בקידושא רבא פרשת ויגש ה'תשס"ד דיבר כ"ק מוהרא"ש שליט"א בסיפורי מעשיות מעשה ב'
והבן מלך היה מתגעגע מאוד לראות אותה היינו שנשמות ישראל משתוקקים מאוד אחר התורה וסודותיה. ולא היה אפשר לו לראותה, כי לא כל אחד זוכה להכנס בתוך רזי וסתרי תורה, שזה גילוי אמיתת מציאותו יתברך, לטייל ולחזות בנועם הוי"ה בהיכלות עליונות.
פעם אחת הלך אצל כותל של אספקלריא (מראה), וראה אותה, ונפל חלשות, שזה סוד (חגיגה יד: ) בן עזאי הציץ ומת, עליו הכתוב אומר (תהילים קט"ז) "יקר בעיני הוי"ה המוותה לחסידיו", בן זומא הציץ ונפגע, ועליו הכתוב אומר (משלי כ"ה) "דבש מצאת אכול דייך בן תשבענו והקאותו". אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום, ודבר זה שייך בכל דור ודור ובכל מצב ומצב שלא כל אחד יכול להיות מצופי המרכבה. ובאתה היא אליו, שהיא התורה. ונערתו וסיפרה לו, שאינה רוצה שום שידוך מחמת ההתקשרות עמו, כי התורה שייכת רק לנשמות ישראל, וכמאמרם ז"ל (סנהדרין נט.) עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג): "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב".
ואמר לה מה נעשה, ואביך אינו רוצה? ויש בזה סוד עמוק על פי מאמרם ז"ל (שבת פט.) בשעה שירד משה מלפני הקדוש ברוך הוא, בא שטן ואמר לפניו רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה תורה היכן היא? אמר לו (איוב כח') "אלהים הבין דרכה" וגו'. הלך אצל ים ואמר לו אין עמדי. הלך אצל תהום, אמר לו אין בי, שנאמר (איוב כח) "תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי", אבדון ומוות אמרו באוזנינו שמענו שמעה". חזר ואמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה, בדאי אתה? אמר לפניו רבונו של עולם, חמדה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך, שנאמר (מלאכי ג'): "זכרו תורת משה עבדי" וגו'.
כי באמת אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלוקות גמור הוא, והתורה והקדוש ברוך הוא, אחד הוא, כמובא (זוהר בראשית כד') אורייתא דא קודשא בריך הוא, ואמרו (זוהר מצורע נג: ) אמאי אקרי תורה בגין דאורי וגלי במאי דהוה סתים דלא אתידע. כי התורה נמצאת בכל פרטי הבריאה דומם צומח חי מדבר, ולכן אין דבר בזה העולם שלא יהיה שם תורה, וכשאדם לומד תורה מגלה את אמיתת מציאותו יתברך בתוך הבריאה, והשטן מקטרג ולכן אמר לו הקדוש ברוך הוא, נתתיה לארץ וכו', הלך אצל ים וכו', הלך אצל תהום וכו', עד שאמר הקדוש ברוך הוא, שהתורה נמצאת אצל משה, כי הצדיק מגלה את התורה שיש בה פרטי הבריאה, והוא מגלה סתרי נסתרות גילוי אלוקות אורות עליונות אורות צחצחות, רזין עילאין פלאי פלאים מסודות הבריאה, ולכן לא כל אחד זוכה להגיע אל רזי וסתרי התורה ומה גם כביכול דוחה אותו. ואמרה לו אף על פי כן, התורה רוצה מאוד שנשמות ישראל יגעו בה, ויזכו להגיע אל סתריה.
אחר כך התייעצו, שינחו לפרש עצמם על הים, שהוא סוד עולם הבא, שהוא דומה לעולם הבא שהוא מים שאין בו סוף רוחניות חיות אלוקות. ושכרו להם ספינה ופרשו בים, שהתחילו לשוטט בים החכמה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') ספינה לשון ספון וטמון, בחינת המקיפים שהם ספונים וטמונין מעין כל, שזה (משלי לא): "הייתה כאוניות סוחר", לשון סחור סחור, בחינת מקיפים שהם בחינת ספינה, כי רק כך האדם יכול לזכות ללימוד התורה הקדושה כשמבטל עצמו לגמרי, וכמאמרם ז"ל (עירובין נה.) ולא מעבר לים היא, לא תמצאה לא בסחרנים ולא בתגרים. ורק כך זוכים להשיג את התורה רק כשאין לו שום קשר אם אף אחד רק עם התורה בעצמה.