מצוות מחיית עמלק – גם בתוכנו | קונטרס מחית עמלק

קוּנְטְרֵס

מְחִיַּת עֲמָלֵק

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! יֵשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "מְחִיַּת עֲמָלֵק", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כה, יז): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים" וְגוֹ'. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ג'): עֲמָלֵק מֵעוֹלָם הָיָה רְצוּעַת מַרְדּוּת לְיִשְׂרָאֵל עֲמָלֵק הָיְתָה הָאֻמָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִתְחִילָה לְקָרֵר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהַכְנִיס בָּהֶם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, ז): "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן וַיָּבֹא עֲמָלֵק"; אוֹמֵר עַל זֶה רַשִּׁ"י: תָּמִיד אֲנִי בֵּינֵיכֶם וּמְזֻמָּן לְכָל צָרְכֵיכֶם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים: הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?! חַיֵּיכֶם שֶׁהַכֶּלֶב בָּא וְנוֹשֵׁךְ אֶתְכֶם, וְאַתֶּם צוֹעֲקִים אֵלַי; אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי יב): הַכֶּלֶב זֶה עֲמָלֵק. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נ'): הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁמַּפְרִיעִים לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבַחֲמִימוּת וּבִדְבֵקוּת, הֵם הֵם הַכְּלָבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נו, יא): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ". אִם יֵשׁ אֵיזֶה רָשָׁע מְרֻשָּׁע, שֶׁמְּקָרֵר אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לוֹ: "מַה לְּךָ לָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְדַבֵּר אֵלָיו, הֲרֵי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹתְךָ" – זוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק! כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעֲדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר – זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ כָּל-כָּךְ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה וְלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יִנְשֹׁם רַק רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת. כִּי תָּמִיד יְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ אֵיךְ שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא אוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עוֹמֵד בְּתוֹךְ הָאוֹר הַזֶּה הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ מִכָּל צַד.

וְצָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבֵּר עִם בְּנֵי-אָדָם, אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אָדָם צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ בְּגִלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁיֵּדַע אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְלָכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבֵּר עִם בְּנֵי-אָדָם, שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, וּבֶאֱמֶת הוּא מְדַבֵּר אָז אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזוֹ הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, וְאֵין עוֹד מַעֲלָה גְּבוֹהָה הֵימֶנָּה, שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וּמִמֵּילָא – אֶל מִי אֲנִי מְדַבֵּר? רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'), אֲשֶׁר זוֹ דַּרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, שֶׁתָּמִיד דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתָמִיד מִתְפַּלְּלִים אֵלָיו אֲבָל יֵשׁ זְמַן שֶׁיֵּשׁ גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְאֵין יְכוֹלִים לְדַבֵּר פָּתוּחַ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי הֵם מַלְבִּישִׁים אֶת הַתְּפִלָּה בְּאֵיזֶה מַאֲמָר, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים דִּבּוּרֵי סְרָק עַל דָּא וְעַל הָא, אוֹ שֶׁאוֹמְרִים אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, וַאֲנָשִׁים שׁוֹמְעִים, וּבֵין כָּךְ הֵם מַלְבִּישִׁים אֶת הַתְּפִלָּה בְּתוֹךְ הַמַּאֲמָר הַזֶּה וּבְתוֹךְ הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל ד, יד): "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא, [אֲזַי וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא"; כְּשֶׁיֵּשׁ גְּזֵרוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אָז הַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ תְּפִלּוֹתָיו בְּמַאֲמָר, הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים כָּל-כָּךְ דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל אָנוּ קְטַנֵּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל, אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בְּדָבָר זֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם פָּגַם בַּבְּרִית, עַל-יְדֵי-זֶה נִפְגַּם מֹחוֹ, וְנִכְנְסוּ בּוֹ סְפֵקוֹת: "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", אֲזַי "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל"; עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה הַסְּפֵקוֹת, לְהַכְנִיס בָּאָדָם סְפֵקוֹת – "אֵינְךָ שָׁוֶה דָּבָר, מִמְּךָ לֹא יִהְיֶה מְאוּמָה" וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי מִלּוֹת יֵאוּשׁ.

וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "מְחִיַּת עֲמָלֵק", עָלֵינוּ לִמְחֹק אֶת עֲמָלֵק הַזֶּה. וְכֵיצַד זוֹכִים לָזֶה? עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מְגַלִּים לְכֻלָּם, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; בָּזֶה שֶׁמְּגַלִּים וּמְפַרְסְמִים לְכֻלָּם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נִמְחָק עֲמָלֵק. וְזוֹ הַמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בְּצֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם", כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, וְאָז רָאִינוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ בַּה' לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה, אֶלָּא עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה רַק עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית, לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, רַק כְּשֶׁאָדָם מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲשֶׁר דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנוֹתֵן לָאָדָם עֵצוֹת, אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וְאֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל עֲמָלֵק כָּזֶה, שֶׁמַּכְנִיס בָּאָדָם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת וּסְפֵקוֹת, וְשׁוֹבֵר אוֹתוֹ לוֹמַר: "מִמְּךָ לֹא יִהְיֶה מְאוּמָה, אֵינְךָ שָׁוֶה כְּלוּם, מִי צָרִיךְ אוֹתְךָ ?!" וְזֶה עוֹבֵר עַל כָּל יְהוּדִי, שֶׁהָ'עֲמָלֵק, שֶׁלּוֹ רוֹצֶה לְשָׁבְרוֹ, אַף שֶׁאָדָם רָאָה כְּבָר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁהוֹצִיאוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַמֵּצַר וְהַצִּמְצוּם שֶׁהָיָה שָׁם, שֶׁזּוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (לִקּוּטֵי תּוֹרָה בֹּא): מִצְרַיִ"ם – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הֵם בְּמֵצַר. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'), שֶׁכָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל. וּמִי הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם? עֲמָלֵק.

אַף שֶׁרָאוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי, שֶׁהָיָה הַנָּבִיא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁגִּלָּה אֶת הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאֶצְלוֹ נִתְקַיֵּם (יְחֶזְקֵאל א'): "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים", וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַל יַם סוּף הֵאִיר אֲפִלּוּ עַל הַפְּחוּתִים גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁגַּם הֵם יַשִּׂיגוּ אוֹרוֹת צַחְצָחוֹת, אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים וְאִם-כֵּן הָיוּ אָז בַּמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה אַף-עַל-פִּי-כֵן "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל". וְדָבָר זֶה שַׁיָּךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; עִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שַׁיָּךְ לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּעֵת קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע זֶה גִּלּוּי אֱלֹקוּת, אֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָנוּ מְגַלִּים וּמְפַרְסְמִים לְכֻלָּם בְּכָל יוֹם וָיוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", לְגַלּוֹת לְכֻלָּם: תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְלֹא אַחֵר, וְאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאַל תִּתְבַּלְבְּלוּ מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַף אֶחָד שֶׁלֹּא יִשְׁבֹּר אֶתְכֶם לוֹמַר שֶׁאֵינְכֶם שָׁוִים מְאוּמָה, אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה, שֶׁאֶחָד יָכוֹל לוֹמַר לְזוּלָתוֹ: "אַתָּה אֵינְךָ שָׁוֶה, וּמִמְּךָ לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר", מִי אוֹמֵר לְךָ דָּבָר כָּזֶה? עֲמָלֵק. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט): כִּי שֶׁבַע' יִפּוֹל' צַדִּיק' וָקָם' – סוֹפֵי תֵּבוֹת: עֲמָלֵ"ק.

