פתחו לי שערי צדק – רוצים להיכנס אל הקדושה

› עיקר התשובה – תפילה ווידוי דברים

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, כתיב בהפטרת השבוע, שהיא ההפטרה של שבת שובה, (הושע י"ד) שובה ישראל עד הוי"ה אלקיך כי כשלת בעווניך, קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו', והנה בפסוק זה כתוב סוד התשובה, איך זוכין לעשות תשובה באמת, והוא על ידי קחו עמכם דברים ושובו אל ה', היינו על ידי דיבורי תפילה ווידוי לפני השם יתברך, כי על ידי כל חטא ועוון אדם עושה מחיצה בינו לבין השם יתברך, עד שנדמה לו שאין לו קשר ושייכות אל השם יתברך, וכמובא בספר המדות (אות אמונה סי' כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה לאדם, ועיקר תיקונו על ידי שידבר דיבורי תפילה ווידוי אל השם יתברך, שבזה מגלה טוהר לבו שבאמת מאמין מאד בהשם יתברך, רק שמתגבר עליו יצרו, ועל ידי זה יזכה לעשות תשובה באמת, ולא עוד, אלא אפילו נכשל בכפירות ממש רחמנא ליצלן, אם יקבל על עצמו לדבר אל השם יתברך, ולהתוודות לפני השם יתברך על כל פשעיו, הכל ימחל לו, וכדאיתא במדרש (פסיקתא דרב כהנא פסקא כ"ד סי' י"ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך (הושע יד ב), אפילו כפרתה בעיקר, אמר רבי אלעזר, בנוהג שבעולם אדם עומד מבזה את חבירו ברבים, ולאחר זמן הוא מבקש לרצות לו, והוא אומר לו, את מבזה אותי ברבים, ומתרצה אותי ביני ובינך? לך והבא אותן האנשים שבזית אותי לפניהם, ואני מתרצה לך, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אדם עומד ומחרף ומגדף בשוק, והקדוש ברוך הוא אומר לו לעשות תשובה ביני ובינך, ואני מקבלך, עיין שם, כי עיקר מה שהקדוש ברוך הוא מבקש מאתנו הוא "דברים", שניקח הדיבור שלנו, ונדבר אל ה', וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרק ל"ח סי' ד') איני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבנות אלא דברים, שנאמר קחו עמכם דברים, וזה עולה לאדם במקום קרבנות ממש, וכמו שמסיים הפסוק, ונשלמה פרים שפתינו, שארשת שפתינו תהיה במקום פרים וקרבנות, ולכן אסור לאדם להתייאש בשום פנים ואופן מלעשות תשובה, רק עליו להתגבר בכח גדול לעסוק בתפילה ובהתבודדות להשם יתברך, ולהתוודות לפניו יתברך על כל מה שעשה, ועל ידי זה יתכפר לו הכל, ויזכה לתשובה באמת.

› הגאווה של האדם מונעת ממנו להתפלל

אבל עיקר המניעה מתפילה ומהתבודדות הוא פגם הישות הגיאות, שמונע אדם מלהיכנס אל שער התפילה, שהוא השער שמשם נכנסים אל השם יתברך, וכמבואר בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' פ"ד) שעיקר השער שעל ידו נכנסים אל השם יתברך הוא התפילה, כי תפילה היא מלכות, וכמו שכתוב (תהלים ק"ט) ואני תפילה, שמקבל על עצמו עול מלכות שמים, ומבטל כל ישותו אל השם יתברך, עד שנעשה כל כולו תפילה, שזהו "ואני תפילה", שכל האנוכיות שלי היא תפילה, ואז זוכה לגאולה, שתלויה בעבודת התפילה, שהוא חרבו של משיח (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ב'), אבל כשיש לאדם ישות וגיאות, אזי נתקיים אצלו (יחזקאל א') "ואני" בתוך הגולה, שמוריד האנוכיות שלו בתוך הגלות, ועל כל דבר אומר "אני, אני", ולכן אינו יודע איך למצוא השער ליכנס אל השם יתברך, ואז עיקר עצתו להשפיל עצמו, ולבקש על זה בעצמו מהשם יתברך, "רבונו של עולם, אנא תרחם עלי, ותפתח לי שערי התפילה, שאזכה ליכנס על ידם אליך", ואז בזכות השפלות והתפילה בוודאי יזכה ליכנס לתוכם, וכמבואר בספר הקדוש "נועם אלימלך" להרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע (ליקוטי שושנה – קטע ב'), על הפסוק (תהלים קי"ח) פתחו לי שער צדק אבוא בם אודה יה, זה השער לה' צדיקים יבואו בו, שאדם צריך לצייר לעצמו תמיד, שיושב רק בפתח הקדושה, אבל עדיין נמצא בחוץ, ועליו לומר "פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה", שתפתחו לי שערי הקדושה שאוכל להיכנס בתוכם, ואז משיבין לו, "זה השער לה' צדיקים יבואו בו", שזה בעצמו שחושב שתמיד יושב רק על פתח הקדושה, זה גופא השער לה', שעל ידו צדיקים יבואו בו, כי השפלות מעוררת אותו להתפלל אל השם יתברך, ועל ידי זה זוכה ליכנס לתוך פתח הקדושה באמת.

