נולד לי אבא צעיר וחדש!

עו"ד נתן מור מספר: 

באחד הימים, כאשר התפללתי בבית הכנסת בשכונת הר חומה בירושלים, מצאתי על אחד השולחנות קונטרס של ברסלב, מאת הצדיק מיבנאל.

קראתי בקונטרס והפקתי ממנו תובנות מחזקות לחיים טובים ושמחים, על גבי הכריכה של הקונטרס הבחנתי בכיתוב אודות הבטחתו החזקה:

אני מתפלל תמיד על כל אלו שמנדבים להדפיס 'אשר בנחל' שהקדוש ברוך הוא ישלח להם רפואה שלמה.

 ואני מבטיח אפילו כשאצא מזה העולם, מי שיעזור להדפיס כרך 'אשר בנחל', תהיה לו ישועה.

(אשר בנחל, כרך מט, מכתב ט' נה', תשמו)

הבטחה זו שמי שיתנדב להדפיס "אשר בנחל" יזכה לישועה נגעה ללבי מאוד, אך מצד שני חששתי שמא זה עוד הבטחה שאין בה ממש, כפי שמצוי בדורנו. שישנם "בעלי מופת" שמנצלים תמימות ומצוקות של אנשים, על מנת להוציא מהם כסף.

החלטתי לברר את עניין ההבטחה עד תומו. התקשרתי למספר הטלפון המצויין בגב הקונטרס, ושוחחתי עם הטלפנית גב' מיכל ברדוגו תחי', ממשרד "ישמח צדיק".

מהטלפנית קבלתי הסבר על ההבטחה של הצדיק מוהרא"ש ואימתתי את דבריה מול זוג מכרים הגרים ביבנאל. רציתי לוודא באופן מוחלט שכספי הולך למקום בטוח למען זיכוי הרבים ושההבטחה הזאת אכן פועלת.

לאחר ברור מקיף וממושך החלטתי לתרום סכום כסף להדפסת "אשר בנחל" לרפואתו של אבי היקר שבאותה עת היה חולה מאוד בבית.

אבי, טרם נופלו למשכב, היה יהודי פעיל מאוד, שימש כמנהל בית הספר המקומי, שימש כרב בלתי רשמי בבית הכנסת השכונתי. קורא בתורה, מכין נערים לבר מצווה, מאחר והיה איש ספר ובקי בתנ"ך על בוריו היה רגיל לדרוש ברבים, ולומר דברי תורה וחיזוק בכל אירוע שהיה בקהילה. בקיצור איש עשייה וזיכוי הרבים במלוא מובן המילה.

ואז ביום אחד,  כשהיה אבי בן שבעים ואחד בשיא פריחתו והעשייה הציבורית הוא נפל לדיכאון עצמי. כל היום שכב במיטה ושקע במחשבות תוגות על עצמו, בקושי הצלחנו לדבר איתו.

היינו שואלים אותו: "אבא מה שלומך?"

"איך אתה מרגיש?"

אך אבא לא ענה, הביט בנו בפנים עצובות ולא הוציא הגה מהפה…

אבא היה ממש כבוי, מצבו רק החמיר מיום ליום. נאלצנו לבקש עזרה מקצועית, פנינו לפסיכולוגים לפסכיאטרים, הם בדקו ואבחנו את אבא ואמרו:

"אין דרך לעזור לו, רק טיפול בכדורים.  רכשנו עבורו כדורים כימיים וגם טבעיים ושום דבר לא הועיל.

אבא שלנו הנערץ והאהוב שקע בדיכאון מוחלט…

הדבר נמשך כשלוש שנים, במהלכן היה גם מאושפז חודשיים בבית חולים בשל מצבו בנפשי המעורער. האמת שכבר אמרתי נואש, הרמתי ידיים. הבנתי שזו גזרה קשה משמיים ועלי לקבל זאת באהבה. "ככה הם החיים ואין מה לעשות" – אמרתי לעצמי.

אבי היקר הפך מיהודי שמח ופעיל מאוד לאדם עצוב וכבוי…

ואז כשהחושך היה בשיאו הגיע בחסדי שמיים אור הישועה. התוודעתי כאמור להבטחתו של הצדיק והחלטתי לנסות את הבטחתו.