עֲמָלֵק רוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיק יִפֹּל, אֲבָל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא נוֹפֵל שֶׁבַע פְּעָמִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן לְבַסּוֹף "וָקָם", הוּא קָם, וְאֵין יְכוֹלִים לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ. וְזֶה כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמַּחְדִּיר בָּנוּ, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ אֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קיב): אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן; אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה שֶׁאָדָם יַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְיֹאָשׁ, וְאֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה – הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, אֵין מְצִיאוּת כָּזוֹ! וְאֶת הַלִּמּוּד הַזֶּה אָנוּ מְקַבְּלִים מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ עֲמָלֵק, אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה לֵיצָנוּת, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, יִתְרוֹ פֶּרֶק ג'): לֵץ תַּכֶּה – זֶה עֲמָלֵק; כֵּיצַד עֲמָלֵק מַכֶּה אֶת הָאָדָם? עַל-יְדֵי לֵיצָנוּת. אֵין עוֹד קְלִפָּה חֲזָקָה יוֹתֵר מִקְּלִפַּת הַלֵּיצָנוּת, וְהִיא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, וּבְנֵי-אָדָם מִתְרַחֲקִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רַק מֵחֲמַת קְלִפָּה זוֹ. וּבִפְרָט מַהוּ הַכֹּחַ שֶׁל הָמָן-עֲמָלֵק? שֶׁמִּתְלוֹצֵץ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת.

וְזֹאת אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְזַכֶּה נְשָׁמָה, שֶׁתִּתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי, וְהַצַּדִּיק מְגַלֶּה לָאָדָם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַחְדִּיר בּוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, עַד שֶׁנִּסְכַּם אֶצְלוֹ, שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה, וּמַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, וּמַה שֶּׁאַתָּה נוֹשֵׁם, וּמַה שֶּׁאַתָּה רַק מַרְגִּישׁ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, אֲבָל בַּלְּבוּשׁ הַזֶּה, כִּי דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. הֲיֵשׁ עוֹד מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִזּוֹ, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! הֲרֵי אָדָם שֶׁמַּחֲזִיק בָּזֶה, עָלָיו נֶאֱמַר: עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ, אֶצְלוֹ כְּבָר נִמְצָא הָּעוֹלָם הַבָּא בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא מַרְגִּישׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֻגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן, סִימָן צו), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה לִחְיוֹת כְּדֻגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא; אֲבָל קְלִפַּת הַלֵּיצָנוּת הִיא אֲשֶׁר עוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קיב:), שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צִוָּה אֶת בָּנָיו: אַל תָּדוּרוּ בְּשַׁכְנֶצִיב, מִשּׁוּם דְּלֵיצָנֵי הֲווֹ וּמָשְׁכוּ לָךְ בְּלֵיצָנוּתא; הָיְתָה עֲיָרָה בְּשֵׁם שַׁכְנֶצִיב, וְכָל אֲנָשֶׁיהָ לֵיצָנִים הָיוּ, אָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְבָנָיו: אַל תָּגוּרוּ בַּעֲיָרָה זוֹ, כִּי לֵיצָנִים יֶשְׁנָם שָׁם, וִיקָרְרוּ אֶתְכֶם בְּלֵיצָנוּתָם.

כִּי הַטֻּמְאָה הֲכִי גְּדוֹלָה הִיא הַלֵּיצָנוּת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קלג), שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵא אוֹרוֹת, רוֹאִים רַק אֱלֹקוּת, אֲבָל הַיָּד הַקְּטַנָּה מַעֲלֶמֶת וּמַסְתֶּרֶת אֶת הָאֱלֹקוּת. הִנֵּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְחַזֵּק אוֹתָנוּ, מְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, לוֹקֵחַ אֶת הֲכִי גְּרוּעִים, וּמַחְדִּיר בָּהֶם גַּם-כֵּן אֱלֹקוּת, עַד שֶׁמַּרְגִּישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהִנֵּה בָּא לֵיצָן, וְעוֹשֶׂה עִם הַיָּד אֵיזוֹ תְּנוּעָה וְהַטָּיָה, כְּאוֹמֵר: "מָה?! מַה יֵּשׁ לְךָ לִהְיוֹת שָׁם?! הֲלֹא פְּלוֹנִי לֹא מַחֲזִיק מִמֶּנּוּ, אַלְמוֹנִי לֹא מַחֲזִיק מִמֶּנּוּ" וְכוּ' וְכוּ', וְאָדָם שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל, וּמַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר. כִּי אֵין לָאָדָם יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִחְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם אֶלֶף שָׁנִים, וּמִמֵּילָא אוֹמֵר: "מַה יֵּשׁ לִי לָלֶכֶת אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּגַלֶּה לִי אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲלֹא יֵשׁ לִי עוֹד זְמַן בִּשְׁבִיל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ". וְכֵן נִכְנָסִים אֶצְלוֹ כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת שֶׁל שָׁוְא וְכוּ'. "וּמִי אוֹמֵר שֶׁהוּא צַדִּיק, הֲלֹא פְּלוֹנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא קַל שֶׁבַּקַּלִּים, וְאַלְמוֹנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא סְתָם אָדָם פָּשׁוּט", וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי פִּתּוּיִים שֶׁמַּכְנִיס עֲמָלֵק בָּאָדָם, כָּל מִינֵי קְרִירוּת, לְקָרְרוֹ וּלְרַחֲקוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם", כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מָסַר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל, וְנָתַן עֶשֶׂר מַכּוֹת לְפַרְעֹה וְלַמִּצְרִים, קָרַע לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם, שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲבֹר בֶּחָרָבָה, עָלָה לַשָּׁמַיִם וְהוֹרִיד לָנוּ תּוֹרָה, גִּלָּה לָנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נָתַן לָנוּ מִצְווֹת שֶׁהֵן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, נָתַן לָנוּ לֶאֱכֹל מָן, לִשְׁתּוֹת מִן הַבְּאֵר, סִבֵּב אוֹתָנוּ בְּעַנְנֵי כָּבוֹד, וְלֹא הָיִינוּ חֲסֵרִים דָּבָר. וְהִנֵּה בָּא עֲמָלֵק וּמְקָרֵר אֶת הָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ: "מַה לְּךָ לִהְיוֹת אֵצֶל מֹשֶׁה?!" עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה נב), שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים, וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל-יְדֵי בֶּן עַמְרָם?! שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכִּלָּיוֹן, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רָצָה לְכַלּוֹת אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל, מֵחֲמַת שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּרָם, וְאוֹמֵר: "מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ", תִּמְחַק אוֹתִי, אֲבָל לֹא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּלְבַסּוֹף בָּאִים לֵיצָנֵי הַדּוֹר, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְקָרְאוֹ בִּשְׁמוֹ, אֶלָּא אוֹמְרִים: 'בֶּן עַמְרָם' יָקִים לָנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן?! וְדָבָר זֶה סוֹבֵב בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, הַנּוֹאֲפִים כִּכְלָבִים – הֵם הַלֵּיצָנִים, וּמִתְלוֹצְצִים מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא.

וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲבוֹדָה זָרָה יט.) עַל הַפָּסוּק תְּהִלִּים א, א): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב", שֶׁלֹּא יָשַׁב בְּמוֹשַׁב אַנְשֵׁי פְּלִשְׁתִּים, מִפְּנֵי שֶׁלֵּיצָנִים הָיוּ. וְזוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק – לְהִתְלוֹצֵץ מִצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּלְקָרֵר בְּנֵי-אָדָם מֵהֶם וּלְרַחֲקָם. הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עֲמָלֵק הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל עֵשָׂו, בְּנוֹ שֶׁל אֱלִיפָז, וְהוּא מְקָרֵר אֶת כָּל יְהוּדִי, שֶׁזֶּה "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", מְקָרֵר אוֹתְךָ: "מַה לְּךָ לְהִתְפַּלֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא  בְּכַוָּנָה?! מַה לְּךָ לְהִתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף אֶחָד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ, אַתָּה מְדַבֵּר אֶל הַקִּיר" וְכוּ', וּמַכְנִיס בָּאָדָם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הוּא לוֹחֵם נֶגְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, יא): "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כט.): וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה – הָיוּ נוֹצְחִים. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִגְבִּיהַּ יָדָיו אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהֶרְאָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אִם אָנוּ רוֹצִים לְהַצְלִיחַ, אָסוּר לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא לִבְרֹחַ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. הֲלֹא אָדָם עוֹבֵר בַּחַיִּים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, חוֹבוֹת וְצָרוֹת, וְאֵין מִי שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מִזֶּה. רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם מְסֻכְסָכִים זֶה עִם זֶה, אֲשֶׁר זוֹהִי הַגָּלוּת הַמָּרָה, שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בָּא מִקְּלִפַּת עֲמָלֵק, שֶׁמְּקָרֶרֶת יְהוּדִי מִיהוּדִי, וְזֶהוּ הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁאָמַר (אֶסְתֵּר ג, ח): "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", וְכָל הַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ רַק לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "מְחִיַּת עֲמָלֵק", עָלֵינוּ לִמְחֹק אֶת עֲמָלֵק הַזֶּה שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ סְפֵקוֹת וּקְרִירוּת וּמַחֲלֹקֶת בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם אֵינוֹ נָקִי מִזֶּה. אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר מִגִּזְעָנוּת. אַשְׁכְּנַזִּי מְדַבֵּר עַל סְפָרַדִּי וּסְפָרַדִּי מְדַבֵּר עַל אַשְׁכְּנַזִּי, וְכִי עָשָׂה לְךָ מַשֶּׁהוּ?! הַדָּם שֶׁלּוֹ פָּחוֹת אָדֹם מִשֶּׁלְּךָ?! וְכֵן בֵּין הַסְּפָרַדִּים יֵשׁ עֵדוֹת עֵדוֹת, וְכֵן בֵּין הָאַשְׁכְּנַזִּים יֵשׁ עֵדוֹת עֵדוֹת, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, בָּאוּ כָּל הַמִּפְלָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת מִלְּשׁוֹן פֶּלֶג פֶּלֶג, כְּדוֹר הַהַפְלָגָה, שֶׁמְּפַלְּגִים אֶת הָעָם, וְכָל אֶחָד צוֹעֵק, שֶׁרַק הַמִּפְלָגָה שֶׁלּוֹ הִיא אֱמֶת, כָּל אֶחָד מַחֲזִיק שֶׁרַק הוּא נִמְצָא בָּאֱמֶת וְזוּלָתוֹ בְּשֶׁקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ עֵדִים, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם דַּם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי בַּתּוֹר, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן תִּכָּנְסוּ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, וְתִרְאוּ אֵיךְ זֶה מְדַבֵּר עַל זֶה, וְזֶה מְדַבֵּר עַל זֶה. זוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק, וְעַל זֶה נִצְטַוִּינוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בְּצֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם", שֶׁעָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי אַחֲרֵי שֶׁרָאִינוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּצֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לָנוּ כָּל-כָּךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְחִזֵּק וְעוֹדֵד אוֹתָנוּ, וְהִנֵּה כְּבָר בָּאִים לֵצִים – דָּתָן וַאֲבִירָם, וּמְדַבְּרִים עַל מֹשֶׁה בְּלִי בּוּשָׁה. וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, עוֹד גָּרְרוּ אֲחֵרִים. וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁקָּמִים רְשָׁעִים אֲרוּרִים, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ז:): כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים, מֻתָּר לִקְרוֹתוֹ רָשָׁע; וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם): כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים, מֻתָּר לְשָׂנְאוֹ; וּבִפְרָט אָדָם שֶׁקָּם לִפְנֵי רַבּוֹ, וּמֵעֵז פָּנִים נֶגְדּוֹ, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): כָּל הַמֵּעֵז פָּנִים בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, בִּגְדוֹל הַדּוֹר, כְּאִלּוּ מֵעֵז בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

