בחור ישיבה מבני ברק מספר:
כמו רבים אחרים הגעתי גם אני לציונו של הצדיק מיבנאל, להתפלל ולקרוא את ספר התהילים כסגולה לשידוך.
בצאתי ממתחם הציון, פגש אותי אברך חסידי, ועניין אותי ברכישת קמע. אני בא מרקע ליטאי וכל עניין הקמעות זר עבורי. התלבטתי… לקנות או לא… והאברך מאמץ את כל כישרונותיו ומסביר לי על הסגולות הנפלאות של הקמע כסגולה לשמירה. השתכנעתי בנוגע לכוחו של הקמע ולבסוף קניתי אותו והנחתיו בכיסי.
יצאתי מיבנאל עייף ותשוש מאוד. רציתי לחזור לביתי שבבני ברק כמה שיותר מהר. לשם כך ניסיתי לעצור "טרמפ" הנוסע לכיוון המרכז, העיקר שאגיע הביתה ואמצא מנוחה…
בעודי טרוד במחשבות מתי כבר אגיע הביתה, נעצר לידי רכב והנהג הציע להסיעני. מרוב ששמחתי שמישהו עוצר לי, כלל לא עלה בדעתי לעמוד על טיבו של הנהג…
במהלך הנסיעה לא חשדתי בדבר, להיפך…
הנהג דיבר אלי בחביבות ואף הציע לי לעשן עמו סיגריה, כאילו היינו ידידים ותיקים.
הנהג סובב את כפתור הרדיו וברקע החלו להתנגן שירים בערבית. לפתע קלטתי שהנהג המסיע הינו ערבי… נתקפתי פחד נורא. חשדתי כי גם הסיגריה שנתן לי בחביבות אינה תמימה… היה לה ריח מיוחד. לא נגעתי בה חששתי שמא יש בתוכה חומר מרדים.
המשכתי בנסיעה בתקוה ש… הנה, מיד נגיע לצומת ואז ארד ואעצור טרמפ אחר.
אולם התבדיתי…
הנהג שינה את מסלול הנסיעה וסטה לעבר שביל צדדי.
"לאן אתה נוסע?" – צעקתי בבהלה – "לאן אתה נוסע?"
הנהג לא שעה לצעקותיי והמשיך בנסיעתו עד אשר הגיע שוב לצומת דרכים והאט את מהירותו. ברגע של סייעתא דשמיא פתחתי את דלת הרכב וזינקתי החוצה.
נמלטתי מהמקום ובחמלת ה' עלי הגעתי הביתה בשלום.
אימצתי את הקמע חזק חזק ללבי והודיתי לה' על הישועה הגדולה, שארעה לי.
תודה לרב שלמה ח. הי"ו שבזכותו סיפור זה הגיע אלי.
בהקשר לסיפור נציין את מכתבו של הצדיק בעניין נסיעה בטרמפים:
"חכמנו הקדושים אמרו: 'אין סומכין על הנס', ולכן צריכים מאוד מאוד לשמור מהיום והלאה לא לקחת טרמפים בשום פנים ואופן, כי חמירא סכנתא מאיסורא. כי חכמנו הקדושים: 'אסור להתייחד עם גוי', ובפרט עכשיו עם ישמעאלים, ימח שמם וזכרם, שהם פראי אדם רוצחים, ולכן בוודאי אתה צריך לברך ברכת הגומל על גודל הנס שעשה עמך הקדוש ברוך הוא, ושום דבר בעולם לא ישבור אותך, כי מאי דהווה הווה.
רק מהיום והלאה תשמור מאוד מאוד לא לקחת בכלל טרמפים, זה לא דרך, כי אף פעם לא יכולים לדעת מי הנהג. וכבר קרו מקרים מזעזעים. לכן אני מבקש אותך שתשמור את עצמך מאוד מאוד מכל זה.
(אשר בנחל, כרך קנב, מכתב א תתקלו, כסלו תשס"ו)