לאחרונה הפצתי קונטרסים בעיר עפולה. בכניסה לאחד הבתים עמדו שתי נשים חרדיות, ניגשתי אליהן ונתתי להן קונטרס שיצא לאחרונה לאור בשם "אנא המתן"…
הנשים לקחו את הקונטרס נתנו מספר שקלים לצדקה, ואני המשכתי במלאכת ההפצה. כעבור מספר דקות ראיתי את אחת הנשים שקבלה את הקונטרס מגיעה אלי ושואלת:
- "אתה מהצדיק מיבנאל, ממוהרא"ש?… ראה, אני עמדתי בפתח משרד של עו"ד, כי רצוני לפתוח בהליך גירושין והנה אתה בא, בהשגחה פרטית, ומביא לי קונטרס, בשם הצדיק, "אנא המתן"… כעת אני מתלבטת מה לעשות?
- "מוהרא"ש" – אמרתי לה – "היה נגד גירושין, תמיד היה אומר 'נשמתי באה לעולם כדי לבנות בתים ולא כדי להרוס בתים'…
חבל שתתגרשו… מה גם שהגמרא אומרת: "כל המגרש את אשתו אפילו מזבח מוריד עליו דמעות"… אז חבל שתתגרשו ובפרט שהילדים יסבלו סבל נוראי…
- "נתת לי קונטרס אנא המתן, נתת לי חומר למחשבה, אני כעת אחשוב על הנושא יותר"… אמרה האישה ועזבה את המקום.
"ואני מקווה" – מסיים רבי יצחק את סיפורו שהקונטרס 'אנא המתן' שהצדיק כתבו בתמצית דם לבבו יחדור ללבה של האישה ויציל את שלום הבית".