משולחנו של צדיק: תוכחה באהבה – רק כך חוזרים בתשובה

	רביז"ל רצה שנבוא אליו בראש השנה

הצדיק האמת מוכיח אותנו בדרך אהבה, מראה לנו את הטוב שבנו, ומגביה אותנו כדי שנחזור בתשובה שלימה • לאף אחד בעולם אין רשות לשנות את דברי רביז"ל שרצה שנתקבץ בכל שנה על ציונו גם לאחר הסתלקותו • דברי התורה שנאמרו מפי כ"ק מוהרא"ש שליט"א סמוך ונראה לציון רביז"ל באומן ביום א' של ראש השנה ה'תשע"ג

ביום א' דראש השנה, בבין השמשות של יום א' ליום ב', על יד ציון רביז"ל בעיר אומן יצ"ו, דיבר מוהרא"ש נ"י דיבורים נוראים ונפלאים מאד לכבוד קדושת היום, על פי דברי רביז"ל בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ח', המדבר מן התוכחה של הצדיקים הנאמרת לחזק נשמות ישראל, עיין שם.

♦ ♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, עלינו להודות להשם יתברך על כל החסד חנם שגמלנו, שזכינו להתקבץ יחד אצל ציון רביז"ל על ראש השנה, ובפרט עלי להודות להשם יתברך ביותר על זה, כי לפני חמשה חודשים לא חלמתי שאזכה להיות על ציון רביז"ל על ראש השנה, והשם יתברך עשה עמי נסים ונפלאות, והציל אותי ממוות לחיים, ולכן עלי להודות ביותר להשם יתברך על זה, ותפילותינו ובקשתנו להשם יתברך, שכה יוסיף וכה ירבה השם יתברך להיטיב עמנו, ונזכה תמיד להיות אצל רביז"ל על ראש השנה, ושיהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, אמן.

› אין לאף אחד בעולם רשות לשנות את דברי רבינו

וזאת למודעיי, שהענין להיות אצל רביז"ל על ראש השנה, כל אחד ואחד בל יעדר, הוא דבר ברור ופשוט מאד, שכך היה רצונו של רביז"ל, ואין רשות לאף אחד שבעולם לשנות את זה, ומכל שכן לחלוק על זה, כי כך מסר לנו בְּפֵירוּש מוהרנ"ת ז"ל, בחיי מוהר"ן (סימנים  ת"ג – ת"ז), ועלינו לדעת שדברי מוהרנ"ת ז"ל הם דברי רביז"ל, כי אנחנו יודעים מרביז"ל רק על ידי מוהרנ"ת ז"ל, ורביז"ל כבר העיד עליו, שאין אף אחד יודע ממני, כי אם מוהרנ"ת ז"ל, ור' נפתלי מעט, ולכן כל השיחות שמוהרנ"ת ז"ל כותב בשיחות הר"ן ובחיי מוהר"ן, הם דברי רביז"ל ממש, ולכן אין רשות לאף אחד בעולם להרהר אחריהם, ולומר שלא היה בדיוק כך רצון רביז"ל, ואין צריכין להיות אצלו בראש השנה לדורות עולם, והעיקר היה רק בחיים חיותו בעלמא הדין, אבל לא לאחר הסתלקותו, כי דיבורים אלו הם הבלי הבלים, דמיונות של שוא ושקר, כי מוהרנ"ת ז"ל הבין מרביז"ל אחרת, שהעיקר להתקבץ אצל ציונו הקדוש בראש השנה בכל הדורות, ולהתפלל שם ביחד.

