמרו חז"ל (ירושלמי ראש השנה כא.): " מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם" ואיזה נועם ואיזה תענוג מרגישים בלימוד התורה הקדושה, שכל תענוגי העולם הזה הגשמי אין לזה שום ערך נגד התענוג שיש בתורה, ובפרט שיש לנו את השיחה מרבנו ז"ל (שיחות הר"ן שיחה עו'), ועט"ר אאמו"ר זי"ע הרחיב את זה בקונטרס "סדר דרך הלימוד", אז אין שום תירוץ אני לא מבין, הראש שלי לא עובד, יש לי ראש סתום, תרגיל את עצמך להגיד, והיום אכשר דרא ויש הכל כבר עם נקודות, וזה מקל על האמירה, ובפרט לימוד "שולחן ערוך" שרבנו ז"ל מאוד הקפיד על זה, כמו שרבנו ז"ל אומר (שיחות הר"ן שיחה כט'):"ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה "שלחן ערוך" כולם מראשם עד סופם כסדר. אם יכול ללמוד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפירושים הגדולים – מה טוב, ואם לאו – על כל פנים ילמוד כל הארבעה שלחן ערוך הקטנים" והמשיך ואמר "ואמר שכל איש ישראלי מחוייב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור. ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף שלחן ערוך באיזה מקום שהוא אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשלחן ערוך. כי צריך ללמוד איזה דין בשלחן ערוך בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס ילמד כסדר כל הארבעה שלחן ערוך מדי יום ביומו וכשיגמור ויסיים הארבעה שלחן ערוך יחזר ויתחיל ללמדם כסדר. וכן ינהג כל ימי חייו", ואנחנו נמצאים עכשיו בחודש שבט שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפו'): " ְדַע, שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים זוֹכִין לִהְיוֹת מֶלֶך וּמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲמִיד וּלְהָקִים הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ (מִשְׁלֵי כ"ט). "מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" בְּמִשְׁפָּט דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, שֶׁמְּבָרְרִים מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶך וּמוֹשֵׁל וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶרֶץ וְאָז מַעֲמִיד וּמֵקִים וּמְגַלֶּה הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְגַן עֵדֶן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְך בְּכָל שְׁעָרֶיך וְכוּ לִשְׁבָטֶיך" (דְּבָרִים ט"ז) "שֵׁבֶט" רָאשֵׁי תֵּבוֹת טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ [הַיְנוּ הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ]", ושבט זה "ט'בעו ב'ארץ ש'עריה", וכן אומרים חז"ל "אין עבירה מכבה תורה", אדם רחמנא ליצלן נכשל במה שנכשל, עשה מה שעשה ועושה מה שעושה, עבירות חמורות בר מינן, אף על פי כן אם מתחיל ללמוד ולהתמיד בתורה הקדושה הכל נמחל לו, כמו שמוהרנ"ת ז"ל שאל פעם את רבנו ז"ל אם לימוד התורה יכולה לכפר על עבירות שאדם עשה? אז רבנו ז"ל הקפיד עליו ואמר: אתה יודע את הכוח של התורה הקדושה, אורייתא זה בתפארת וברית זה ביסוד, זאת אומרת שבספירות התפארת באה לפני יסוד, אם כן אל תהיו בטלנים תראו להתמיד בלימוד התורה הקדושה.
א'ז מ'ה כ'ן? לקיים את מצוותיו יתברך, המצוות שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, מה ששייך לקיים בזמן הזה, כי התורה והמצוות זה מאוד נעים וטעים, וזה מציל ושומר את האדם כמו שאומרים חז"ל (ברכות סג.): "א"ר טבי א"ר יאשיה כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר (משלי כד, י) התרפית ביום צרה צר כחכה א"ר אמי בר מתנה אמר שמואל ואפילו מצוה אחת שנאמר התרפית מכל מקום", וכן אמרו חז"ל (מכילתא בא יב'): "בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם", והמצוות לא באו לעשות לחצים ועמל לאדם, מה שעושה לחצים זה טמטום הדעת והלב וזה העבירות שהוא עושה בר מינן, כמו שאומרים חז"ל (יומא לט.): "תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר (ויקרא יא, מג) ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם", וכמו שפירש רש"י על הפסוק (במדבר בלק כג') על המילה: "עמל" – לשון עבירה כמו הרה עמל כי את העמל וכעס תביט לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום", כי עבירות שאדם עושה בר מינן משגע אותו לגמרי, ומכניס אותו ללחצים נוראיים, ועט"ר אאמו"ר זי"ע אמר לגבי לימוד הזוהר הקדוש, שהעולם אומרים שאם לומדים זוהר משתגעים, אז אמר שמזוהר לא משתגעים, משתגעים מהעבירות שהאדם עושה, כי בזוהר הקדוש או שאתה מבין או שאתה לא מבין, ומה שייך להשתגע? צריכים לדעת שכל מצוה ומצוה יש לו הסגוליות שלו, וחז"ל מפליגים בכל מצוה ומצוה, על מצות תפילין אמרו חז"ל (מנחות מג:): "רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא", וכן אמרו חז"ל (שוחר טוב תהילים א'): "אמרו ישראל לפני הקב"ה רוצים אנו להתייגע בתורה יום ולילה, אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקב"ה קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה", וכן אומר התיקוני זוהר, תָּא חֲזִי כָּל מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁיהּ וְעַל דְּרוֹעִיהּ, קָלָא סָלִיק בְּכָל יוֹמָא לְכָל חֵיוָון מֶרְכָּבוֹת, וְאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וּמַלְאָכִים דִּמְמַנָּן עַל צְלוֹתִין, הָבוּ יְקָר לְדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא דְאִיהוּ מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין" וממשיך שם "כל מאן דאנח תפילין כאילו כיסו על מוחא עילאה ושכניתא עילאה לא זזה מינה", לכן כל מצוה ומצוה זה נותן אור וחיות ושמחה לנשמה, וצריכים רק לראות להכניס את השמחה והחיות והאור בגוף הגשמי.