מָה אָנוּ רוֹאִים, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יִפֹּל בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו?! הֲלֹא קִבַּלְתָּ מֵהַצַּדִּיק כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה טוֹבוֹת, הוּא עָזַר לְךָ, מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִילְךָ, בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים שֶׁהָיוּ לְךָ בַּחַיִּים, הוּא חִזֵּק אוֹתְךָ, הוּא עוֹדֵד אוֹתְךָ, הוּא הֶחְדִּיר בְּךָ אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם אַתָּה מִתְהַפֵּךְ, וְנַעֲשֶׂה חָצוּף גָּדוֹל וּמְדַבֵּר עָלָיו?! הִנֵּה אַתָּה מַרְאֶה בָּזֶה, שֶׁאֵינְךָ אֶלָּא נוֹאֵף גָּדוֹל, וְזֶהוּ עֲמָלֵק, שֶׁהוּא הַמְקָרֵר בְּנֵי-אָדָם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעוֹד גּוֹרֵם לְדַבֵּר כָּל דָּבָר אָסוּר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲשֶׁר זוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק! וְאֶת הַקְּלִפָּה הַזּוֹ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא ג'): עֲמָלֵ"ק אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: עַם-לַק, שֶׁבָּא לָלֹק דָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּכֶלֶב. כֶּלֶב מְלַקֵּק דָּם. רוֹאִים אֲנָשִׁים עֲנִיִּים מְרוּדִים, שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, וְרַק הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְחַזְּקָם וּלְעוֹדְדָם, לְשַׁמְּחָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. יֵשׁ לוֹ סַבְלָנוּת אֲלֵיהֶם, שׁוֹמֵעַ בְּעָיָתָם, עוֹזֵר לָהֶם בְּמִלָּה טוֹבָה. וּלְבַסּוֹף מַה קּוֹרֶה? אוֹתוֹ אִישׁ שָׁבוּר, עָנִי וְשָׁפָל, שֶׁקִּבֵּל טוֹבוֹת עֲצוּמוֹת מֵהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה חָצוּף כָּזֶה, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר נֶגֶד רַבּוֹ, וּמְדַבֵּר עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר, זֶהוּ עֲמָלֵק – עַם-לַק, שֶׁבָּא לָלֹק דָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּכֶלֶב. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה מב): חָצוּף שֶׁבַּחַיּוֹת – זֶה הַכֶּלֶב. יֵשׁ כָּל מִינֵי חַיּוֹת רָעוֹת, חַיּוֹת טוֹרְפוֹת, אֲבָל הֶחָצוּף שֶׁבְּכֻלָּן זֶהוּ הַכֶּלֶב. רוֹאִים אָדָם שֶׁהוּא אָדִישׁ, גּוֹנֵב וְגוֹזֵל מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּסָפִים, אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר נֶגֶד רַבּוֹ – זֶהוּ כֶּלֶב, וְזֶהוּ עֲמָלֵק! וְלָכֵן הַסֵּמֶל שֶׁל עֲמָלֵק הָיָה כֶּלֶב – הֶחָצוּף שֶׁבַּחַיּוֹת, וְעִקַּר כֹּחוֹ זֶהוּ רַק לֵיצָנוּת.

וְלָכֵן אָנוּ מְצֻוִּים בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "מְחִיַּת עֲמָלֵק", שֶׁאָנוּ נִמְחָה מֵאִתָּנוּ אֶת הָעֲמָלֵק שֶׁלָּנוּ, שֶׁנַּפְסִיק כְּבָר אֶת הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת, שֶׁנֶחְדַּל כְּבָר מֵהַשִּׂנְאָה שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר הַכֹּל בָּא מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְלַיְלָה וְיוֹם לְאַחֵד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה, וּבְכָל פַּעַם קָם נֶגְדּוֹ כֶּלֶב אֶחָד וְנוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ, וְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁהוּא שָׁבוּר וְרָצוּץ, וְהוּא בָּא וּמִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", תִּשְׁלַח אֶת הָאַחֵר וְלֹא אוֹתִי, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַכְרִיחַ אוֹתוֹ: "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל". וְשׁוּב קָמִים כְּלָבִים חֲדָשִׁים שֶׁנּוֹשְׁכִים אוֹתוֹ, שׁוֹבְרִים אוֹתוֹ. וְאֶת זֶה עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב, מִי זֶה עֲמָלֵק – עַם-לַק, שֶׁבָּא לָלֹק דָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּכֶלֶב, לֹא אִכְפַּת לוֹ מִדַּם יִשְׂרָאֵל. אָנוּ עֵדִים, שֶׁדַּם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ פִּגּוּעִים, אֵין יוֹם שֶׁלֹּא נֶהֱרָגוֹת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, אֲנָשִׁים חַפִּים מִפֶּשַׁע, אֵין יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם, אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִזְכֶּה לִגְמֹר אֶת הַיּוֹם וְיֵלֵךְ לִישֹׁן שֵׁנִית.

וְהִנֵּה מִסְכֵּן, דָּמוֹ נִשְׁפַּךְ בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁלֹּא תֵּאֵר וְלֹא שִׁעֵר כְּלָל, אָדָם נוֹסֵעַ בְּאוֹטוֹבּוּס, וְהִנֵּה מִתְפּוֹצֵץ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אָדָם הוֹלֵךְ לַקֶּנְיוֹן לִקְנִיּוֹת, וְהִנֵּה נִתְפּוֹרֵר, הַשֵּׁם יְרַחֵם, עַד שֶׁבְּקֹשִׁי יְכוֹלִים לְלַקֵּט אֶת פִּסּוֹת גּוּפָתוֹ, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר. וְעַל זֶה אָנוּ עֵדִים, וְרוֹאִים אֶת זֹאת בְּמוֹ עֵינֵינוּ. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בּוֹכֶה עַל צָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאָנוּ כָּל-כָּךְ אֲדִישִׁים. בִּמְקוֹם שֶׁנַּעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הָעֲמָלֵק הַזֶּה, שֶׁשּׂוֹנֵא אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וּמִתְגָּרֶה אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וְעוֹשֶׂה לֵיצָנוּת מִזֶּה וּמִזֶּה, וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵהַזּוּלָת, אָז אֲנַחְנוּ עוֹד מַגְבִּירִים אֶת הַמַּחֲלֹקֶת, וּמְדַבְּרִים זֶה עַל זֶה, וְשׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, וּמְפַלְּגִים אֶת הָעָם, שֶׁזֶּהוּ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁאוֹמֵר: "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים". וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ה'): גֵּאוּת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ – זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחֵרוּפָיו וְגִדּוּפָיו. רוֹאִים אֲנָשִׁים נוֹאֲפִים כִּכְלָבִים, עוֹשִׂים לֵיצָנוּת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, הֵם קוֹרְאִים אֶת עַצְמָם מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָם אֶלָּא עֵרֶב-רַב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פִּנְחָס רלז:) עַל הַפָּסוּק (אֵיכָה א, ה): "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ" – אֵלּוּ הַצָּרִים נַעֲשִׂים רֹאשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָם אֶלָּא לֵיצָנִים בְּעָלְמָא, וּמִתְחַזִּים כְּעוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵי נְשָׁמוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נוֹאֲפִים כִּכְלָבִים, וּבַעֲלֵי עֲבֵרָה נִבְזִים, עַמֵּי אֲרָצִים גְּדוֹלִים, הֵם עוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵי נְשָׁמוֹת?! אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא), שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג עַצְמָם, וְכֵיצַד יַנְהִיגוּ אֲחֵרִים?!

