לא לדבר על שום יהודי – סגולה להתמדה בלימוד התורה
רבנו נותן לנו עצה וסגולה איך יכולים להיות מתמיד גדול בלימודו (עיין שיחות הר"ן, סימן צא): "סגולה להתמדה שיזכה להיות מתמיד בלימודו, הוא להיזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי".
כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות. אבל כשיש לכלה איזה חיסרון ומום, אזי בוודאי אין האהבה בשלמות, כמו כן התורה נקראת "כלה", כמו שכתוב (דברים לג, ד) "תורה ציוה לנו משה מורשה", ודרשו חכמינו הקדושים (ברכות נז. פסחים מט:): "אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורסה'".
כל אחד מישראל, יש לו אות בתורה, כי יש שישים ריבוא אותיות התורה, כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל, וכשיש חסרון באחד מישראל, נמצא שיש חסרון בתורה, ששם שורש נשמות ישראל, על כן בוודאי אי אפשר לאהוב זאת התורה בשלמות.
אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראלי, ולבלי למצוא שום חיסרון בשום ישראלי, נמצא שאין בתורה חיסרון ומום, אזי בוודאי יאהב זאת התורה מגודל האהבה וזהו: (תהלים יט, ה): "תורת הוי-ה תמימה", היינו שתורת הוויה היא תמימה בלי שום חסרון ומום.
דהיינו, כשנזהרים לבלי לדבר ולבלי למצוא שום חיסרון בשום ישראלי שהוא אות מהתורה, נמצא שאז תורת הוי-ה תמימה בלי שום חיסרון ומום, אזי היא משיבת נפש.
כי אז דיקא זוכים לאהבת התורה ומרגישים בטעם מתיקות התורה שמשיבה זאת הנפש, מאחר שאין בה שום חיסרון, ואז זוכים להתמדה. לכן תקבל על עצמך לא לדבר על שום בן אדם מטוב ועד רע.
אשר בנחל, מכתב תקנג, חשוון התשע"ג