הרמתי טלפון לגב' מיכל ברדוגו תחי' וביקשתי דרכה לתרום למען "אשר בנחל"…

כעבור יומיים בלבד, אבא התעורר בבוקר, וביקש באופן מפתיע לקום מהמיטה ולבקר ידידו את יעקב. יעקב היה צעיר מאבי בשלושים שנה, אך הם היו ידידים גדולים. ידידות גדולה נרקמה בין השניים, מאחר ויעקב שימש כגבאי בבית הכנסת, יהודי נמרץ ובעל חסד גדול. הגבאי יעקב חלה ובמשך תשעה חודשים האחרונים אבי לא ראה את פניו.

אבי התקשר אליו שוחח עימו בטלפון לאחר מכן השניים נפגשו. מאותו יום חל שינוי גדול בהתנהלותו של אבי. הוא החל לקום בכל בוקר מוקדם להתפלל תפילת "ותיקין" ולאט לאט לחזור לפעילותו הציבורית.

בתחילה חשבתי שזה יימשך יום יומיים מקסימום שבוע אך לא, אבא הבריא לגמרי וכבר שנה שלמה שהוא מלא במרץ ובשמחת חיים, הוא שב לאיתנו וכוחות הגוף והנפש שלו התחזקו והתעצמו.

אמי טוענת שאבא חזר לפעילות יותר חזקה יותר משהייתה אי פעם. בשיעורי תורה שאבא החל למסור ברבים הוא מספר לכולם שהוא ממש קם לתחיה לא בזכות הכדורים, כי הוא לקח כדורים ממש רק בהתחלה במשך מספר ימים, כנראה שיש סיבה רוחנית שבשלה הוא הבריא.

אבא לא ידע מהי הסיבה רוחנית, כי לא ידע שתרמתי בעבורו להדפסת "אשר בנחל".

אנו שעקבנו אחר תהליך הבראתו של אבא עומדים נפעמים ונדהמים כיצד נולד לי אבא צעיר וחדש, לאחר שלוש שנים של דיכאון מוחלט, בזכות הבטחתו של הצדיק.

בעקבות הישועה הזאת. החלטתי להתקשר לגב' ברדוגו לספר לה על הנס וגם לתרום שוב להדפסת "אשר בנחל" והפעם לטובת…

לטובת מי תרמתי? ולאיזה ישועה זכיתי?

על כך תקראו בסיפור הבא.

זה נס אדיר! זה נס גמור!

עו"ד נתן מור מספר:

לפני כתשעה חודשים נולדה לנו תינוקת. אשתי במקצועה הינה אחות רפואית בכירה ושמה לב שיש 'משהו' במבנה הרגל של התינוקת ובצורתה, משום כך בקשה לעשות לה בדיקת התפתחות גפיים, כדי להיות רגועה שרגליה של הפעוטה תקינות.

הרופאה מטפלת בתינוקות דחתה את בקשתה של רעייתי, בטענה שאין לה דבר, אין לה תינוקת שום עיכוב התפתחותי.

כעבור כחודש ימים, שוב התעורר חשד בלב רעייתי שמא יש בכל זאת הפרעה מסוימת ברגליה של הבת. משום כך היא פנתה לרופאה המטפלת ובקשה ללא דיחוי לערוך לה בדיקת גפיים, הפעם אשתי התעקשה מאוד עד שהרופאה נעתרה והפנתה אותנו למכון רנטגן.

עם קבלת הממצאים וצילומי הרנטגן פנינו לרופא מומחה שפענח את הצילום וקבע באופן חד משמעי:

יש לתינוקת עיכוב בהתפתחות הגפיים, עצם הירך אינה קמורה דיה ועל כן השוק אינו מתחבר אליה באופן מוחלט. כמובן, שהדבר ישליך על תפקודה של הבת בעתיד והיא תאלץ לעבור טיפולים רפואיים.

