וירא אליו ה' – כל יהודי יכול לזכות שתתגלה אליו השכינה

פתח ואמר מוהרא"ש זי"ע, עלינו להודות לה', שקבלנו מתנה נפלאה מרביז"ל, והוא ענין "התבודדות", לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, ולפרש את שיחתנו לפני השם יתברך בשפת האם שלנו, והוא המתנה הכי יפה שיכולה להיות, כי אין עוד נועם ומתיקות, כמו מי שזוכה לפרש כל שיחתו לפני השם יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, ולהרגיש שהשם יתברך נמצא עמו אתו ואצלו, ומתנה זאת ימסור משיח צדקינו לכל העולם כולו, וכמו שכתוב (צפניה ג') כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וגו', והנה על ידי מתנה זאת, יכול כל אחד ואחד לזכות להתגלות פני ה', שיֵרָאֶה אליו ה' בגילוי נורא ונפלא, עד שיהיו כל מחשבותיו קשורות ודבוקות בו יתברך, וסוד זה מרומז בפסוק ראשון שפרשת השבוע, וירא אליו ה' וגו', שנתגלה השם יתברך אל אברהם אבינו, וראוי לנו להתבונן בפסוק זה, ולהוציא ממנה רמזים נפלאים לעבודת השם יתברך.
 

הנה כתיב (בראשית י"ח), וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום, ויש לומר שבפסוק זאת מרומז איך כל אחד מישראל יכול לזכות שיתגלה אליו השכינה, ויהיה דבוק בו יתברך בדביקות אמיתי, ויתענג בתענוגי הגן עדן, כי כל תכלית הבריאה היתה "בגין דישתמודעין ליה" (זוהר בא ל"ב), היינו בכדי שיכירו את הקדוש ברוך הוא, וימצאו אלקותו יתברך בכל פרטי הבריאה, ולמטרה זאת נבראו אדם וחוה, שיכירו את הקדוש ברוך הוא, ויתענגו בתענוגי הגן עדן,  וידבקו בעץ החיים, שעליו נאמר (בראשית ג') ואכל וחי לעולם, כי ענין "עץ החיים" הוא התגלות פתוחה של אלקותו יתברך, שרואה אמתת מציאותו יתברך מכל פרט ופרט של הבריאה, ומתפלל להשם יתברך על כל דבר, ומהלל לשמו יתברך על כל דבר, ואין שייך הפרש אצלו בין טוב לרע, כי הכל אלקות גמור, ואין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, ואז חי בתוך גן עדן ממש, ונכלל לגמרי בו יתברך, שזה נקרא חיים נצחיים, וכמו שכתוב (דברים ל"ב) כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם, כשאני נושא ידי אל שמים, ואני מתפלל תמיד אל השם יתברך, וכל פרט של הבריאה אני מקשר לתפילה אל השם יתברך, אז ואמרתי חי אנכי לעולם, שאני חי חיים נצחיים, ואין שייך מיתה אצלי כלל, כי מי שנכלל לגמרי בו יתברך, חיי חיים נצחיים, ואין שייך מיתה אצלו כלל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' כ"א).

אבל לעומת "עץ החיים", יש "עץ הדעת טוב ורע", שמעץ זה יוצא עירבוב של טוב ורע, וגורם לו לעשות הפרש בין טוב לרע, שהנה טוב לו, כי מרגיש אלקותו יתברך המסבב אותו מכל צד, ושמח ועליז מאד, אבל הנה רע לו, כי נסתר ממנו אלקותו יתברך, ונדמה לו שהכל חושך ומר, ומרגיש עצבות ומרה שחורה, וסובל מה שסובל מאשתו ומילדיו ומשכניו, עד נדמה לו שכל העולם נתהפך עליו חס ושלום, והנה מחמת שמ"עץ הדעת טוב ורע" יוצא ערבוב בין טוב לרע, על כן נצטווה אדם וחוה לא לאכול ממנו, כדי שלא יגיעו לנסיון של רע וחושך, ולא יתערבב אצלם טוב ורע, רק יאכלו מעץ החיים, שעליו נאמר ואכל וחי לעולם, ויוכללו לגמרי בו יתברך, עד שיחיו חיי נצח בתוך הגן עדן.אבל הנחש, שעליו רכב הס"מ, הסית אותם לאכול מעץ הדעת טוב ורע, ותיכף ומיד שאכלו ממנה נתערבב אצלם טוב ורע, והתחילו להרגיש רע וחושך, ונתגרשו מן הגן עדן, כי הרגישו כאילו רודפים אותם, ואין מניחים אותם לישאר שם, וכמו שסיפר רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה י"א), שכל מי שרצה ליכנס לתוך הגן, פתאום הרגיש כאילו רודפים אותו, עד שהיה מוכרח לצאת, כי מי שאינו דבוק בו יתברך, אף פעם אינו מוצא מקום טוב בשבילו, ובכל מקום בואו, מוצא מום וחסרון, ונדמה לו שבמקום אחר יהיה יותר טוב, אבל בבואו לשם, מוצא גם שם מום וחסרון, עד שגם משם מוכרח לצאת, ואף פעם אין מוצא קורת רוח, כי נתערבב אצלו הטוב והרע, ומרגיש בתוך מוחו ולבו כאילו רודפים אותו, ונדמה לו שאלקותו יתברך מוסתר ממנו לגמרי, שאלו הם כלליות המחשבות רעות וזרות שעוברים על האדם, שמסתירים ממנו אורו יתברך, ואין נותנים לו לראות כבודו יתברך המלא כל הארץ, וכמו שכתוב (ישעיה ו') מלא כל הארץ כבודו.