בואו לא נהיה בטלנים, תראו לחזק את עצמכם בקיום המצוות בשמחה ובהידור, כי זה יישאר לנו כמו שאמרו חז"ל (סוטה ג:): "ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל העושה מצוה אחת בעוה"ז מקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב", וזה בכלל לא לחץ לאדם, כי רק עבירות רח"ל מכניסות באדם לחץ ודיכאון, אף שמתחילה זה נראה טוב וטעים בר מינן, אבל אחר כך זה מכניס דכאון וייאוש עמוק וכל מרעין בישין כמו שרבנו ז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה קח'): "פעם אחד ספר מענין מעשה בני אדם. ענה ואמר: הלא האדם, בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא. ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: א מענטש פון איין תענוג'ל וועגן פון א פערטל שעה, קאן ער אן ווערן גאר דעם עולם הזה מיט דעם עולם הבא", וזה הפירוש של מה שאומרים בתפילת ערבית: "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו", מלפנינו זה השטן והיצר הרע והתאוה שלפני העבירה שבוער באדם רח"ל, והשטן מאחרינו זה אחר העבירה שמכניס בדכאון וייאוש, כי השטן היצר הרע, לא רק שונא את האדם ברוחניות הוא שונא אותו גם בגשמיות, כי הוא רוצה לראות את האדם ממורמר ובדיכאון ובייאוש, כך קל לו לתפוס את האדם לחטוא עוד הפעם ועוד הפעם בר מינן, כי אם אדם מיואש ובדיכאון הוא חוטא ואם הוא חוטא הוא נכנס עוד יותר בדיכאון וייאוש וכך זה הולך וחוזר חלילה, וזה מה שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קסט'): עוד מצאתי, שזהו בחינת ושמר ה' לך את הברית כי כשתזכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו ישמר לך את הברית דהינו שיהיה בעזרך לשמר את הברית קדש, כיעקר פגם הברית הוא על-ידי עצבות כידוע, כי פגם הברית בא על- ידי הקלפה הידועה שנקראת לילית, על שם, שמיללת תמיד שזהו בחינת עצבות, ועל-כן עקר שמירת הברית זוכין על-ידי שמחה, כי על-ידי שמחה זוכין שהשם יתברך בעצמו יעזר לו לשמר את הברית קדש כנ"ל.
א'ז מ'ה כ'ן? לתת תודה להקב"ה ואם אדם רוצה לתת תודה להקב"ה הוא לא צריך הרבה לחפש, עצם העניין שאדם בריא, שהאישה והילדים בריאים, זה חסד הכי גדול, כי אם אין לאדם בריאות אין לו כבר כלום, אדם יש לו רק קושיות וטענות על הקב"ה רח"ל, אני לא קיבלתי מה שרציתי, רציתי את זה ואת זה ולא קיבלתי, האם חשבת רגע את החסד שהקב"ה עושה איתך שכל רמ"ח אבריך ושס"ה גידיך מתפקדים כמו שצריך,אם דבר אחד לא מתפקד כמו שצריך זה כבר מר מאוד מאוד, אדם נעשה עסוק עם עצמו, ושוכח מפלוני ואלמוני, כי ככה אדם יש לו טענות על פלוני ומענות על אלמוני, ועסוק לריב עם זה ועם זה, וזה הברכה שאנחנו אומרים כמה פעמים ביום: "אשר יצר את האדם בחכמה", שזה חוכמה נפלאה מהקב"ה איך שכל חלק וחלק מהגוף מתפקד, האם חשבת על החסד הכי גדול שהקב"ה נותן לך חיים, שומעים בכל יום מקרים מזעזעים, אנשים צעירים נפטרים, ולך הקב"ה החזיר את הנשמה בבוקר, ועם זה ממש מתחילים את היום עם: "מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", ואחר כך אומרים את הברכה "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא.. כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך".
א'ז מ'ה ל'א, לא לבזבז את הזמן עם שטויות ועבירות בר מינן, כי חז"ל אומרים: "בשעה שהולך אדם לעבור עבירה אין הוא רואה שיש לו בן שימות בעוונותיו, ואינו רואה שיש לו אח שיתבייש הימנו", ל'שון ה'רע, חז"ל אומרים (ערכין טו'): " מר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה [לשר של] גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה", ל'יצנות אומרים חז"ל (ע"ז יח:): "כל המתלוצץ נופל בגיהינום", נ'יבול פ'ה שחז"ל אומרים (שבת לג.): " בעון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין", וכן אמרו חז"ל (שם): "כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של ע' שנים לטובה הופכין עליו לרעה", מ'ריבה שחז"ל אומרים (שמות רבא ל' יז'): "אין דבר טוב ואין שלום יוצא ממריבה, קין לא נגע באחיו אלא מתוך מריבה" ותאמינו הייתי יכול עוד להאריך דפים שלמים מפני הקשר הפנימי שיש לי עם אנ"ש היקרים הנאמנים לעט"ר אאמו"ר זי"ע אבל לקצר אני צריך. הקדוש ברוך הוא יעזור שנשמע כבר קול שופר של משיח שבוא יבוא ויגאלנו גאולת עולם.
הכותב והחותם 
