סדר הפרשת חלה:
קודם שאת מפרישה חלה תאמרי זאת:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה הריני הולכת
להפריש חלה מן העיסה, לתקן שורשה במקום עליון.
אשה מעדות המזרח אומרת ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה
***
אשה מעדות האשכנזים אומרת ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה
לוקחים חתיכה קטנה מן העיסה, מרימים אותה ואומרים:
"הרי זו חלה ".
כשחתיכת הבצק של החלה שהפרשת בידיך , זה הזמן להתפלל על כל דבר,
ואחר כך שורפים את החתיכה על הגז, או עוטפים בשתי עטיפות ומשליכים לאשפה.
יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה
בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות.
***
תפילות בעת הפרשת חלה:
יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, שהמצוה של הפרשת חלה תהא חשובה כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקורבן שהקרב על המזבח שנתקבל ברצון, וכמו שלפנים היתה החלה נתונה לכהן, והיתה זו לכפרת עונות, כך תהיה לכפרה לעונותי, ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקיה מחטא ועון, ואוכל לקיים מצות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי וילדינו, להיות ניזונים מקדושת הימים האלה, ומהשפעתה של מצות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש-ברוך-הוא, ברוב רחמיו וחסדיו, וברוב אהבה, ושתתקבל מצות חלה כאילו נתתי מעשר, אמן כן יהי רצון.
תפלה מספר לקוטי תפלות חלק א' תפלה נ"ה:
ריבונו של עולם חוס וחמול עלינו שנזכה לקיים מצוות חלה בשלמות. ולא נכשל לעולם ולא יבא לתוך פינו לעולם עיסה שלא הורמה חלתה. ותביא לנו משיח צדקנו מהרה ונשוב לארצנו בקרוב, ושם נזכה לקיים מצוות נתינת חלה טהורה לכהן, בשלמות גמור בקדשה גדולה:
ותצילנו ותשמרנו אותנו ואת זרענו תמיד שלא ישלוט בנו שום עין הרע לעולם, משום אדם ומשום נברא שבעולם. ונזכה להודות לך ולברכך תמיד, וימלא פי תהילתך, ונודה לך יהוה אלהינו תמיד על כל נשימה ונשימה, כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו.
הצילני מאויבי אלהי, ממתקוממי תשגבני. חלצני יהוה מאדם רע, מאיש חמסים תנצרני. כי אליך אלהים יהוה עיני, בכה חסיתי אל תער נפשי. יהוה אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רודפי והצילני, ויקוים בנו מקרא שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. יראי יהוה הללוהו, כל זרע יעקב כבדוהו, כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ובשועו אליו שמע. הנה אלוהים עוזר לי, יהוה בסמכי נפשי, ישיב הרע לשררי באמתך הצמיתם. בנדבה אזבחה לך אודה שמך יהוה כי טוב, כי מכל צרה הצילני ובאויבי ראתה עיני, כל הנשמה תהלל יה הללויה , כל הנשמה תהלליה הללויה.
ויכולה אשה בעת הפרשת חלה להרבות אז בתפילה ולבקש ממנו יתברך כל מה שהיא רוצה בשפת האם שלה, כי אז בעת הפרשת חלה הוא עת רצון גדול לאשה, ולכן מי שאין לה זווג, או מי שאין לה ילדים, או מי שאין לה שלום-בית, או מי שאין לה פרנסה, או מי שצריכה בריאות, שתפריש חלה מן העיסה עם ברכה ואחר כך תתפלל לקדוש -ברוך -הוא, ולבקש ממנו יתברך כל מה שהיא צריכה, ותראי שהתפילות לא יחזרו ריקם, כי מצוות חלה היא מצוה יקרה מאד, ונתנו את זה לאשה.
(אשר בנחל חלק קצט בסופו)
***
מתכון לחלות:
(חיוב המצוה הוא מעסה העשויה מ 1.666- ק"ג קמח, ומ־1.200 ק"ג ראוי להפריש חלה בלא ברכה (רק טוב לומר אז "הרי זו חלה") כדי לצאת מן הספק. ופחות מזה, אין צריך להפריש כלל
החמרים:
2 כפות מלח
2 ק"ג קמח מנפה
8 כפות סוכר
2 כפות שמרים יבשים
1.250 ליטר מים פושרים ( 6.5 כוסות)
1/2 כוס שמן
אופן ההכנה:
מכניסים לקערה גדולה את כל החומרים לפי הסדר, מלבד השמן. לשים עד שנוצר בצק ובקערה נשאר קצת קמח שלא נכנס לבצק. מוסיפים את השמן וממשיכים ללוש כמה דקות עד שהבצק אחיד, והקערה נקיה.