וְזוֹ מִצְוַת "מְחִיַּת עֲמָלֵק", שֶׁנּוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הַלֵּיצָנוּת הַזּוֹ, אָדָם שֶׁעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ, וְהַיּוֹם הוּא כְּבָר חָכָם – נוֹתֵן תִּקּוּנִים וְאוֹמֵר דֵּעוֹת, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פג), שֶׁזֶּהוּ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל מְאֹד לוֹמַר: תַּלְמִיד חָכָם זֶה נָאֶה, וְתַלְמִיד חָכָם זֶה אֵינוֹ נָאֶה; טָמֵא מְטֻמָּא, שָׁפָל וְנִבְזֶה, מִי אַתָּה לְגַמְרֵי שֶׁתִּתְעָרֵב?! אֵינְךָ רוֹאֶה מִי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, הַסַּבָּא שֶׁל עֲמָלֵק, הוּא רַק מַחֲלִיף בֵּין תְּכֵלֶת לְקָלָא אִילָן חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מְנָחוֹת מג:): תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם, וְיָם דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְלָכֵן אָנוּ מְצֻוִּים בְּצִיצִית, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, לְקַיֵּם: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", וְאוֹמְרִים עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּמִדְבַּר טו, לט): "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" – זֶה סוֹבֵב עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה סוֹבֵב עַל הַפְּתִיל תְּכֵלֶת, הַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְהַיָּם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ 'קָלָא' אִילָן כְּמִסְפַּר 'סַמָּאֵ"ל', שֶׁמַּפְרִיד בֵּין 'הָאִילָ"ן', שֶׁהוּא מִסְפַּר 'צ"א' כְּמִסְפַּר הֲוָיָ"ה אֲדֹנָ"י', שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

הַשְּׁלֵמוּת בְּזֶה הָעוֹלָם – שֶׁאָדָם יְחַבֵּר אֶת הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה לְחַבֵּר בֵּין הַשָּׁמַיִם לְבֵין הָאָרֶץ, אֵין דָּבָר כָּזֶה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִפְרָד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אֵין דָּבָר כָּזֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין טֶבַע לְהַשְׁגָּחָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יז), שֶׁהַטֶּבַע זֶה הַשְׁגָּחָה וְהַשְׁגָּחָה זֶה הַטֶּבַע, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד בֵּין הַטֶּבַע לְהַשְׁגָּחָה, כִּי אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַה זֶּה הַשְׁגָּחָה וּמַה זֶּה טֶבַע, מַה זֶּה יְדִיעָה וּמַה זֶּה בְּחִירָה, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַפְרִיד בֵּין יְדִיעָה לִבְחִירָה, שֶׁהַכֹּל אֶחָד, וְזֶה עֲמָלֵק, שֶׁמַּפְרִיד בָּאִילָן הַקָּדוֹשׁ, בֵּין עוֹלָם הַבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי שְׁמוֹת רסז): כְּשֶׁיֵּשֵׁב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְתִהְיֶה הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלּוֹ, וְתִהְיֶה מִלְחָמָה לַהֲוָיָ"ה בַּעֲמָלֵק. כְּשֶׁאָנוּ נֵדַע שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, זֶה הָאִילָן הַקָּדוֹשׁ מְחַבֵּר הֲוָיָ"ה לַאדֹנָ"י שֶׁעוֹלֶה צ"א, שָׁמַיִם וְאֶרֶץ זֶה הֲוָיָ"ה אֲדֹנָ"י, שֶׁעוֹלֶה בְּמִסְפַּר צ"א, כְּמִסְפַּר אִילָ"ן, כְּשֶׁמְּחַבְּרִים אֶרֶץ לְשָׁמַיִם וְשָׁמַיִם לְאֶרֶץ, זֶה הָאִילָן הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל נֶגֶד תְּכֵלֶת שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְיָם וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ וְרָקִיעַ לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, יֵשׁ 'קָלָא' 'אִילָן', 'קָלָ"א' כְּמִסְפַּר 'סַמָּאֵ"ל', לְהַפְרִיד בֵּין הָ'אִילָן' הַקָּדוֹשׁ. וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוָה שֶׁל "מְחִיַּת עֲמָלֵק".

וּמֵאַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמְגַלֶּה לָנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַמְחַזֵּק וּמְעוֹדֵד אוֹתָנוּ, עָלֵינוּ לִרְאוֹת לְצַיֵּת אוֹתוֹ. כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק הִיא לְצַיְּתוֹ, וְלֹא רַק שֶׁיּוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק וְזֶה מַסְפִּיק, אֶלָּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לְצַיֵּת לִדְבָרָיו, וְעָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מָה הַצַּדִּיק רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעֲצוֹת הַצַּדִּיק הֵן עֵצוֹת מֵהָעוֹלָם הַבָּא, הוּא נוֹתֵן לָנוּ עֵצוֹת מַה שֶּׁטּוֹב בַּעֲבוּרֵנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא, וּמְקַשֵּׁר אוֹתָנוּ אַף שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי אֶל הָעוֹלָם הַבָּא. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת פּוֹתֵחַ לָנוּ אֶת הַמֹּחַ וְהַלֵּב אֲשֶׁר הֵם יְשֵׁנִים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'): יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, וּפוֹתֵחַ אֶת הַפֶּה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹצִים לָדַעַת אִם זָכִינוּ כְּבָר לִ"מְחִיַּת עֲמָלֵק", עָלֵינוּ לִבְחֹן אֶת עַצְמֵנוּ וְלִרְאוֹת – אִם אָנוּ מִתְפַּלְּלִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אִם אָנוּ מִתְבּוֹדְדִים בְּכָל יוֹם לְפָנָיו, אִם אָנוּ בָּאִים וּפוֹנִים אֵלָיו מִכָּל הָעוֹבֵר עָלֵינוּ, סִימָן שֶׁאָנוּ אוֹחֲזִים בְּגִלּוּי אֱלֹקוּת, בִּ"מְחִיַּת עֲמָלֵק", אֲבָל אִם יֵשׁ בֵּינֵינוּ עֲדַיִן סְפֵקוֹת "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", סִימָן שֶׁעֲמָלֵק נִמְצָא בֵּינֵינוּ, כִּי אִם אָדָם אֵינוֹ מֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, סִימָן שֶׁעֲמָלֵק שׁוֹרֶה בּוֹ, אִם אָדָם מִתְרַשֵּׁל לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, בְּחִיּוּת וּבִדְבֵקוּת מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר, אִם אָדָם מִתְרַשֵּׁל וְאֵינוֹ בָּא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, וְאוֹמֵר: אֶתְפַּלֵּל כְּבָר בַּבַּיִת, אוֹ מְקַצֵּץ בִּתְפִלָּתוֹ וְכוּ', זֶהוּ עֲמָלֵק שֶׁנִּמְצָא בּוֹ, וְיֵשׁ לָנוּ חוֹב לִמְחוֹת, מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בְּצֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם"; כְּשֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, מִמֵּצַר-יָם, מֵהַגָּלוּת וְהַצִּמְצוּמִים שֶׁלָּנוּ, עָלֵינוּ לִרְאוֹת לִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק הַזֶּה שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ סְפֵקוֹת.

