ניצול השואה משחזר: כך חזרתי בתשובה

באחד המושבים שבצפון הארץ, בוילה רחבת ידיים, מתגורר יהודי מבוגר בשם ראובן. ראובן הוא יהודי ניצול שואה שבאמתחתו סיפור אישי מרתק על כבוד קדושת מוהרא"ש זצוק"ל מתקופת השנים הראשונות להתיישבות חסידי ברסלב ביבנאל – לפני כשלושים שנה.

הגענו אל הוילה לשמוע את סיפורו האישי, ועל פי מראה הבית המפואר ניתן היה להבין מיד שפה מתגורר עשיר גדול. בעל הבית בן ה-80 קיבל אותנו בחום ובלבביות והציע לנו כיבוד ושתיה. לאחר שהתיישבנו בנינוחות בספה הגדולה שבסלון הבית, החל בעל הבית בסיפורו.

"הצדיק מיבנאל הציל לי את החיים", פתח בדרמטיות. לאחר רגע, השתנה פתאום ראובן מקצה לקצה. האיש שהקרין עד לפני חצי דקה ביטחון ורוגע החל פתאום לנוע על מקומו מצד לצד, הוא התרגש מאוד ומעיניו בצבצה דמעה. "סליחה", אמר בקול מתנצל, "צפו לי לפתע כל הזכרונות מהעבר, זכרונות לא פשוטים".

"הוילה המפוארת שבה אתם נמצאים כעת, זה כלום לעומת מה שהיה לי כשהתגוררתי לפני שנים באנגליה. היו לי נכסים רבים, דירות רבות וחנויות, וצברתי הון רב. אבל בעיה אחת הייתה לי, בעיה קשה שהטרידה את מנוחתי יום אחר יום – הייתה לי אשה מרשעת שהפכה את החיים שלי לקשים ביותר, וסבלתי ממנה מרורים".

"כלום לעומת מה שהיה לי באנגליה" (צילום אילוסטרציה)

"לאחר תקופה ארוכה של סבל החלטתי לשים לזה סוף והתחלתי בהליכי גירושין, אך אשתי לא הייתה מוכנה לקבל גט כי היא רצתה כסף, והרבה. שבע שנים נמשך התהליך המתיש הזה, שבע שנים שבהם היא הצליחה להוציא ממני את כל רכושי הרב בתרגילים שונים ומשונים, עד שנותרתי בעירום ובחוסר כל. אך זה לא הספיק לה, היא רצתה למרר את חיי עד הסוף ולא הייתה מוכנה עדיין לקבל גט".

ראובן עצר מדיבורו, לקח לגימה מכוס הקפה שהייתה מונחת על ידו, ובהה דרך החלון החוצה כשדוק של עצב על פניו. הזכרונות אכן היו קשים מאוד עבורו והקשו עליו להמשיך את סיפורו. אפשר להבין אותו – ממליונר גדול הוא הפך לעני מרוד וכל זאת תוך כדי רדיפה אישית שעבר במשך שנים.

"באין אונים, נמלטתי לארץ ישראל", המשיך בעל הבית את סיפורו. "הגעתי לקיבוץ של 'השומר הצעיר' ללא כל פרוטה בכיס, ומכל העושר העצום שהיה לי נשארו רק הבגדים שעליי – מכנסי ג'ינס וחולצת טריקו".

"הייתי אז חילוני גמור. אחרי השואה האיומה שבה עברתי שבעת מדורי גיהנום עזבתי את הדת והשלכתי מעליי כל קשר ליהדותי. עד שהכרתי את הצדיק מיבנאל, אבל על כך אספר בהמשך".

"באותה התקופה הכרתי בחורה שבאה מבית דתי שומר תורה ומצוות, נפגשנו מספר פעמים, ולמרות הרקע השונה בינינו מצאנו חן אחד בעיני השניה. ערב אחד היא אמרה לי שבגלל שהיא ממשפחה דתית, לא שייך שנמשיך להיפגש סתם כך. היא ביקשה שאבוא יחד איתה לבית של ההורים שלה כדי להכיר ולדבר על מועד לחתונה".

"הייתי מאוד נבוך ומבולבל, אמנם רציתי מאוד למסד את הקשר בינינו, אך עדיין לא התגרשתי מאשתי הראשונה ולא היה נראה שהעסק בינינו הולך להיגמר בקרוב – היא באנגליה ואני בישראל, והיא עדיין מסרבת בתוקף להסכים לגירושין, למרות השנים הרבות שעברו. דבר נוסף שהרתיע אותי מחתונה עם הבחורה שהכרתי, היה ההבדל הרוחני בינינו – היא שומרת דת ומסורת, ואני חילוני גמור ללא קשר ליהדות בכלל".

"היה לי חבר טוב, יהודי דתי שהתגורר ביבנאל והיה מתושבי המקום הותיקים, והחלטתי לשתף אותו בבעיה האישית שלי. התקשרתי אליו ושוחחנו, ואז הוא סיפר לי: 'הגיע השבוע ליבנאל אדמו"ר צעיר, עם ראש צעיר ופתוח ששומע את כולם ומבין לבעיה של כל אחד. אני בטוח שאם תספר לו את הקשיים שלך הוא יעזור וימצא פתרון לסבך בו אתה נמצא. זה הפתרון שלך', אמר לי ידידי. עניתי לו: 'מה לי ולרבנים? אני לא מכיר רבנים, ולא נפגשתי עם כאלו אף פעם, ולמה שהרב הזה בכלל יקשיב לי?'".