והנה כשאדם נרדף ממחשבות רעות וזרות אלו, הבאות מעץ הדעת טוב ורע, אין לו עצה אחרת, רק להתקרב אל צדיק אמיתי המלמד לימודי החיים, ומורה דרך לכל אחד ואחד איך לחזור אל תוך הגן עדן, ולמצוא את עץ החיים, כי עץ דא צדיק (תיקוני זוהר תיקון ו'), שהצדיק בעצמו הוא עץ החיים, ומלמד את הבריות איך לחזור אל עץ החיים, ולצאת מתחת עץ הדעת טוב ורע, ולהתחיל להרגיש טוב בחיים, וכמו שמספר רביז"ל (מעשה י"א הנ"ל), שמיד שהעמידו האדם, שהוא הצדיק, בתוך הגן, תיכף מיד היו כולם יכולים ליכנס בתוך הגן, ולישאר שם, ולא הרגישו שרודפים אותם כלל, כי הצדיק מגלה עצות נוראות ונפלאות איך לחזור אל עץ החיים, ולהדבק בו, והעיקר על ידי תפילה ההתבודדות, להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך ברחמים ובתחנונים תמיד, ולבקש ממנו יתברך, שיזכה למצוא כבודו בכל אשר עובר עליו, כי גם בתוך כל הצרות והיסורין שעוברים על אדם רחמנא ליצלן, יש כוונה עליונה ממנו יתברך, לקרב אותו אליו יתברך, רק מחמת אחיזת עץ הדעת טוב ורע, לפעמים לא רואים את זה, אבל כשאדם זוכה להחזיק בעץ החיים, על ידי עצות הצדיק שהוא בעצמו עץ החיים, על ידי זה זוכה לראות יופי ופאר החיים, ולזכות לחיות חיים טובים ונצחיים באמת, כי הצדיק מלמד אותו להפוך מחשבות זרות הבאות מעץ הדעת טוב ורע, אל מחשבות טובות הבאות מעץ החיים, ואז חי חיים טובים מעין עולם הבא ממש.

וכל זה מרומז בפסוק ראשון של פרשת השבוע, וירא אליו ה', איך אדם יכול לזכות שיֵרָאֶה אליו ה', ולא יִרְאֶה משום דבר רק אמתת מציאותו יתברך, ויחיה חיים טובים באמת? על ידי באלני ממרא, באלני הוא נוטריקון ב' אלני, היינו שני אילנות, עץ החיים, ועץ הדעת טוב ורע, כי על ידי שיידע שיש שני אילנות בזה העולם, אילן אחד, "עץ החיים", המגלה אמתת מציאותו יתברך מכל דבר, ועל ידו זוכים לחיות חיים נצחיים, ואילן שני, "עץ הדעת טוב ורע", שעל ידו מתערבבים טוב ורע, ומרגישים רע וחושך בחיים, וכשאדם יידע זאת, בוודאי יאחז בעץ החיים, שהוא הצדיק, ולא יעזוב אותו כלל, כי על ידי הצדיק, יקבל עצות טובות לצאת מתחת אחיזת עץ הדעת טוב ורע, ולהתדבק בעץ החיים, ויזכה להפוך כל המחשבות רעות וזרות של מרירות ועצבות, אל מחשבות אחרות וטובות של מתיקות ושמחה, שזהו ממרא, ראשי תיבות מ'חשבות ר'עות מ'חשבות א'חרות, כי על ידי הצדיק מקבלין עצות נפלאות לעסוק בתפילה ובהתבודדות, שעל ידם זוכין להפוך חושך ומרירות אל אור ומתיקות, ואז מתוך מחשב"ה יהיה נעשה בשמח"ה, שהם אותיות שוות, ויזכה לחיות חיים טובים באמת, גם באלנ"י אותיות יבנא"ל, שהוא מקום מסוגל ביותר לקבל עצות הצדיק, ולמצוא האור והטוב בחיים, ולזכות להתדבק בעץ החיים באמת.