ומי שאינו יכול להגיע לציון רביז"ל מחמת איזה סיבה, יגיד שאינו יכול להגיע, אבל לא יגיד שאין צריכין להגיע, כי בזה מכשיל את הרבים, ומונע מהם כל טוב אמיתי ונצחי, והכל מחמת דמיונות של שוא ושקר, שהם מעשה היצר הרע, וכמו  שאומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' כ"ג), שהיום צריכין לקרוא היצר הרע בשם חדש, בשם "כח המדמה", כי היום, אחרי הגילויים הנפלאים שגילה לנו רביז"ל, כמעט יש "ביטול הבחירה", לכל מי שרוצה להתקרב אל השם יתברך באמת, רק הדמיונות של שוא ושקר, שנכנסים בכל פעם בבני אדם, לומר כל מיני פירושים על דברי רביז"ל, שכולם נובעים מן היצר הרע בעצמו, הם הם המונעים בני אדם מלהתקרב אליו יתברך, ולכן בענין ראש השנה, אין לנו אלא דברי מוהרנ"ת ז"ל, שֶּבְּפֵירוּש אמר, שרצונו של רביז"ל שנהיה אצלו על ראש השנה גם לאחר הסתלקותו, ובוודאי יעזור הקדוש ברך שיבוא הגואל צדק במהרה ונזכה להתקבץ יחד בבית מקדשינו, אבל התחלת הגאולה יהיה מכאן באומין, וגם משיח צדיקינו יבוא כאן לאומין, ויעזור הקדוש ברוך הוא שהשנה ת'הא ש'נת ג'אולת ע'ולם, אמן.

› הצוואה של רביז"ל – לא כל אחד ראוי להוכיח את חבירו

והנה בראש השנה האחרון של רביז"ל בעלמא הדין, בשנת תקע"א, אמר רביז"ל התורה הנדפסת בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ח' הנקראת "תקעו תוכחה", ותורה זו היתה כמו צוואה של רביז"ל לאנשי שלומינו, ולכן בא ונדבר קצת מהתורה הקדושה הזאת.

רביז"ל אומר, שאף על פי שהוא מצוה גדולה לומר תוכחה, וכמו שכתוב (ויקרא י"ט) הוכיח תוכיח את עמיתך, ומוטל על כל אחד מישראל להוכיח את חבירו, ולהדריכו בדרך הישר, אבל לא כל אחד ראוי להוכיח, ואם אין אדם יודע איך להוכיח, יכול לקלקל על ידי תוכחתו יותר מאשר יתקן, כי תוכחה צריך להיות נאמר בדרך תוכחתו של משה רבינו עליו השלום, שהוכיח נשמות ישראל אחר חטא העגל, ובא ואמר להם "עדיין חביבותא היא גבן", פירוש, עדיין הקדוש ברוך הוא אוהב אתכם, וכששמעו זאת נשמות ישראל, שהקדוש ברוך הוא עדיין אוהב אותם, אפילו אחר שעשו חטא מגונה כזה, שהיה כלול משלש עבירות, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכת דמים, נתביישו מאד, וכולם עשו תשובה, אבל אם באים אל בן אדם, וצועקים עליו "איך עשית חטא מגונה כזה?! איך אתה לא מתבייש ממעשיך הרעים?! על ידי זה יכולים להחליש דעתו ולהפיל אותו בייאוש חס ושלום, עד שלא יחשוב מלעשות תשובה כלל, ולגרום לו ריח רע, וגם לכל השכונה הנמצאת סביבו, כי העושה חטא, דומה לכלי מלא שופכים וטינוף, שכל זמן שלא מזיזים ומערבבים אותו, הריח רע שלו מונח במקומו, ואינו הולך למרחוק, אבל תיכף ומיד שמתחילים להזיז ולערבב את הטינוף, יוצא ממנו ריח רע עד שלא יכולים לעמוד בכל הסביבה, וכן הוא עם התוכחה של מי שאינו ראוי, שהוא גורם ריח רע להנשמות שמוכיח, ויוצא מהם ריח רע עד שמבאיש ריח גם לכל הסביבה, לא כן התוכחה של המוכיח ההגון, שנותן ריח טוב בהנשמות שהוא מוכיח, וכמו שכתוב אצל תוכחת משה רבינו לנשמות ישראל בחטא העגל (שיר השירים א') נרדי נתן ריחו, שנתן בהם ריח טוב, ועל ידי הריח הטוב מתחזקים כל הנשמות ששומעים תוכחתו, וכן כל הנשמות הנמצאים סביבם, וגורם לכולם לחזור בתשובה באמת.

