|
הטלפניות במשרדי עמותת "ישמח צדיק"
רגילות לקבל פניות טלפוניות בכל עת. הפונים הינם גברים ונשים, בגילאים שונים המתעניינים
במגוון רחב של נושאים.
זה מתקשר ומתעניין כיצד מגיעים לציון הצדיק
מיבנאל, זו מתקשרת לברר מהן שעות הפתיחה של "מקווה מלכה". יהודי נוסף מבקש לתרום ל "בית התבשיל" ועוד אחת המבקשת
לרכוש את ספרי הצדיק.
לאחרונה התקבלה שיחה מעניינת ומרגשת במיוחד.
על הקו יהודי במבטא צרפתי כבד.
"שמי אליהו… ואני מצרפת" –
פתח היהודי בשיחה והחל לבכות…
"מר אליהו… מדוע אתה בוכה?"
– שאלה גב' פרץ תחי', הטלפנית – "האם קרה משהו?"
לאחר שהיהודי נרגע קמעא, הוא החל לספר את
סיפורו:
"אני יהודי המתגורר בצרפת. היום כשנכנסתי
לבית הכנסת נתקלו עיניי בספר "ונהר יוצא מעדן"- סיפורים ועובדות על חייו
ומפעליו הקדושים של הצדיק מיבנאל.
תמונתו של הצדיק, המתנוססת על גבי הכריכה
משכה את תשומת לבי וריגשה אותי עד דמעות. לפתע התחלתי לבכות ולבכות, גם לעצמי לא ידעתי
להסביר מדוע אני בוכה ומתרגש כל כך?
התחלתי לעיין בספר וקראתי סיפורי ישועות
שנעשו לאנשים שתרמו לבית התבשיל או למוסדות הקהילה וכאב לי מאוד שמעולם לא זכיתי לתת
לצדיק כזה גדול – פדיון נפש…
ולדאבון לבנו, הצדיק כבר איננו איתנו.
החלטתי להתקשר לעמותת "ישמח צדיק"
ולתרום "זכר למחצית השקל " – זה המעט שאני יכול לעשות.
"אשריך, אשריך יהודי יקר" – אמרה
גב' פרץ – " אקח ממך את הפרטים, ובעזרת ה', יתפללו עליך בציונו של הצדיק שתהיינה
לך ישועות גדולות ועצומות".
"כואב לי מאוד שלא זכיתי לתת פדיון
נפש לידיו של הצדיק"- אמר אליהו – " למדתי מתוך אחד הספרים שיש עניין לתת
את הכסף ממש לידיו של הצדיק".
"דע לך", השיבה הגב' פרץ,
"שהצדיק כתב באחד ממכתביו – (שו"ת חסידות ברסלב מס' 450)
'בוודאי אם יכולים לתת לידי הצדיק מה טוב
ומה נעים, אבל אם לא, יכולים להכניס בקופת הצדקה שלו'. וזה נחשב כאילו נתן ממש לידיו
של הצדיק.
"תודה רבה לך", השיב, "חיזקת
אותי מאוד" – אמר אליהו וסיים את שיחתו – "עכשיו אני שמח שזכיתי לראשונה
לתת פדיון שנחשב כאילו נתתיו לידי הצדיק ממש…"
תודתנו נתונה לגב' פרץ
תחי' ששיתפה אותנו בסיפור יקר זה.
|
.jpg)
.jpg)