מכסים את הקערה במגבת ומניחים במקום חמים להתפחה כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו.
מפרישים חלה, צרים חלות או לחמניות, ומניחים בתבנית.
אפשר להבריש את החלות בביצה טרופה, ולזרות שומשום או פרג מעליהן.
משאירים בתבנית להתפחה נוספת כעשרים דקות.
אופים בתנור שחומם ל 180- מעלות כעשרים דקות, עד שהחלות מקבלות
צבע יפה.
***
עת רצון בעת הפרשת חלה:
רבנו ז"ל אמר (ספר המדות אות אמונה חלק ב' סימן י"ד) אשה הזהירה בחלה בניה בעלי אמונה, ולכן תראי להקפיד מאוד מאוד בשעה שאת אופה להפריש חלה מן העסה, וזה מצווה גדולה מאוד, כמו שכתוב (במדבר ט"ו) "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה להוי"ה, ראשית ערסתיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אתה, מראשית ערסתיכם תתנו להוי"ה תרומה לדרותיכם", ואף שהמצווה בזמן הזה היא רק מדרבנן, עם כל זאת אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של האשה שמפרישה חלה מן העיסה, ואחר כך זורקים את זה באש ונשרף, ומה טוב ומה נעים לאישה שמקפדת על מצווה יקרה זו, כי אז בעת הפרשת חלה, זה עת רצון גדול בשמים לאשה, ולכן בעת שהיא מפרישה את החלה ראוי לה להתפלל לפניו יתברך על ילדים טובים, ועל שלום-בית, ועל פרנסה ברוח, ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות חלה הלכה ב' אות ב') שהפרשת חלה הוא סוד אהבה דקדשה וכו', ובזה שמפרישים חלה נכנס אהבה בתוך הבית, ובית שיש שם אהבה, יש שם כבר הכל, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"ז סימן ח') מפני מה נתן לה [לחוה האשה הראשונה] מצות חלה? על ידי שקלקלה את אדם הראשון, שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך נתן לה מצות חלה, ולכן בזה שהאשה מורידה חלה מהעיסה, היא מתקנת את כל הבריאה, ובזכותה יש קיום לעולם, כי (בראשית רבה פרשה א' סימן ד') בזכות חלה נברא העולם, ואמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה ב' סימן י"ד) כי לבי שמח מכל עמלי זו הפרשת חלה.
את מצוות הפרשת חלה מסרו דווקא לאשה:
דעי לך שמצות חלה היא מצוה רבה מאד, שמסרו את זה לאשה, כי היא עקרת הבית , עיקר הבית, והיא נמצאת תמיד בבית ואופה , ולכן המצווה הגדולה הזאת שייכת אליה , ולכן בעת הפרשת חלה אז עת רצון גדול בשמים, ובשעה שהאשה מברכת את הברכה: על הפרשת חלה, אז ראוי לה לבקש, והעיקר לבקש על ילדים בריאים ושלמים, כי זה הזמן הנכון, והלואי שהיו מלמדים דבר זה לאשה, כי הרי זו מצווה קלה עד מאוד להפריש קצת מהעיסה, ומחמת גודל קלות המצווה, מזלזלות הנשים במצווה זו, ולא יודעות שבמצווה זו תלויה הברכה לילדים טובים ילדים ממושמעים ילדים בריאים וכו',
אשר בנחל חלק צו מכתב כא תשמג
לא לזלזל במצוות הפרשת חלה:
ואמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ה') כשאשה לא מפרישה חלה, אזי העונש הוא שרעב של כליה באה, אשר זהו עונש קשה מאוד, כי כליון בנים זהו הצער הכי גדול , ואם מזלזלים במצווה זו, אזי יש צער גדול מהילדים , ומה גם שמזה בא גם כליון לילדים רחמנא ליצלן, ולהיפוך כשאשה נזהרת במצות חלה, אזי זוכים לילדים בריאים ומצליחים, וחכמינו הקדושים אמרו (קהלת רבה פרשה ב' סימן י"ד) כי לבי שמח מכל עמלי, זו הפרשת חלה, ואם האשה היתה יודעת מעלת מצות הפרשת חלה, היתה נזהרת בזה מאוד מאוד. ולכן תשתדלי מאוד לאפות חלות לכבוד שבת קודש, ותקימי מצוות הפרשת חלה, ותראי ישועות גדולות, שתפקדי בזרע של קימא, בנים חיים וקיימים.