ואומר רביז"ל, שגם התנא הקדוש רבי עקיבא אמר בדורו, תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח (ערכין ט"ז:), ואם אמר רבי עקיבא כן בדורו, מה נאמר בדור הזה של עכשיו? והנה דייקא התנא הקדוש רבי עקיבא, ידע את עוצם מעלת וחשיבות מצות תוכחה, ואיך על ידי תוכחה נכונה יכולים להחזיר כל העולם בתשובה, כי הוא היה בעל תשובה אמיתי, שהאיר כל העולם כולו באור התורה, עד שמשה רבינו עליו השלום, אמר אל הקדוש ברוך הוא עליו, ראוי שתינתן תורה על ידו, כי רבי עקיבא היה ארבעים שנה עם הארץ, והיה שונא תלמידי חכמים מאד, עד שאמר (פסחים מ"ט:) מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, היינו כחמור שנושך ושובר עצם, אבל אחר כך ראה והבין מעלת התורה, ועשה תשובה שלימה, ונעשה התנא האלקי רבי עקיבא, וגילה ופירסם דרך התשובה בעולם, שיכולים בשעה אחד וברגע אחד לעשות תשובה, ולהתהפך לאיש אחר לגמרי, וכדאיתא בזוהר הקדוש (שלח קס"ג:) בשעתא חדא וברגעא חדא, עיין שם, ועל כן עקיב"א ראשי תיבות י'ש ק'ונה ע'ולמו ב'שעה א'חת, כי רבי עקיבא הראה דרך, שעם הרהור תשובה אמיתי, יכולים להתהפך לאיש אחר לגמרי, שזה היה הכרזת רביז"ל "אין שום יאוש בעולם כלל", שאפילו עשה אדם מה שעשה, וירד למקום שירד, יש תקוה טובה לתקן את הכל, ולחזור בתשובה שלימה, ולכן דייקא רבי עקיבא ידע היטיב מעלת המוכיח ההגון, שצריך להיות רק לקרב ולא לרחק, ותמה ואמר, תמה אני אם יש בדור הזה מי שראוי להוכיח, כי לאו כל אדם ראוי לזה, רק מי שמבין היטיב מה שעובר על נשמות  ישראל, ואיך שצריכין לרחם עליהם, ולחזקם בכל מי חיזוק.

› ביחד עם לימוד התורה צריכים גם אהבת חברים

גם הקים רבי עקיבא בתחילה כ"ד אלף תלמידים, ולמד עמהם לימודי התורה, אבל אחר כך מתו כולם בפרק אחד, מחמת שלא נהגו כבוד זה בזה, כי ביחד עם לימוד התורה צריכין מדת האהבה, לאהוב בר ישראל כנפשו, ולחזק אותו, ולא להניח לו ליפול בשום פנים ואופן, שזהו מה שדרש רבי עקיבא ואמר "ואהבת לרעך כמוך – זה גדול בתורה", כי זהו מדת המוכיח ההגון, שחס מאד על כבוד חבירו, ורוצה לראות רק בתיקונו ובטובתו, ומחזק אותו בכל מיני התחזקות למען לא יפול יותר חס ושלום, והתלמידים שלא קיבלו לימוד זה, לא נתקיימו בעולם, ולבסוף הקים רבי עקיבא חמשה תלמידים אחרים, וביניהם רבי שמעון בר יוחאי, שהכריז ואמר (זוהר נשא קכ"ח.) "אנן בחביבותא תליא", אנחנו תלויים באהבה, כי רק עם אהבה יכולים להוכיח בני אדם, ולהראות להם הדרך לצאת מן החושך אל האור, ולהחזירם בתשובה שלימה לפניו יתברך, וכמו שאמר משה רבינו "עדיין חביבותא היא גבן", שהכל תלוי במדת אהבה, לדעת שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, ומחכה שנשוב אליו, ואנשי שלומינו נוהגים לומר "אנן" ראשי תיבות א'נשי נ'חל נ'ובע – "בחביבותא תליא", כי המקורבים לרביז"ל צריכין להצטיין במדה זו ביותר, להיות אהבה עזה ביניהם, ולחזק אחד את השני, וכמו שפעם אמר רביז"ל, "העולם ראוי לתמוה על גודל האהבה שיהיה ביניכם", וזה סימן למקורב אמיתי של רביז"ל, ששורה אצלו מדת האהבה, ואוהב כולם כנפשו, ורוצה לראות רק בטובתם.