› מהי תפילה? לסמוך על ה' יתברך לבדו

וזהו ההמשך של הפטרת השבוע, אשור לא יושעינו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו', כי אדם שיש לו ישות וגיאות, נדמה לו שאחרים יושיעו לו, ובוטח על כוח סוסו, ועל מעשה ידיו, עד עושה אלהות ממעשה ידיו רחמנא ליצלן, וכמו שכתוב (דברים ח') כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אבל מי שזוכה לשפלות אמיתית, יודע היטיב שאי אפשר לבטוח על שום בן אדם, כי אף אחד לא יושיענו, כי אם ה' יתברך לבד, וכן אינו בוטח על סוסו, או על מעשה ידיו, כי רק השם יתברך נותן כח לעשות חיל, ובלעדו יתברך אין להושיע כלל, וזהו מה שמכריז הנביא ואומר, אשור לא יושיענו, שלא נסמוך על אשור או שאר כל הגוים שיושיע לנו, על סוס לא נרכב, שלא נסמוך על כח הסוס שלנו, ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו, שלא נעשה אלהות ממעשה ידינו, רק נדע שהכל תלוי רק בהשם יתברך לבד, ואז בוודאי נקיים "קחו עמכם דברים", שניקח דיבורי תפילה והתבודדות להתפלל אל השם יתברך, ונבקש מלפניו יתברך על כל צרכינו, ואז "ושובו אל ה'", שנזכה לתשובה שלימה באמת.

וסיפר מוהרא"ש נ"י, שפעם בא איש אחד לפני ה"חפץ חיים" ז"ל ובכה לפניו מאד, ושאל אותו ה"חפץ חיים" ז"ל על מה אתה בוכה? ענה ואמר לו "וכי לא אבכה, המפרנס שלי מת!", ושאל אותו ה"חפץ חיים ז"ל, ומי הוא המפרנס שלך? ענה ואמר, הלא הסוס שלי! כי היה עגלון וזה היה עיקר פרנסתו, תמה ואמר ה"חפץ חיים ז"ל "הסוס שלך הוא המפרנס שלך?! הקדוש ברוך הוא המפרנס שלך, והוא יתברך חי וקים! ואם תבטח עליו בוודאי תהיה לך פרנסה תמיד… כי כך דרך הצדיקים, לשים כל בטחונם ואמונתם רק בהקדוש ברוך הוא, לא על שום בן אדם, ולא על שום סוס, ולא על מעשה ידיהם, וכך יש להם שפע קודש תמיד, ולא חסר להם שום דבר כלל.

וזהו ההכנה ליום הכיפורים הקדוש שהוא יום סליחה מחילה וכפרה, שנחפש השער והפתח ליכנס על ידו אל השם יתברך, שהוא שער התפילה, ונבטל כל ישותינו וגאותינו לגמרי, עד שנדע שהכל תלוי רק בהשם יתברך לבד, ועלינו לזכור שהסליחה ביום הכיפורים לעבירות שבין אדם למקום, אבל עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו, ולכן עלינו לבקש מחילה וסליחה לכפרה לכל מי שפגמנו נגדו, ואם אדם חייב לחבירו כסף וממון, שיעשה כל פעולות שבעולם לשלם לו, וגם יבקש ויתפלל להשם יתברך על זה שיוכל לשלם לו, ובזכות התפילה בוודאי יעזור לו השם יתברך לסלק הכל, והשם יתברך יזכינו להמשיך על עצמינו קדושת יום הכיפורים הבאה עלינו לטובה, ונזכה לסליחה מחילה וכפרה גמורה, בתוך כל נשמות ישראל, אמן ואמן.