|
היהודי נאות, ירד מהמעקה של הגשר ונעמד על המדרכה. יצחק פנה אליו בחיוך רחב ואמר: "ישנו צדיק אחד גדול, קוראים לו מוהרא"ש. בטח שמעת עליו, קוראים לו גם הצדיק מיבנאל… הצדיק הזה כתב הרבה קונטרסים. אני אביא לך קונטרס אחד במתנה. כדאי לך לקרוא אותו… י"ד מנחם אב תשע"ז, 06/08/2017 | 17:50 | דן כהן |
|
|
 |
| קונטרס "חיוך שוה זהב" |
|
היה זה כשבוע ימים לפני ראש השנה תשע"ה. רוב רובם של התושבים במושבה יבנאל עסוקים היו בהכנות האחרונות לקראת ימי הדין הממשמשים ובאים ובסידורים האחרונים לקראת הנסיעה הקדושה לאומן.
ההכנות היו רבות, אך גם בעטיים של העיסוקים הרבים לא שוכחים אנשי שלומנו את מה שציווה רבנו ארבעה ימים קודם הסתלקותו שעיקר העבודה שלהם תהיה הפצה …
התלבטתי קשות אם לצאת בימים טרופים אלו להפצה או להמשיך בהתארגנות לקראת הנסיעה לאומן. התלבטתי רבות ולבסוף, משום מה, החלטתי לצאת להפצה.
ומדוע אני כותב זאת?
מפני שלא תמיד המפיץ יודע מה ערכה של פעולה קטנה, של נתינת קונטרס ליהודי ומה היא יכולה לחולל, אבל הקב"ה שולח לנו מידי פעם "תזכורת" ע"י סיפורי השגחה שקרו באמת כדי לעורר אותנו ולהתחזק יותר בעבודת ההפצה.
ובכן כזה הוא הסיפור של מיודענו יצחק בחור מישיבת "דמשק אליעזר" אשר יצא להפצה עם חבריו, כשבוע ימים לפני ראש השנה.
במשך כל אותו הערב חילק יצחק קונטרסים, לעוברים ולשבים במרכז חולון ובצומת " דוב הוז". במהלך ההפצה עלה על אחד הגשרים על מנת לחצות את כביש "איילון", מעברו האחד של הכביש לעברו השני.
לפתע מול עיניו מתגלה מחזה בלתי שגרתי, יהודי מנסה לטפס על גדר הבטיחות של הגשר על מנת לזרוק את עצמו על הכביש הסואן העובר תחת הגשר.
יצחק מיודענו לא איבד את עשתונותיו, מלמל תפילה חרישית לבורא עולם שייתן לו כוח ויכולת להציל את היהודי שמנסה לשים קץ לחייו. אט אט התקרב אליו והניח את ידו על כתפו …
היהודי נבהל הפנה את ראשו לאחור כדי לראות מי זה שמנסה "לשבש" את תוכניותיו.
"אל תיבהל, יהודי יקר… הכול טוב … הכול בסדר…" – אמר יצחק בקול רגוע.
היהודי היה המום מדבריו של הבחור הצעיר.
יצחק המשיך: "יש לי משהו טוב בשבילך… רד… רד מהגדר….
בוא ואראה לך דבר נפלא…"
היהודי היה נבוך, השפיל מבטו, ומעיניו ניבט עצב רב. כנראה משהו גדול מעיק על לבו. הוא שתק ולא דיבר.
"בוא רד, אני אביא לך משהו מיוחד…" – אמר יצחק בטון דיבור רך ורגוע.
היהודי נאות, ירד מהמעקה של הגשר ונעמד על המדרכה. יצחק פנה אליו בחיוך רחב ואמר: "ישנו צדיק אחד גדול, קוראים לו מוהרא"ש. בטח שמעת עליו, קוראים לו גם הצדיק מיבנאל…
הצדיק הזה כתב הרבה קונטרסים. אני אביא לך קונטרס אחד במתנה. כדאי לך לקרוא אותו…
יצחק תחב את ידו לשקית והוציא מבין כל הקונטרסים הרבים שהיו לו, את הקונטרס הנקרא 'חיוך שווה זהב '…
"בוא תראה …" – אמר יצחק – "הוצאתי לך… קונטרס מאוד חשוב…"
האיש האזין בקשב רב לדבריו של הבחור החסידי ושניהם התיישבו על שפת המדרכה. יצחק התחיל לקרוא מתוך הקונטרס:
"אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל הזכות הזו של אדם שמקבל את הזולת בפנים יפות ובחיוך.
כי מסתובבים כ"כ הרבה אנשים בזה העולם שבורים ורצוצים, מרוב צרות וייסורים שעוברים עליהם… עד שהם מיואשים מהחיים ונדמה להם כאילו אף אחד אינו מעוניין בהם…
והנה אתה בא, אהובי בני !עם חיוך על פניך, ואתה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, אתה ממש הצלת בן אדם מלהתאבד. פשוטו כמשמעו.