› צדיק אמיתי הוא משפיע תמיד ולא מקבל

לא כן הדורש טובת עצמו, ורוצה להשתלט על אחרים, וגם מבקש שיתנו לו כסף ותמיכה, זה סימן שכל התקרבותו בשקר ובדמיון, ואפילו קורא עצמו "מקובל", אינו אלא "מקבל", ועדיין רחוק מאד מלימודי רביז"ל, כי לימודי רביז"ל הם לימודים של "משפיע", להשפיע טוב לכולם, ולחזק כל נשמות ישראל, שזהו הצדקה הכי גדולה, וכמבואר בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ק"ו), על הפסוק (תהלים ל"ב) אשרי משכיל אל דל, אשרי מי שמשפיע שֵׂכֶל ודעת אל העני בדעתו, כי זהו הצדקה הכי גדולה, לחזק אדם מנפילתו, ולהכניס בו שכל ודעת, וראוי לנו להתנהג כמו הכהנים, בשעה שמברכים את העם, שכפיהם פרוסות למטה נגד העם, והם מכוונים להמשיך ברכת ה' מלמעלה למטה, ולהמשיך להם כל טוב, ואף פעם אין פורסים כפיהם למעלה מכנגד העם, כדרך של איש מקבל, כי הרוצה לברך ולהמשיך ברכה לאחרים, צריך לעשות כן בדרך של משפיע, ואז בוודאי יצליח מאד בכל עניניו.

› רביז"ל הוא הרבי, ואנחנו כולנו תלמידים וחברים

והכריז מוהרא"ש נ"י בקול גדול, והדגיש ואמר, "אנחנו כולנו תלמידים של רביז"ל, אנחנו כולנו חבירים, רביז"ל הוא הרבי, ואנחנו כולנו רק תלמידים וחבירים", ועיקר הפעולה שלנו צריך להיות רק לחזק אחד את השני, ולהשפיע לו כל טוב ברוחניות ובגשמיות, ולא לבקש כבוד או כסף מאחרים ולהשתלט עליהם, כי אז זה סימן שאין ההתקרבות אל רביז"ל עם אמת, ועלינו לזכור שרביז"ל הוא השכל הכולל, ואנחנו כולנו שכליים פרטיים (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ס"א), ועיקר עבודתינו לקחת השכל הפרטי שלנו, הקטן מאד, כאגוז ממש, ולהביא אותו אל רביז"ל, ומיד שאנחנו מתחברים אל השכל הכולל של הצדיק, יש לנו כח להראות הגבורות הכי גדולות בעולם, ולהחזיר כל העולם בתשובה, שזהו מעלת הענין לבוא על ראש השנה, יום בריאת אדם הראשון, אל ציון הצדיק האמת, הקדוש בקדושת האבן שתיה, שממנה הושתת העולם, כי אז אנחנו נכללים לגמרי בשכל הכולל של הצדיק האמת, שהוא כמו הארון שבתוך קדשי הקדשים, ומקבלים ממנו כל התיקונים הנפלאים שנעשים אז.