קביעתו זו של הרופא המומחה טלטלה אותנו רגשית מקצה לקצה. משמעות הדברים היא שהתינוקת צריכה  לעבור כעת תהליך רפואי ארוך ומייגע. הכולל ניתוח, גיבוס ושימת רצועות עד שהרגליים יתפקדו כמו שצריך.

אשתי לא אבדה עשתונות ומיד קבעה תור לרופא מומחה בעל שם עולמי בבית החולים "הדסה" בירושלים. רעייתי הכירה היטב את הפרופסור המומחה, ערן שמו, כיון שעבדה במחיצתו תקופה  מה בבית החולים.

כדי לקצר את התור לפרופסור ערן, החליטה רעייתי להזמין פגישת ייעוץ, דרך שר"פ. שרות רפואה פרטי, כמובן שהזמנת שרות זה, דרך סוכנות ביטוח רפואי עולה הון רב, אך עשינו את כל המאמצים לבריאותה התקינה של בתנו היקרה לנו.

החלטתי להשקיע גם בשר"פ רוחני. התקשרתי למשרד "ישמח צדיק" ביבנאל. ביקשתי לדבר עם הטלפנית מיכל ברדוגו תחי', ולתרום עבור הדפסת "אשר בנחל" לטובתה ובריאותה של בתי הקטנה.

היה זה ביום שני בשעה 11.00 בבוקר, תרמנו וביקשנו שיזכירו את שמה של בתי בציון מוהרא"ש. למחרת בשעה 16.00 התייצבנו בקליניקה הפרטית והמהודרת של פרופסור ערן, המומחה מבית החולים "הדסה".

רצינו לשמוע את חוות דעתו המקצועית.

פרופ' ערן פתח בשיחה ואמר:

• "שלום, למשפחת מור, בת כמה התינוקת?
• בת שבעה חודשים" – עניתי.
• אפשר לראות את הצילומים שלה?

הגשתי בידיים רועדות את דיסקט הצילומים וחיכינו בקוצר רוח למוצא פיו של המומחה הדגול. בלבי פנימה הכנתי את עצמי מבחינה רגשית לשמוע  את הבשורות הגרועות ביותר…

פרופ' ערן עיין בצילומים, מצחו נחרש במעט קמטים, ואמר:

"אין לילדה דבר!! "

לא האמנתי למשמע אוזני…

• .."אבל הרופא המומחה שפענח את הצילום קבע שיש לה בעיה חמורה" הערתי בלב כבד.
• פרופסור ערן, עיין שוב בצילום, ואמר:

"איני רואה שום בעיה, הכל תקין"…

"פרופסור" –  שאלתי בתדהמה – אולי תוכל לשער בכל זאת, על סמך מה אמר הרופא המקצועי שיש לילדה בעיה"…

הפרופסור התרווח על כורסתו היוקרתית, חייך ואמר:

איני יכול לשער דבר, כי אין לתינוקת דבר"…

איני יודע מדוע באתם אלי? הכל בסדר". אמר והחזיר לנו את צילמוי הרנטגן.

יצאנו מהקליניקה והרגשנו כיצד אושר ושמחה מציף את לבנו. בבת אחת נחת עלינו רוגע ושלווה שהרגיעה אותנו לאחר תקופה קשה חוסר וודאות וטרדת הנפש שהייתה מנת חלקנו.

זכינו בפעם השנייה שהבטחתו של הצדיק התקיימה. רק אתמול בבוקר בשעה 11.00 תרמנו וכבר למחרת נושענו.

זה נס אדיר!

זה נס גמור!

שיתפנו בסיפור ישועתנו גם את אחד מקורבי משפחתי שהוא תלמיד חכם וגם דיין מופלג בתורה והוא הסביר שייתכן ובהתחלה הייתה בעיה בגפיים של התינוקת אך בזכות זיכוי הרבים והבטחת הצדיק הבעיה נעלמה והילדה הבריאה.

כך או כך, חשנו שהצדיק עזר לנו בפעם השנייה, והיה לנו נס אדיר! נס גמור.

תודתי נתונה לגב' מיכל ברדוגו מיבנאל, ולעו"ד נתן מור.

ששיתפו אותי בסיפור מחזק זה לפרסום הבטחתו של הצדיק.