ואין אתה יכול לתאר את גודל הזכות שיש לך".
היהודי היה המום למשמע דבריו של הצדיק. הדיבורים נגעו ללבו והוא פרץ בבכי היסטרי…
הנה הצדיק בדבריו קלע לנקודה הכאובה שלו ואף כתב שיהודי ממורמר עלול להתאבד…
אחרי שנרגע מבכיו, החל היהודי לפתוח את סגור לבו ולדבר מעט:
"אינך יודע מה עובר עלי. יש גבול למה שאפשר לסבול, נמאסו עלי החיים הללו… הייתי בטוח שאף אחד לא צריך אותי בעולם לכן תכננתי ל…" – קולו השתנק מבכי – "וברגע האחרון חיזקת אותי והצלת אותי…"
"חודש ימים עבר מאז…" – מספר יצחק – "ואני עדיין שומר קשר טלפוני עם אותו יהודי קשה יום. ברוך ה', הוא התחיל להתחזק, ללכת לשיעורי תורה, ואף מצא עבודה ועתה הוא ומתחיל להשתקם לאיטו". |
אהבה ואחווה שירה ורעות…
שמי רעות וברצוני לספר לכם את סיפור הישועה האישי שלי.
בעלי ואני נשואים מעל תשע שנים וכמו כל זוג ציפינו שנזכה להפוך להורים
מאושרים. אך האושר היה מאתנו והלאה.
במשך תשע שנים ניסינו בכל דרך
להביא ילד לעולם. אם על ידי תפילות רבות, סגולות למכביר וברכות מרבנים
גדולים, אך כל זאת ללא הצלחה.
אכזבות קשות ושברון לב היו מנת חלקנו. השקענו עשרות אלפי שקלים
בטיפולי פוריות יקרים מאוד, והכול… הכול ירד לטמיון.
חשנו אבודים וחסרי תקווה, צערנו גדל שבעתיים כאשר אכזבות אלו פגעו
קשות בשלום הבית שלנו, ואם לא די בכך, התחלנו לרדת מבחינה רוחנית…
הפסקנו את טיפולי הפוריות והיינו ממש מיואשים…
ילדים – אין,
שלום בית – אין,
ועכשיו – גם האמונה החלה להיסדק…
חיינו ללא תקווה.
על המקווה ביבנאל שמעתי מספר פעמים מנשים
שונות אך לא חשבתי כלל ללכת לשם, שכן הייתי שקועה בייאוש גדול.
איבדתי את האמון בעצמי ואת התקווה להביא ילד לעולם…
באחד הימים, שלחה לי חברה טובה, סיפור מרגש על בני זוג שעברו הרבה
טיפולי פוריות שלא הצליחו ולבסוף הגיעו במיוחד מחו"ל ליבנאל, האישה טבלה
במקווה מלכה ונפקדה…
קראתי בעיון את הסיפור של בני הזוג הנקרא "מחו"ל אל
הקודש", הסיפור נגע ללבי והצית בי ניצוץ קטן של תקווה…
אמרתי לעצמי, זהו… זה הניסיון האחרון שאני עושה להביא ילדים
לעולם…
כי לא נותר בי עוד כוח לשום דבר…
הבנתי מהסיפור שסגולת המקווה מועילה רק למי שחזקה באמונת חכמים
ומאמינה לדברי הצדיק שיש בכוח המקווה לפקוד עקרות.
אמרתי לעצמי, אני מוכנה להשתדל
ולהתאמץ. למרות כל האכזבות והקשיים שהיו
לי – החלטתי שאתגבר על רגשותי הפנימיים אתחזק באמונת חכמים ואבוא
בלב שלם לטבול ב'מקווה מלכה'.
כ"כ חיזקתי את עצמי
באמונה שצדיק גוזר וה' מקיים, עד שבמשך כל הנסיעה ליבנאל חשתי שבזכות המקום הזה
יקרה לי נס!!!…
מתוך אמונה חזקה בדברי הצדיק שמקווה שנבנה במסירות נפש סגולתו לפקידת
עקרות רבה .
התפעלתי מהמקווה המטופח והמאובזר ברוב פאר והדר, החל מהכניסה המפוארת
שנדמתה בעיני לגן אירועים יוקרתי ועד העיצוב החדשני של המקום.
במהלך השבועות הבאים דברתי עם בעלי באופטימיות גדולה ואמרתי לו :
"אני מאמינה באמונה שלמה שאני בהריון…"
"על סמך מה את קובעת שאת בהיריון?" – שאל בעלי בפליאה.
עניתי לו בתמימות: "הרי צדיק גוזר והקב"ה מקיים…"
ואכן, באותו חודש נפקדתי…
בשבילנו זה היה נס גמור, חשתי שהטבילה במקווה מלכה פתחה את השער
בשמיים ודרך השער הזה נכנסו ועלו כל התפילות הרבות שהתפללנו והתחננו לבורא עולם במשך תשע שנים לזכות בזרע של קיימא.