אשר בנחל חלק צו מכתב כא תשמג
היכן אפשר לקנות חלה?
זכרי היטב אשר אסור לקנות סתם לחם או חלה ממאפיה שאין עליה הכשר טוב מבית דין צדק של רבנים יראים ושלמים, כי סתם מאפיה אינם מפרישים חלה, וכן אינם מנפים את הקמח לשמור שלא יהיה בהם תולעים וחרקים וכו', ונכשלים בזה מאוד , ודבר זה הוא עקר גדול, ואנשים לא יודעים את זה שמאפיה שאין עליה הכשר טוב מבית דין רציני, אסור לאכול משם שום דבר, לא לחם ולא עוגות וכו', ולכן מהיום והלאה תקפידי על זה, ובזכות שמקפידים על מצות חלה, זוכים לילדים טובים ומוצלחים.
רק תתחזקי מהיום והלאה לקים מצוה יקרה זו של הפרשת חלה, וכבר לא יהיה לך שום צער ועגמת נפש , וימשך עליך רחמים רבים.
אשר בנחל חלק צו מכתב כא תשמג
מצוות הפרשת חלה מסוגלת לעקור עבודה זרה מן הארץ:
ראי להתחזק מאוד מאוד לקיים את כל המצוות בשמחה עצומה, ויש מצוות השייכות רק לנשות ישראל, והן צריכות להיות מאוד מאוד שמחות בקיום מצוות מעשיות, וכך אמר רבנו ז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוהיו; ובפרט מצות חלה שזו מצוה גדולה מאוד מאוד, ובעת הפרשת חלה אז היא עת רצון גדול להאשה, ולכן אשרי הנשים שמתקבצות יחד ועוסקות במצות הפרשת חלה, וכך אמר רבנו ז"ל (ספר המדות אות אמונה חלק ב' סימן י"ד) אשה הזהירה בחלה, בניה בעלי אמונה;
והמצוה הזו מסוגלת לעקור את העבודה זרה מן העולם, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ט"ו סימז ו') אמר רבי יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה וכל המבטל מצות חלה כאילו קיים עבודה זרה; ואמרו (בראשית רבה פרשה א' סימן ד') שאחד מהדברים שבזכות זה נברא העולם זו מצות הפרשת חלה, ואמרו (קהלת רבה פרשה ב' סימן י"ד) על הפסוק (קהלת ב' י') "כי לבי שמח מכל עמלי", זו הפרשת חלה; וכן אמרו (במדבר רבה פרשה י"ז סימן ב') על הפסוק (קהלת ט') "לך אכל בשמחה לחמך", זו פרשת חלה;
אשר בנחל חלק ערב מכתב א' רצג
לעשות הפרשת חלה בערב שבת בבוקר זכר ללחם הפנים:
הרי שלך לפניך שאין עוד שמחה אצלו יתברך כמו מצות הפרשת חלה, וחכמינו הקדושים אמרו (בבא קמא פ"ב) שעזרא הסופר תיקן שאשה תקום בערב שבת בבוקר ותאפה חלות לכבוד שבת, וכך היו נוהגות נשים כשרות בדורות הקודמות שהיו אופות חלות בערב שבת בבקר מוקדם (עין מגן אברהם סימן רמ"ב סעיף קטז ד'), והגאון היעב"ץ זכותו יגן עלינו אמר טעם שהיו אופות הנשים חלה בערב שבת בבוקר, שזה זכר ללחם הפנים שהיו אופים את זה בבית המקדש בערב שבת דיקא, ומובא בספר (אשל אברהם סימן ר"ס) הטעם שהלחם של שבת נקרא חלה ולא פת, כדי להזכיר להנשים שהן צריכות להפריש חלה מן העיסה שזו מצוה גדולה מאד ששייכת לה,
אשר בנחל חלק ערב מכתב א' רצג
מובא מצדיקים כשהאשה מפרשת חלה ושורפת את החלה ילדיה לא יצאו לתרבות רעה:
ומובא מצדיקים כשהאשה מפרשת חלה מן העיסה ושורפת את החלה שהפרישה, אזי תהיה בטוחה שהילדים שלה לא יצאו לתרבות רעה, ומי יתן שמפעם לפעם יתאספו נשות אנשי שלומנו ויפרישו חלה מן העיסה, וכל אחת ואחת תאמר את הברכה בקול גדול, ואחר כך יאמרו תפילה כל אחת ואחת מה שהיא צריכה וכו', כי אז הוא עת רצון גדול בשמים להאשה, והעיקר צריכים לזכור שאת שיעור החלה שהפרישו שצריכים לשרוף את זה מיד ולא להשאיר את זה (הינו עושים מדורה ושורפים את זה).
