היה אחד מאנשי שלומנו בשם נחמן בר' דוד צבי בן ר' יצחק בן מוהרנ"ת ז"ל, וקראוהו בלשון חיבה: נשקע.
הוא סיפר, שהתאכסן פעם בראש חודש אצל ר' נחמן נעמירובער ז"ל, אשר היה חזן אצל אנשי שלומנו, אבל היה איש עובד ה' גדול מאוד, והתמימות שלו – אין לתאר ואין לשער כלל! ואז כשהגיע נשקע אצלו בראש חודש, לא האמין למראה עיניו. הוא הלביש את עצמו במלבושי שבת, אשתו אפתה חלות, דגים ובשר, ממש כמו שבת, והיה שמח מאוד, והיו לו כמה אורחים, ודיבר עמהם בדברי רבנו ז"ל.
ותמיד אומר שמעולם לא הרגיש מה זה ראש חודש, עד שבא לבית ר' נחמן נעמירובער ז"ל. וכל זה קיים מפני ששמע ממוהרנ"ת ז"ל, שדיבר הרבה מעניין סעודת ראש חודש.
אשר בנחל חלק כח מכתב ד' תנו
מאוד מאוד רציתי שתעשו בכל ראש חודש סעודת ראש חודש, כי מוהרנ"ת ז"ל סיפר בשם רבנו ז"ל, שסעודת ראש חודש מסוגלת לילדים, היינו מי שאין לו עדיין ילדים, שיעשה סעודת ראש חודש, ויקבץ את כל העניים, ויתן להם אוכל בשפע. וכדאי המצוה שתגן, ולזכות על ידי זה לילדים חיים וקיימים.
אשר בנחל חלק עה מכתב טז שנג