"אבל חברי התעקש. הוא אמר שביום שישי הקרוב מקבל הצדיק קהל ביבנאל, וכדאי מאוד שאגיע לשם. הוא הסביר שאין לי מה לחשוש – ניפגש תחילה מחוץ לבית ושם אכתוב את הבעיה שלי על דף נייר, וכשאכנס לצדיק אגיש לו את הפתק ואמתין שייתן לי עצה והדרכה נכונה. הסכמתי".

"הגיע ליבנאל אדמו"ר צעיר עם ראש פתוח". מוהרא"ש ביבנאל לפני שנים רבות (צילום: ארכיון נחמן מעהל)

"יום שישי הגיע, ואני נסעתי ליבנאל יחד עם הבחורה המדוברת. נפגשתי קודם עם החבר כפי שסיכמנו, ולאחר מכן נכנסתי בהתרגשות יחד עם הבחורה לחדר שבו הצדיק ישב".

בשלב זה של הסיפור, קם ראובן ממקומו וניגש לעבר חלון ביתו הגדול. מחלון הבית יכולים לראות מרחוק את יבנאל עיר ברסלב, ובעל הבית ניסה להצביע ולהסביר היכן בדיוק היה הבית שבו ישב הצדיק באותה התקופה, לפני כ-30 שנה.

"הצדיק קיבל אותנו בסבר פנים יפות", המשיך בסיפורו כשאנו עומדים ומשקיפים על נופה המיוחד של יבנאל. "אותי הושיב לימינו, והבחורה התיישבה בצד השולחן ממולו. הגשתי לו את המכתב שבו גוללתי את סיפור חיי, ואמרתי: 'כבודו יראה אם אפשר למצוא פתרון למקרה שלי…', הצדיק קרא בעיון את המכתב ואז פנה אליי ואמר: 'מאחר שפנית אליי, הבעיה שלך הפכה להיות גם הבעיה שלי. במוצאי שבת הזו תהיה ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, אני נוסע לקברו הקדוש במירון, שם אתפלל גם עבורך, והקדוש ברוך הוא יעזור לך'. יצאתי מחדרו של הצדיק קצת מבולבל. אמנם הייתה הרגשה מיוחדת בפנים, אך הרי באתי למצוא פתרון לבעיה שלי והצדיק אומר שיתפלל עליי, זה לא היה פתרון מבחינתי".

שוב ניכרה התרגשות גדולה על פניו של בעל הבית המבוגר, כנראה לקראת המשך הסיפור. "בואו נחזור ונשב", ביקש מאיתנו. "תקשיבו טוב מה שהצדיק מיבנאל עשה עם התפילות שלו". שבנו אל הספה שבסלון הוילה וראובן המשיך: "כל זה היה ביום שישי. עברו יום שבת ויום ראשון, וביום שני קיבלתי טלפון בהול. מעבר לקו הייתה… אשתי-פרודתי מאנגליה. 'אתמול נחתתי בישראל, ואני רוצה ממך גט באופן מיידי, החלטתי להתגרש ממך וכמה שיותר מהר!', הודיעה לי בנחרצות. הייתי בשוק, לאחר קרוב ל-10 שנים של סבל ממנה וסירוב מוחלט לגט – פתאום הכל השתנה".

"תוך זמן קצר סיימנו את הליך הגירושין. גרושתי סיפרה לי לאחר מכן שהיא לא יודעת מה קרה לה פתאום, אבל לפתע בער בה רצון עז להתגרש, כאילו שמישהו דחף אותה להגיע לארץ ישראל ולשים לזה סוף. כך הסתיים לו פרק הנישואין שלי שסבלתי בו הרבה, הרבה מאוד".

"לאחר הגירושין, הייתי כבר פנוי להתכונן לנישואיי עם הבחורה הצעירה שהכרתי, ובאמת, לאחר זמן קצר נישאנו. בהמשך, התחזקתי מאוד ביהדות בזכות אשתי וחזרתי בתשובה שלימה, יש לי אחד עשר ילדים חרדיים, חלקם אף אברכים בני תורה יקרים מאוד".

"כפי שאתם רואים", סיים מיודענו את סיפורו, "גם הפרנסה חזרה אליי, וכסף לא חסר לי ברוך ה'. כל השינוי בחיים שלי החל מאז אותה הפגישה עם הצדיק מיבנאל ואני זוקף הכל לזכותו".

רגע לפני שנפרדנו, הפשיל ראובן את שרוולו וחשף את המספר שהטביעו הנאצים ימח שמם על זרועו. "הצדיק מיבנאל אומר תמיד שמי שעבר את השואה ועדיין מאמין בבורא עולם, סימן שהוא צדיק וכדאי לבקש ממנו ברכה, אז בואו ואברך אתכם", הרכנו את הראש וזכינו לברכה מיוחדת: "יהי רצון שתשארו דבוקים ומקושרים לצדיק הקדוש הזה בכל ימי חייכם".

» לסיפורים ומאמרים נוספים של ברסלב

» לשליחת סיפור למערכת