מה טוב ומה נעים בשעה שאשה מרגלת את עצמה לאפות לעצמה חלות לכבוד שבת קודש, ותוכל להפריש חלה מן העיסה שזו מצוה שלה, ואז יש לה הזדמנות פז לבקש ממנו יתברך כל מה שהיא רוצה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.
אשר בנחל חלק ערב מכתב א' רצג
הפרשת חלה הדרך לאשה להתעלות בעבודת ה':
והנה הדרך הקלה ונעימה לנשים להתעלות בעבודת השם יתברך היא בשמירת המצוות השייכות אליה כמו: חלה נדה הדלקת נר, ובזה היא מתקדשת בתכלית הקדושה, אם היא מכונת בהם הכוונות הראויות לכוון – הן בשעת טבילתה והן בשעת הפרשת חלה (שבזה כלול גם כל כשרות המאכלים, התלוי על-פי-רב רק באשה שהיא עקרת הבית), והן בהדלקת הנרות (שאז הוא זמן עת רצון להתפלל הרבה לפניו יתברך בדמעות שליש על כל מה שרוצים), ובפרטי פרטיות כי בג' מצוות אלו יש יחודים נשגבים ליחד אז, אשר בזה ממשכת על עצמה אורות נשגבים מרוחניות אלקותו יתברך, המאיר מאוד מאוד בעולם לזכי הראות;
כי באמת בזה העולם יכולים לזכות אל ענינים רוחניים, אשר חברו היושב על ידו לא ירגיש ולא יבוז כלל וכלל לא כי כן ברא הקדוש-ברוך-הוא את עולמו, בבחינת סתים וגליא, גליא להראוי, וסתים למי שאינו ראוי, כדי שלא יהיה, חס ושלום, ריבוי אור, שגורם שבירת הכלים לגמרי.
אשר בנחל חלק כו מכתב ד' קא
הפרשת חלה – נחת רוח ותיקון לנשמת ההורים:
במה ששאלת כדת מה לעשות לתיקון אמך, עליה השלום, הנה אין עוד תיקון כמו לקיים מצוות תורתנו הקדושה, ובפרטיות המצוות עולם, השייכות לאשה, אשר סימנם : ח'נ'ה' : ח'לה, נ'דה, ה'דלקת נר.
על-ידי שהבנים טובים ומקיימים מצוות תורתנו היא רפואה גדולה לאבות, ויש להם תענוג גדול ורבנו ז"ל אמר (ספר-המדות, אות בנים, סימן מב): בנים הטובים הוא רפואה גדולה לאבות, עין שם; וזה סובב גם לאחר הפטירה לחיי הקדושה, בעולמות העליונים, וכל הנשמות מקנאים בהם, ראו איך שבנכם מקימים את המצוות. ועל-כן ראוי להיות זהיר בזה מאוד מאוד, וכדאי לך לאפות חלות לשבת, כדי שתוכלי לקיים מצות הפרשת חלה, ואין את צריכה להרבות, כדי שלא יהיה לך לעול, רק לאפות שתי חלות, באופן שיהיה השיעור להפרשת חלה. וכן מה טוב ומה נעים, אם תהיי נזהרת להדליק שני נרות של שמן, שהיא סגולה גדולה להמשכת אור וזיו ועונג רוחניות וחיות אלקות בבית, ומזכה לאשה
לבנים ולשלום-בית ופרנסה. וכן צריכים להיזהר מאוד מאוד בכל יום ששי – ערב-שבת- קודש בבוקר, כבר לשים את המפה על השולחן, ולסדר הנרות, כי בבית אשר כבר מוכן שולחן השבת בבוקר השכם, עושים נחת רוח גדול לנשמות האבות שבגן-עדן כי כמו שבניהם מכינים את עצמם כבר לשבת, כמו-כן הנשמות בגן-עדן מכינות את עצמן שם לקבל קדושת שבת. ועל-כן תהיי זהירה מאוד מאוד בדבר זה. ואם היו הנשים יודעות מה שעושים וגורמים נחת-רוח לנשמת אבותיהן בזה שמכינים את השולחן בשעה מוקדמת, אזי היו נזהרות בזה עד מאד.