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן לִ"מְחִיַּת עֲמָלֵק" זֶהוּ תְּפִלָּה; עָלֵינוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לָבוֹא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן דַּיְקָא: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת ח.): אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּעֵת שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים, אָז זֶה רַעֲוָא דְּרַעֲוִין; וְכֵן אָמְרוּ (בְּרָכוֹת ו:): כָּל הָרָגִיל לָבוֹא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת בְּכָל יוֹם, וְיוֹם אֶחָד לֹא בָּא, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁאִיל בּוֹ; לְמֵדִים מִכָּאן מַה נִּקְרֵאת הַשְׁגָּחָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, וְאִם יוֹם אֶחָד לֹא בָּא אָדָם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, כְּבָר עָלָיו, שׁוֹאֵל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: הֵיכָן הוּא? וְהִנֵּה נִתְגַּלֶּה שֶׁאָדָם זֶה חוֹלֶה וְכוּ', אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, אוֹ נִתְגַּלֶּה שֶׁאָדָם זֶה צָרִיךְ לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ לְשַׁלֵּם חוֹבוֹת, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע. לְמֵדִים מִכָּאן, אִם אָדָם רָגִיל לָבוֹא בְּכָל יוֹם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, וְלֹא מְשַׁנֶּה אִם יֵשׁ גְּשָׁמִים עַזִּים וְרוּחוֹת, הוּא מְקַיֵּם – "בְּבֵית אֱלֹקִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶ"שׁ" – בָּ'רָד, ר'וּחַ, גֶּ'שֶׁם, שֶׁ'לֶג, הוּא בָּא תָּמִיד לְבֵית אֱלֹקִים. לֹא בָּרָד, לֹא רוּחוֹת, לֹא שְׁלָגִים, לֹא גְּשָׁמִים יְכוֹלִים לְמָנְעוֹ מִלָּבוֹא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. אִם אָדָם כָּל-כָּךְ חָזָק בָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן בְּכָל יוֹם, אֲזַי כַּאֲשֶׁר נֶעֱדָר יוֹם אֶחָד – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹאֵל הֵיכָן הוּא. וְאִם נִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא חוֹלֶה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, אִם נִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא בַּעַל חוֹב, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע.

בְּנֵי-אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נה): צִבֻּ"ר – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: צַ'דִּיקִים, בֵּ'ינוֹנִים, רְ'שָׁעִים; שֶׁזֶּה תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, אֲפִלּוּ אָדָם רָשָׁע גָּמוּר, אֲבָל בָּא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וּלְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. בְּנֵי-אָדָם אֵינָם קוֹלְטִים דָּבָר זֶה, וְלָכֵן אֵינָם מַעֲרִיכִים מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת. וְזֶהוּ עֲמָלֵ"ק, שֶׁמַּכְנִיס כְּפִירוֹת וּסְפֵקוֹת בָּאָדָם, וְעָלֵינוּ לַעֲסֹק בִּ"מְחִיַּת עֲמָלֵק" וּלְמָחֳקוֹ לְגַמְרֵי. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט בָּלָק תשעא): מָה הַנְּחָלִים הַלָּלוּ בְּנֵי-אָדָם יוֹרְדִים לְתוֹכָם כְּשֶׁהֵם טְמֵאִים וְטוֹבְלִים וְעוֹלִים טְהוֹרִים, כָּךְ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, בְּנֵי-אָדָם נִכְנָסִים לְתוֹכָם מְלֵאֵי עֲבֵרוֹת וְיוֹצְאִים מְלֵאֵי מִצְווֹת. אָדָם נִכְנָס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וְעוֹנֶה "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא", קְדֻשָּׁה, בָּרְכוּ, וְהִנֵּה מִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵיזוֹ זְכוּת הִיא זוֹ! וְזֶה מַה שֶּׁעֲמָלֵק רוֹצֶה – לְקָרְרֵנוּ, שֶׁלֹּא נָבוֹא לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כִּי שָׁם מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יא): הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. הַיּוֹם אֵין לָנוּ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה כט.): "וָאֱהִי לָהֶם לְבֵית-מִקְדָּשׁ מְעַט" – אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְלָכֵן בֵּית-כְּנֶסֶת וּבֵית-מִדְרָשׁ צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד בִּקְדֻשָּׁתָם, וְלֹא לְזַלְזֵל בָּזֶה, לֹא לְדַבֵּר בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר זֶהוּ עָוֹן חָמוּר מְאֹד.

וְכֵן בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁאָדָם בָּא וְלוֹמֵד בָּהֶם תּוֹרָה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קִדּוּשִׁין ל:): בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע, בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין כְּנֶגְדּוֹ; אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א'), שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ בַּמִּצְווֹת, הָעִקָּר לְבַטֵּל אֶת הָאָדָם מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: הַתּוֹרָה שׁוֹבֶרֶת אֶת הַשִּׁגְיוֹנוֹת שֶׁל בְּנֵי-אָדָם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (סוֹטָה ג.): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֶלָּא אִם-כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת; אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'): כָּל אֶחָד כְּפִי עֲווֹנוֹתָיו, כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וּכְדֵי לְשָׁבְרָהּ, צְרִיכִים לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּצוּרַת מַקֵּל, וּמְשֻׁגָּע אֵינוֹ מֵבִין שָׂפָה אַחֶרֶת רַק מַקֵּל, כַּמָּה שֶׁמְּדַבְּרִים אִתּוֹ וּמַסְבִּירִים לוֹ בְּהִגָּיוֹן – אֵינֶנּוּ מֵבִין. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹקְחִים מַקֵּל – תֵּכֶף מֵבִין. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לו): תַּאֲוַת נִאוּף הִיא הַתַּאֲוָה שֶׁל כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. אֵין עוֹד דָּבָר שֶׁמְּשַׁגֵּעַ אֶת הָאָדָם כְּתַאֲוַת נִאוּף, וְעוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ, וְזֶה אוֹתִיּוֹת עֲמָלֵק – ע' מַקֵּ"ל, זֶה הָע' כְּנֶגֶד הָע' אֻמּוֹת הַכְּלוּלִים מִתַּאֲוַת נִאוּף, וְאֵיךְ שׁוֹבְרִים אוֹתָם? עַל-יְדֵי מַקֵּל, ע' עִם מַקֵּ"ל זֶה אוֹתִיּוֹת עֲמָלֵ"ק.

כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְלוֹמֵד תּוֹרָה, הוּא שׁוֹבֵר אֶת עֲמָלֵק. וְלָכֵן הַיֵּצֶר הָרָע יַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הָעִקָּר שֶׁאָדָם לֹא יִלְמַד תּוֹרָה, וְהָעִקָּר מְפַחֵד שֶׁאָדָם יִלְמַד הֲלָכָה, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יא): הֲלָכָ"ה רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים ק, א): "הָ'רִיעוּ לַ'הֲוָיָ"ה כָּ'ל הָ'אָרֶץ", כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד הֲלָכָה, רוֹאֶה שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה שָׁרָה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲלָכָ"ה מְגַלָּה אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (נִדָּה עג.): כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, אַל תִּקְרֵי הֲלָכוֹת אֶלָּא הֲלִיכוֹת; וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפו): מִי שֶׁלּוֹמֵד הֲלָכָה פּוֹסְקִים, נַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן מִי שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת – לִלְמֹד הַרְבֵּה הֲלָכָה, אַחֶרֶת לֹא יִמָּלֵט שֶׁיִּהְיֶה בּוּר וְעַם הָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֲלָכָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ו'): כְּשֶׁרוֹצֶה אָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא וּבָקִי בְּשׁוֹב, הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֵּין בָּעֲלִיָּה וּבֵין בַּיְרִידָה, וְזֶה זוֹכִים עַל-יְדֵי לִמּוּד הֲלָכָה, אֵין עוֹד דָּבָר שֶׁשּׁוֹבֵר כָּל-כָּךְ אֶת עֲמָלֵק כְּמוֹ לִמּוּד הֲלָכָה. אֲבָל טֶבַע שֶׁל הָאָדָם, שֶׁכָּל-כָּךְ נִשְׁבָּר, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, וְחוֹשֵׁב: "מִמֶּנִּי כְּבָר לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר", כָּךְ מֵסִית אוֹתוֹ הַיֵּצֶר הָרָע: "תִּרְאֶה, אַתָּה מִמֵּילָא בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, אָדָם חַלַּשׁ אֹפִי, מֹחֲךָ מְלֻכְלָךְ בְּזֻהֲמָה, אַתָּה אָדָם מְעֻרְעָר, אֵינְךָ קוֹלֵט אֶת הַלִּמּוּד" וְכוּ' – זֶה עֲמָלֵק, וְאוֹתוֹ אָנוּ מְחֻיָּבִים לִמְחוֹת מֵאִתָּנוּ. וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "מְחִיַּת עֲמָלֵק", שֶׁעָלֵינוּ לִמְחֹק אֶת עֲמָלֵק שֶׁנִּכְנַס בָּנוּ, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֲנִי כֵּן יָכוֹל וְכֵן אַצְלִיחַ! וְזֹאת מָצִינוּ כָּתוּב (אֶסְתֵּר ג, ד): "וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי, כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי".

הָמָן-עֲמָלֵק בָּא יוֹם יוֹם אֶל מָרְדְּכַי, וְרָצָה שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה אֵלָיו, שֶׁמָּרְדְּכַי יִתְבַּטֵּל לְפָנָיו. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ערב) עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים צה, ז): "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", אִם אַתֶּם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, תֵּדְעוּ שֶׁאֵין לָכֶם רַק הַיּוֹם הַזֶּה. בָּא הָמָן יוֹם יוֹם אֶל מָרְדְּכַי, וְרָצָה שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה אֵלָיו, אֲבָל מָרְדְּכַי אֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶל שְׁלִיחֵי הָמָן, אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: "הַיּוֹם הַזֶּה אֵינוֹ הַיּוֹם שֶׁלְּךָ. לָמָּה אַתָּה כָּל-כָּךְ שָׁבוּר?!" וְאָדָם עוֹנֶה "הַיּוֹם קַמְתִּי בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב, הַיּוֹם רַבְתִּי עִם מִישֶׁהוּ, הַיּוֹם בִּזּוּ אוֹתִי, הַיּוֹם אֲנִי מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, הַיּוֹם לֹא יָשַׁנְתִּי טוֹב, הַיּוֹם לֹא אָכַלְתִּי, אֲזַי אֵינֶנִּי יָכוֹל כְּבָר לִלְמֹד הַיּוֹם, אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, הַיּוֹם אֵינֶנִּי יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְווֹת", הוּא שׁוֹכֵחַ, שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה לוֹ יוֹתֵר, כָּל מַה שֶּׁתּוֹפֵס בַּיּוֹם – זֶה יִהְיֶה שֶׁלּוֹ.

תִּסְתַּכֵּל עַל יוֹם הָאֶתְמוֹל, מַה שֶּׁזָּכִיתָ לִתְפֹּס אֶתְמוֹל – זֶה יִשָּׁאֵר לְךָ, זָכִיתָ לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית בְּמִנְיָן, רָקַדְתָּ וְהָיִיתָ בְּשִׂמְחָה אֶתְמוֹל – זֶה שֶׁלְּךָ, זָכִיתָ לִלְמֹד תּוֹרָה: מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ, הֲלָכָה – זֶה שֶׁלְּךָ. לֹא נִשְׁבַּרְתָּ – אַשְׁרֶיךָ! וְלָכֵן לָמָּה לֹא תַּעֲשֶׂה אֶת זֹאת גַּם הַיּוֹם – תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה, תִּרְקֹד מֵרֹב שִׂמְחָה, תִּתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תְּקַיֵּם מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה, אֲפִלּוּ קְצָת, פָּסוּק אֶחָד, מִשְׁנָה אַחַת, מֵימְרָא אַחַת, הֲלָכָה אַחַת וְכוּ', זֶה מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מִמְּךָ, אַל תִּדְחֶה אֶת זֹאת לְיוֹם הַמָּחָר. וְלָכֵן מָצִינוּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, ט): "וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר", עֲמָלֵק אוֹמֵר לָאָדָם: "'מָחָר', הַיּוֹם הַזֶּה כְּבָר לֹא הַיּוֹם שֶׁלְּךָ" וְכוּ', אַךְ לֹא וָלֹא! כִּי הַיּוֹם הַזֶּה יֵשׁ לְךָ עוֹד שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, שָׁלֹשׁ, אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מִצְווֹת. וְזוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, "כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יג.): כָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – נִקְרָא יְהוּדִי; עַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, הֵם כּוֹפְרִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּמַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק הָעִקָּר לְהִתְגַּבֵּר עַל עֲמָלֵק שֶׁרוֹצֶה לִשְׁבֹּר אוֹתִי, לוֹמַר לִי שֶׁאֵינֶנִּי שָׁוֶה מְאוּמָה, עוֹשֶׂה עָלַי מַחֲלֹקֶת, מֵבִיא עָלַי כֶּלֶב שֶׁנּוֹשֵׁךְ אוֹתִי, שֶׁגּוֹנֵב אֶת כַּסְפִּי, שׁוֹבֵר אוֹתִי לְגַמְרֵי, מוֹסֵר אוֹתִי בִּמְסִירוֹת, מַשְׁפִּיל אוֹתִי, מְדַבֵּר עָלַי כָּל דָּבָר רַע – זֶה עֲמָלֵק, וְעָלַי לְקַיֵּם: "מְחִיַּת עֲמָלֵק"! לִמְחוֹת אֶת הַטֻּמְאָה הַזּוֹ שֶׁהוּא הַכֶּלֶב, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי עֵסֶק עִם הַכֶּלֶב הַזֶּה. כֶּלֶ"ב אוֹתִיּוֹת: ב' לֵךְ. הַכֶּלֶב כָּרוּךְ אַחַר הָאָדָם כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עֲבוֹדָה זָרָה ה.): כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה, קְשׁוּרָה בּוֹ כְּכֶלֶב. אֵין לוֹ מְנוּחָה – לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, אָז צְרִיכִים לָקַחַת מַקֵּל, וְלִשְׁבֹּר אֶת רֹאשׁ הַכֶּלֶב, וְלוֹמַר לוֹ: לֵךְ ב' – מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת: מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא, אַל תָּבוֹא אַחֲרַי, אֵינִי צָרִיךְ אוֹתְךָ.