התפילות התקבלו ואני, ישתבח שמו, התעברתי…
רק אדם שחווה צער של הבאת ילדים לעולם מסוגל להבין את גודל הישועה
שלנו. רק אישה שסבלה ועברה את מה שעברתי יכולה לתאר לעצמה איזו שמחה עצומה הציפה
את לבי שידע שנים רבות של צער וכאב.
למרות שבדיקת הדם הייתה חיובית הלכתי לעשות בדיקת דם ועוד פעם בדיקת
דם ועוד בדיקה ועוד בדיקה כדי לוודא שאני לא חולמת ושזו מציאות, וברוך ה', כל הבדיקות הראו
ש א נ י ב ה י ר י ו ן ! ! !
והכול באופן טבעי ללא טיפולים וללא התערבות רפואית כלשהי…
כדי להמחיש את גודל הנס שלנו ברצוני לשתף אתכם במספר עובדות. במהלך השנים נבדקנו ע"י מס' רופאים
שהבהירו לנו כי קיימת בעיה חמורה שקשה להתגבר עליה ויתכן כי הפתרון היחידי עבורנו הוא
אימוץ.
בעלי ואני לא יכולנו להשלים עם המציאות
המרה שעלינו לאמץ ולגדל ילד לא שלנו. כל פעם שהיו מדברים איתי על אימוץ חשתי כאילו
הלב שלי מתפוצץ מכאב.
התהליכים הטיפוליים שעברנו גרמו לנו ללחץ
ומתח, ופגעו קשות בשלום הבית שלנו.
היינו מרבים להתווכח ולריב עד שחשבנו שאין
מנוס מלהתגרש, כי הרי אין לנו סיכוי ללדת ילדים משלנו וחבל שנריב כל הזמן…
וכך, ברגע האחרון ממש, קיבלתי על עצמי להגיע
ל 'מקווה מלכה' למרות כל הקושי הרגשי הכרוך בכך, לטבול במקום מתוך אמונת חכמים, בניסיון
אחרון להבאת ילד לעולם וכצעד אחרון ממש לפני הגירושין…
ואז הבלתי ייאמן קרה.
נושענו ובגדול!!!
אך בזה סיפור הישועה שלנו לא נגמר…
חודשיים לאחר הבשורה המשמחת, עברנו תאונת דרכים. היינו בדרכנו לציונו הקדוש של ה"בבא סאלי"
זיע"א בנתיבות, רכב פגע בנו מאחור ואני ספגתי חבטות חזקות בבטני וברגליי.
כאבים חזקים תקפו אותי ולא הצלחתי לקום ממקום מושבי, ולהניע את רגלי.
מרוב לחץ וחרדה החל בעלי לזעוק זעקות שבר נוראיות, הוא חשש שקרה לי משהו או שהעובר
בבטני נפגע ומרוב חרדה התעלף ואיבד את הכרתו…
בינתיים, הגיע אמבולנס שפינה אותי לבית החולים, כולם חששו לגורלו של
העובר הנמצא בגופי. עובר בן מספר חודשים ספורים שהגיע לעולם בדרך קשה ומייגעת…
כל הדרך התפללתי לבורא עולם ואמרתי:
"ריבונו של עולם העובר הזה אינו שלי, העובר הזה שלך!!!…
הצדיק מיבנאל גזר ואתה קיימת…
אני יודעת בוודאות שצדיק גוזר וה' מקיים…
אנא ה' תשמור על העובר שלא יאונה לו כל רע…
בבית החולים, עברתי סריקות מקיפות שבסופו של דבר התברר שאני סובלת מ"מכות
יבשות" בלבד אך כל המערכות הפנימיות שלי ושל העובר תקינות לגמרי, וגם הדופק של העובר סדיר.
הודינו שוב לה' על הנס הגדול שעשה עמנו.
יומיים לפני שבת שירה, נולדה לנו תינוקת חמודה, נסיכה מתוקה שהציפה
אותנו באושר עד דמעות. לתינוקת קראנו שירה.
שירה ושבח לבורא עולם על הישועה הגדולה לה זכינו בזכות הצדיק מיבנאל.
ברוך ה', כעת ניתן לסכם ולומר שהחיים שלנו השתנו לטובה מקצה לקצה,
הילדה המתוקה שבאה לעולם חיזקה את הזוגיות ביני לבין בעלי והעצימה בינינו את האהבה
והאחווה, והעיקר שבעלי ואני התחלנו להתחזק ברוחניות ולהודות יום יום לה' על כל החסד
העצום שגמל אתנו.
זכינו בחסדי שמיים ל…
אהבה ואחווה– בינינו
שלא התגרשנו.
שירה – הנסיכה הקטנה
ורעות– שהפכתי לאימא
מאושרת.
מוקדש באהבה לנשים שעדיין לא זכו לפרי בטן ובמיוחד לאלו שאולי איבדו
מעט את התקווה להפוך לאימהות מאושרות בקרוב.
שלכן- רעות אימא של שירה
ליצירת קשר ולתגובות
Reutoo@hotmail.com