אשר בנחל חלק כו מכתב ד' קלה
הפרשת חלה סגולה לילדים:
וכן רצוי מאוד שתאפי בעצמך חלות לכבוד שבת-קדש, באופן שתוכלי לקיים מצות חלה, וגם אז בעת הפרשת החלה תברכי, ותבקשי הרבה ממנו יתברך על ילדים, כי התפילה שהאשה מבקשת בעת הפרשת חלה מן העיסה גם-כן מסגלת לבנים ונשמעת ונתקבלת אצלו יתברך, כי השלוש מצוות האלו הן מסוגלות מאוד מאוד לאשה. וכידוע מהספרים הקדושים, אשר השלוש מצוות האלו: ח'לה, נ'דה, נ'ר – ראשי תיבות: חנ"ה, וכמו שחנה התפללה הרבה להקדוש-ברוך-הוא על ילדים, כך גם את בעזרתו יתברך, יענו לך מן השמים, ותזכי לבן נחמד.
אשר בנחל חלק סז מכתב י"ד כז
נתינת צדקה בעת הפרשת חלה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס "אלהא דמאיר ענני":
ראי להרגיל את עצמך להכניס בכל יום כמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה, כי למעלה בשמים זה מאוד מאוד חשוב כל פרוטה ופרוטה, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא ט:) מאי דכתיב (ישעיה נט) "וילבש צדקה כשריון" לומר לך מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול;
ותהי חזקה בזה, ואל תאמרי מה כבר יהיה אם אני יכניס כמה פרוטות לצדקה? אל תאמרי דבר כזה, כי למעלה בשמים זה עושה רושם גדול מאוד, ויגיע הזמן שאלו הפרוטות שזכינו לתת כל יום ישמור אותנו מכל רע, כמו שכתוב (ישעיה נח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך";
איזה נחת רוח יהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" את לא יכולה לתאר איזה שמחה יהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת כל יום לקפת הצדקה, ולהפך לא יכולים לתאר את הצער שיהיה לאדם איך לא הייתי חכם בזה העולם, ועל ידי כמה פרוטות שהייתי נותן כל יום לצדקה היה מאיר לי כאן בעולם הבא, אבל אז כבר מאחר, כי 'היום לעשותם' כל זמן שאדם חי הוא יכול לקיים את מצוותיו יתברך, ואחר כך כבר מאחר, ולכן תהיי חכמה ותכניסי בכל יום כמה פרוטות לצדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, ותתפללי אז להקדוש ברוך הוא אלהא דמאיר ענני ותאמרי את זה שבע פעמים, ותבקשי אז כל מה שאת צריכה,
ובפרט לפני הדלקת הנרות, וכן לפני הפרשת חלה מן העסה, וכן לפני וכו', ששלש זמנים האלו הם עת רצון גדול בשמים להאשה, אשרי האשה שלא מטעה את עצמה ואז טוב לה בזה ובבא כל הימים.
אשר בנחל חלק קצח מכתב צו
לתת מהחלות של הפרשת חלה לעניים:
אני לא יכול להסביר לכן את הזכות הזו בהפרשת חלה, אני לא יודע אם כל-כן אופות חלות. בארצות הברית לאחרונה מזה כמעט שנה, נעשה שמה מנהג מאוד מאוד טוב, לא יודע מאיפה זה צץ המנהג, אבל זה משהו, כל אשה שאופה חלות, מורידה חלה או שתי חלות ושמה את זה בבית הכנסת.
שמה זה כמו איצקוביץ בבני ברק או זכרון משה בירושלים, שיש שמה מנין אחר מנין.
כל אשה מביאה שמה או שולחת את בעלה עם חלה או שתי חלות ושמים את זה בשומר שבת. נעשה שמה על השולחנות ערימות של חלות, ובאים אנשים שאין להם אפשרות לקנות חלות. כן, בארצות הברית, אתן חושבות שבארצות הברית קוטפים דולרים? … אז יש המון המון עניים גם בארצות הברית העשירה, יש שמה בלי סוף עניים שבאים בערב שבת ולוקחים את החלות. כשאשה אופה את החלות ומפרישה חלה, זו אז עת רצון בשמים. וגם לוקחים חלה נותנים את זה למשפחה או נותנים את זה בכולל, אז זה עת רצון כל כך גדולה בשמים. ובמיוחד כשהאשה אז מורידה דמעות…
אשר בנחל חלק קסז מכתב ו' קכב