וְאֵין עוֹד דָּבָר שֶׁשּׁוֹבֵר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כְּמוֹ לִמּוּד מִשְׁנָ"ה, שֶׁמְּשַׁנָּה אֶת טֶבַע הָאָדָם. אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים גְּדֻלַּת לִמּוּד מִשְׁנָיוֹת, הֱיִיתֶם רָצִים וְלוֹמְדִים מִשְׁנָיוֹת. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ז', סִימָן ג'): אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת מִשְׁנָיוֹת. מִשְׁנָ"ה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָ"ה, וְלָכֵן רַבֵּנוּ זַ"ל נָתַן תִּקּוּן לְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁיִּגְרְסוּ בְּכָל יוֹם חַ"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, אֲשֶׁר זֶה מְטַהֵר אֶת הָאָדָם מִכָּל מִינֵי טֻמְאָה וְזֻהֲמָה, וּמְשַׁנֶּ"ה אֶת הָאָדָם. וְהַיֵּצֶר הָרָע מְאֹד מְפַחֵד מִלִּמּוּד מִשְׁנָיוֹת יוֹתֵר מִכָּל הַלִּמּוּדִים, כִּי הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁאִם אָדָם יִלְמַד מִשְׁנָה – אֵין לוֹ כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת אֵצֶל הָאָדָם הַזֶּה. מַהִי מִשְׁנָה? לְשׁוֹן כֶּפֶל, עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם. מַה זֶּה עֲמָלֵק? לְשׁוֹן קְרִירוּת, "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", כְּאוֹמֵר: "לֹא מַה פִּתְאֹם, אַתָּה כְּבָר לֹא תַּצְלִיחַ, אֵינְךָ יֻצְלַח, מִמְּךָ לֹא יֵצֵא שׁוּם דָּבָר", זֶהוּ עֲמָלֵק שֶׁשּׁוֹבֵר אוֹתְךָ, וּמַכְנִיס בְּךָ סְפֵקוֹת, שֶׁאֵינְךָ שָׁוֶה כְּלוּם. לֹא-כֵן מִשְׁנָ"ה לְשׁוֹן כָּפוּל, הַיְנוּ אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁבֹּר אוֹתִי שֶׁאֵינִי שָׁוֶה מְאוּמָה, אָז אַרְאֶה לְךָ שֶׁאֶלְמַד עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, וְאֶחֱזֹר עוֹד פַּעַם לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אוֹתִי אַף אֶחָד לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר, אוֹתִי אַף אֶחָד לֹא יוּכַל לְרַחֵק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין מב.): בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה? בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חֲבִילוֹת שֶׁל מִשְׁנָה. וְלָכֵן כָּל אֶחָד הָרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁיִּלְמַד הַרְבֵּה מִשְׁנָה, כִּי הַמִּשְׁנָה מְשַׁנָּה אֶת הָאָדָם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין ק:): "טוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" – אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה; מִי שֶׁלּוֹמֵד מִשְׁנָה תָּמִיד, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, הוּא חָשׁ שֶׁהִצְלִיחַ הַיּוֹם לִשְׁבֹּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע.

וְכֵן עִקַּר "מְחִיַּת עֲמָלֵק" הוּא רַק לְהִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, רַק לִלְמֹד תּוֹרָה וְרַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, זוֹ "מְחִיַּת עֲמָלֵק", רַק לִהְיוֹת בְּאַחְדוּת עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. תִּרְאוּ מַה זֶּה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, עֲמָלֵק – שֶׁמַּכְנִיס בִּבְנֵי-אָדָם שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הַזּוּלָת עַל לֹא דָּבָר. עֲמָלֵק זֶהוּ כֶּלֶב, כֶּלֶב זֶה נוֹאֵף, שֶׁמְּלַקֵּק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, לֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁדַּם יִשְׂרָאֵל נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, הוּא צָרִיךְ לְסַפֵּק אֶת הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, לְמַלֵּא אֶת תַּאֲווֹתָיו. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תַּעֲזֹר לִי לִזְכּוֹת לִ"מְחִיַּת עֲמָלֵק" בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לִמְחֹק אֶת עֲמָלֵק שֶׁנִּמְצָא בִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַשֵּׁב בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נִכְלָל עִם כָּל יְהוּדִי", וְאִם אָדָם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה – לְהִתְאַחֵד יַחַד עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לִ"מְחִיַּת עֲמָלֵק". וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא תֵצֵא יא): אֵין ה' שָׁלֵם וְאֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם, עַד שֶׁיִּמָּחֶה זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. בִּזְכוּת זֶה שֶׁנִּתְאַחֵד יַחַד, וְנִשְׁתַּדֵּל לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם, וְלַעֲזֹר זֶה לָזֶה, עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לִ"מְחִיַּת עֲמָלֵק" בִּשְׁלֵמוּת, וִיקֻיַּם אֶצְלֵנוּ (עוֹבַדְיָה א, כא): "וְהָיָה לַהֲוָיָ"ה הַמְּלוּכָה", כָּל הַמַּלְכוּת תִּהְיֶה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!