› הצדיק האמת קדוש בקדושת ארון הברית

וסיפר מוהרא"ש נ"י, שפעם השתוקק הרב הקדוש רבי נחמן הורידענקא זי"ע, סבו של רביז"ל, לנסוע לארץ ישראל, בחיי רבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שילך מקודם לטבול במקוה, וכן עשה, וכשחזר מן המקוה שאל אותו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, מה ראית בטבילה ראשונה? ענה לו רבי נחמן זי"ע, ראיתי את ארץ ישראל, ובטבילה שניה מה ראית? ראיתי את ירושלים, ומה ראית בטבילה שלישית? ראיתי את מקום המקדש, ובטבילה רביעית? ראיתי את קדשי הקדשים, אבל את הארון לא ראיתי, ענה ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, "הארון הוא במעזבוז", והבין הרמז של רבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ונשאר אצלו כל ימי חייו, הרי שהצדיק האמת קדוש בקדושת הארון והאבן שתיה, וכל מי שבא אליו, ומבטל שכלו ודעתו אליו, מקבל הארתו הגדולה, ואז גם שכלו הפרטי מאיר באורו הגדול של הצדיק.

והנה אחד מן הלימודים העיקריים שמקבלים מרביז"ל, הוא עבודת ההתבודדות, לדבר אליו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ולפרש כל שיחתינו לפני השם יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, ולבקש ממנו יתברך כל מה שצריכין הן ברוחניות והן בגשמיות, והוא המתנה הכי יפה שקיבלנו מרביז"ל, כי אין עוד יופי בחיים כמו לדבר אל השם יתברך, ולבקש מלפניו יתברך כל מה שצריך, ומתנה זאת יקבל כל העולם על ידי משיח צדקינו, כי חרבו של משיח הוא התפילה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ב'), ומשיח נקרא על שם מְשִׂיחַ

אילמים (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' פ"ג), כי משיח ילמד כל הבריות לפרש שיחתם לפני השם יתברך, ולדבר עמו יתברך תמיד, ועל ידי שבאים אל רביז"ל, ומקבלים דבריו, ומצייתים לעצותיו, מקבלים מתנה זאת עכשיו, ומתחילים לחיות היום חיים טובים מעין הגאולה, ולכן אסור לנו להיות בטלנים, ועדיין נשאר לנו יום אחד של ראש השנה אצל ציון של רביז"ל, ונוכל לפרש כל שיחתינו ולבקש כל צרכינו אצל ציון רביז"ל, ואם מתעקשים ברחמים ובתחנונים אצל רביז"ל בוודאי פועלים, ולכן בל נפספס הזמן היקר, וננצל כל רגע, ואז בוודאי נפעול כל משאלות לבינו לטובה, וכל החולים שבישראל תהיה להם רפואה שלימה, וכל החשוכי בנים יפקדו בזרע של קיימא, וכל הרווקים והרווקות ימצאו זיווגם ההגון מן השמים, ולכולם יהיה פרנסה בשפע, ויהיה לנו שנה טובה ומתוקה באמת, אמן.  

› רביז"ל מוכיח אותנו באהבה גדולה ומראה לנו את הטוב שלנו

ועלינו לזכור תמיד שרביז"ל הוא המוכיח ההגון שמחזק כל נשמות ישראל, ואף על פי שאדם חטא ונתלכלך מאד, רביז"ל מלמד אותו איך לחזור בתשובה ולצאת מנפילתו, כי  כל יהודי הוא כיהלום ואבן טוב בכתר המלך (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ו'), ויהלום כשמוצאין אותו מן האדמה מלא ליכלוך ובוץ, אבל אחר שרוחצים אותו ומנקים אותו ומלטשים אותו, הוא מאיר באור גדול ומבהיק כראוי ליהלום, וזהו התוכחה של הצדיק האמת, שיודע איך לרחוץ נשמה מישראל מן הלכלוך שנדבק בו, ולהחזיר לו האור והיופי שלו, ועל זה אנחנו באים לרביז"ל על ראש השנה, והשם יתברך יעזור שנזכה לקבל כל התיקונים הנפלאים שרביז"ל עושה עמנו בראש השנה, ויהיה לנו שנה טובה ומבורכת, והשנה ת'הא ש'נת ג'אולת ע'ולם, ונזכה לראות בקרוב במחיית שמו של עמלק מן העולם לגמרי, אמן ואמן.